דיון מעניין בהחלט.
מחזיר אותי המון שנים לאחור, לתקופה בה הייתי דייג חוף- כשהיו דגים בחוף...
עם רקורד של מאות יציאות עם מאות תפיסות סרגוסים, מרמורים יפים, אג'אגים, טרחונים, פרידות...
אז בכל זאת זוכר משהו....
בנוסף,
גם בדיג בולוס מסירה, בדריפט, בשלב בו הדריפט חזק -
אז די מהר אתה מוצא עצמך עם חוט באורך 80-100-150 מ' בין העופרת לבינך...
די דומה למצב של הטלה רחוקה- רק שהמרחק גדל (השיטה היא לשחרר חוט ולא לגרור אותו בקצב הדריפט).
אתחיל בזה-
התלאים עם הקרסים יושבים על הקרקעית בכל מצב.
המצב היחיד שזה לא קורה הוא בדיג ממקום גבוה מאד, מרחק זריקה יחסית קצר ומים עמוקים מספיק.
רבים חושבים שכשאר הם מותחים את החוט, והוא מחוץ למים נראה להם ישר, שהחוט ממשיך ישר גם במים, וזה לא נכון.
במים החוט "מתעקם" עקב מסת המים שמעליו, ומקבל צורה קשתית יותר.
מצורף ציור המדגים את המצב:
ככל שהחוט נמצא עמוק יותר, מסת המים עליו גדולה יותר, והוא נמצא "נמוך" יותר בקשת, וקרוב יותר לקרקעית.
ה3-4 מטרים האחרונים בזריקה של 80 מטרים נמצאים כמעט על הקרקעית עצמה, ולכן כל תלאי שעליהם נמצא עליה.
רון
ובכל זאת יש ימים שיש בעיקר התעניינות/ אכילות על הקרסים התחתונות ובאחרים התעניינות בעליונות. מה להערכתך ההסבר? אקראיות?
לדעתי אקראי לחלוטין.
השאלה של סקוויד היא בדיוק מה שחשבתי עליו,
וחייב לומר רון - לא מסכים איתך.
פיצול ההתעניינות של הדגים במצב של חיבה לקרס מסוימת לגבי 3-4 תקיפות ללילה - הוא אכן מקרי.
אם בימים של עשרות אכילות- רוב התקיפות על קרס מסוימת, זה לא מקרי לדעתי,
לבטח שלא מקום בו מעת לעת יש מצב של "העדפה ברורה" לקרס ספציפית.....
אישית תמיד נהגתי לדוג מהחוף עם ריג פשוט של 3-4 קרסים אשר אחת (או 2) מהן מתחת לעופרת-
ובקרקעית סלעית 2 קרסים שתיהן מעל העופרת. בבולוס זה מגיע כדי 4-6 קרסים ללא קשר לסלעים....
המבנה הבסיסי הוא כמו שהצגתי כאן- הכי פשוט שיש:
http://www.israelsportfishing.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=481:2011-05-29-09-47-03&catid=73:-&Itemid=197מסירה אני קושר את הקרס התחתונה- מעט מעל העופרת כך שהקרס "מתחת לעופרת", כמו בתמונה.
בדיג חופי הקרס התחתונה היתה נקשרת אל לולאה שנבנתה מתחת לעופרת.
חוויתי לא אחת מקרים, בחוף וכך בבולוס עם דריפט מהיר,
ימים בהם היתה העדפה ברורה לקרס מסוימת.
לרוב, הקרס שהיתה ממוקמת מעל לעופרת- כ:7ס"מ פלוס מינוס.
אם זו מקריות? לא נראה לי...
לדעתי זה תלוי כפונקציה של מספר גורמים כגון: עכירות/צלילות המים, זרמים, אצות בקרקעית וכו'....
למשל: בים צלול אולי החוט ובמיוחד הלידר- מרתיע בקרסים שמעל העופרת...
יכול להיות מעניין לשים ריג על החול כאשר שהים צלול ויש קצת גלים/זרם-
ולבחון את תנועת הקרסים עם הפתיון.
לדעתי, אם נתחיל להתבונן, לבחון היכן יותר אכילות ובשים לב למצב הים,
אולי נגלה איזהו זיקה....
מכל מקום, אני בגישה של כמה קרסים, שאז פותח מירב אופציות,
מאפשר גם להימנע מנעילה מהירה עת מורגשים נשנושים של דג קטן-
שיאכל ועדיין יישארו פתיונות לדג הגדול יותר שבסביבה...
