אני מחפש הסבר מדוע בתחילת העונה הטרחונים תמיד נתפסים קודם בזרזור ורק בשלב מאוחר יותר מתחילים להתפס בפתיונות.
בעבר קיבלתי הסבר אם כי איני משוכנע שהדבר נכון - בתקופה זו הם ממוקדים משום מה בטרף חי, ביזרי ודגיגים למינהם ולכן רודפים בשקיקה והתלהבות אחר הדמויים. אם נכון הדבר הרי ששימוש בדגיגים חיים צריך להניב תפיסות.

התחושה שלי - הטלה רחוקה של דגיג חי די תרסק את החיים ממנו  ולכן ריג עם בניה ארוכה ודגיג מת תפור בזהירות ומוטל מעט אחרי אזור הגלים יכולה להוות תחליף טוב, או הטלה של הדגיג החי בהטלה זהירה ולא עוצמתית, מציע לכוון את ההטלה דווקא בכיוון של 30 מעלות ולא 45 מעלות (45 מע' ירים את הריג גבוה אולם בירידה הוא יצבור תאוצה ויפגע במים בעצמה) ולכן הטלה שטוחה יותר (להזהר מהנטיה להטיל שטוח אבל מהר) תשאיר את הדגיג חי. המזרזרים מוציאים את הטרחונים במרחקים שנחשבים עבור דייגי החוף כהטלה קרובה ולכן איני חושש שלא יהיו תפיסות.

דעתכם?

מה הבעיה אייל להטיל פתיון חי למרחק ושישאר בחיים
יש אלמנט שנקרא אימפקט שילד של ברייקאווי יש לי אם תרצה אראה לך איך זה עובד תוכלתלקנות מעדי

ובקשר לתיאוריה לא יודע עדין לא יצא לי להיות טרכון.

דוב, זה תלוי בתפירה

גם בשימוש באימפקט שילד עם בורי קטן שתפור ממרכז הגוף שלו עם קרס בודדת העמוד שדרה שלו ישבר  בעת הפגיעה במים כי הבורי לא מוגן מאחרי האביזר ולכן סופג את הפגיעה ביחד איתו, שנית, האימפקט שילד לא מקנה שום הגנה מהתאוצה שבזמן ההטלה - ולכן הטלה אגרסיבית מידי תגרום לקריעה וריסוק של הדג שרוצים להשאיר חי.

טוב אנסה להקביל את זה לעולם גידול הדגים באקווריום.. בתהליך שלפני מציאת הזיווג.. הזיווג וההשרצה/הטלה נראה כי בכדי לעורר את חשקיהם המיניים ולגרום לרוויה יש להאכיל באוכל חיי זה מגביר את דחף הזיווג ולכן נראה לי שזאת הסיטואציה.

לדעתי, דמוי ששוחה במים נראה ממרחק וביתר בהירות מאשר דגיגון מת ששוכב על הקרקעית.
בהתחלה יש לדעתי פחות טרולוסים ולכן אלו שישנם מגיבים לדמויים שבולטים להם לעין.
מאוחר יותר יש יותר דגים שסורקים שטח יותר גדול ואז הם מגיבים גם לפיתיונות על הקרקעית.

פעם ראשונה שאני שומע את התאוריה הזאת,
כבר לפני שבועיים או שלוש נתפסו טרכונים לא קטנים על פתיון [ לא יודע איזה בדיוק]
ומאז עוד כמה על סיליקון, אבל זה לא שיא העונה- מחכים לשמש

אפשר במקום לחבר לריג פתיון חי שאין שום סיכוי שהוא ישאר חי ברגע הפגיעה במים, לחבר דמוי כמו שמשתמשים בזרזור. הדמוי קל יותר, צף, והכי חשוב יראה כמו דג אמיתי.ניתן לחבר אותו כאשר לקצה החוט המוביל מחובר סביבל ואליו השוק לידר ובקצה השוק לידר משקולת(לפי מצב הים) וכ - 20 ס"מ לפני המשקולת לעשות דרופר לופ ולחבר אליה את הדמוי. במצב זה מרגע פגיעת הריג במים המשקולת תשקע, והדמוי ישחה במין ויצוף טיפה הכוונה היא שהוא לא ישקע. חשוב להשתמש במשקולת לא כבדה מדי שכן אז משקל הריג יהיה גדול מדי ומרחק ההטלה יפגע ואולי החכה לא תעמוד בלחץ.

עם אתה רוצה טרולוסים על פיתון
כך מצוף זריקה חוט 50 ס"מ פיתון לא משנה איזה
אבל לרוב תקבל תקיפות של קטנים
השיטה הזו עובדת במיוחד במקומות של עומק וסלעים  
לפני שבועיים עבדתי בשיטה הזו והוצאיתי כמה חתיכות
הטרולוס בתחילת עונה תמצא אותו תמיד באיזור של סלעים
כי שם רוב האוכל נמצא  
לאחר כמה זמן הוא נמצא גם בחוף חולי

לגבי שליחת דגיגונים זה אפשרי  אבל עם קרסים קטנות יותר ועם קרס הפוכה בתור מחזיק פתיון 
ה impact shild טוב עם קרסים גדולות הבעיה כשאתה עובד עם קרסים קטנות קשה לתפוס עליו
הפתרון הוא קרס הפוכה שתופסת טוב 
לגבי ההטלה מסביב  לכתף כמו בבולונז זה ההטלה שהכי פחות תפגע בפתיון
הטרולוסים נמצאים מאוד מאוד קרוב אין צורך ביותר מ40 מטר 
 
 הלל

נראה לי מאוד הגיוני קו המחשבה הזה....