תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
4/8/2021 | מרכז - הרצליה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | מעל 50 מטר | דיג מסירה- ג'יגינג |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
17:00 | גיג גדול - | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 3 | |
17:00 | גיג גדול - | טונית אטלנטית (פלמידה שחורה) | 2 | 20 |
הדו"ח:

נכנס הביתה גמור,
מניח את ארבעת המקלות שליוו אותי ביציאה היום
להשען להם ולנוח עד הפעם הבאה.
שניים מהם עבדו היום והביאו את התוצאה בסופו של היום.
13:30 מתחילים בבולוס פתיונות,
טרכון אחד ועוד איזה כמה גינג׳ים
שוחים להם להנאתם (?) בדלי הלייבוול.
זהו השלל הדל איתו נשתמש כדי ללכוד את הדג הנחשק.
עוד כחצי שעה הפלגה נוחה.
המים היום צלולים צבועים להם בכחול עמוק, כחול קריסטל והדבר משחק לרעתנו...
כבר בדריפט השני מחליט להוריד טרכון גאה, תופר עליו את קרס הסירקל בדיוק באמצע עצם החיך,
שם לב שהנעיצה לא בוקעת לו את העצם ווואלה, הכל נראה טוב.
בוחר משקולת, היום הדריפט די איטי , בסביבות 0.7 קשר, 16oz תספיק להיום
והטרכון צוהל לו תוך שהוא יורד למעמקי הים, רחוק מהתקלה ועם קלאץ׳ נעול בטון.
בעצם פלדה. אין סיכוי שהדג הזה מכניס אותי היום לשום תקלה.
עכשיו מגיע הקטע ששובר אותי כל פעם מחדש,
אני משקיע שעות בלי הגזמה, עם הפתיונות, הדמויים ובקרסים הכי טובות- נשבע!
וכל זה כדי לתפוס טרכון אחד לפחות שיביא איזה דו״ס שמן לסירה וישמח את כולם.
ואז זה לא קורה ובמקום זאת שמעו מה קרה:
טרכון....
מגיע למטה, אוסף 15 מטר ובהנחה שבדריפט הזה החוט ״נשכב״ והמשקולת מתרוממת עוד כחמישה מטרים, אני נמצא 20 מטר מעל הקרקעית ובגובה הרצוי.
כבר בירידה למטה כנראה שאינטיאס חטף לי את הטרכון ולא ננעל.. היה טרכון... ביי ביי אינטיאס. נותרנו אני ואבי ועוד איזה כמה ג׳ינג׳ים שלא הצליחו גם הם להביא את האכילה.
מסתכלים אחד על השני
ויש לנו משפט כזה בכל יציאה:
״ כוחנו בג׳יגג׳וגנו״ ויאללה לעבודה.
כמו מכונות ג׳יג אוטומטיות בשלב הזה של העונה.
עוד שניים שלושה דריפטים ללא שום תוצאה, המים נקיים מדי והם לא ימהרו לתקוף.
בסוף הדריפט השלישי,
אני כבר כמעט למעלה עם הג׳יג
וסוף סוך אות חיים בצורת שחורה,
מרביצה על אבי וואחד אכילה.
הסטלה צורחת והדג רץ 50 מטר לכיוון התקלה. אבי משתלט עליה, היא נעולה כמו שצריך, עכשיו נשאר רק לעבוד איתה יפה ולתא...
אני מסתכל על אבי,
חושב לעצמי ..
״ עד שהוא יביא אותה אני אספיק להוריד את הג׳יג בצד לא פעם, אלא פעמיים..״
וכך היה. הג׳יג נזרק למים,
נוחת על הקרקעית,
נועל את השפולה ובהקפצה הראשונה אני מקבל נעילה.
הנגיחות לא מותירות בי ספק,
מר אינטיאס.
מפה מתחיל מופע אקרובטיקה עם מוטיב של התעמלות קרקע, מחליפים מיקומים,
דואגים כל הזמן לא להצליב חוטים ולתוצאה:
שחורה ואינטיאס מתחרים מי יגיע אחרון לסירה.
השחורה שקלה 12.5 קילו,
האינטיאס 6,
שניהם בסירה.
מפה לשם ממשיכים..
עוד שעה קלה עברה, ללא שום שיתוף פעולה מצד חיות הים.
ואז שוב נעילה של שחורה,
ואז שוב נעילה של אינטיאס,
ואז שוב נעילה של אינטיאס.
זהו. חושך. ני....גמר...
ואז עוד דוראדו קטנטן...
וזהו.. די..
ביי.