בינגו...
למה זה מצחיק אותי?!
ישאלו אותו ברמת השרון מאיפה זה - יגיד להם "בהשראת איזה נצרתי...."
מאמון מאמון...
כמו תמיד אין אפס כשאתה יוצא עם פילוטה -
דוח משובח, איכותי ומלמד, עם כמה עשרות דגים...
השילוב שלכם מאמון ועדי, מתגלה כשילוב מנצח שתמיד מניב תפיסות נהדרות ודוחות נפלאים -
מהסירה ועד לפילוטה, בקיצור תצאו עוד בצוותא וכמה שיותר...
לאור העובדה של מעל מחצית דגים נופלים למים,
אולי מאמון יש מקום לחשיבה מחודשת לגבי הקרסים?!
אולי לעבור לקרסים מעט גדולות יותר או חדות יותר?!
אני אתן בינתיים את דעתי.
שנים דגתי עם קרס נורבגי סטנדרטי, במידות משתנות (עבור סרגוסים 7 - 4), אבל עם כניסת היפנים השונים והמשונים לשוק, מציאת סוגי קרסים הפכה להיות אצלי לסוג של תחביב. הצד הפחות טוב בתחביב הוא שאני קונה מה שנראה לי מעניין בצורה, מרוקן לתוך הקופסא הייעודית ואז שוכח איזה דגם ואיזו חברה (לכן גם לא יכול להמליץ על קרסים על אף שמבחינת צורה אני כן גיבשתי דעה לגבי מה מתאים למי ומתי).
ניסיתי שלל גדול של קרסים מסוגים שונים כדי להתגבר על הבעיה הזו - בינתיים מה שהולך אצלי לא רע אלו קרסים בעלי מפתח רחב יחסית וצוואר קצר, רצוי עם עיקול מינימאלי פנימה, כשהחוד בולט יחסית כלפי מעלה. הגודל הוא המקבילה היפנית ל-6 במידות הרגילות. כל זה תקף ספציפית לסוג הדיג עם בולונז, מצוף (אחרי זה ארחיב על דיג "רגש") ובים מרובה זרמים. עוד דבר חשוב בקרסים האלה שגיליתי שצריך לתת לדג קצת "בוש" ורק אז לתת הוקסט, ולא להגיב מיד. אני יודע שזה שונה משיטת העבודה של מאמון בנוגע להוקסט (כפי שהבנתי אותה מעדי) שהוא משתדל לתת באופן מיידי. כיוון שאצלי בגלל הרולר הקטן והמצוף יש לי תמיד קצת שטח למשחק. לא אגיד שזה תמיד עובד, אבל זה כן קצת מעלה את אחוז הנעילות.
במקרה של דיג על הקרקעית עם משקולת קטנטנה, גם אז אני מטה קצת את החכה כלפי מטה כשהדג מתחיל לאכול, נותן בטן קטנה בחוט וברגע המתיחה רק אז נותן את ההוקסט. מדובר על ניואנסים מאוד קטנים של זוויות ורגש שהצלחתי לפתח - שוב, גם זה לא תמיד עובד.
כל האמור לעיל מתייחס לפיתיון פילוטה כמובן.
פיתיונות אחרים הם אופרה אחרת :-)
)
