הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיו היקרים
מאת רז חקירות אייל סברו .
עורך דין ידוע חלק עם חברו דירת מסתורין, בעוד חברו חלק את המיטה עם אשתו
של עורך הדין.
רפי היה עו"ד בשנות החמישים לחייו. שמו הלך לפניו בתחום הפלילי, מעת לעת
הופיע על מרקע הטלוויזיה כשהוא מייצג את אחד מבכירי העולם התחתון בארצנו.
דרך חבר טוב נפגשנו במסיבה משותפת, על חוף ימה של הרצליה. רפי הכיר לרעייתי
ולי את אשתו היפהפיה, לחצנו ידיים וקשקשנו קצת על "ענייני דיומא".
כעבור שבועיים כבר זרמה למשרדי עבודה ממשרדו הידוע של רפי. שמונת עורכי
הדין שעבדו במשרד, קיבלו הוראה לשלוח רק אלי חומר שמיועד לחקירה. לי
זה התאים ובמשך זמן רב העבודה דפקה כמות שעון. נפגשנו מעת לעת, רפי ואני
הפכנו לידידים קרובים ומשותפים. כשרפי ביקש שאני עצמי אגיע לפגישת עבודה
עימו, לא חשדתי במאום, תיארתי לעצמי שמדובר בעבודה רצינית ותו לא. לא ידעתי
עד כמה רצינית.
"תשמע אייל" אמר לי, "יש לי בעיה אישית, דינה אשתי התחילה לזייף בזמן
האחרון. נראה לי שהיא מתפרפרת קצת ואני משתגע ולא יודע עם מי". הייתי
בשוק, חצי מדינה מכירה את רפי. אורח חייו הראוותני, שמו ועבודתו הקנו לו מקום
של קבע בטורי הרכילות למיניהם וידעתי כי פצצה שכזו יכולה לזעזע את הטורים
הללו. לא התפלאתי כשביקש דיסקרטיות מוחלטת ואפילו הבחנתי ברעד בקולו.
אין ספק שרפי עובר משבר ואני כידיד טוב ומי שמתפרנס ממנו, החלטתי לעזור לו
ויהי מה. החלטתי לקחת את הנושא באופן אישי ואני עצמי ביצעתי את העבודה.
ישבתי ברכב והמתנתי לה עד שתצא מהבית, מהעבודה, מהקניות, יום אחר יום.
המעקבים לא היו קלים, דינה הכירה אותי היטב, הייתי חייב להתחפש ולהתחפש
טוב.
עברו שלושה ימי מעקב, בוקר אחד רפי כיכב בגלי צה"ל, בראיון עם רזי ברקאי
אודות זיכוי פושע ידוע, באותו בוקר הגיעה אשתו לכתובת חדשה, עלתה לאחת
הדירות ולא יצאה ממנה כשלוש שעות. כשירדה הושבתי את אחד מעובדיי על הזנב
שלה ואני עצמי המתנתי לראות מי גר במקום. אבל לשווא, אף אחד לא יצא עד
לשעות הערב ואני נטשתי את המקום ביודעי כי אשוב לשם בהקדם.
למחרת,טרם עדכנתי את רפי ביקש זה להיפגש עמי. "בוא ניפגש בדירת המסתור
שלי" אמר ומסר לי כתובת, בפעם השנייה הייתי בשוק.
לא אמרתי דבר והגעתי לכתובת. הבניין היה אותו בניין והדירה אותה דירה, אני
שהתכוונתי לשאול קיבלתי את שוק חיי בפעם השלישית, רפי הקדים אותי ואמר
כי זוהי דירת המסתור שלו וכי שם הוא נפגש עם נשים לפרשיות אהבים. מה אתה
אומר? שאלתי ובראשי הסתובבו הגלגלים עד כדי עשן סמיך. ומי עוד מגיע לפה?
שאלתי. "רק אני וחבר נוסף שלי עו"ד, שנינו מתחלקים בהוצאות השכירות, הניקיון
ועוד, לא שאני צריך את זה אבל, הוא ביקש" השיב. ואשתך לא יודעת על
המקום הזה? שאלתי, הוא גיחך. כששאל אותי לממצאים שבידי, הסברתי לו שעד
עתה לא קיבלתי שום חריגה באורח חייה, אולי אתה מדמיין? ניסיתי, "אני
בטוח!" הוא השיב בביטחון, "תהרוג אותי אם לא". אז בוא ניקח שבוע הפסקה
ונמשיך בשבוע הבא אמרתי, ורפי הסכים מיד. עברו יומיים טלפנתי לרפי.
שמע אמרתי, עשה לי טובה אישית כחבר, אני צריך לפגוש איזה מישהי, אפשר
להשתתף בהוצאות האחזקה של הדירה? רפי לא נתן לי לסיים, "ממזר" ענה לי,
"ברוך הבא למועדון, המפתח בארון החשמל של הקומה התחתונה בבניין, תעשה
חיים", והוסיף עוד פרטים פיקנטיים על סרטים כחולים ומוזיקה רומנטית, ונפרדנו
כחברים.
כעבור שלושה ימים ביקשתי את מפתחות הדירה בשנית, רפי שוב צחקק והמפתחות
חיכו לי בארון החשמל.
השבוע החדש התחיל, ואני שכבר ידעתי רבות על דינה, התחלתי בעבודת המעקבים
בשנית. דינה היתה טיפוס בזבזני מאין כמותו, שגרת יומה כללה ארבע שעות עבודה
בחנות נעליים בכיכר המדינה, בזבוז משכורת חודשית בחנויות הסמוכות לה, קפה
של צהרים עם קולגות כדוגמתה בבניין גן העיר, בקיצור, יופי של אישה.
כעבור שלושה ימים נוספים טלפנתי לרפי וביקשתי פגישה, רפי שמח ונרגש לקראת
הפגישה. בשעות הערב המאוחרות נפגשנו במשרדי.
הכנסתי קלטת וידאו, ורפי היה בהלם חייו. על מסך הטלוויזיה הראיתי לו
את עצמו ואת אחת מבנות זוגו צעירה בת ה- 22, פקידה במשרדו שהכרתי, כשהם
משתגלים במרץ רב.
רפי החליף צבעים. עצרתי את הוידאו והוא פלט, "איך לעזאזל צילמת אותי, איך?"
חייכתי, החלפתי קלטת ולחצתי על כפתור הצפייה בוידאו. הפעם רפי כמעט התעלף.
על המסך נראו אשתו דינה וחברו הטוב, עו"ד שעמו היה שותף בדירה. רפי התעצבן,
קפץ, דפק על השולחן ואיים לרצוח אותו.
רק לאחר ששתה חצי מיכל מים מינרלים, פניתי לרפי ואמרתי, נרגעת, אפשר
להמשיך? "לא" הוא צעק, "אל תעשה לי את זה, אני עוד מעט מת". שמע
אמרתי, הכל החל כשבמעקבים הראשונים גיליתי שדינה מגיעה לבית מסוים.
התפלאתי שכעבור ימים הזמנת אותי אתה, לאותה דירה, ולאחר שהגעתי אליה
חששתי כי דינה שיכפלה מפתחות וגם היא מבקרת שם לצורך תיעוד שלך משגל את
מזכירתך הצעירה. כשביקשתי ממך את מפתחות הדירה לא הלכתי להשתגל כמו
שחשבת, הלכתי להתקין מצלמות סמויות, ובפעם השנייה להחליף קלטות, וזה מה
שגיליתי. במעקבים של הימים האחרונים גיליתי כי חברך עורך הדין דופק בדירה
שלוש בחורות נוספות, בקיצור סכנת איידס מיידית. רפי המשיך להיות בהלם.
בשעתיים הנוספות ועל חצי גלון מים נוסף, ו- 2 כוסות קפה, סיפרתי לרפי גם
ממעללי חברו הטוב ורעייתו בשבועיים האחרונים. הכל היה בוידאו, הכל היה
מתועד.
רפי כמובן לא היה הטיפוס שיוצא פראייר. עברו מספר חודשים, נפגשנו לשיחה
אישית נוספת והוא סיפר לי אודות ההתפתחויות. רפי ודינה התגרשו בשקט פלאים,
לרפי זה לא פגע בקריירה ולדינה זה בטוח פגע בכיס. רפי המשיך בשותפות עם
החבר בדירת המסתורין, אבל הוידאו חגג שם שבועות נוספים. החבר התגרש
מאשתו ברעש תקשורתי אדיר, הוא החל לרדת מנכסיו ושמו הלך, הלוך ושוב,
במסדרונות בתי המשפט ובמזנונים, כמי שאשתו תפסה אותו על חם ועשתה לו
סקאנדלים.
באורח פלא משרדו, ביתו והמכונית, נשרפו במועדים שונים עד להחריד. רפי היה
עו"ד פלילי טוב, הרבה עבריינים הצליח להוציא מתאי המאסר במהלך שנים
ארוכות של קריירה. חלקם היה חייב לו, והרבה...
הסיפור הנו לשימוש אישי בלבד. אין להעתיקו או לפרסמו בכל אמצעי או בכל מקום אחר.
כל הזכויות שמורות לא.ס ניהול רז חקירות בע"מ
את ספרו החדש של אייל סברו "זבוב על הקיר", ניתן לרכוש בטלפון
03-9566060.
הכותב הנו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.
לתגובות: eyal@raz-pi.co.il
