מדובר למעשה בחלוקה של כל ההורים בעולם לשני מעמדות מובהקים: מי שיכול להיעזר בסבתות* (המעמד העליון) ומי שלא (המעמד התחתון). אתם יכולים להיות עשירים כקורח ולהשתייך לאלפיון העליון, לשלוח את ילדיכם לעשרות חוגי העשרה ולהשקיע בהם שעות של זמן איכות, אבל אם אין סבתות ברקע - אין דרך אחרת לנסח זאת, המעמד שלכם נחות יותר.
סבתות הן משאב טבע נדיר וסחורה שקשה לשים עליה תג מחיר. אם אפשר היה לסחור בסבתות בבורסת הסחורות, לקראת יולי המחיר שלהן היה מזנק, ובאוגוסט הן היו נסחרות במכפילים תלת-ספרתיים. "תקנה לי דחוף 1,000 סבתא של אוגוסט!", היו צווחים לקוחות על מנהלי ההשקעות כבר ממאי.
מנגד, משקיעים סולידיים היו מפזרים כמה אחוזים מהתיק שלהם גם על "סבתא מסדרת תשרי" או מ"סדרת ניסן". אבל מכיוון שהבנקאים תאבי הבצע עדיין לא המציאו מכשירים פיננסיים מתוחכמים כל כך, רק מי שיש לו יכול לנצל את הסחורה שקיבל בירושה.
כאן המקום לציין, שכמו בטבע, כך גם בעסקי הסבתות - לא כל המרבצים הם באיכות זהה. יש סבתות שמספיק להרים אליהן טלפון אחד והן מתייצבות בפתח הבית עם סיר מהביל, נעלמות עם הילדים לשעתיים-שלוש וחוזרות עם שקיות קניות מהסופר וילדים עייפים ומטונפים, מקלחות אותם, מכינות להם ארוחת ערב ועל הדרך גם שוטפות כלים (גם את שלכם מאתמול), ובזמן שהילדים נרדמים אפילו מכסחות עבורכם את ערימת הכביסה שהצטברה.
יש גם מרבצים צנועים יותר: "סבתא לייט". כזאת שאמנם מקפידה על נוכחות, אבל גם בעלת חיים משלה, שלא לומר עדיין לא בפנסיה. עם סבתא כזאת נדרש תיאום מוקדם ושיבוץ לוח זמנים שבועי שנקבע מראש. בין חוג ריקודי עם לקפה עם חברות - גם את הנכדים היא מוכנה לשבץ בלו"ז העמוס שלה. מערכת היחסים עם סבתא לייט היא עניינית יותר, ומבוססת על מתן שירות. כמו עם טכנאי של בזק או מתקן המזגנים.
אתה מתקשר לספק השירות, מתאם מועד והיא מתחייבת להגיע בטווח של שעתיים. המשימה שלה מוגדרת מראש: לקחת את הילדים לסרט בקניון. "אולי תקפיצי אותם אחר כך גם לחוג ג'ודו"? פחחחחח... הצחקת אותה! היית צריך לפרט מראש בבקשה הטלפונית שייתכן שיש גם בעיה של חוג. אין לה זמן, יש לה עוד כמה ביקורים אצל לקוחות אחרים ובכלל, אין לה את החלק המתאים. בשביל זה היא צריכה לעבור במחסן וזה יכול לקחת שעות. תתקשר מחר ותתאם פגישה אחרת בכל מה שקשור לחוג ג'ודו.
קיימת גם האפשרות שאתה לא בעל הזיכיון היחיד על המכרה. יש מצב שיש לך כמה שותפים, ויכול להיות שאתה בכלל לא בעל המניות המועדף בתאגיד הכרייה. אח צעיר ומפונק או אחות שגרה קרוב ממך עשויים לקבל קדימות בטיפול בנכדים. יש לך דרישה מיוחדת? תכנס אסיפת בעלי מניות (בארוחת הערב של יום שישי), תעלה את העניין להצבעה, ויחד עם שאר השותפים תתקבל החלטה אם לאשר לך תוספת חריגה של חצי יום.
אבל חייבים לזכור שאי אפשר לנצל את הסבתות לעד - כמו מינרלים ומחצבים נדירים, גם הן משאב מתכלה. אפילו אם זכית שיהיה ברשותך הסוג המשובח ביותר, השירות שתקבל מהן עם הילד השלישי לא יהיה טוב כמו זה שקיבל הנכד הראשון. לא בגלל שהן לא רוצות - אלא בגלל מגבלות אובייקטיביות כגון חלוקת המשאב בין יותר לקוחות, או עקב העובדה שסבתות, עם כל הצער שבדבר, לא נעשות צעירות יותר. מקיץ לקיץ הן יכולות לספק פחות שעות, כמות המטלות מצטמצמת ובמקום שירות עד פתח הבית, אתה מוצא את עצמך משנע את הסחורה עד למוקד שירות לקוחות ועוד עומד בתור.
(גילוי נאות: הכותב שייך למעמד העליון - ונעזר בסבים ובסבתות נהדרים משני הצדדים. בזמן כתיבת שורות אלה הם הצילו אותו, בפעם-המי-יודע-כמה, מעוד משבר אוגוסט בלתי צפוי). *למען הסר ספק, הפנייה בלשון נקבה (סבתא) היא מטעמי נוחות בלבד ומתייחסת לכולם (סבא
