בזמן הדיג זה שקשרת שני חוטים יכול להפריע לך רק בזמן ההטלה. אבל אני מניח שאם אתה משתמש בשני גלילים קצרים אתה לא מתכנן להטיל רחוק אז זה לא אמור להשפיע עליך..
שים לב שלפני שאתה מחזק את הקשר אתה מרטיב אותו.
עריכה אחרונה: אפריל 16, 2016, 16:47:16 PM על ידי Serg.konsta
בזמן הדיג זה שקשרת שני חוטים יכול להפריע לך רק בזמן ההטלה. אבל אני מניח שאם אתה משתמש בשני גלילים קצרים אתה לא מתכנן להטיל רחוק אז זה לא אמור להשפיע עליך..
UNI ל UNI נשמע ממש טוב, לא חשבתי על זה.. blood knot דווקא טוב לחלקים הראשונים של השפולה.. לא לחלק שיוצא ממנו בזריקה.. העובדה שהקצוות יוצאים מהצדדים מאיטים את היציאה של החוט בטבעת
UNI ל UNI נשמע ממש טוב, לא חשבתי על זה.. blood knot דווקא טוב לחלקים הראשונים של השפולה.. לא לחלק שיוצא ממנו בזריקה.. העובדה שהקצוות יוצאים מהצדדים מאיטים את היציאה של החוט בטבעת
אני ממש לא בטוח. מבחינת גודל הקשר, שניהם זהים. ההבדל הוא שבמקרה של UNI ל-UNI יש שני קצוות בולטים, אחד במעלה החוט ואחד במורד החוט וב-BLOOD יש שני קצוות אבל הם נמצאים באותה הנקודה (במרכז הקשר). להערכתי המעבר של ה-BLOOD בטבעות יהיה חלק יותר מאשר ה-UNI...
לפי דעתי, כשהקצוות יוצאים ממרכז הקשר לצדדים, הם מגדילים בפתאומיות את הקוטר (מתקבלת הגדלה כפולה, של הקשר עצמו ואז עוד קצת בגלל הקצוות) המכה שתתקבל בזמן המעבר בטבעת האחרונה תהייה גדולה יותר בצורה הזו..
לגבי נושא החיכוך - ברור שהוא קיים ומכך נוצר חום, אין פה ויכוח. אבל הזמן שלוקח להדק את הקצר הוא מאוד קצר וכמות החום שנוצרת היא כל כך מזערית שאין שום צורך לקרר את החוט. וההרטבה נועדה כלל לא בשביל זה.. זה מה שרציתי לציין
לפי דעתי, כשהקצוות יוצאים ממרכז הקשר לצדדים, הם מגדילים בפתאומיות את הקוטר (מתקבלת הגדלה כפולה, של הקשר עצמו ואז עוד קצת בגלל הקצוות) המכה שתתקבל בזמן המעבר בטבעת האחרונה תהייה גדולה יותר בצורה הזו..
לגבי נושא החיכוך - ברור שהוא קיים ומכך נוצר חום, אין פה ויכוח. אבל הזמן שלוקח להדק את הקצר הוא מאוד קצר וכמות החום שנוצרת היא כל כך מזערית שאין שום צורך לקרר את החוט. וההרטבה נועדה כלל לא בשביל זה.. זה מה שרציתי לציין
הגדלת הקוטר פי 2.5-3 בעקבות הליפוף של החוט על החוט הנגדי, ייתן את ההרחקה הראשונית מהטבעת. כשהקשר עם שני השוונצים יגיע אחריו , הם יהיו חסרי משמעות...
לגבי החיכוך, אני מצטער אבל למרות הבטחון המלא שלך בעניין, אתה טועה. כמות החום שנוצרת בשבריר שניה בנקודה מאד מאד מאד קטנה בעקבות החיכוך והחניקה של החוט על עצמו (או על חוט אחר), מספיקה בהחלט לגרום לנזק שאולי לא יורגש מיידית אבל עלול להתגלות מאוחר יותר כמו בהטלה, מלחמה עם דג, משיכה מהירה של החוט וכו'... ההרטבה לכשעצמה לא ממש מקררת אבל הסיכוך שהיא יוצרת , מורידה את החיכוך ובכך מורידה בצורה משמעותית את עליית הטמפרטורה בנקודת הקשר. מסתבר שכולנו מתעסקים בפיזיקה. אפילו שאנחנו לא יודעים את זה....
-------------------------------
"I don't know half of you half as well as I should like, and I like less than half of you half as well as you deserve."
נשווה כמה מקרים מאוד תכופים בדיג שלנו: קשירת קשר, יציאת החוט בהטלה דרך הטבעות (בשביל הבירוקרטיה אני אציין שזה הרגע לפני הנחיתה במים שאתה מטה את החכה כדי לעצור קצת את יציאת החוט או כשאתה מחזיר חוט מהמים) והמקרה השלישי הוא כשהחוט פוגע בקליפ..
נסדר אותם לפי גודל החיכוך שנוצר (שרירותית) בציפוי של החוט (אני מדבר על מונו), כך שהראשון יהיה בעל היותר חיכוך:
1 - פגיעה של החוט בקליפ (עצירה פתאומית במהירות גבוהה) 2 - הטיית החכה - גורם לשפשוף ממושך במהירות גבוהה בטבעת האחרונה 3 - ואחרון חביב - קשירת קשר שאורך שניה או שתיים, במהירות סבירה כי תמיד רוצים לעשות את זה מדוייק..
לדעתי הסדר הוא הגיוני, תקנו אותי אם אני טועה.. ואם שני המקרים הראשוינים לא פוגעים מספיק בחוט מהפעם הראשונה כדי לקרוע אותו בפייט עם דג (ואני מציין בפעם הראשונה כי שום קשר לא נקשר פעמיים על אותה חתיכת חוט) אז כנראה הכל בסדר..
אבל עזוב, נניח ולא הגיוני הסדר.
ב26 בנובמבר 1980 הגישו פטנט שמספרו - US4505952 A הפטנט מדבר על חומר מיוחד שנועד להקטין את מקדם החיכוך הדינאמי בחוטי המונוף וכחלק מהטסקסט מפרטים בעיות שנובעות מעצם קיום אותו חיכוך - קשירת קשרים לא נמצא בטקסט..
ואני באמת עדיין חושב שכמות החום שנוצרת בקשר היא הדבר האחרון שיגרום לאותו קשר להפרע..
כל יום זה פיזיקה, אפילו כיוון סיבוב המים באסלה זה פיזיקה
נשווה כמה מקרים מאוד תכופים בדיג שלנו: קשירת קשר, יציאת החוט בהטלה דרך הטבעות (בשביל הבירוקרטיה אני אציין שזה הרגע לפני הנחיתה במים שאתה מטה את החכה כדי לעצור קצת את יציאת החוט או כשאתה מחזיר חוט מהמים) והמקרה השלישי הוא כשהחוט פוגע בקליפ..
נסדר אותם לפי גודל החיכוך שנוצר (שרירותית) בציפוי של החוט (אני מדבר על מונו), כך שהראשון יהיה בעל היותר חיכוך:
1 - פגיעה של החוט בקליפ (עצירה פתאומית במהירות גבוהה) 2 - הטיית החכה - גורם לשפשוף ממושך במהירות גבוהה בטבעת האחרונה 3 - ואחרון חביב - קשירת קשר שאורך שניה או שתיים, במהירות סבירה כי תמיד רוצים לעשות את זה מדוייק..
לדעתי הסדר הוא הגיוני, תקנו אותי אם אני טועה.. ואם שני המקרים הראשוינים לא פוגעים מספיק בחוט מהפעם הראשונה כדי לקרוע אותו בפייט עם דג (ואני מציין בפעם הראשונה כי שום קשר לא נקשר פעמיים על אותה חתיכת חוט) אז כנראה הכל בסדר..
אבל עזוב, נניח ולא הגיוני הסדר.
ב26 בנובמבר 1980 הגישו פטנט שמספרו - US4505952 A הפטנט מדבר על חומר מיוחד שנועד להקטין את מקדם החיכוך הדינאמי בחוטי המונוף וכחלק מהטסקסט מפרטים בעיות שנובעות מעצם קיום אותו חיכוך - קשירת קשרים לא נמצא בטקסט..
ואני באמת עדיין חושב שכמות החום שנוצרת בקשר היא הדבר האחרון שיגרום לאותו קשר להפרע..
כל יום זה פיזיקה, אפילו כיוון סיבוב המים באסלה זה פיזיקה
תשמע, אתה בלאגניסט... קודם כול, מי עוצר יציאת חוט על ידי סגירת גשר?? ואם כבר בחרת לעשות את זה, אז בוא נחזור לפיזיקה... סגירת הגשר במהירות לא תפעיל על החוט חיכוך אלא מומנט מתיחה עם וקטור נוסף בשבירת זווית.
משיכת החכה במהירות הצידה ויצירת מצב שבו החוט משתפשף במהירות על הטבעת האחרונה, גם כן לא רלוונטית לדיון. מי שעומד בחיכוך באותה הנקודה היא הטבעת. לא החוט...
לגבי הפטנט שהזכרת, הוא מדבר על טיפול סופי לחוט מונו שייתן לו תכונות טובות יותר בעמידה בחיכוך ובלאי מצטבר לאורך זמן כתוצאה ממגע חוזר ונשנה עם כול הרכיבים בסט הדיג. לצורך הענין, כול החוטים שאתה מכיר , כמעט ללא יוצא מן הכלל, מאז שנולדת, הם חוטים שמטופלים בשיטה הזו או בשיטה דומה לה. יש הבדל עצום בין חיכוך ארעי (מהסוג שהחוט נחשף אליו כשהוא טס דרך הטבעות) לבין חיכוך נקודתי מתמשך (מהסוג שהחוט חווה בזמן הקשירה). אגב, הרטבת הקשר בזמן ההידוק אינה רק למניעת חיכוך והתחממות אלא גם לסיכוך החוט והורדת החיכוך על מנת שהקשר יוכל להגיע לקצה הפוטנציאל שלו = להתהדק עד הסוף... בחוטים עבים כמו חוט 100 למשל, אתה יכול לראות את זה בבירור. נסה לקשור קשר UNI פשוט והדק אותו. בקשר נוסף תרטיב לפני ההידוק ותראה איך הקשר נראה אחר לגמרי...
אבל בחזרה לחיכוך. הקשרים לא מצויינים באבסטרקט לפטנט כי אין להם רלוונטיות. חוט יכול להיות חלק מאד ועם מקדם חיכוך נמוך מאד אבל הוא לא יחזיק קשרים ומצד שני הוא יכול להיות מחוספס מאד ועם מקדם חיכוך גבוה ולהחזיק מצוין בקשרים. עמידות לקשרים זה נושא אחר לגמרי והוא קשור למבנה הכימי של ה"ניילון" שממנו מייצרים את חוט הדיג ולא ההרכב הכימי של ה"ציפוי" שנותנים לחוט בסוף תהליך הייצור.