| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 23/2/2015 | מרכז - הרצליה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 23:30-7:00 | שרימפס - | דניס /אגאג "מבויית"/ציפורה (ספרוס זהוב) | כולנו יחד.. כ8 קילו נדמה לי | |
הדו"ח:
מיד עם שוך הסערה האחרונה, שבה ונדלקה לה הדודא במלוא עוצמתה..
שבת המלכה מתכבדת לצאת
ואני כבר חופר לשרון (דוראדו על החוף שלנו כמובן) ולשייקה (שי 38 שלנו מן הסתם) "יאללה יאללה בואו נבדוק מה קורה עם הדניסים" 
ובייחוד כאשר שמועות רצות על עוד כלובים שנפתחו בסערה הזו
יש שאומרים כלוב אחד, יש אומרים אפילו שניים, ויש המגדילים אפילו לשלוש 
מוצש היה יותר מדי
, ואני עדיין בעיצומו של ניקוי חזק דרך האף (מכירים את זה שכל הראש בוער כמו קיטור והנחיריים ניאגרה).. הוחלט להתאפק עוד יום יום ראשון בערב.. הכיוון המקורי היה נמל אשדוד, עד אשר הובהר לי ע"י זינגר היקר כי על מנת לחצות את הנחל שלמרגלות מזח הנמל צריך לגדל זימים
בעצתו של שייקוש, הוחלט ללכת על הרצליה איפה שעבד יופי שבוע שעבר..
ואם לא יספק אותנו נחזור לנמל.אוסף את הוד מלכותו מהפתח של הבית
במקביל שרון אוסף חבר אחר שלו מראשל"צ
מגיעים כולנו למרינה הרצליה בסביבות 23:30..
ארבעה דייגים רעבים בלי הרבה ציפיות, שבאו בעיקר להתפנן..
אבל כמובן שלא יתנגדו לסיטואציה האגדית ש"אין זמן להדליק סיגריה"
בפועל מה שהיה- הדניסים עברו כנראה איזה מוטציה חדשה
כי במקום לתקוף באגרסיביות האופיינית למבוייתים הנ"ל, עשו טובה ונשנשו לנו את הגמברי פה ושם.. מסביבנו היו כמובן עוד דייגים, בממוצע אפשר לסכם על דג כל רבע שעה לאורך הלילה 
התוצאה הסופית- אצלי כעשרה דגים, 2.5 קילו פחות או יותר כן ירבו כפרה עליהם
שרון ושייקה כמות דומה.. אם כי מעט יותר נדמה לי. יפרטו כל אחד בתגובתו
וגם על הפרק ב' של כל אחד מהם מיד לאחר מכן- מקווה שתשמעו בדוחות נפרדים (אני הלכתי לעבודה
)הפתעת הערב- הסיפתח היה אצלי
חייב לציין שבשבילי זו הייתה אחת מיציאות החוף היותר מהנות!
גם מקום נוח לשבת בכיף בלי סלעים וכד', גם גדר שנותנת מענה מעולה להשענת החכות, גם חבר'ה, צחוקים, פינוקים, וכמובן מעל הכל- אקשן ודגים..
בדיוק אגב בכמויות כמו שמספרים הדייגים הוותיקים מהדורות הקודמים, שלא היה כמעט מצב שלא חוזרים הביתה עם איזה קילו שניים דגים...
רק חבל.. שמה שהיה בשגרה של אותם דורות, ומה שבשגרה של מדינות מתוקנות כיום- במדינה שלנו הופך להיות ריאלי רק עם "פדיחות" כמו בריחה של דגים מבוייתים
ובנימה אופטימית זו
המשיכו לחפש אותם! יש עוד שאריות פה ושם...
צוות המורים!
