כתבה מאוד מעניינת וחשובה...
הרעלת טונה ולא רק טונה...
לפחות אם חלילה זה יקרה - נדע לחפש מהיכן זה מגיע..
השאלה היא מה עכשיו? מונעים מהילדים לאכול טונה בחוץ? דילמה...
הכתבה המלאה -
באחד הימים בשנה האחרונה הופנו למיון ילדים במרכז הרפואי בני-ציון מספר פעוטות מגן ילדים באזור הצפון. הפעוטות סבלו מתפרחת על פני הגוף, גרד ונפיחות קלה של הפנים אשר הופיעו מספר דקות לאחר ארוחת בוקר.
בבדיקה גופנית של מרבית הפעוטות נמצא: תפרחת אדומה, נפיחות בפנים וגרד ללא סימני קוצר נשימה או שינויים בלחץ הדם,זאת למרות שהם בדרך כלל בריאים ואינם סובלים ממחלות אלרגיות.
הסתבר שהפעוטות לא נחשפו למזון חדש, למתן תרופות או לגורם אחר שיכול היה לגרום לכולם להופעת תסמינים המתאימים לתגובה אלרגית המתווכת על ידי נוגדנים מסוג IgE.
באנמנזה מפורטת נמצא שארוחת הבוקר של הפעוטות כללה דג טונה. לאור הממצאים הגופניים והסיפור הקליני המשותף לפעוטות, שהופיע מספר דקות לאחר ארוחת הבוקר, הם אובחנו כסובלים מתסמונת ה- Scombroid.
תסמונת זו מאופיינת בהופעת התקפי אודם על פני העור (בעיקר הפנים), תפרחת אדומה מגרדת, נפיחות של הפנים ולעיתים של הלשון, הזעה, דפיקות לב מואצות, בחילות הקאות ושלשולים, כאבי ראש וסחרחורת ובמקרים קשים קשיי נשימה, שינויים בלחץ דם והלם אנפילקטי.
התסמונת נובעת בעיקר מאכילה של בשר דגים השיכים למשפחת ה- Scombridae וכן,
ה-Scomberesocidae, שהם דגים בעלי בשר כהה כגון טונה, מקרל ופלמידה. בשרם של דגים אלה עשיר בחומצה האמינית היסטדין. לעיתים, בעת תהליך עיבוד דגים או אחסון לא נאות של דגים אלה מתרחש "זיהום" עם חיידקי מעיים המכילים אנזים היסטידין דיקרבוקסילאז
(histidine decarboxylase) אשר הופך את ההיסטידין בבשר הדג להיסטמין. מבין החיידקים הגורמים לתופעה זו ניתן למנות את Klebsiella pneumoniae ,Proteus morganii,
ו- Serratia marcescens.
ההיסטמין המשוחרר לבשר הדג גורם לאוכלים אותו תופעות דמויות אלרגיה בדומה לתהליך אלרגי רגיל. התסמונת מופיעה מספר דקות עד שעתיים מאכילת הדגים. חומרת התופעות הקליניות קשורות לכמות הדג שנאכל ומכמות ההיסטמין בדג הנאכל.
פעילות האנזים היסטידין דיקרבוקסילאז זניחה בטמפרטורות הקרובות לאפס מעלות צלזיוס ועולה בצורה ניכרת בטמפרטורה של כ - 25 מעלות. לכן, יש חשיבות רבה לאופן האחסון של דגים אלה. הבישול של דגים שלא אוחסנו כראוי אינו מונע את התופעה, היות והיסטמין עמיד בחום ואינו מתפרק בעת בישול. במרבית המקרים, התופעות מופיעות לאחר אכילת דגים טריים, אך מצב דומה תואר גם לאחר אכילת דגים מקופסאות שימורים.
התופעות הקליניות חולפות בדרך כלל לאחר 24 שעות, תסמינים קלים מאד אינם מצריכים טיפול תרופתי. במקרים עם תופעות קליניות בולטות יותר נהוג לטפל בתרופות נוגדות היסטמין
(חוסמי H1 ולעיתים חוסמי H2). תסמינים קשים העלולים להופיע אצל אנשים הסובלים ממחלות לב ואצל אנשים עם בעיות נשימה כרוניות, מצריכים לעיתים מתן של קורטיקוסטרואידים, נוזלים וטיפול מתאים למחלות הרקע של המטופלים.
הפעוטות שהגיעו למיון בית החולים עם הוריהם היו במצב קליני טוב ונזקקו לטיפול בנוגדי אנטיהיסטמינים בלבד. הם שהו במיון מספר שעות עד חלוף התסמינים, ושוחררו לאחר שההורים קיבלו הסבר על התופעה, והודרכו שאין סיבה להימנע מאכילת טונה בעתיד.
