נקרע הלב לקרוא ולשמוע את הסיפורים...
מסתבר כי הנער שנהרג צור אלפי ז"ל - הציל לא מעט אחרים במקום להציל את עצמו...
סייע ועזר וחילץ, עד שהזרם הכריע אותו וסחף אותו...
וזה מה שעולה לי בראש כרגע ובשתי מילים - כשהלב בוכה
<a href="https://www.youtube.com/embed/8_kUtVgGwuE" target="_blank">https://www.youtube.com/embed/8_kUtVgGwuE</a>

והלב בוכה יותר...
כשקוראים את דברי הפרידה שכתבה לצור אלפי ז"ל חברתו נועה שטורם,
מעתיק לכאן:
========================

כבר כמה פעמים מנסה לכתוב ולא מצליחה
איך אפשר לתאר במילים בן אדם שהוא חלק בלתי נפרד ממני.
אהוב שלי, אתה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים.
שנה וחצי שבקושי ראו אותנו בנפרד, 24/7 היינו ביחד, יום בנפרד הרגיש כמו חודש. אהבנו אחד את השני באמת, אהבה שמיותר לנסות לתאר במילים.
אתה הבן אדם עם הלב הכי גדול שהכרתי בחיים, תמיד רוצה לעזור, תמיד שם את הזולת לפניך ומחפש למי ואיפה אפשר לתרום.
היו לך כל כך הרבה תוכניות לעתיד, כולן היו מתוך רצון לתרום ולעזור - החלום לשרת ב669, לעבוד בכפר נוער כשתהיה גדול, לעשות שינוי אמיתי בעולם.
בבוקר בו יצאת לטיול דיברתי עם אמא שלי שאמרה שנצטרך להתחיל להתרגל לא לראות אחד את השנייה למשך זמן בגלל ששנינו הולכים למכינה בשנה הבאה, אמרתי לה שקטן עלינו ושגם את זה נעבור. אחר הצהריים קרה האסון, לא הכנתי את עצמי לכל כך הרבה זמן שלא אראה אותך אהוב שלי. התקופה איתך הייתה התקופה הכי יפה בחיים שלי, עשינו הכל ביחד ואני אסירת תודה על כל דקה שביליתי איתך, על כל חיוך ועל כל צחוק משותף שלנו. הכנסת כל כך הרבה אור לחיים שלי.
אין לי מילים לתאר את גודל הכאב שלי, הלב שלי נשבר, התנפץ לרסיסים ואני לא מצליחה לאסוף אותם. מרגישה שאני בתוך חלום רע ומחכה להתעורר.
לא יודעת איך אני ממשיכה בלעדייך, אני צריכה אותך איתי. מרגישה כמו חצי בן אדם.
אני מנסה להתנחם בזה שתמיד חיית את הרגע, מיצית כל דקה שהייתה לך על הצד הטוב ביותר והיית מאושר, עם החיוך הכי יפה וגדול שיצא לי לראות, מרוח לך על הפנים.
אני כל כך מתגעגעת ויודעת שאתגעגע לנצח.
הלוואי שהייתה לי רק עוד דקה אחת איתך.
זכיתי לאהוב אותך
אתה הדבר הכי טוב והכי כואב שקרה לי בחיים
========

מודה,
כשקראתי את זה והשיר ברקע,
העיניים שלי לא נותרו יבשות...