מאת רז חקירות אייל סברו בתאריך יום חמישי 26 יולי 2012 בשעה 18:21 ·
אז תכינו קפה ותהנו
הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיו היקרים
לחבר שלי צורי, יש חברה לאבטחה, מזה שנים שהוא מיישם את הטכניקות שלמד בשירות הביטחון הכללי, לפרנסה אזרחית.
את השב"כ עזב בטריקת דלת, היה אמור לקבל תפקיד של ראש אגף ולא קיבל, לא עזרו כל ההבטחות, לכן פרש והקים חברת אבטחה.
אישי ציבור רבים שהיו חייבים לו את ביטחונם, החזירו לו בצורת קשרי עבודה עם קרוביהם ואלו שבסמכותם, והחברה של צורי הלכה וגדלה.
עבר עשור שלם, החברה הייתה ידועה, העסיקה מאות עובדים ונחשבה ל"שם דבר" בענף.
במהלך השנה האחרונה, עם כל הפיגועים, הפיצוצים והדרישה לאבטחה, קפצה להפליא רמת המודעות לאבטחה, דווקא אז, לא חשבתי לרגע שלצורי תהיה בעיה, אבל כן הייתה לו...
צורי הזמין אותי לחומוס פול טוב, אצל עלי קארוון הידוע ביפו, החומוס היה 10, הפנים של צורי... 5.
"מה קורה אחי?!" שאלתי, וצורי החל לספר לי...
מסתבר שלצורי שכמות שציינתי, יש כבר חברה ידועה ומשגשגת, יש גם בעיה, המון פנו אליו בעקבות המצב, אבל חלק קטן מאוד מהפניות, קיבל לזכותו.
לדבריו, כמות האנשים שברשותו, והמנוע שעובד באופן רציף 24 שעות בכל הארץ נתן לו לתת הצעות עבודה לא גבוהות ובכך לקבל בדרך כלל את העבודה, אבל בחצי השנה האחרונה, כל פניה 10 נתקבלה, וזה בשביל צורי, הייתה תקלה נוראית.
ביקשתי מצורי את רשימת עובדי החברה, מזכירות ומנהלים, אז קיבלתי את הנוק אאוט הראשון, 8 מזכירות, 13 מנהלים, כולם בכירים!!!
בלית ברירה התחלתי ערב הפגישה עמו לשבת על השמות, חלק נטרלתי מסיבות כאלו ואחרות וחלק סימנתי בקו אדום מסיבות דומות.
עברו יומיים נוספים (וחומוס נוסף) וצורי צמצם לי את הרשימה והסיבות היו מוצדקות, אבל עדיין נשארו לי 3 מזכירות ו – 5 מנהלים.
כעבור 3 ימים נוספים ישבתי עם כל המנהלים במשרדי, בהוראת צורי וסמנכ"ל החברה אלישע, ראיינתי כל אחד מהמנהלים הללו ששמחו לשתף פעולה.
עברו יומיים נוספים ובדיקות נוספות ולי נותרו 2 מנהלים ומזכירה אחת.
אלישע הסמנכ"ל הימר על אחד המנהלים, שי שמו, "הטיפוס, מיום עבודתו הראשון כמאבטח ועד להיותו מנהל לא מצא חן בעיניי", אמר לי אלישע, ואני סימנתי...
באישור צורי התחלנו בסדרת פעולות, שתלנו לקוחות פוטנציאלים ששי, מתוקף תפקידו כמנהל, ניגש אליהם לבחון את דרישתם כמקובל בחברה ואחר כך חזר אליהם עם הצעת המחיר שהכינו צורי או אלישע.
הפגישות עמו היו טובות, שי ייצג את החברה היטב, המליץ והותיר רושם אמין ומקצועי, לא נפל בלשונו ולכן בשלב מסויים החלטתי להוריד אותו מהרשימה.
שיחות טלפון בכיסוי, כלקוחות פוטנציאלים אל אותה מזכירה חשודה, גרמו לי לסמן אותה באות לשבח על נאמנות ולויאליות, ולכן גם היא ירדה מהפרק.
נשארתי עם מנהל אחרון, אסף שמו. אסף היה מנהל שהחל דרכו בחברה כמאבטח אישים, לאחר שהשתחרר משירותו כמאבטח אישים בלשכת ראש הממשלה, אט, אט התקדם לתפקיד מנהל.
אסף היה מסומן, כי לפני מספר חודשים לערך ביקש בפגישה עם צורי להפוך לסמנכ"ל בחברה, צורי השיב בשלילה, למרות שזכה ללא מעט לקוחות בזכותו, אבל סמנכ"ל נוסף היה תפקיד שלא היה צריך אותו בחברה שבבעלותו.
גם את אסף שלחנו ללקוחות פוטנציאלים, אסף לא זכה לשבחים שזכו קודמיו, הוא התנהג "בהתנשאות" כלפי הלקוחות, לא היה מאיר פנים ויותר מכך, ניכר היה כי עשה את עבודתו "מחוסר ברירה" יותר מאשר "ברצון".
אלישע שראה את התיעוד הסמוי שביצענו כאנשי עסקים המעונינים במאבטח למסעדה, אולם אירועים וגן ילדים, ספק ידיו בתאווה, "זהו האיש, ידעתי", כך אמר... אבל אני לא הייתי מהמר על כך...
משהו בהתנהגותו של... אלישע לא מצא חן בעיניי ולכן החלטתי לעשות מעשה בעניין, אפילו בלי לעדכן את צורי, וכך עשיתי.
רחמים היה חוקר משטרתי ותיק, יצא לגמלאות לפני כשנה, מדי פעם עזר לי כשנזקקתי לשירותים של חוקר מבוגר. בן שישים וחמש, שיער מאפיר ורזומה של אחד שהרבה פושעים גדולים עשו לו כבוד בעבר הרחוק.
כשביקשתי ממנו לבוא עם חליפה וחולצה לבנה נעתר לי ברצון.
כשראיתי אותו ידעתי שלא טעיתי, הוא נראה כמות 1,000,000$ וזה מה שחיפשתי.
למחרת ב – 06:00 בבוקר, 20 מ' מהבית של אלישע, עמד גבר מבוגר בשנות השישים וחמש לערך, לבוש בחליפת ורסאצ'ה מהודרת (חיקוי, תוצרת עזה) ומרצדס כסופה על ג'ק (מגבה), היה לו פנצ'ר בלשון העם.
אלישע שיצא מביתו, עצר לאיש בחליפה, השניים החליפו מספר משפטים ואלישע יצא מרכבו וכמות אזרח טוב החל לעזור לאיש.
זה מסתבר (לאלישע) היה איש עסקים מאיטליה, שבא לבדוק את עסקיו בארץ, מספר מסעדות ובתי מרקחת, בתקופה זו שהייתה תקופה קשה.
כשסיים אלישע לעזור לאיש, ביקש האחרון להודות לו, אלישע סרב בנימוס, כששאל את אלישע לפשר עיסוקו וקיבל את התשובה ... "סמנכ"ל חברת אבטחה גדולה"... אורו עיניו של הזקן... "זה בדיוק מה שאני צריך"... אמר. אלישע שהופתע מכך שמע מהאיש כי בדיוק הבוקר נתכוון לבקש ממספר חברות שמירה גדולות (ונקב בשמות כאלו) לבוא אליו למלון בתל אביב בו משתכן ולתת הצעות מחיר למאבטחים בעסקיו, שהרי בלי זה בימים אלו, לקוחות לא נכנסים, זה לפחות מה שסיפרו לו מנהלי העסקים בארץ.
אלישע הביט ימין ושמאל ולחש לאיש... "אדאג לך בלי בעיה... תן לי טלפון..." ואכן קיבל.
עוד באותו יום יצר אלישע קשר עם הטלפון של האיש, שכמובן היה מוקלט בכל שניה.
אלישע הציע לאיש שרותי מאבטחים ב – 10% ממחיר השוק, כשבדקתי זאת עם המחירים שנתנו הנבדקים הקודמים שלי, באמת לא הבנתי איך עשה זאת.
בינתיים נמנעתי מלשתף את צורי...
האיש ביקש פגישה דחופה בלובי של מלון ידוע בתל אביב והשניים קבעו עוד לאותו ערב.
מאחר ונמנעתי מלשאול את צורי, לא יכולתי לדעת אם אלישע עדכן את צורי, החלטתי להמשיך ולהתגלגל עם המחשבות שרצו לי בראש.
על כוס קפה חזק ועוגה מתוקה ישבו אלישע והאיש וסיכמו פרטים, 10 מאבטחים, 15 שעות עבודה ביום ובמחיר מעולה.
תנאי אחד היה לאיש... לראות את המאבטחים קודם לכן ולבדוק את רמתם האישית, גם לזה הסכים אלישע ובלי בעיה.
למחרת בבוקר, הגיעו 10 חברה צעירים, חסונים, כל אחד "מקרר" עם רגליים ועיניים.
כולם עם סווצ'רים של חברת האבטחה... נכון... לא של צורי !!!
החבורה נכנסה לחצר האירועים במלון, אלישע נתן סקירה קצרה על החבורה, איש איש עם עבר של לוחם וכולם היו מרוצים, גם אלישע, גם המאבטחים, גם האיש וגם... אני!!!
בסיום התדריך, מסר אלישע לאיש את פרטי החברה לצורך הוצאת שכ"ט, משהו "לא מוכר" באזור השרון, האיש הכניס את המסמך לכיס, לחץ על הביפר הקטן שהיה תלוי על החגורה ו... אני נכנסתי לחדר...
מלון יוקרתי בתל אביב, אולם אירועים, לקוח קשיש, 10 מאבטחים, סמנכ"ל חברת אבטחה שעיניו פתוחות לרווחה ופיו פעור כנדהם ו... אני.
אלישע השפיל עיניו, ביקשתי את כולם לצאת מהחדר והצגתי בפני אלישע את ידידי רחמים, החוקר הותיק, "עכשיו... אני רוצה הסבר..." אמרתי.
אלישע גמגם, התנצל, טען כי החליט לבנות לעצמו חברה קטנה עם גיסו, כי צורי לא היה מוכן להרים את שכר הטרחה וזה היה חשוד לו... בקיצור... סיפורים.
התקשרתי לצורי, תוך חצי שעה הוא הצטרף לחצר האירועים, הצגתי בפניו את האיש שחיבל לו בהצלחות רבות השנים שלו, את האיש שנתן לו להוציא הרבה כסף על חקירות פרטיות, את האיש שצורי האמין בו יותר מכולם והשארתי אותם לבד.
יותר מזה לא יכולתי לעשות...
הסיפור הינו לשימוש אישי בלבד. אין להעתיקו או לפרסמו בכל אמצעי או בכל מקום אחר.
כל הזכויות שמורות לא.ס נהול רז חקירות בע"מ
את ספרו החדש של אייל סברו "זבוב על הקיר", ניתן לרכוש בטלפון
03-9566060.
הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.
לתגובות: eyal@raz-pi.co.il
