זה לא ממש מדוייק.
שלא תבינו לא נכון, גם אני נהנה (אשתי טוענת שאפילו נהנה יותר מידי
) להזמין ציוד דיג, כלי עבודה, מוצרי אלקטרוניקה קטנים ועוד, במחירים שבין חצי לעשירית ממחירם בארץ. אהיה עצוב מאוד אם זה ייפסק. גם מבחינת המחירים אבל גם מבחינת מגוון המוצרים שאנחנו נחשפים אליהם בזכות האינטרנט.
אבל מבחינת דואר ישראל, ההסכמים האלו הביאו אותו לפשיטת רגל בגלל שהוא היה צריך לממן את ההפרשים בעלויות השילוח בארץ לעומת סין. ובסופו של דבר הפיצוי לדואר בא מהכיס של כולנו.
גם העסקים שייבאו את המוצרים האלו בעבר, הם ברובם עסקים קטנים ובינוניים שנעלמו ואנשים שאיבדו את מקום עבודתם.
אז אפשר להמשיך להנות בלב שקט, אבל טוב להיות מודע למחירים שיוצאים מהכיס שלנו בעקיפין...
זה מזכיר לי תוכנית שראיתי בטלוויזיה לגבי המחירים של הביגוד שהירידה שלהם, הביאה לקנייה יותר תכופה של בגדים, אבל גם לכמויות הסטריות של בגדים משומשים (או כאלו שאפילו לא נלבשו) שנמסרים למרכזי איסוף לביגוד, לכאורה לתרומות למשפחות עניות, אבל מרוב שיש עודף אז הם נשלחים בסוף לאפריקה שגם כבר לא מעוניינת בבגדים.
בקיצור, לכל דבר יש מחיר, גם אם אנחנו לא רואים אותו באופן מיידי.
גיל
