נזכור ולעולם לא נשכח...

אזכיר כי גם בין נפגעי פעולות האיבה כך גם בין לוחמי צ.ה.ל וזרועות הבטחון,
הטילים והרובים ושאר כלי הרצח של המחבלים, הטרוריסטים ואויבי המדינה,
אינם מבחינים בין דם לדם או בין אדם לאדם ובין דת לדת...

בין חללי צ.ה.ל וזרועות הבטחון יש יהודים וערבים, דרוזים, נוצרים, מוסלמים (לא רק בדואים!) וצ'רקסים -
ומכל העדות הללו ללא יוצא מן הכלל יש לוחמים ביחידות קרביות בצ.ה.ל
כנ"ל, טילי החיזבאללה והחמאס כמו גם מכוניות התופת, פגעו באזרחי המדינה מכל העדות הנ"ל...

נהוג לומר "במותם ציוו לנו את החיים" וכי "הלוואי שקרבנם לא יהיה לשוא"....
אז אם כך, ראוי כי כולנו וכ"א מאתנו - עוד לפני ההתעסקות באויבינו מבחוץ שלא מבחינים בין דם לדם,
יתחיל לחשוב איך להושיט יד ולפתוח ידיים - על מנת שאנו אזרחי המדינה נחיה כאן בינינו לבין עצמנו,
נחיה במובן של יותר מאמץ בכיוון של הקשבה, הבנה ואחווה, גישה אמפתית...
זו המשמעות האמיתית של לחיות בארצנו - לחיות ולא לעסוק באיבה ויריבות ומלחמות פנימיות...

זו לדעתי הצוואה האמיתית של מי שחייו נגדעו בהיותו אזרח או חייל במדינת ישראל...