עזבו שהוא לא תוקן עד עכשיו, איכשהוא הגעתי על המוסכניק לדיבור על דייג. אל תשאלו אותי איך, לא זוכר, אבל בטח נשמע לכם טיבעי.
מסתבר שהוא רחוק מזה וגם לא בקטע של להתקרב.
אבל, אבא שלו ז"ל היה חזק בעסק...
והעביר לו בירושה ארגז כלים עם הציוד שהוא עבד איתו.
המוסכניק מציע לי את הארגז, אומר שלפחות יהיה מישוה ישתמש בזה.. בהתחלה אני אומר לו שישמור את זה כמזכרת מאביו ז"ל אבל הוא בשלו, מספיקה לו החכה הענתיקה שתלויה במוסך.. קח אתה את הארגז תעשה שימוש בתכולה שלו.
נו טוב. ציוד של דייג זה ציוד של דייג, לא משנה כמה שנים עברו.
כמובן תלוי איך שמרו עליו... ומסתר שהאבא הזה היה פדנט.
המשקולות כמובן מצויינות. עופרת זה עופרת.
את הקרסים הוא שם בתוך אבקה כלשהיא.. ששמרה עליהם חדשים! מצ"ב תמונה בהודעה הבאה.
סלילים שונים של חוטי דייג שלא עוברים את ה40 מ"מ, מעורבבים עם סיליקונים נמסים ודביקים... (מישהו מזהה את החברות האלה?
)מצופים שכבר לא מוכרים היום בשומקום נדמה לי (הימני מביניהם נשבע לכם הייתי בטוח זה סוכריה על מקל... אפילו ליקקתי
)וסילקונים מעופשים.
מרתק.. אני רק מנסה לדמיין מה הכיל הים שלנו בתקופה שהציוד הזה טבל בו...





















