
בשבת הייתי בשבי ציון. ים שטוח ורוח מזרחית חזקה. מזרזר מהשובר לכיוון הים הפתוח. גם דמויים של 6-8 גרם עפים ממש לעשרות מטרים. אין דייג :(לא אצלי ולא אצל אחרים. מידי פעם להקות שחפים צוללות על להקות ביזרי. מחזה מרהיב!!
פתאום זה קורה מולי. תוך כדי גלגול החכה מתכופפת, אני שמח שסוף סוף יש דג. לא דג, שחף. מביא אותו אלי ולשמחתי ושמחתו מגלה שלא נתפס בקרסים אלא הסתבך עם הכנף בחוט. עכשיו מתחיל סיפור. ביד אחת מחזיק את הדמוי ובשניה את השחף שכל הזמן מנסה לנשוך אותי. מגלה גם שיש לו טבעת על הרגל, יעני מיוחס.
לא מצליח לשחרר אותו מהחוט המסובב לו על הכנף. קצת הפתיע אותי שאף דייג לא הציע עזרה.
אחרי דקות ארוכות החלטתי לחתוך את החוט(בד) בשיניים. לא פשוט, אך הצליח .
ומישם כבר היה יותר קל.
השחף שוחרר, יצא לדרכו בריא ושלם.
חוויה חוויה. מה זה לקשור אחרי זה שוק לידר, סיכה, בידיים רועדות ורוח מטורפת. קלי קלות
