לפי זכרוני אין כאן איסור הלכתי וזה יותר עניין של מנהג...
בדיוק

אם יש אישור של כבוד הרב...

ומצאתי סימוכין של עוד רב- הרב אליעזר מלמד:
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=412וכך הוא כותב -
טיולים, בילוי בבריכת שחייה, נופש בבית מלון
יש אומרים שצריך להימנע מטיולים ורחצה בים או בריכה בשלושת השבועות,
כדי למעט בתענוג בימי בין המצרים. ועוד, שאלו ימים מועדים לפורענות
וצריך להימנע בהם מדברים שעלולים לסכן את הנפש.
אולם להלכה אין בזה איסור, מפני שמה שאמרו חז"ל למעט בשמחה הוא מראש חודש אב,
אבל לפני כן אין איסור לעשות דברים שיש בהם הנאה ותענוג, ורק מאירועי שמחה מיוחדים יש להימנע,
כגון מקיום מסיבות, קונצרטים וריקודים. לפיכך, מותר לטייל, לרחוץ ולנפוש בבית מלון עד סוף חודש תמוז.
ולגבי החשש מדברים שיש בהם סכנה, אין מדובר בחשש כזה שבעטיו צריך לבטל טיולים וכדומה.
ובאמת כל השנה צריך להיזהר מעשיית מעשים מסוכנים, ובימים אלו ראוי לנקוט במשנה זהירות.
ומשנכנס אב ממעטים בשמחה, ולכן צריך להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה.
וטיול או נופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי - מותר לקיים בתשעת הימים.
וכן לגבי רחצה בבריכה או בים, אם המגמה לשם בילוי - אסור,
ומי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות - מותר אף בתשעת הימים.ממש אין דגים,תספרו את זה למאמון וצוותו
יש דגים אבל יש גם מלא מלא ניילונים הים נראה כמו מרק ניילונים.
כל העינין של תשעה באב יקראו לזה חלק מנהג אני קורא לזה אמונה טפלה/תפלה
אמונה טפלה (או: אמונה תפלה; על מקור הביטוי ראו להלן) היא אמונה שאין לה יסוד, שאינה מסתמכת על עובדות מוכחות, אמונה בלתי רציונלית. מושג זה משמש גם כשם גנאי לאמונותיו של הזולת.
ישנן אמונות טפלות מקובלות המכונות גם "אמונות עממיות". חלקן, כגון הפחד מיום שישי ה-13 או מחתול שחור ניתנות למעקב ולהסבר היסטורי. ישנן גם אמונות טפלות שאדם, או יצור חושב אחר, מגבש בעצמו בשל הסקה לא נכונה ממאורעות חייו. לדוגמה, בניסויים בתחום הפסיכולוגיה של הלמידה, בהם חיית מעבדה אמורה ללמוד בניסוי וטעייה ללחוץ על דוושה כדי לקבל מזון, יש חיות שלומדות להסתובב סביב עצמן וללחוץ על הדוושה, להנהן בראשן וללחוץ על הדוושה וכיוצא באלו. זאדיאז על פי שדי בלחיצה על הדוושה בלבד כדי לקבל מזון.
יש הטוענים כי הקביעה מהי אמונה טפלה היא קביעה סובייקטיבית. כך, למשל, יכול אתאיסט לטעון שהאמונה בכל דת באשר היא, היא אמונה טפלה. אחרים טוענים שאמונה הנשענת על מערכת עקרונות מנחים מגובשת, אינה אמונה טפלה, גם אם היא שגויה. על פי טענה זו, אמונה באסטרולוגיה, למשל, היא אמונה טפלה בשנות האלפיים, אך בזמנים בהם האסטרולוגיה הייתה מקובלת על מרבית המלומדים ומנומקת לפי מיטב יכולתם, היא לא הייתה אמונה טפלה.
לדעתי לא
כל העניין אלא חלק ממנו:
מדובר בתקופה בה ההמונים רוחצים בים ובבריכות- הים ביולי ואוגוסט לעיתים גבה גלי,
ריבוי רוחצים = ריבוי הסתברות לטביעה מטעם סטטיסטי גרידא (למשל: למה במלחמה האחרונה
היו מעט תאונות?!) - בשבועות האחרונים שומעים על עוד ועוד מקרי טביעה,
ביחד עם העניין של להישמר יותר בתקופה הזו -
כל מקרה טביעה פורש בשגגה ע"י העם "טבע כי נכנס לים ב-ט' באב",
מכאן המיתוס או האמונה התפלה כי רחצה בים ב-ט' באב זה הסתרות ענקית לטביעה.
מצד שני, יש את ההיבט של הימנעות משמחות מיותרות ולא הכרחיות בימי אבל ותענית -
עניין של שומרי מסורת ודת שחשים צורך להתאבל ולהימנע משמחות - כמו כיפור מצומצם...
בקיצור לירון, תגיד למשפחה שמותר לצאת לדוג מהחוף...
