קשה מספיק לעמוד בעבודה אינטנסיבית (החומר המקורי דרך אגב מתחת לציפוי הניקל בניקלים המקוריים הוא פליז או סגסוגת דומה אחרת!) ומצד שני רך מספיק לשיבוב ביתי
ניקל קאסט מאסטר של ACME שנחשב לאחד הניקלים הטובים בעולם נחתך מפרופיל עגול בזויות של 17 ו-23 מעלות לסירוגין.
מסור סרט הוא הכלי הטוב ביותר לחיתוך. הכי מדוייק והכי פחות מאמץ
הבעיה היא שהמסור הממוצע לא מאפשר בד"כ חיתוכים בזוויות כאלו
ניתן גם לחתוך עם מסוריות ברזל (כאשר 18 שיניים באינץ' עדיף על 24 שיניים באינטץ'),דיסק חיתוך (עדיף 1 מ"מ מהסוג שמשתמשים לחיתוך נירוסטה ולא את ה-4 מ"מ הסטנדרטי שמחמם יותר מדי,נסתם ומורח את חומר הגלם) או עם הכלי המועדף עלי שזו המסורית הפניאומטית עם מסורית ברזל 18 שיניים.
בתמונה הראשונה ניתן לראות מידות להכנת ניקל בודד ובתמונה השניה ניתן לראות איך בהחלפת זווית החיתוך לסירוגין ניתן להכין ניקלים רבים ממוט אחד.
שמירה על זויות החיתוך והגדלת הפסיעה בלבד (מסומן כ-2 מ"מ בתמונה) תגרום להגדלת המשקל ללא פגיעה בתנועה!
אחרי השחזה וליטוש לשבירת פינות חדות עם מופ,נייר לטש או בד שמיר, מסמנים נקודות קידוח לטבעות קפיץ.
ליטוש עם בד שמיר הכי עדין שאפשר או עם BRASSO להברקת נחושת וציפוי עם לכה נותן דמוי שלא מחליד כמעט ונשאר לאורך זמן!
משחק בקוטר המוט,זויות החיתוך וגודל הפסיעה נותן וריציות רבות של "ניקלים" וג'יגים.
מניסיון מצאתי שקידוחים קלים בגוף (מעין גומות כמו בכדור גולף), שריטות וריקועים יוצרים אפקט ריצוד של החזרי אור שגוררים תגובות חזקות מאד!
ניתן גם לצבוע בארט ליין כחול,אדום,ירוק ועוד.
מה שחשוב זה שישאר מבריק!
לאחרונה הפסקתי עם ציפוי הניקלים בלכה ומדי פעם אני משרה בכוס עם מיץ לימון טבעי סחוט למשך לילה ומקרצף עם סקטץ' במים זורמים והניקלים מבריקים כמו חדשים
