| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 15/10/2015 | דרום - אשקלון | מים מלוחים | שקט עד גלי | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 16:00 | דמוי סיליקון - לבן ראש אדום | לוקוס - אירדי (דקרנית אדומה) | 1 | |
הדו"ח:
טוב אז ככה מי שראה את הנושאים האחרונים שפתחתי הבין שנאי לקראת יאוש כבר שאם נחבר את כל התקופה הזאת זה 4 חודשים בלי דג ורק התחלתי וחוץ מחור בכיס שום דבר אחר..
ואז עברתי לז'רז'ור קניתי סט את כל הציוד ויצאתי לדוג..
יוצא פעם אחת כלום עוד פעם כלום ככה 4 פעמים
עד היום..
חוזר מהעליה לתורה של אחים שלי (כנראה מה שהביא את המזל*
נח קצת 3 וחצי יוצא לים עולה על השובר גלים מז'ז'ר קצת פה שם ככה 20 דקות ואז זרקתי איזה 20 מטר גילגלתי לאט
ואז שהתחלתי לגלגל מהר כי זה היה כבר לקראת השובר כדי שלא יתפס הדמוי בבבווום לא הבנתי מה זה בהתחלה חשבתי סלע ואז אני קולט שהחכה מתקפלת, קולט ת'קלאץ' טזזזזזזז..
מגלגל קצת קולט אותו טיפה יוצא מהמים ושוב חוזר בוום טזזז למהרה שלו מוציא אותו משם
(פה הבנתי שזה לוקוס לפי מה שקראתי בדיווחים עליו)..
וטאק החוט והדג נתפסו ביחד על סלע מה שגרם לי לצעוק שכל החוף שמע
"אין מצב שאני מאבד את הדג הזה עכשיו!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
חחח
מתקדם כמה שאפשר מרים אותו עם החכה ותופס מיד עם הידיים בחוט כדי שהחכה לא תישבר
ואומר לעצמי " סוף סוף דגגג ישש וגם גדול יחסית"
מוציא לו את הקרס ומכניס אותו לציידנית ..
פה התבאסתי שזה היה בדיוק 15 שניות של פייט ולהוציא לוקוס מהמהרה שלו לאט ובחכמה כדי לא לאבד אותו..
רציתי להרגיש קצת מה זה פייט אמיתי וארוך שמביאים דג מקצת מרחק.. כמעט חיברתי לו את הקרס שוב והחזרתי למים כדי להרגיש חח
מרוב התרגשות של סוף סוף דג אמרתי נסגור הכל נתקפל הביתה נכין אותו לארוחה סוף סוףףף
אמרתי בוא ננסה את מזלי אולי נוציא את אח שלו או משהו 10 דקות זורק פה שם ומתקפל..
טוב אז לסיכום היה מאוד מאוד מהנה בסה"כ הבאסה שהפייט היה מאוד קצת ולא יצא לי באמת להרגיש פייט ארוך וכיפי..
הנה תמונה של הדג לא שקלתי אותו לא כלום ואינלי מוסג בדיוק איזה לוקוס הוא אז פשוט עשיתי את הראשון
ואני חייב לציין שהדמויי סילוקון האלה פגזים!!!
השתמשתי בלבן וראש הדום עם קרס וראש זה היה איזה 15 גרם ועבד יפהה מאוד
הנה תמונה
אני יודע שהוא לא ממש גדול וזה דיי גובלי לקחת כאלה הביתה..
אבל עד שסוף סוף תפסתי משהו גם בייבי בייבי של 300 גרם היה גורם לאושר...
