| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 10/1/2013 | מרכז - תל אביב | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 21:00 | גיג קטן - בובה פשוטה | סבידה (דיונון הרוקחים) | 5 | |
| 21:00 | גיג קטן - בובה פשוטה | קלמארי (דיונון) | 10 | |
הדו"ח:
שלום לכולם
במסגרת הפקת לקחים כוללת מעונת הטרכונים של הקיץ האחרון החלטנו אני, ושותפי לדיג, בן דודי, וחברי הטוב משה, לדוג קלמארים או סבידות בעצמנו. במהלך העונה ובהסתמך על כמות היציאות שלנו לים, הגענו למסקנה שכדי להעביר את העונה הבאה אנחנו זקוקים לכמות של בין 15-20 חתיכות של קלמארים.
התחלנו את המרדפים בתחילת חודש אוקטובר, ללא ידע מעשי בדיג הזה, ואני שמח לבשר שכיום, שלושה חודשים אחרי, השגנו את המטרה. להוציא 15 חתיכות של קלמארים בשלושה חודשים... ניתן להסיק לבד שהדברים לא הלכו כל כך חלק. יש לא מעט דייגים שמביאים כמות כזאת בערב בודד.
אם אני זוכר נכון, קרוב לעשרת היציאות הראשונות שלנו לא הניבו תוצאות. היה לנו קשה להתרגל למשקל הדמויים, ולחכה הקצרה. במספר פעמים ראשונות משה היה מגלגל את החוט במטרה להחזיר את הדמוי, ובמפתיע היינו רואים קלמארי תפוס, שגם הספיק לברוח כתוצאה מהרמה לא נכונה, ויש בזה להעיד על חוסר הניסיון שפקד אותנו. אבל, מזה לומדים.
זה המקום להודות בפומבי ובהערכה רבה לגל, מוטי, ומואס אליהם הצטרפנו מידי פעם, והם סיפקו לנו מידע רלוונטי וטכניקות פעולה שסייעו לנו רבות. תודה רבה. מעבר להיותם דייגים נהדרים, הם אנשים נפלאים ובכל יציאה איתם נהננו מאוד.
עבדנו עם ציוד ז׳רז׳ור, ועם חוט בד. העדפנו אותו על פני הניילון. לנו הוא נתן תחושה טובה יותר בהקפצות, ובהרגשת האכילה. ובאמת, הטכניקה הייתה הקפצות בלבד. למעשה אין יותר מידי מה להרחיב בנושא הזה, מפאת הכתיבה המרובה גם ככה. מה שכן ניתן לומר - כל מה שכתבו המנוסים יותר - התברר כנכון.
ההכנות ליציאה לים נעשו בליווי צמוד למזג האויר: ים שקט ורגוע, ורוח פחותה מ5 קשר. על זה מאוד הקפדנו. לגבי צלילות או עכירות המים: אנחנו מכירים את המשמעויות, אך פחות הקפדנו על זה. בים צלול השתמשנו בחוט פלורו, אבל הם נתפסו גם ללא. בעיקר הסבידות. הדמויים היו הדמויים הפשוטים ביותר - מהסיבה שבתור התחלה הרבה היו נתקעים בסלעים, והשיקול הכלכלי גבר. בעונה הבאה נתחדש גם בבובה מקצועיות יותר, וננסה לחוות הבדלים. יש לציין, שעם ריבוי היציאות כמות התקיעות בסלעים ירדה בצורה משמעותית. כמו כן, היציאות היו רק בשעות הערב (החל משעה 20:00 בערך), וכל יציאה נמשכה שעתיים-שלוש. בכל יציאה היינו חוזרים עם קלמארי בודד או שניים. אפשר להצליח יותר, אבל אנחנו לא ממהרים ותמיד יש עונה נוספת להשתפר.
מרבית התפיסות היו בחודש נובמבר, והרוב המוחלט היו קלמארים. בדצמבר ולקראת ינואר, ראינו שינוי ואת כניסת הסבידות לאזור. כדי להנעים את הזמן ולאתגר את עצמו, ניהלנו אני ומשה תחרות מי יתפוס יותר קלמארים. התחרות הסתיימה בתיקו 8-8, לאחר שקלמארי בייבי ששוחרר נחשב לטובת משה כתפיסה לגיטימית
לסיכומו של עניין, הקלמארים והסבידות נחים את מנוחתם האחרונה במקפיא, תחת כל התנאים הנדרשים להקפאה ארוכת טווח, והם ישמשו פיתיון לעונת הטרכונים הקרובה. דמויי הקלמארי חוזרים חזרה לארון, ולא נטריד את מנוחתם יותר עד הסתיו הבא. אנחנו יודעים שהעונה טרם הסתיימה, אבל את המטרה השגנו, ולכן אין טעם להמשיך ללא צורך אמיתי.
בברכת חורף חם לכולם
עם דגים, או בלי דגים
איציק ומשה
להנאתכם, נוספו תמונות לדוגמא:
תודה על הקריאה
