"גם האנטיאסים עוד בסביבה"
לאחר שבשבת האחרונה הרגשתי איך נגמרת לי העונה לאחר שחזרתי ריק מהים
גם שינויי מזג האוויר בין שרב ואובך ועוד פעם התקררות מאותתים לי שזה הסוף
אבל כמו כדורגלן שמסרב "לתלות את הנעליים " ולפרוש גם אני חושב שלסיים עונה אני חייב עם איזה דג
יום ראשון 4 בבוקר אני בחוף באשדוד ים פלטה וירח מלא מים צלולים ואני ע וד מדלג בין סלע וסלע מחפש בינהם איזה סבידה לפיתיון חוזר ב-7 הביתה עם 3 סבידות ומקווה שלפחות מ-3 יצא אנטיאס 1
יום שני 5 בבוקר אני מוריד את הפתיונות למים כן אותם סבידות מיום לפני שתפסתי לא לפני שהחלפתי מוקדם יותר לכל אחד את המים ודחפתי להם לדלי בקבוק קרח גם{בתקופה זו המים מתחממים מהר ויש צורך להשאיר אותם קרירים כדי שהסבידות לא ימותו} כל הכבוד לאישתי התומכת שמבינה את "השיגעון" ולא מציקה כי בלי התמיכה שלה
היה לי קשה מאוד
בכל אופן הזמן עובר ואין שום סימן לדג הים הנמוך החום שמתחיל להציק ,וככל שמחוגי השעון מתקדמים
אני מוריד מעליי עוד שכבת בגדים כמו בצל שמקלף את קליפתו
אין פה כלום רק פישפשים שמציקים ועפים לי לתוך האוזניים השעה 11:00 וכל החלומות שלי והיתקוות מתחילת היום
מתחילים להיראות כמו איזושהו סרט ללא הפי-אנד
אני כבר מקבל עליי את הסוף ומשלים שזהו הגיע הזמן להוריד את המסך ולסגור את העונה עד החורף הבא
ואז ללא שום סימן או התראה זה בא
בזמן שאני מקפל את המקל שלי ממש בחצי הדרך בחזרה אני מרגיש משיכה שמפתיעה ומשאירה אותי בהלם למספר שניות המקל נשמט מידיי ונופל למים אני מתעשת ומרים אותו בחזרה
המלחמה בצד השני לא מתירה בי ספק הם פה וזה לא נגמר עד שזה לא נגמר


