יכולת להשקיע עוד 2 דקות ולהריץ חיפוש בגוגל כמו שאני עשיתי בשבילך והיית מוצא..
בכל אופן מצאתי לך מדריך אז חשוב שהוא יהיה זמין לחברים שלנו בקהילה.
בבקשה:
לאחר שימוש ממושך במלכודת בורי ( המוכרת ) הבנויה מחוט שאליו קשורות מספר קרסים, שאותו מלפפים על פיתה או לחם ומשליכים למים, נתגלו מספר בעיות שעליהן באה לתת מענה מלכודת היין.
בעיות בשיטה הקיימת:
1. לחץ רב מופעל על הלחם\פיתה בעת ההטלה. ( וכדי למנוע לחץ זה לא ניתן להטילה למרחקים גדולים ), וכתוצאה מכך, מרחק הטלה קצר.
2. במידה והדגים סיימו לאכול הפיתה או דג השתחרר, המלכודת שוקעת ומסתבכת בסלעים
3. במידה ונאלץ הדייג למשות המלכודת מהמים אינו יכול להטילה שוב –הלחם רטוב ועלול להתפורר בהטלה נוספת –חד פעמי
4. במידה ונתפס דג במלכודת חייבים להחליף לחם –ביזבוז פתיון
5. הסתבכות וקשרים בחוט-ביזבוז זמן
6. הקרסים המלופפים סביב הפיתה רופפים לאחר התפוררות לחם במים או במהלך כרסום הפתיון-הקטנת הסיכוי לתפיסה
חומרים לבניית המלכודת
ראה תמונה 1
1. זוג פקקי שעם מבקבוק יין ( מכאן השם )צבע השעם דומה לצבע קליפת לחם או פיתה .
2. דבק מהיר
3. גליל תייל ברזל –נקנה בחנות הכל בדולר (בחמישה שקלים).
4. סביבל 30 LB
5. 1 מטר חוט דייג 0.40
6. 12 קרסים קריסטל בגודל 10 עם עין + 1 קרס בגודל 10 עם עין שחורה.
7. כלים:פלייר קטן לכיפוף ולחיתוך תייל הברזל ומספריים לחיתוך חוט הדייג
שלב 1 :הכנת הגליל משעם
חתוך כ-15 ס"מ תייל ברזל.
החזק את שני הפקקים בידך,הצמד ראש פקק אחד לתחתית השני ליצירת גליל משני החלקים
( לאחר חליצת הפקקים מהבקבוק הם מקבלים עיוות מסוים ),מצא את ההתאמה הטובה ביותר לחיבור נקי וישר.
בעזרת הפלייר ,העבר תייל הברזל לאורך פקק השעם הראשון ( רצוי במרכז הגליל ) .
את אותו תייל העבר דרך הפקק השני.
עליך להיות במצב זה : ראה תמונה 2
בעזרת הדבק המהיר הדבק את שני הפקקים וצור גליל שדרכו עובר תייל הברזל.
בעזרת פלייר – צור טבעת בצידו האחד של הגליל ( השאר חתיכת תייל לא מגולגל ) ראה תמונה 3 .
משוך את התייל עד נגיעת הטבעת שהכנת בגליל.
הכנס הסביבל לתייל וצור טבעת נוספת בצידו השני של הגליל.
גליל השעם מוכן – ראה תמונה 4.
שלב 2:הכנת המלכודת
קשור את הקרס השחור לקצה חוט הדייג.
מידת הקרס המומלצת היא 9 אך ניתן להשתמש גם בקרסים קטנים יותר (מידות 10 עד 14).
כעת קשור שאר הקרסים ( קרס קריסטל ) לחוט במרחק 2-3 ס"מ אחת מהשניה.
ראה תמונה 5 – אופן קשירת הקרסים
למה קרס שחור אחד וכל השאר לבנים ?
לדעת בקלות היכן קצה המלכודת , מסייע בפתיחה מהירה של קשרים.
חבר את המלכודת לגליל השעם לטבעת ללא הסביבל .
המלכודת מוכנה לשימוש – ראה תמונה 6
** פתיון מומלץ-פיתה או לחמניה ( בה נכנס הגליל כמו נקניקיה )
שימוש בפיתה- חצה הפיתה לשניים, כרגע חצי הפיתה מורכב משני חלקים, הפרד בעדינות לאורך קו החיבור של הפיתה
ראה תמונה 7 ,
גלגל הפיתה על הגליל כך שפנים הפיתה מופנה החוצה.גלגל החוט על הפיתה,דאג למתוח החוט ונעץ הקרס השחור בגליל השעם.
כעת עליך לסדר את הקרסים עם חוד כלפי חוץ - כך שהגליל ייראה כקיפוד קוצני.
כעת המלכודת חמושה לעבודה,
נותר רק לחבר למקל הדייג/חוט מוביל(ראשי) ,חבר בעזרת הסביבל.
זכור:עליך להמתין לאחר הטלת המלכודת לדג הראשון " הגבר גבר " שיאכל מהפיתה וכעבור מעט זמן מובטחת תפיסה.
טיפים:
1. להגדלת טווח הזריקה- בסיום התקנת הפיתה על המלכודת, השלך אותה קרוב, הפיתה נרטבת ומקבלת נפח ומשקל,גלגל חזרה, כרגע ניתן להטילה למרחק.
2. לאחר תפיסת דג בחן את המלכודת והפיתה בד"כ לא תצטרך להתקין פיתה מחדש,סדר הקרסים והטל המלכודת שוב.
3. במקרה של ים גלי עובד דאג שהחוט לא יסתבך בסלעים.
4. תמיד תדאג להכין 2-3 מלכודות כאלו ספייר.
אוקיי... יש לנו מלכודת מוכנה ואני חמוש בטיפים מפה ועד לים סוף,
נותר לי עכשיו לדעת איך אני דואג שהבורים יקלטו את המלכודת?
פה נכנס הריסוס.
הריסוס:
אחד המרכיבים החשובים בדיג בורי הוא הריסוס ("רוסה"). פעולת הריסוס אמורה ללוות את פעילות הדיג לאורך כל יום הדיג!
מטרת הריסוס פשוטה מאוד: למשוך את דגי הבורי אל הנקודה בה נמצא הפתיון.
גם בנושא הריסוס קיימות גישות ושיטות שונות, בהתאם לטכניקת הדיג בסוג הדיג המתואר במאמר – דיג בגובה פני המים – נודעת חשיבות לריסוס צף.
לצורך ריסוס ניתן להשתמש בכל מוצרי המאפה, טריים ויבשים: פיתות, חלות, לחם שחור / לבן, לחמניות וכן הלאה.
להכנת תערובת הריסוס, נעביר לשקית אחת או דלי את כל מוצרי המאפה ונוסיף מי-ים בכמות שתיספג אך לא מעבר לכך.
בעזרת הידיים נלוש וניצור תערובת גסה אך לא מימית.
הריסוס אמור להישאר בחלקו צף על פני המים, בעוד חלקו האחר מתפזר לאיטו ושוקע.
השלכת הריסוס בצורת גוש אחד יוצרת אפקט במים. לאחר מספר פעולות ריסוס נוצרים התניה והרגל של דגי הבורי. בהמשך, פגיעת המלכודות במים יוצרת אפקט זהה לריסוס ולעתים קרובות המלכודת זוכה לתקיפה מידית.
אפשר להוסיף לתערובת הריסוס חול ים נקי, שאריות מזון כגון קוסקוס, אורז, סולת, פירורי לחם וכדומה.
אם הדיג מוצלח ואינטנסיבי, אין צורך להמשיך לרסס. יש לחדש את הריסוס לאחר שהאכילות פסקו לחלוטין.
ככל שפרק הזמן בו שהינו באותה נקודה מתארך, יש לצמצם את כמות הריסוס כדי "לשמור על מומנטום" ולוודא שתשומת לבם של הדגים תופנה אל המלכודת.
אפשר לקמח קלות את גוש הריסוס רגע לפני השלכתו למים. הקמח יוצר אפקט חזותי במים וחוסך בתערובת הריסוס.
עד כאן חבר יקר מקווה שעזרתי לך עם המדריך!
ב-ה-צ-ל-ח-ה
