ביניות או לא להיות...

נתחיל בנקודה שסביבה נבנה כול הדיון.
הכנרת והירדן אלו גופי מים סגורים שאין להם מקור חיצוני שיכול לאפשר חדירת פרטים חדשים לתיגבור האוכלוסיה ומה שיש בהם ברגע נתון,זה מה שיש...
בים הפתוח ישנה אפשרות של הגעת קבוצות חדשות של פרטים לאיכלוס טבעי מחודש במידה ותינתן האפשרות אבל בכנרת ובירדן אין כזו אפשרות.
מינים מסוימים של דגים כגון קרפיונים,אמנונים,בורים וכסיפים מגודלים בבריכות ונשלחים מדי שנה לכנרת במטרה לתמוך באוכלוסיה הקיימת על מנת שהאיזון האקולוגי יישמר.
מכאן יוצא שכול דג שנלקח,נגרע מהטוטאל ויהיה חסר למערכת בהמשך.
לביניות יש תפקיד חשוב בתור הדג הטורף של הכנרת (טורף על) בכך שהן מנטרות את אוכלוסית הלבנונים (סרדינים) ודואגות לנקות את כול הדגיגים החלשים,החולים,הגוססים וכולי של מיני דגים שונים.
בנוסף לדגיגים הן גם טורפות יצורים קטנים אחרים שגם הם בתורם יכולים להשפיע על המאזן האקולוגי באגם אם יתרבו בצורה חסרת מעצורים.
עצם התחרות עם מינים אחרים של דגים ובע"ח שונים על מקורות מזון יוצרת גם היא סוג של בקרה מאזנת שמונעת התרבות חסרת פרופורציה ולכן יש חשיבות שאוכלוסית הביניות עצמה לא תיפגע.
חלקכם בוודאי מתפלאים על כך שאני קורא לביניות טורפי העל של הכנרת ותוהים אם אלו לא אמורים להיות השפמנונים .
ובכן,גם השפמנונים עושים את העבודה אבל לא באותה היעילות כמו הביניות.
השפמנונים אמנם טורפים כשההזדמנות עולה אבל לפני הכול הם אלו שדואגים לנקות את השיירים והפגרים (אוכלי נבלות).
מי שיצא לו לראות מרדפים של ביניות גדולות קשקש על להקות של דגיגים יידע על מה אני מדבר...  
אלו מרדפים שלא היו מביישים טוניות על ביזרי בים  

לדעתי דיג לא מבוקר של הביניות ובעיקר בשנים האחרונות עם התפתחות תחום הז'ירז'ור במים המתוקים וטירגוט הביניות בפרט,הביא כבר לפגיעה באוכלוסיה שלהן וחוששני שלא רחוק היום שהביניות היחידות שנראה יהיו באורך של 30 ס"מ מקסימום...
מדי שנה יש ירידה בגדלים ובכמויות והותיקים באזור שזוכרים את הביניות שהיו מוצגות למכירה בשוק הדגים בטבריה בודאי יסכימו איתי...
ביניות של 2 ו-2.5 קילו זה דג חלומי שנותן פייט לא נורמלי אבל זה דג שנחשב בינוני בסטנדרטים של פעם.
הבינית גדולת קשקש יכולה להגיע לאורך של 70 ס"מ ויותר ולמשקלים של 6-7 קילו בשיא גודלה!!
מישהו מכם ראה כאלו ? מישהו מכם ראה בינית כזו של 4 קילו אפילו??
אני בספק...
לפני 20 שנה הן היו נמכרות בשוק בטבריה כמו שמוכרים קרפיונים אבל היום אפשר לראות פה ושם כמה חתיכות של קילו-שניים כזכרון עגום למה שהיה פעם...
גם אני אוהב לפרק איזו בינית יפה מדי פעם אבל כשאני רואה לאן אנחנו הולכים,אני מעדיף לנשק אותן לשלום ולשחרר אותן במהירות בחזרה למים  
כשאני רואה סלים מלאים בביניות של 20-30 ס"מ הלב שלי נחמץ  

ידוע לי שדייגים מסחריים רבים בכנרת משחררים את הביניות שנתפסות.
אמנם זה בעיקר בגלל שהן מלאות בעצמות ואין להן שוק אבל אם הם מסוגלים,למה אנחנו לא יכולים ??

בהיעדר חוקים ותקנות,כול אחד יפעל על פי צו מצפונו.
אני את שלי אמרתי ואת שלי אני גם עושה.
מה איתכם?

שכנעת אותי