את הטורניר אירגן חבר יקר, דור אטיאס "פישינג נרקו", בעלים של חנות לציוד דיג פה בעיר, דייג בחסד וגם פעיל מוביל בקידום הדיג הספורטיבי.
אני חייב לציין, שהתחרות היתה מאורגנת למופת, החל ממיתוג, דגלים, חולצות ושלטים, דרך סדר ואירגון מופתי בארועי ההזנקה והסיום, פרסים מדהימים לזוכים באדיבות ספונסרים נדיבים ודור כמובן, וכלה בדברים הקטנים, צוות שיפוט, מארשלים בסירה שנעו בין הצוותים, הקפדה על הגבלות הקורונה ואפילו צידנית עמוסה בבירות קרות שחיכו לנו במזח בסיום הארוע.
בתחרות לקחו חלק 14 סירות, קיבלנו תנאים לא פשוטים, ים קשה עם רוח חזקה של עד 27 קשר וגלים צפופים ומבולגנים, ובייחוד בים העמוק, אבל כל הצוותים המשיכו והתמידו עד לסוף הזמן המוקצב, עם רוח ספורטיבית ומוטיבציה בריאה.
בסך הכל נתפסו כ-20 דגים, כשאת הפרס הראשון גרף צוות "קקטוס" שחזר עם ארבעה דגים ובהם הדג הזוכה בתואר הדג הגדול ביותר.
ברמה האישית, מאוד נהניתי להשתתף באירוע, האווירה היתה אווירת טורנירים בחו"ל (וגם הים הסוער תרם לאווירה, משום מה תמיד הטורנירים בטלוויזיה הם בים סוער....). דיווחים בקשר ובוואטסאפ, על תפיסות ועל בריחות ובכלל, אווירה חברית ומלאת הומור, שיתוף הדדי ומצב רוח מרומם. חטפנו גלים ונרטבנו עד העצם בהפלגה מול הגלים (הצטרפתי לחבר עם סירה קטנה של 5.5 מטר, כל גל שהיכה בחרטום שטף אותנו), עם כל גל לא הפסקנו לצחוק, וחיכינו לצרחה של הרולר, שלצערנו לא הגיעה...
אצרף קצת תמונות שיעבירו מעט מהאווירה
(אבל עם ים זוועה 
)
