ובכל שונה לא נעשה טוב יותר אלא להפך.
נוצר מצב שבו כאשר דייג כלשהו מוציא פרט מסוים ולא רבים ממנו בכמה
שעות של דיג הוא נחשב "דיג מרוצה" ואשר עשה את שלו.
בימים בהם אנחנו מתארגנים לדיג עם מיטב הציוד המצוי ברשותנו ,
וקונים או תופסים \ מכינים בעצמנו את מיטב הפיתיונות הנדרשים בימים כתיקונם
לתפיסת הפריטים אשר בחרנו לטרגט , ממקמים עצמנו במקום הדיג האידאלי לטעמנו
ביום נותן ומטילים את הריג המובחר שבו אנו שמים מבטחנו אל חלקת המים
בה אנו מאמינים שנמצא את מבוקשנו....מה חושב הדיג הנ'ל (כל אחד מאיתנו)
כאשר הוא לא מצליח פעם אחר פעם לקבל תמורה להשקעה הרבה אותה
הוא מקריב למען התחביב הזה ?
ולא נכנס כרגע למושגים של "הדיג זה בשביל הנפש , והדגים הם בונוס!" אלה ננסה
באמת לתת כאן את התחושה אותה אנו חווים כאשר באמת רצינו לחזור עם דג לארוחת הערב...
שתפו גם בסקר , וגם כאן בכתובים.
בוא נדבר על זה....
