בסופ"ש האחרון ירדנו לאילת 4 חבר'ה וגם אצלנו הדייג היה במילה אחת – אכזבה.
ביותר מילים:
הגעה בחמישי בלילה - פריסה של 5 חכות חוף (כבד) ממזרח להרודס לא הניבו יותר מחשמלן קטן וקלמאר אחד על בובה.
מתפצל מהקבוצה לבד לשובר בהרודס – פוגש שם עוד דייג מקומי. במשך כ 3 שעות הוצאתי 5 קלמארי (בינוניים, רק 2 נלקחו לתפירה על חי) דייג מקומי הוציא עוד 2 (אחד גדול ומרהיב).
פרשתי משם לאחר כ 3 וחצי שעות חזרה לחברים בחוף. נשארנו שם עד הבוקר ללא תוצאות בחי, נסיונות פופינג וטופווטרים מעלות השחר ועד כ 10:30 בבוקר גם לא הניבו כלום.
בשישי - שקיעה במפלט האחרון, הרוח היתה צפון מערבית בתחילת הערב, שלל דמויים ושתי חכות חי ללא תוצאות.
נצפו שני קלמארי קטנים רודפים אחרי מינואו, החלפה והמשך עבודה ע"י שתי 3 חכות עם דמויים לקלמארי לא הניבו תוצאות כלל (אפילו לא מרדפים).
לאחר כשעתיים עבודה נטו במפלט התקפלנו.
המשך הלילה מ 22:30 ועד הבוקר בהרודס 6 מקלות על חי – ללא תוצאות.
קלמארי - נצפו כ 3 חתיכות בסביבה, ללא תפיסות, עבודה עם 3 מקלות במקביל.
בבוקר זי'רז'ור בארסנל נרחב של דמויים וברזלים ומעט סיליקונים – למעט תקיפה פה ושם על סיליקון קטן של חניתנים (ללא נעילות) לא נראה משהו שווה.
לסיכום:
שעות רבות של עבודה מהלילות אל תוך הבקרים עבודה של 4 חברים ולא מעט דייגים אחרים סביבנו
על חי – מספר לא מבוטל של מקלות, שלנו ושל דייגים אחרים על מגוון פתיונות (בורי תפור, סבידה, קלמארי טרי, קלמארי לא טרי) – כלום פרט לחיתוכים בודדים של אבונפחות.

זי'רז'ור – למעט מרדפים ותקיפות של חניתנים קטנים על סיליקונים קטנטנים (ללא נעילות) – דיכאון

.
קלמארי –בודדים נתפסו בחמישי בלילה, בשישי שום דבר - פרס הניחומים שאיכזב ובגדול.
הדייגים המקומיים שפגשנו סיפרו על תקופת שפל חסר תקדים בדייג החופי (פתיונות וז'ירז'ור) למעט להקות אקראיות פה ושם של טוניות ופלמידות.
במשך הזריחות והשקיעות לא נצפו יותר מקפיצה בודדת פה ושם (ביזרי ובורים נראו לאורך החוף ובשוברים) רתיחות נצפו רק בפינג'אן הקפה...

היציאה עם החבר'ה היתה כייפית

הדייג – מהמאכזבים ביותר.