|
כותרת: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: itamar26 על ינואר 17, 2013, 07:50:02 AM סוף שבוע נעים לכל חברי הפורום האהובים give_rose;.
טוב אז הדיון הזה תמיד עולה תמיד מציק ותמיד גורם מהמומות שמתנפחות להיות גדולות ומעצבנות. אני רוצה לשים סוף לסיפור הוויכוחים האלה, נכון הרבה פעמים זה בא על חשבון דוח כזה או אחר מפני שאותו דוח נוגע בנקודה שרגישה לחלק מאיתנו, חלק קטן לצערי. לפני שאתחיל לדבר על הנושא עצמו בצורה מעמיקה חשוב לי לציין שכל מה שנכתב בדוחות לגבי הנושא הזה הוא לא התנגחות, לא קיטור, לא תקיפה ופשוט לא כל דבר דומה לזה זה נובע מאכפתיות שמשום מה חלק מכם רואים זאת כאחד מהדוגמאות שנתתי פה בהדגשה. אז זה פשוט לא זה ואל תברחו למקום הזה, בהזדמנות זאת אני רוצה לפנות לכל אחד ואחד פה שהדוח שלו נפגע מאותם וויכוחים חוזרים, ולהגיד לאותם אנשים שימשיכו לכתוב דוחות וימשיכו לעדכן ולשתף אותנו אין לי שום רצון שיפסיקו להגיב ושום רצון שיעזבו את הפורום, הפורום הזה הוא הבית של כולנו ולכל אחד מאיתנו יש פה חדר ויש מספיק חדרים לכולם thumbUp;. עכשיו לנושא עצמו, הנושא שתמיד מלהיט את הרוחות ולפעמים גם מוציא מאנשים צדדים לא נעימים וחבל!! כל מה שנכתב זה מה שאני רואה מהזווית שלי לגבי הנושא, כל דעה אחרת תתקבל אבל המטרה היא לעשות שינוי בייחד. אני יתחיל בכך שאספר לכם את הסיפור האישי שלי, ואיך אני עצמי הגעתי למסכנה שחייבים לשחרר. אז כמו שאתם מתארים לעצמכם גם אני בעבר הייתי לוקח דגים והייתי אומר "כל הכייף זה לדוג בכדי לאכול מה שתפסת" והייתי לוקח דגים גדולים קטנים לא חשוב מה שיוצא לוקח, הייתי סתם ממלא את המקפיא של אמא בדגים שבסופו של דבר חצי מהם היו הולכים לחתולים או לפח. לפני בערך 4 שנים נחשפתי לדייג הקרפיונים שכמובן גם אז שנכנסתי לעסק הזה בלי ציוד מורכב דייג פשוט עם קפיץ, וגם אז עוד המשכתי למשך חצי שנה לקחת דגים שוב ללא התחשבות בטבע כל מה שיוצא אני מרוצה מה שנקרא. לאחר מכן התחלתי להתעמק באינטרנט על נושא הקרפיונים שמאוד עניין אותי בגלל האתגר להוציא דג חשדן שכזה, ברגע שהתחלתי להתעמק נחשפתי לתפיסה ושחרור דרך סרטונים בחו"ל וכמובן נחשפתי לציוד המשוכלל שקרץ לי מאוד, אז חסכתי כסף קניתי ציוד והתחלתי לדוג בשיטה הספורטיבית עם קרס אחת. מאז הפסקתי לקחת דגים, הכרתי את כל החברים שלי לדייג כמו ניקו,דור,אליה ושאר החברים הייתי בישראפיש וראיתי כמה הספורט הזה יפה וכמה הוא משנה את הראש של אנשים, אין את היצר החייתי הזה לקחת דגים אתה מתחיל לאהוב אותם ולא כי הם טעימים אתה מתחיל לכבד אותם ולהבין את המשמעות שלהם בטבע. ההרגשה הטובה הזאת אחרי שחרור של דג, אחרי שהוא העניק לך את מה שבעצם אנחנו הכי אוהבים אדרנלין תפסת אותו שמרת עליו ביבשה נתת לו קצת לנוח שפכת עליו מים, צילמת אותו למזכרת ושלחת אותו בחזרה למקום ממנו הוא בא, זאת הרגשה שאין לתאר, וככה הבנתי שבעצם אני תופס פה שתי ציפורים במכה אני גם עושה את התחביב שלי ומקבל אדרנלין וגם שומר על הטבע ולא הורס אותו, דואג לעתיד שלנו שלא בעוד כמה שנים נצטרך לחפש תחביב אחר כי לא היה את מה לדוג. זה הסיפור שלי בקצרה מדוע התחלתי לשמור על הדגה, כל המגילות האלה הם לא הטפה, הם כדי לחנך במובן הטוב של המילה, להגיע למצב שאנחנו שולטים בדחף הזה לקחת את מה שתפסתי ולאכול, ומווסתים אותו לשחרור הדג. חברים אני ראיתי דוחות פה שפשוט הורידו לי דמעה ולא אחת!!....דוחות שכאב לי לקרוא ודוחות שלא זכו לתגובה ממני, לא כי אני לא מכבד את הדייג אבל כמות הדגים או הגדול המזערי שלהם או דגים גדולים , זה משהו שאסור שיקרה אסור לנו לעשות את זה לעצמנו. נכון אין לנו חוקים ברורים במדינה לגבי דייג חובבני ולצערי גם לא לגבי דייגי סירות אבל עליהם לא נדבר. אני מדבר עלינו בתור בני אדם אשר התחביב שלהם הוא דייג, אין לנו חוקים זה נכון, אבל זה לא אומר שאם לא קיים חוק צריך לעשות את זה, בואו נשים לעצמנו חוקים בראש, בואו לא נחפש אשמים במקומות אחרים כמו "דייגי רשתות, קורמורנים" וכל שאר התירוצים למצב הדגה, יש לנו את היכולת לשנות יש לנו את היכולת להציל את מה שיש וגרום לו גם להתרבות , ברגע שאנחנו נתקן את הפגם אצלנו נוכל לתקן אותו גם אצל אחרים. השינוי הזה דרוש בשביל כולנו השינוי הזה צריך להיעשות בהקדם!! מותר לקחת דגים אני לא אומר אף פעם אל תיקחו בכלל, אבל ויש פה אבל גדול מאוד!.....תתייחסו במשמעות ובכובד לדברים האלו לא לקחת דגים קטנים, לא לקחת כמות דגים גדולה, לא לקחת דגים בגדלים משמעותיים, אם תפסתם רק דג אחד והוא קטן או גדול ממש אז לשחרר תסתפקו באדרנלין תסתפקו בפייט ובהנאה מהדייג. כל אחד מהדברים המודגשים פה הם הדרך לשינוי בתפיסה לשינוי במסלול שבינתיים לוקח אותנו לאיבוד הדגה גם בים גם בכינרת. תיקחו 2-3 דגים לא 10-20, דגים ממשקל מסויים (תלוי בסוג הדג) תשחררו, אם תפסתם רק דג אחד והוא מאוד קטן או מאוד גדול תשחררו . את כל זה אני ישבתי וכתבתי בתקווה שתקראו את זה לעומק תכניסו לראש וללב את הדברים ותתחילו לעשות את השינוי , לא משנה מי אתה דייג סירה, דייג קרפיונים,דייג חוף לא חשוב מי הדבר מדבר לכולנו, אין תירוצים אין לאן לברוח צריך לעשות את השינוי הזה , לא חשוב כמה השקעתם בציוד וכמה עולה לכם הדלק לסירה זה לא חשוב, זו בחירה שלנו להשקיע בציוד להשקיע בסירה ובדלק, זה לא אומר שהדגים צריכים להיפגע מזה ושהם צריכים להיות ה"כסף שלכם" "התמורה שלכם". מקווה שתפנימו ותבינו! כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: Eli1 על ינואר 17, 2013, 08:05:36 AM איתמר כתבת את הדברים בצורה יפה מאוד. 049s; 049s;
אני אתן לך את ה"אני מאמין" שלי: שאני יוצא לים אני לא הולך בגישה ש-היום אני מפרק את הים,אני יודע שזה גם לא הגיוני והסיכוי קלוש בגלל הדברים שרשמת. תפיסה אחת יפה (אני בעיקר מזרזר) או אפילו 2 זה יום מוצלח מבחינתי. אבל- אני לא יודע לומר בוודאות מה יקרה אם אני אתפוס יום מוצלח במיוחד (עדיין לא קרה) ואם אשחרר את הדגים לאחר ששמתי בצד 3 דגים נניח. האדרנלין הזה פשוט סוחף וכבר לאחר תפיסה אחת אתה מקבל מרץ שקשה לעצור אותו. אני מקווה שאוכל לעצור ו/או לשחרר לאחר הדג השני או השלישי. אני מסכים איתך שהשינוי צריך לבוא מכל אחד מאיתנו אבל יחד עם זאת אני בטוח שאם כולנו נתאחד ונילחם כקבוצה נצליח להביא שינוי גדול יותר. אם נתאחד כקבוצה ונגרום לשינוי זה יכול גם לגרום לשינוי פנימי אצל כל אחד ואחד. אנחנו רואים דוחות (בעיקר בסירות) של ריבוי תפיסות אבל צריך גם להבין (ללא קשר לעלות) שזה לא קורה בכל יציאה שלהם לים וסטטיסטית אם מחלקים את היום המוצלח למס' היציאות ה"ריקות" זה באמת לא כמו שזה נראה. חברים כמו שאיתמר רשם : זה לא במטרה לשפוט אף אחד ולא להשתלח באף אחד אז בואו נשמור על דיון "נקי" ומעניין. חוץ מזה - grouphugg; כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: הנצרתי מס 1 על ינואר 17, 2013, 08:28:15 AM לדבר על הנושא !!ולזה התכוון רפי בהמון הזדמנויות. זה יכול להשפיע יותר
איתמר !! חייב להודות שהצגת את עמדתך ואת הנושא בכלל בצורה תרבותית ביותר ועל זה קבל לייק thumbUp; כמו שהזכרת בהיעדר חוק כל אחד עושה מה שרואה לנכון בעיניו ואין להכתיב לאנשים מה כן לעשות ומה לא לעשות..אפשר לייעץ ולהמליץ בצורה יפה ..כי רק בצורה יפה זה יכול לעבוד !! אם מה שרשמת ישפיע על 1 % מכלל הקוראים אז עשית את שלך בגדול מצפה להמשך דיון פורה ומעניין ..ומעניין יותר לשמוע את עמדת האחרים את עמדתי כולם מכירים ולא אציג אותה שוב כאן ... מטעמי כבוד על ההשקעה שלך במה שכתבת ובצורה שכתבת thumbUp; כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: dovdov על ינואר 17, 2013, 10:53:36 AM איתמר יפה מאוד הצגת את הנושא ומבין את כוונתך.
אבל,חשבת אולי שאנשים לא מעניין אותם הנושא הזה ,יש להם הרבה דברים אחרים על הראש ? בחו"ל משחררים בעיקר בגלל חוקים וקנסות גבוהים, ולא רק בגלל חינוך,או מחשבה על העתיד. מה גם בחו"ל האוקיאנוס קצת יותר גדול מהשלולית המצחינה שלנו ,וכמויות הדגה בו פי כמה וכמה גדולה יותר. נכון אתה לא רואה בסרטונים שלוקחים שם כמויות, מהסיבה שאין לו צורך לקחת כמות כי הוא כל יום יכול להביא טרי בדיוק כמה שהוא צריך.וקטנים לא לוקחים כשיש גדולים. בקיצור חו"ל לא יכול להוות דוגמה והשוואה לארץ. לא החו"ל שאתה מדבר עליו. אני לא דג במתוקים בכלל,כי פשוט לא מושך אותי סוג הדייג הזה ,ואת הדגים של המתוקים אני לא אוכל כמעט. אבל כמו שאתה בטח יודע את הדגים של המתוקים זאת לא בעיה לגדל ומלא את הכנרת בדגיגונים כל שנה , הכל עיניין של כסף. אז במתוקים לא בעיה לשמר את הדגה או לחדש אותה כל שנה. ושוב נכון שאמרת לא רשתות וקדומה אבל מה לעשות שזאת הבעיה העיקרית בכל העולם,יום אחד של דייגי רשתות זה כמו כל השנה של דייגי המקלות . בקשר לים התיכון,אני די בטוח שלא אנחנו הדייגים הם אלה שפוגעים בדגה גם אם נשחרר את הכל כולל הכל עדיין תהיה פגיעה בדגה מכל מיני סיבות אחרות. אנחנו פסיק קטן במקרה הטוב בים הגדול באגן הים התיכון. שוחטים וימשיכו לשחוט את דגים במדינות שמצפון לנו סוריה ולבנון או מדרום מצרים ולוב. שבמדינות אלה כמו שאתה יודע אין ערך לחיי אדם, אז בטח ובטח לא לדגים. במיוחד שיכולים לחיות מזה גם פיזית ובעיקר כלכלית. בסופו של יום כל עוד אין חוק ,ולא רק כתוב, אלה כזה שאוכפים אותו. אז אין סיכוי לדעתי שמשהו ישתנה במדינה הזאת ולא רק בנושא הזה, אלה בכלל בכל תחומי החיים. לכן לדעתי הדגה זה עיניין שולי בחיים שלנו במדינה הזאת לדעתי למרות שביקשת שלא ייגרר למקומות כאלה ואחרים ,לדעתי אין מנוס כי זה לא יכול שלא להיגרר. לא להגרר זה לא להגיב בכלל לדעתי. ואני חושב שזה יהיה דיון חוזר על הדיונים הקודמים שהיו בנושא. יפה שאתה דואג לדגים זה אחלה, אבל זה כי אין לך עוד דאגות אחרות. תדאג לעתידך ובריאותך ועזוב את הדגים למות בשקט, כי במדינה הזאת אם לא דואג לעצמך אתה בזבל חזק כי אף אחד לא ידאג לך, בטח לא המדינה ובטח ובטח לא הדגים שאתה כל כך חרד לגורלם. אחלה יום שיהיה לכולם. כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: itamar26 על ינואר 17, 2013, 11:29:26 AM יש לי המון דאגות אחרות אין אדם שאין לו דאגות, ובין היתר גם הדגים חשובים לי כזה התחביב שלי ולשם אני הולך כדי לשכוח מהדאגות של היום יום ולהתנקות, ואם לא היה לי את זה בעוד כמה שנים אז באמת חבל.
דגים זה עניין שולי?......זאת הבעיה במדינה פתאום כל דבר נהיה שולי, אז תן לי להגיד לך משהו עניין שולי זה ממש לא "תן לדגים למות" זה אחד המשפטים הרעים ביותר ששמעתי. אם נתן לדגים למות כמו שאתה אומר אז זה יפגע בנו לא רק כתחביב, לאלו שמתפרנסים מזה לא תהיה פרנסה מה שאומר עוד אבטלה במדינה ובעולם, בנוסף לא תהיה דגה מה שאומר נזק בלתי הפיך לים ולכינרת לא היה מי שיאזן אותם לא היה מי שינקה ויאכל את האצות, אם כל זה לא יגרום למשבר במדינה לדעתך? אתה מסתכל על זה כך: "מה זה סך הכל דגים עניין שולי תתעסקו בבעיות החיים"....אם תחשוב קדימה ותראה שבעוד כמה שנים נשאר בלי דגים אתה תבין שזה לא רק שלנו לא היה תחביב אלא גם משבר גדול מאוד שקשור במקור החיים שלנו שזה הטבע המים, אם אנחנו נפגע בטבע הטבע יפגע בנו, כי בסופו של דבר ללא הטבע אין חיים ופה אין וויכוח, לא כסף לא חברי כנסת לא בחירות ולא כל המסביב. השינוי בא מהעם השינוי צריך לבוא מבפנים, אל תחכה למישהו שיבוא וישים לך חוקים תשים את החוקים האלה לעצמך מפני שאם לא תעשה זאת הימים האלה שהכינרת תהפוך למדבר מלא אצות והים יהפוך ל"שלולית גדולה וריקה". בדיוק כמו שאמרתי לי "אם לא תדאג לעצמך אף אחד לא ידאג לך בטח לא המדינה"...אז תתחיל לדאוג לדגים ולים ולכינרת, אם אתה תתחיל אני יתחיל ונעשה את השינוי הזה אז טוב יותר בטוח היה לנו , אנחנו ממש לא פסיק קטן בתוך הים, אנשים קטנים שינויים גדולים!! תשווה לחו"ל או לא, בסופו של דבר גם את האוקיינוס אפשר לכסח, אם לא היו חוקים גם הוא היה במצב הרבה פחות בריא מעכשיו, אז שוב חוקים זאת הבעיה? תציבו לעצמכם חוקים בשביל המשכיות החיים בים!! ולסיכום, אם לא הייתי דואג לעתידי ובריאותי ולכך שהחיים שלי היו הרבה יותר טובים במדינה הזאת, אז לא הייתי עושה את מה שאני עושה כאן ולא הייתי מגיב ומדבר, אבל מפני שכן אכפת לי מעצמי והחיים שלי פה אז אני עושה זאת! כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: dovdov על ינואר 17, 2013, 11:47:57 AM איתמר כל מה שאני אומר זה שגם אם נפסיק לדוג בכלל כל דייגי החוף זה לא ישנה כלום.
נהפוך הוא מצידי שלא יהיו דייגי רשתות לא בכנרת ולא בים שזאת פרנסתם, שיהיו מובטלים מצידי שיקנו מקלות וידוגו עם מקלות מהחוף. כמו שכתבתי בכנרת זאת לא בעיה לשמר שתמיד תהיה דגה זה הכל עיניין של כסף זה הכל. ובים התיכון אורך החופים וכמות סירות הדייג הוא מזערי ואפסי לעומת מדינות ערב שמסביבנו שהם שם לא שמעו על שימור שמימור וכדומה, והם הגורם לדילול הדגה בים התיכון ולא חבורת הדייגים העלובים שיש לנו בארץ עם מספר סירות שיכול למלא מזח אחד בנמל דייגים במרוקו . בקיצור מה שאתה מבקש זה אחלה ויפה אבל לא מתאים למנטליות של האנשים החיים בארץ ובאזור. כשאין אלף דאגות אחרות מסביב , אז יש זמן לחשוב על שימור הדגה וכדומה. אבל שכאן בארץ החיים להרבה מאוד הם הישרדות יומיומית שימור זה הדבר האחרון שעולה להם בראש. קבל דוגמה קטנה למה צריך לדאוג לפני הדגים. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4333184,00.html שלא תבין שלא אכפת לי מהים ומהכנרת ,רק אני חושב שלא אנחנו דייגי המקלות הם הבעיה. רוצה לתרום תברר כמה עולים דגיגוני מושט וקרפיון שאפשר לשחרר לכנרת , עושים מגבית וקונים כמה אלפים ומשחררים לכנרת, זה יותר פשוט ויעיל . שיפסיקו כל מגדלי הדגים לתפוס דגיגוני בורי מהים ולגדל בבריכות דגים חסרי טעם במחיר מופרז. זה שימור הדגה ,ולא שחרור אלף דגים ביום שברשת אחת נתפסת כמות כפולה . לסיום כי דיון כזה יכול להמשך לעולמים, זה צריך להתחיל מהבית בגיל קטן בתחומים אחרים להמשיך בגן הילדים ומשם לבית הספר ותנועות הנוער. כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: שלומי על ינואר 17, 2013, 12:31:42 PM צודק איתמר 049s;
הלכתי לז'רז'ר שלשום וליד הפארק אינו רכב בצד הוא התחיל לדבר איתנו ואמר שהוא הוציא היום הרבה טונות ופלמידות הוא אמר הם על החוף. ותקשיבו טוב טוב - 400 קילו סבידה !! אם הוא מדבר איתי בגדלים של 400 קילו אז תחשבו כמה טונות הוא לקח והכל. היה לנו ריף עם עומק על ההתחלה מקום מדהים לז'רז'ור אבל בדיו באה רשת עליו והלכה לעומק.. צריך לשים סוף לרשתות !! sml_bang; הדייג יכול להיות בסכנה dnr: כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: סקווידוויד על ינואר 17, 2013, 17:29:02 PM נקודת המוצא שלי - ואם לדעתכם היא מוטעית אשמח לשמוע:
אם אני אוכל דגים הם צריכים להתפס איפה שהוא, לא? אם אני קונה בשוק 20 סרגוסים או תופס אותם זה לא אותו הדבר? אולי אקח 40 אם אני גם נותן לשכנים? האם גם אז זה מוגזם? מה זה משנה למישהו אם אני תופס או סירה עם רשת תופסת? הרי הם צריכים להתפס איפהשהוא כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: dovdov על ינואר 17, 2013, 18:07:54 PM נקודת המוצא שלי - ואם לדעתכם היא מוטעית אשמח לשמוע: מה זאת אומרת צריכים להתפס ,חייבים להתפס,ואני מעדיף שייתפסו ע״י דייגי חוף ולא רשתות. אם אני אוכל דגים הם צריכים להתפס איפה שהוא, לא? אם אני קונה בשוק 20 סרגוסים או תופס אותם זה לא אותו הדבר? אולי אקח 40 אם אני גם נותן לשכנים? האם גם אז זה מוגזם? מה זה משנה למישהו אם אני תופס או סירה עם רשת תופסת? הרי הם צריכים להתפס איפהשהוא כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: איציק.ש על ינואר 17, 2013, 18:44:10 PM אייל, הדבר מאוד פשוט.
כל דג זכאי למחזור התרבות אחד לפחות, טרם הוצאתו מהמים. אגב, "כל דג" זאת גם שאלה בפני עצמה, ועדיף שאנשי מדע יענו עליה. יכולות הרבייה של הדג ניתנות לאבחון בצורה מדעית, ולכן הדבר אינו בחזקת "לוט בערפל". לגבי כמות שניתן לקחת חזרה הביתה - לדעתי יש מקום להגבלה. אבל קודם כל צריך לחצות את הגשר הראשון. מסביב לכל הפילוסופיה הזאת מעיבים דייגי הרשתות, החוק החסר, האכיפה הדלילה אם בכלל, ושאלת "מקומם של הפורומים למיניהם בחינוך ימי של הדייגים החובבים, ומהו אותו חינוך", ושאלת השאלות "מה דייגים חובבים יכולים לעשות בתוך כל הכאוס הזה". כל "תת שאלה" שציינתי ראויה לדיון נפרד. אפילו למפגש (לא כל מפגש חייב לעסוק בלימוד איך לדוג). אני קורא כל דיון (יהיה הפורום אשר יהיה) שנוגע לשימור הדגה בשקיקה רבה והמסקנה שלי היא שבכל הפעמים שדיונים כאלה נפתחים יש ערבוב שמחטיא את המטרה, והקצנה שלא במקומה שעיקרה - או שדגים כל מה שזז, או שלא נדוג בכלל. דבר נוסף הוא "כל העולם". זה מאוד נחמד לעשות השוואות לחו"ל. אז מה שקורה בדרך כלל בחו"ל זה שהדייגים החובבים מתאגדים בשלב מסוים, יוצרים לובי שמבוסס על כספי תרומות של דייגים אחרים, ומנסים להביא לחקיקה ואכיפה, לימוד ומודעות. אני מאמין שאנחנו כרגיל, רק מאחרים את המועד. זה עוד יגיע, וזה כבר קורה. לדעתי מה שכתבת חוטא למטרה מהסיבה היחידה שאיתמר פתח את השרשור במילים "שימור הדגה", ולזה כלל לא התייחסת. איציק. כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: itamar26 על ינואר 17, 2013, 18:59:39 PM כל מילה בסלע איציק!
כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: Caza על ינואר 17, 2013, 19:01:08 PM טוב הנה זה בא...
ובים התיכון אורך החופים וכמות סירות הדייג הוא מזערי ואפסי לעומת מדינות ערב שמסביבנו שהם שם לא שמעו על שימור שמימור וכדומה, והם הגורם לדילול הדגה בים התיכון ולא חבורת הדייגים העלובים שיש לנו בארץ עם מספר סירות שיכול למלא מזח אחד בנמל דייגים במרוקו . קצת צורם לי לשמוע את זה במדינה מתפתחת אחוז הדייגים גדול יוצר ממדינה מפותחת עקב זה לציבור יש מודעות גדולה יותר על שימור הים,על מנת לשמור על הפרנסה העיקרית של האוכלוסייה שזה דייג וחקלאות. חוץ מזה בגלל שאלה מדינות מתפתחות שוק המזון שלהם מורכב מתוצרת מקומית,הביקוש לדגים הוא גבוה בגלל המחיר הזול יחסית לבשר,או תרבות האכילה עצמה עם כל הדברים האלה אתה יכול למצוא חוקים במדינות כמו מצרים וטורקייה שאנחנו פה בישראל הנאורה יכולם רק לחלום עליהם. ממליץ להציץ בכתבה הבאה http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495 (http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495) בכל מקרה אני לא שמעתי על אוכלוסיית דגים שנהרסה בגלל דייגים חובבים,אולי הדייגים בצלילה חופשית... איתמר אני מציע לעבור על כמה מושגים כמו באייקאצ',מכמורת,גודל עין של רשת,וכ'ו... אחרי שתבין את מורכבות הבעיה תבוא אצלך ההבנה שגם הדייג החובב הכי ברברי שתראה לא יעשה שום דבר שנחשב כתפיסה גדולה מידיי לים. אין צורך לחנך אף אחד ממי שמסתובב על החוף או על סירונת בים,אלא רק לעודד,לקרב,לפרגן וללמוד כמה שיותר ממנו על הים ואל האומנות. ובגלל זה דעתי נשארת כדעתי ואני חושב שכל הדיבורים האלה יפים מאוד,אבל מתאימים יותר לחברה של צפון תל אביב שלא יודעים איך הסטייק מגיע לצלחת דיבור ירוק אני נוהג לכנות אותו שאין לי מקום בפורום דייג חובבני. הכל מסתכם ברצון ובאמונה של הדייג אם לשחרר או לא זאת זכותו. כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: itamar26 על ינואר 17, 2013, 19:10:13 PM טוב הנה זה בא... ובים התיכון אורך החופים וכמות סירות הדייג הוא מזערי ואפסי לעומת מדינות ערב שמסביבנו שהם שם לא שמעו על שימור שמימור וכדומה, והם הגורם לדילול הדגה בים התיכון ולא חבורת הדייגים העלובים שיש לנו בארץ עם מספר סירות שיכול למלא מזח אחד בנמל דייגים במרוקו . קצת צורם לי לשמוע את זה במדינה מתפתחת אחוז הדייגים גדול יוצר ממדינה מפותחת עקב זה לציבור יש מודעות גדולה יותר על שימור הים,על מנת לשמור על הפרנסה העיקרית של האוכלוסייה שזה דייג וחקלאות. חוץ מזה בגלל שאלה מדינות מתפתחות שוק המזון שלהם מורכב מתוצרת מקומית,הביקוש לדגים הוא גבוה בגלל המחיר הזול יחסית לבשר,או תרבות האכילה עצמה עם כל הדברים האלה אתה יכול למצוא חוקים במדינות כמו מצרים וטורקייה שאנחנו פה בישראל הנאורה יכולם רק לחלום עליהם. ממליץ להציץ בכתבה הבאה http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495 (http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495) בכל מקרה אני לא שמעתי על אוכלוסיית דגים שנהרסה בגלל דייגים חובבים,אולי הדייגים בצלילה חופשית... איתמר אני מציע לעבור על כמה מושגים כמו באייקאצ',מכמורת,גודל עין של רשת,וכ'ו... אחרי שתבין את מורכבות הבעיה תבוא אצלך ההבנה שגם הדייג החובב הכי ברברי שתראה לא יעשה שום דבר שנחשב כתפיסה גדולה מידיי לים. אין צורך לחנך אף אחד ממי שמסתובב על החוף או על סירונת בים,אלא רק לעודד,לקרב,לפרגן וללמוד כמה שיותר ממנו על הים ואל האומנות. ובגלל זה דעתי נשארת כדעתי ואני חושב שכל הדיבורים האלה יפים מאוד,אבל מתאימים יותר לחברה של צפון תל אביב שלא יודעים איך הסטייק מגיע לצלחת דיבור ירוק אני נוהג לכנות אותו שאין לי מקום בפורום דייג חובבני. הכל מסתכם ברצון ובאמונה של הדייג אם לשחרר או לא זאת זכותו. מודע לבעיה של דייג מכמורת וכל שאר הסגנונות האלו, אבל אני בעד להתחיל את השינוי אצלנו ברגע שנתאחד ונהיה לגוף אחד אשר שומר על הדגה גם אם אין כל השפעה על שימור הדגה פיזית, למרות שאני בטוח שיש. אבל ברגע שנעשה את השינוי אצלנו נתאחד נוכל גם להגיע הרבה יותר רחוק ולגרום לחוקה חדשה בנושא כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: סקווידוויד על ינואר 17, 2013, 20:41:03 PM אייל, הדבר מאוד פשוט. כל דג זכאי למחזור התרבות אחד לפחות, טרם הוצאתו מהמים. אגב, "כל דג" זאת גם שאלה בפני עצמה, ועדיף שאנשי מדע יענו עליה. יכולות הרבייה של הדג ניתנות לאבחון בצורה מדעית, ולכן הדבר אינו בחזקת "לוט בערפל". לגבי כמות שניתן לקחת חזרה הביתה - לדעתי יש מקום להגבלה. אבל קודם כל צריך לחצות את הגשר הראשון. מסביב לכל הפילוסופיה הזאת מעיבים דייגי הרשתות, החוק החסר, האכיפה הדלילה אם בכלל, ושאלת "מקומם של הפורומים למיניהם בחינוך ימי של הדייגים החובבים, ומהו אותו חינוך", ושאלת השאלות "מה דייגים חובבים יכולים לעשות בתוך כל הכאוס הזה". כל "תת שאלה" שציינתי ראויה לדיון נפרד. אפילו למפגש (לא כל מפגש חייב לעסוק בלימוד איך לדוג). אני קורא כל דיון (יהיה הפורום אשר יהיה) שנוגע לשימור הדגה בשקיקה רבה והמסקנה שלי היא שבכל הפעמים שדיונים כאלה נפתחים יש ערבוב שמחטיא את המטרה, והקצנה שלא במקומה שעיקרה - או שדגים כל מה שזז, או שלא נדוג בכלל. דבר נוסף הוא "כל העולם". זה מאוד נחמד לעשות השוואות לחו"ל. אז מה שקורה בדרך כלל בחו"ל זה שהדייגים החובבים מתאגדים בשלב מסוים, יוצרים לובי שמבוסס על כספי תרומות של דייגים אחרים, ומנסים להביא לחקיקה ואכיפה, לימוד ומודעות. אני מאמין שאנחנו כרגיל, רק מאחרים את המועד. זה עוד יגיע, וזה כבר קורה. לדעתי מה שכתבת חוטא למטרה מהסיבה היחידה שאיתמר פתח את השרשור במילים "שימור הדגה", ולזה כלל לא התייחסת. איציק. למה חוטא איציק? הרי מה שכתבתי הוא סיטואציה אמיתית - הרי לא להתייחס לדגים כמקור חלבונים הוא עצימת עיניים. אפשר כמובן לאכל דגים מגידול בריכות או כלובים אבל להבנתי זה יוצר זיהום לא קטן שפוגע בסביבה. אנשים צריכים לאכל. ואת הדג שאני אוכל מישהו צריך לתפוס ואני מעדיף שזה יהיה אני. מצטער אם זה מקלקל את הדיון ולגבי השימור... אני חושב שהבעיה טמונה בשני מקורות - הראשון הם הדייגים המקצועיים, שנית זה המינים הפולשים. לדעתי האבונפחות הם מגורמי הנזק הכי גדולים שכן אין להם אוייבים והם אוכלים הכל. כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: הנצרתי מס 1 על ינואר 17, 2013, 21:25:57 PM דוב ..תרשה לי לחלוק עליך בקשר לזה
" שוחטים וימשיכו לשחוט את דגים במדינות שמצפון לנו סוריה ולבנון או מדרום מצרים ולוב." חשוב לדעת שבמדינות אלה וגם בטורקיה אלג'יריה כל המדינות האלה השביתו את הטרולים ולבעלים שילמו פיצויים וזה כבר כמה שנים טובות ...כולם פרט למרוקו שם השימוש ברשתות חופשי וגרוע יותר מאצלנו ..אבל שם יש להם ים התיכון והאוקיאנוס ..ודגים בשפע !! יש לי המון חברים דייגים מאותם מדינות ומהם מעודכן בכל מה קשור לדיג מי שהיה בסיני יודע טוב מאד שחל איסור מוחלט על דיג בכל חופי סיני בין אם זה רשתות או אפילו חוט וקרס ..פשוט מאד ..אסור בכלל לדוג !! אם תבדוק מה קורה ב GADDA בסעודיה תראה שיש איסור מוחלט על רשתות רשת מותר להשתמש רק לתפיסת פיתונות חיים ויש איסור מוחלט על מכירת דגים שנתפסו ברשת מה שמותר שם אך ורק חוטים וקרס..כמובן שרקים נכללים בקטגוריה זו ..לא פלא שיש להם אחד האזורים העשירים ביותר בעולם מבחינת דגה !! כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: yossid על ינואר 18, 2013, 00:04:18 AM אספר לכם שיחה שהייתה לי היום בבוקר תוך כדי הדייג בחוף הים (במקרה או שלא).
האיש להערכתי בגיל 60 בה והתיישב ליידי רק כדי לצפות בדייגים בשביל הכיף, בשלב מסויים ראיתי סירת דייג מתקרבת לחוף והתרגזתי, אז הוא התחיל לספר לי את קורות חייו שהתנהלו כך, בגיל דיי צעיר הוא היה הולך לחוף לדוג עם מקל, לאחר זמן מה התאחדו כמה חברים והחליטו לרכוש סירת חסקה לדייג בעמוקים. בינתיים הוא השתחרר מצה"ל ולאור זאת שלא הייתה לו ולחבריו פרנסה, הם החליטו לרכוש רשת ולהתחיל לדוג ולמכור דגים. עם הזמן חבריו מצאו את מקומם בשוק העבודה והוא שהיה מחוסר מקצוע, החליט שזאת העבודה שהוא יעסוק בה מעתה והלאה, תוך כדי השיחה הוא מתאר לי את כול יושבי הסירות שעוברות מולנו, שמותיהם, רמות הדייג וסגנון דייג של כול אחד מהם. עם השנים (אקצר כדי שלא תתייאשו) הוא הקים משפחה לתפארת ופרנס בכבוד את בני ביתו ואף מעבר לכך. בשלב מסוים התחילו לעבוד בנמל הקישון שני אניות טרולינג שבתחילה הדהימו את כול הדייגים שם אשר נפעמו מגודלם ומכמות הדגים אשר הביאו איתם לאחר כול יציאה לים. וכמו שנאמר "וייראה כי טוב" החליטו עוד כמה דייגים לרכוש אניות כאלה, ועם הזמן בעלי הטרולים התעשרו, ובעלי סירות הדייג התחילו לחוש בפגיעה במקור פרנסתם, דבר שגרם להם לצאת גם בימים סוערים ומסוכנים לדייג, רק כדי להביא פרנסה. ככול שהתרבו אניות הטרול כך נפלטו דייגים בעלי סירות ממעגל העבודה, עד כדי ירידה של 50% בכמות הסירות ועלייה של 1000% בכמות אניות הטרולים העומד היום על 20 אניות טרולים וזאת רק בנמל הקישון. כשה דיברנו על ירידת כמות הדגה, הוא הסביר לי שמה שסירות הדייג ודייגי החוף דגים אלה הדגים שכבר ישנם שוחים במים, והזק שנגרם הוא לא מכך, הבעיה העיקרית היא ההרס הנגרם בעומק לבתי הריבוי של הדגים, לצמחייה ולכול שרשרת המזון של הדגים וזאת על ידי רשתות הגרירה אשר הורסות בכול מובן את האזורים האלה. כול זה אינו אומר שידינו נקיות, אולם עד שלא ייחקק חוק המסדיר את כול נושא הדייג המסחרי שיטותיו וכמויותיו, לא נראה שינוי לטובה. אז כמו שציינתי כבר בדיון אחר, רצוי למי שנושא זה מציק לו להקים עמוד פייסבוק, להחתים אנשים (אני הראשון שיחתום) על עצומה ולהעביר אותה למחוקק, רק כך ניתן לקוות שיהיה שינוי, ולא על דג יותר או פחות, לא נראה שמישהו כאן יתחיל ללכת לדוג עם אנציקלופדיה בכיס כדי לבחון כול דג שייתפס אם הוא גדול/קטן, האם הגיע זמנו/בטל קורבנו, וכו'. כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: סקווידוויד על ינואר 18, 2013, 02:49:28 AM אספר לכם שיחה שהייתה לי היום בבוקר תוך כדי הדייג בחוף הים (במקרה או שלא). האיש להערכתי בגיל 60 בה והתיישב ליידי רק כדי לצפות בדייגים בשביל הכיף, בשלב מסויים ראיתי סירת דייג מתקרבת לחוף והתרגזתי, אז הוא התחיל לספר לי את קורות חייו שהתנהלו כך, בגיל דיי צעיר הוא היה הולך לחוף לדוג עם מקל, לאחר זמן מה התאחדו כמה חברים והחליטו לרכוש סירת חסקה לדייג בעמוקים. בינתיים הוא השתחרר מצה"ל ולאור זאת שלא הייתה לו ולחבריו פרנסה, הם החליטו לרכוש רשת ולהתחיל לדוג ולמכור דגים. עם הזמן חבריו מצאו את מקומם בשוק העבודה והוא שהיה מחוסר מקצוע, החליט שזאת העבודה שהוא יעסוק בה מעתה והלאה, תוך כדי השיחה הוא מתאר לי את כול יושבי הסירות שעוברות מולנו, שמותיהם, רמות הדייג וסגנון דייג של כול אחד מהם. עם השנים (אקצר כדי שלא תתייאשו) הוא הקים משפחה לתפארת ופרנס בכבוד את בני ביתו ואף מעבר לכך. בשלב מסוים התחילו לעבוד בנמל הקישון שני אניות טרולינג שבתחילה הדהימו את כול הדייגים שם אשר נפעמו מגודלם ומכמות הדגים אשר הביאו איתם לאחר כול יציאה לים. וכמו שנאמר "וייראה כי טוב" החליטו עוד כמה דייגים לרכוש אניות כאלה, ועם הזמן בעלי הטרולים התעשרו, ובעלי סירות הדייג התחילו לחוש בפגיעה במקור פרנסתם, דבר שגרם להם לצאת גם בימים סוערים ומסוכנים לדייג, רק כדי להביא פרנסה. ככול שהתרבו אניות הטרול כך נפלטו דייגים בעלי סירות ממעגל העבודה, עד כדי ירידה של 50% בכמות הסירות ועלייה של 1000% בכמות אניות הטרולים העומד היום על 20 אניות טרולים וזאת רק בנמל הקישון. כשה דיברנו על ירידת כמות הדגה, הוא הסביר לי שמה שסירות הדייג ודייגי החוף דגים אלה הדגים שכבר ישנם שוחים במים, והזק שנגרם הוא לא מכך, הבעיה העיקרית היא ההרס הנגרם בעומק לבתי הריבוי של הדגים, לצמחייה ולכול שרשרת המזון של הדגים וזאת על ידי רשתות הגרירה אשר הורסות בכול מובן את האזורים האלה. כול זה אינו אומר שידינו נקיות, אולם עד שלא ייחקק חוק המסדיר את כול נושא הדייג המסחרי שיטותיו וכמויותיו, לא נראה שינוי לטובה. אז כמו שציינתי כבר בדיון אחר, רצוי למי שנושא זה מציק לו להקים עמוד פייסבוק, להחתים אנשים (אני הראשון שיחתום) על עצומה ולהעביר אותה למחוקק, רק כך ניתן לקוות שיהיה שינוי, ולא על דג יותר או פחות, לא נראה שמישהו כאן יתחיל ללכת לדוג עם אנציקלופדיה בכיס כדי לבחון כול דג שייתפס אם הוא גדול/קטן, האם הגיע זמנו/בטל קורבנו, וכו'. סיפור מרתק אכן הטרולים הורסים ללא רחם ת בתי הגידול כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: צור. על ינואר 18, 2013, 07:37:17 AM אספר לכם שיחה שהייתה לי היום בבוקר תוך כדי הדייג בחוף הים (במקרה או שלא). יוסי בפיסבוק קימת קבוצה שהוקמה על ידי חברינו אלי 1האיש להערכתי בגיל 60 בה והתיישב ליידי רק כדי לצפות בדייגים בשביל הכיף, בשלב מסויים ראיתי סירת דייג מתקרבת לחוף והתרגזתי, אז הוא התחיל לספר לי את קורות חייו שהתנהלו כך, בגיל דיי צעיר הוא היה הולך לחוף לדוג עם מקל, לאחר זמן מה התאחדו כמה חברים והחליטו לרכוש סירת חסקה לדייג בעמוקים. בינתיים הוא השתחרר מצה"ל ולאור זאת שלא הייתה לו ולחבריו פרנסה, הם החליטו לרכוש רשת ולהתחיל לדוג ולמכור דגים. עם הזמן חבריו מצאו את מקומם בשוק העבודה והוא שהיה מחוסר מקצוע, החליט שזאת העבודה שהוא יעסוק בה מעתה והלאה, תוך כדי השיחה הוא מתאר לי את כול יושבי הסירות שעוברות מולנו, שמותיהם, רמות הדייג וסגנון דייג של כול אחד מהם. עם השנים (אקצר כדי שלא תתייאשו) הוא הקים משפחה לתפארת ופרנס בכבוד את בני ביתו ואף מעבר לכך. בשלב מסוים התחילו לעבוד בנמל הקישון שני אניות טרולינג שבתחילה הדהימו את כול הדייגים שם אשר נפעמו מגודלם ומכמות הדגים אשר הביאו איתם לאחר כול יציאה לים. וכמו שנאמר "וייראה כי טוב" החליטו עוד כמה דייגים לרכוש אניות כאלה, ועם הזמן בעלי הטרולים התעשרו, ובעלי סירות הדייג התחילו לחוש בפגיעה במקור פרנסתם, דבר שגרם להם לצאת גם בימים סוערים ומסוכנים לדייג, רק כדי להביא פרנסה. ככול שהתרבו אניות הטרול כך נפלטו דייגים בעלי סירות ממעגל העבודה, עד כדי ירידה של 50% בכמות הסירות ועלייה של 1000% בכמות אניות הטרולים העומד היום על 20 אניות טרולים וזאת רק בנמל הקישון. כשה דיברנו על ירידת כמות הדגה, הוא הסביר לי שמה שסירות הדייג ודייגי החוף דגים אלה הדגים שכבר ישנם שוחים במים, והזק שנגרם הוא לא מכך, הבעיה העיקרית היא ההרס הנגרם בעומק לבתי הריבוי של הדגים, לצמחייה ולכול שרשרת המזון של הדגים וזאת על ידי רשתות הגרירה אשר הורסות בכול מובן את האזורים האלה. כול זה אינו אומר שידינו נקיות, אולם עד שלא ייחקק חוק המסדיר את כול נושא הדייג המסחרי שיטותיו וכמויותיו, לא נראה שינוי לטובה. אז כמו שציינתי כבר בדיון אחר, רצוי למי שנושא זה מציק לו להקים עמוד פייסבוק, להחתים אנשים (אני הראשון שיחתום) על עצומה ולהעביר אותה למחוקק, רק כך ניתן לקוות שיהיה שינוי, ולא על דג יותר או פחות, לא נראה שמישהו כאן יתחיל ללכת לדוג עם אנציקלופדיה בכיס כדי לבחון כול דג שייתפס אם הוא גדול/קטן, האם הגיע זמנו/בטל קורבנו, וכו'. מתרת הקבוצה הצלת הדגה בישראל עד היום כמות האנשים שהצטרפו קטנה מאוד ועומדת על 150 הערך עם מספר כזה לא ניתן להוביל מהלך אני מצרף קישור לקבוצה וכל מי שמעונין יכול להצטרף http://www.facebook.com/groups/203966633018030/ כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: MOTI-M על ינואר 18, 2013, 07:50:30 AM אספר לכם שיחה שהייתה לי היום בבוקר תוך כדי הדייג בחוף הים (במקרה או שלא). יוסי בפיסבוק קימת קבוצה שהוקמה על ידי חברינו אלי 1האיש להערכתי בגיל 60 בה והתיישב ליידי רק כדי לצפות בדייגים בשביל הכיף, בשלב מסויים ראיתי סירת דייג מתקרבת לחוף והתרגזתי, אז הוא התחיל לספר לי את קורות חייו שהתנהלו כך, בגיל דיי צעיר הוא היה הולך לחוף לדוג עם מקל, לאחר זמן מה התאחדו כמה חברים והחליטו לרכוש סירת חסקה לדייג בעמוקים. בינתיים הוא השתחרר מצה"ל ולאור זאת שלא הייתה לו ולחבריו פרנסה, הם החליטו לרכוש רשת ולהתחיל לדוג ולמכור דגים. עם הזמן חבריו מצאו את מקומם בשוק העבודה והוא שהיה מחוסר מקצוע, החליט שזאת העבודה שהוא יעסוק בה מעתה והלאה, תוך כדי השיחה הוא מתאר לי את כול יושבי הסירות שעוברות מולנו, שמותיהם, רמות הדייג וסגנון דייג של כול אחד מהם. עם השנים (אקצר כדי שלא תתייאשו) הוא הקים משפחה לתפארת ופרנס בכבוד את בני ביתו ואף מעבר לכך. בשלב מסוים התחילו לעבוד בנמל הקישון שני אניות טרולינג שבתחילה הדהימו את כול הדייגים שם אשר נפעמו מגודלם ומכמות הדגים אשר הביאו איתם לאחר כול יציאה לים. וכמו שנאמר "וייראה כי טוב" החליטו עוד כמה דייגים לרכוש אניות כאלה, ועם הזמן בעלי הטרולים התעשרו, ובעלי סירות הדייג התחילו לחוש בפגיעה במקור פרנסתם, דבר שגרם להם לצאת גם בימים סוערים ומסוכנים לדייג, רק כדי להביא פרנסה. ככול שהתרבו אניות הטרול כך נפלטו דייגים בעלי סירות ממעגל העבודה, עד כדי ירידה של 50% בכמות הסירות ועלייה של 1000% בכמות אניות הטרולים העומד היום על 20 אניות טרולים וזאת רק בנמל הקישון. כשה דיברנו על ירידת כמות הדגה, הוא הסביר לי שמה שסירות הדייג ודייגי החוף דגים אלה הדגים שכבר ישנם שוחים במים, והזק שנגרם הוא לא מכך, הבעיה העיקרית היא ההרס הנגרם בעומק לבתי הריבוי של הדגים, לצמחייה ולכול שרשרת המזון של הדגים וזאת על ידי רשתות הגרירה אשר הורסות בכול מובן את האזורים האלה. כול זה אינו אומר שידינו נקיות, אולם עד שלא ייחקק חוק המסדיר את כול נושא הדייג המסחרי שיטותיו וכמויותיו, לא נראה שינוי לטובה. אז כמו שציינתי כבר בדיון אחר, רצוי למי שנושא זה מציק לו להקים עמוד פייסבוק, להחתים אנשים (אני הראשון שיחתום) על עצומה ולהעביר אותה למחוקק, רק כך ניתן לקוות שיהיה שינוי, ולא על דג יותר או פחות, לא נראה שמישהו כאן יתחיל ללכת לדוג עם אנציקלופדיה בכיס כדי לבחון כול דג שייתפס אם הוא גדול/קטן, האם הגיע זמנו/בטל קורבנו, וכו'. מתרת הקבוצה הצלת הדגה בישראל עד היום כמות האנשים שהצטרפו קטנה מאוד ועומדת על 150 הערך עם מספר כזה לא ניתן להוביל מהלך אני מצרף קישור לקבוצה וכל מי שמעונין יכול להצטרף http://www.facebook.com/groups/203966633018030/ צור יש עוד עצומה שהיא מי 2010 וצריך 2000 איש שיהיה אפשר לעשות עם זה משהו : http://www.atzuma.co.il/daig כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: yossid על ינואר 18, 2013, 08:42:27 AM אספר לכם שיחה שהייתה לי היום בבוקר תוך כדי הדייג בחוף הים (במקרה או שלא). יוסי בפיסבוק קימת קבוצה שהוקמה על ידי חברינו אלי 1האיש להערכתי בגיל 60 בה והתיישב ליידי רק כדי לצפות בדייגים בשביל הכיף, בשלב מסויים ראיתי סירת דייג מתקרבת לחוף והתרגזתי, אז הוא התחיל לספר לי את קורות חייו שהתנהלו כך, בגיל דיי צעיר הוא היה הולך לחוף לדוג עם מקל, לאחר זמן מה התאחדו כמה חברים והחליטו לרכוש סירת חסקה לדייג בעמוקים. בינתיים הוא השתחרר מצה"ל ולאור זאת שלא הייתה לו ולחבריו פרנסה, הם החליטו לרכוש רשת ולהתחיל לדוג ולמכור דגים. עם הזמן חבריו מצאו את מקומם בשוק העבודה והוא שהיה מחוסר מקצוע, החליט שזאת העבודה שהוא יעסוק בה מעתה והלאה, תוך כדי השיחה הוא מתאר לי את כול יושבי הסירות שעוברות מולנו, שמותיהם, רמות הדייג וסגנון דייג של כול אחד מהם. עם השנים (אקצר כדי שלא תתייאשו) הוא הקים משפחה לתפארת ופרנס בכבוד את בני ביתו ואף מעבר לכך. בשלב מסוים התחילו לעבוד בנמל הקישון שני אניות טרולינג שבתחילה הדהימו את כול הדייגים שם אשר נפעמו מגודלם ומכמות הדגים אשר הביאו איתם לאחר כול יציאה לים. וכמו שנאמר "וייראה כי טוב" החליטו עוד כמה דייגים לרכוש אניות כאלה, ועם הזמן בעלי הטרולים התעשרו, ובעלי סירות הדייג התחילו לחוש בפגיעה במקור פרנסתם, דבר שגרם להם לצאת גם בימים סוערים ומסוכנים לדייג, רק כדי להביא פרנסה. ככול שהתרבו אניות הטרול כך נפלטו דייגים בעלי סירות ממעגל העבודה, עד כדי ירידה של 50% בכמות הסירות ועלייה של 1000% בכמות אניות הטרולים העומד היום על 20 אניות טרולים וזאת רק בנמל הקישון. כשה דיברנו על ירידת כמות הדגה, הוא הסביר לי שמה שסירות הדייג ודייגי החוף דגים אלה הדגים שכבר ישנם שוחים במים, והזק שנגרם הוא לא מכך, הבעיה העיקרית היא ההרס הנגרם בעומק לבתי הריבוי של הדגים, לצמחייה ולכול שרשרת המזון של הדגים וזאת על ידי רשתות הגרירה אשר הורסות בכול מובן את האזורים האלה. כול זה אינו אומר שידינו נקיות, אולם עד שלא ייחקק חוק המסדיר את כול נושא הדייג המסחרי שיטותיו וכמויותיו, לא נראה שינוי לטובה. אז כמו שציינתי כבר בדיון אחר, רצוי למי שנושא זה מציק לו להקים עמוד פייסבוק, להחתים אנשים (אני הראשון שיחתום) על עצומה ולהעביר אותה למחוקק, רק כך ניתן לקוות שיהיה שינוי, ולא על דג יותר או פחות, לא נראה שמישהו כאן יתחיל ללכת לדוג עם אנציקלופדיה בכיס כדי לבחון כול דג שייתפס אם הוא גדול/קטן, האם הגיע זמנו/בטל קורבנו, וכו'. מתרת הקבוצה הצלת הדגה בישראל עד היום כמות האנשים שהצטרפו קטנה מאוד ועומדת על 150 הערך עם מספר כזה לא ניתן להוביל מהלך אני מצרף קישור לקבוצה וכל מי שמעונין יכול להצטרף http://www.facebook.com/groups/203966633018030/ צור, תודה הצטרפתי. אם נדע למקד את הבעיה למקור הגורם לה שהוא הטרולינג, וזאת כפי שבמדינות רבות היום היא אסורה, בטוחני שהמצב ישתפר לאין שיעור. הבעיה הכי מדהימה בנושא זה היא שמיקומו של מינהל הפיקוח על הדייג הארצי נמצא בנמל הקישון, ומול עיניו נעשים שם עברות מקוממות על ידי כלי השייט האלה, והם לא נוקפים אצבע. כך שאנו דייגי החוף זה גרגיר של חול מול הבעיה האמיתית. כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: צור. על ינואר 18, 2013, 15:36:36 PM טוב מכיוון שהדיון עניני ומתנהל יפה החלטתי להביע את דעתי
דילול הדגה בכל מקורות המים תגרום לפגיע באיזון הביולוגי פגיעה זו תגרום לאזורים שלמים להפוך למדבר שומם נטול דגה וצמחייה נכון שאת הנזר העיקרי מבצעים הטרולים אשר משמידים יום אחרי יום בתי גידול שלמים אחריהם מגיעים דייגי הרשתות אשר גם הם גורמים לנזק עצום בכך שהם עובדים עם רשתות בעלות עינים קטנות אשר לכדות בתוכם דגים קטנים שלא מגיעים לגודל שיווק אחריהם מגיעים דייגי רשתות העמידה שעבדים בקרבת החוף וגורמים שם לנזק עצום בסוף מגיעים אנחנו הדיגים החובבים :סירות, קיקים, צלילה חופשית , וחכות חוף וז'רז'ור בכדי ליצור שינוי אנו צרכים להתחיל מעצמינו בכדי שנוכל לבוא בדרישה לאחרים הדייג אצל רובינו או יותר נכון כולנו הוא תחביב תחביב אשר גם מניב תוצרת אישית אני לא רואה פסול בלקיחה והנאה מחלק מהתוצרת שמניבה ההשקעה וההתמדה שלנו בדייג להנות מחלק ולא הכול אני מבין את התחושה של להיתקל בלהקה של דגים רעבים אשר תוקפים כל מה שעובר להם ליד הפה גם אני חוויתי את אותה תחושה כאשר בעונה הקודמת של המושטים בכינרת Alon T ואני שלפנו מהאגם הצפוני מעל 100 מושטים הרצון לקחת את כולם אבל המצפון אומר לשחרר מה שקרה בפועל על החוף בוצע מיון שבסופו נשארו מספר בודד של דגים לכל אחד והשאר חזרו לשחות אין פסול בלדוג ולהנות מתפיסות מרובות אבל כן יש פסול בלקחת הכול ברגע שהעניין הזה יופנם אצלינו נוכל לדרוש את זה גם מאחרים 1000 איש זה כוח גדול אשר יוכל להוביל מהלכים ולדרוש שיחוקקו חוקים אז חברים יקרים אם אתם רוצים להנות מהתחביב גם בעתיד אתם צרים לשמור עליו בהווה כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: rafi על ינואר 19, 2013, 13:23:59 PM סוף שבוע נעים לכל חברי הפורום האהובים give_rose;. טוב אז הדיון הזה תמיד עולה תמיד מציק ותמיד גורם מהמומות שמתנפחות להיות גדולות ומעצבנות. אני רוצה לשים סוף לסיפור הוויכוחים האלה, נכון הרבה פעמים זה בא על חשבון דוח כזה או אחר מפני שאותו דוח נוגע בנקודה שרגישה לחלק מאיתנו, חלק קטן לצערי. לפני שאתחיל לדבר על הנושא עצמו בצורה מעמיקה חשוב לי לציין שכל מה שנכתב בדוחות לגבי הנושא הזה הוא לא התנגחות, לא קיטור, לא תקיפה ופשוט לא כל דבר דומה לזה זה נובע מאכפתיות שמשום מה חלק מכם רואים זאת כאחד מהדוגמאות שנתתי פה בהדגשה. אז זה פשוט לא זה ואל תברחו למקום הזה, בהזדמנות זאת אני רוצה לפנות לכל אחד ואחד פה שהדוח שלו נפגע מאותם וויכוחים חוזרים, ולהגיד לאותם אנשים שימשיכו לכתוב דוחות וימשיכו לעדכן ולשתף אותנו אין לי שום רצון שיפסיקו להגיב ושום רצון שיעזבו את הפורום, הפורום הזה הוא הבית של כולנו ולכל אחד מאיתנו יש פה חדר ויש מספיק חדרים לכולם thumbUp;. עכשיו לנושא עצמו, הנושא שתמיד מלהיט את הרוחות ולפעמים גם מוציא מאנשים צדדים לא נעימים וחבל!! כל מה שנכתב זה מה שאני רואה מהזווית שלי לגבי הנושא, כל דעה אחרת תתקבל אבל המטרה היא לעשות שינוי בייחד. אני יתחיל בכך שאספר לכם את הסיפור האישי שלי, ואיך אני עצמי הגעתי למסכנה שחייבים לשחרר. אז כמו שאתם מתארים לעצמכם גם אני בעבר הייתי לוקח דגים והייתי אומר "כל הכייף זה לדוג בכדי לאכול מה שתפסת" והייתי לוקח דגים גדולים קטנים לא חשוב מה שיוצא לוקח, הייתי סתם ממלא את המקפיא של אמא בדגים שבסופו של דבר חצי מהם היו הולכים לחתולים או לפח. לפני בערך 4 שנים נחשפתי לדייג הקרפיונים שכמובן גם אז שנכנסתי לעסק הזה בלי ציוד מורכב דייג פשוט עם קפיץ, וגם אז עוד המשכתי למשך חצי שנה לקחת דגים שוב ללא התחשבות בטבע כל מה שיוצא אני מרוצה מה שנקרא. לאחר מכן התחלתי להתעמק באינטרנט על נושא הקרפיונים שמאוד עניין אותי בגלל האתגר להוציא דג חשדן שכזה, ברגע שהתחלתי להתעמק נחשפתי לתפיסה ושחרור דרך סרטונים בחו"ל וכמובן נחשפתי לציוד המשוכלל שקרץ לי מאוד, אז חסכתי כסף קניתי ציוד והתחלתי לדוג בשיטה הספורטיבית עם קרס אחת. מאז הפסקתי לקחת דגים, הכרתי את כל החברים שלי לדייג כמו ניקו,דור,אליה ושאר החברים הייתי בישראפיש וראיתי כמה הספורט הזה יפה וכמה הוא משנה את הראש של אנשים, אין את היצר החייתי הזה לקחת דגים אתה מתחיל לאהוב אותם ולא כי הם טעימים אתה מתחיל לכבד אותם ולהבין את המשמעות שלהם בטבע. ההרגשה הטובה הזאת אחרי שחרור של דג, אחרי שהוא העניק לך את מה שבעצם אנחנו הכי אוהבים אדרנלין תפסת אותו שמרת עליו ביבשה נתת לו קצת לנוח שפכת עליו מים, צילמת אותו למזכרת ושלחת אותו בחזרה למקום ממנו הוא בא, זאת הרגשה שאין לתאר, וככה הבנתי שבעצם אני תופס פה שתי ציפורים במכה אני גם עושה את התחביב שלי ומקבל אדרנלין וגם שומר על הטבע ולא הורס אותו, דואג לעתיד שלנו שלא בעוד כמה שנים נצטרך לחפש תחביב אחר כי לא היה את מה לדוג. זה הסיפור שלי בקצרה מדוע התחלתי לשמור על הדגה, כל המגילות האלה הם לא הטפה, הם כדי לחנך במובן הטוב של המילה, להגיע למצב שאנחנו שולטים בדחף הזה לקחת את מה שתפסתי ולאכול, ומווסתים אותו לשחרור הדג. חברים אני ראיתי דוחות פה שפשוט הורידו לי דמעה ולא אחת!!....דוחות שכאב לי לקרוא ודוחות שלא זכו לתגובה ממני, לא כי אני לא מכבד את הדייג אבל כמות הדגים או הגדול המזערי שלהם או דגים גדולים , זה משהו שאסור שיקרה אסור לנו לעשות את זה לעצמנו. נכון אין לנו חוקים ברורים במדינה לגבי דייג חובבני ולצערי גם לא לגבי דייגי סירות אבל עליהם לא נדבר. אני מדבר עלינו בתור בני אדם אשר התחביב שלהם הוא דייג, אין לנו חוקים זה נכון, אבל זה לא אומר שאם לא קיים חוק צריך לעשות את זה, בואו נשים לעצמנו חוקים בראש, בואו לא נחפש אשמים במקומות אחרים כמו "דייגי רשתות, קורמורנים" וכל שאר התירוצים למצב הדגה, יש לנו את היכולת לשנות יש לנו את היכולת להציל את מה שיש וגרום לו גם להתרבות , ברגע שאנחנו נתקן את הפגם אצלנו נוכל לתקן אותו גם אצל אחרים. השינוי הזה דרוש בשביל כולנו השינוי הזה צריך להיעשות בהקדם!! מותר לקחת דגים אני לא אומר אף פעם אל תיקחו בכלל, אבל ויש פה אבל גדול מאוד!.....תתייחסו במשמעות ובכובד לדברים האלו לא לקחת דגים קטנים, לא לקחת כמות דגים גדולה, לא לקחת דגים בגדלים משמעותיים, אם תפסתם רק דג אחד והוא קטן או גדול ממש אז לשחרר תסתפקו באדרנלין תסתפקו בפייט ובהנאה מהדייג. כל אחד מהדברים המודגשים פה הם הדרך לשינוי בתפיסה לשינוי במסלול שבינתיים לוקח אותנו לאיבוד הדגה גם בים גם בכינרת. תיקחו 2-3 דגים לא 10-20, דגים ממשקל מסויים (תלוי בסוג הדג) תשחררו, אם תפסתם רק דג אחד והוא מאוד קטן או מאוד גדול תשחררו . את כל זה אני ישבתי וכתבתי בתקווה שתקראו את זה לעומק תכניסו לראש וללב את הדברים ותתחילו לעשות את השינוי , לא משנה מי אתה דייג סירה, דייג קרפיונים,דייג חוף לא חשוב מי הדבר מדבר לכולנו, אין תירוצים אין לאן לברוח צריך לעשות את השינוי הזה , לא חשוב כמה השקעתם בציוד וכמה עולה לכם הדלק לסירה זה לא חשוב, זו בחירה שלנו להשקיע בציוד להשקיע בסירה ובדלק, זה לא אומר שהדגים צריכים להיפגע מזה ושהם צריכים להיות ה"כסף שלכם" "התמורה שלכם". מקווה שתפנימו ותבינו! איתמר, לפני שאני עובר לקרוא תגובות, אני חייב לומר לך: לצערי אין כאן אייקון של הצדעה, אם היה הייתי שם אותו שלוש פעמים. shake2; פתחת דיון מאוד חשוב תוך הדגשת כל מה שמסביב... מה שכתבת היה מרשים, אמיתי, מורגש כי נכתב מתוך "דם לבך", עם המון כנות ואכפתיות... ללא כל ניגוח- ההיפך, עם פרגון והבנה כלפי כלל החברים... כתיבה איכותית ומשכנעת, מילים כדורבנות, המון חומר למחשבה, אותי שכנעת לנסות בקרוב כמה שחרורים shake2; נ.ב. לידיעתך יש כמה דייגי סירות שדוגלים בשחרור רוב הדגים- למשל ארז ויוני, ראה מה יוני הדגיש בדו"ח הזה... http://www.israelsportfishing.co.il/index.php?option=com_smf&Itemid=41&topic=9468.0 כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: rafi על ינואר 21, 2013, 14:19:55 PM ואחרי שקראתי היטב,
אז בוא אגיד לך סוד איתמר: אני מאוד מאוד מעריך את הגישה שלך ושל מי שחושב כמוך- אין לי גם שהיא גישה יותר "ערכית" מהגישה שלי למשל, שמיד ארחיב לגביה. דוגמה אישית ויישום ללא קשר מה עושים אחרים- זה מאוד ערכי. אני מכבד את כל הגישות, אך שחרורים מעריך יותר ממה שאני מעריך ריצוף של כמויות. יחד עם זאת, לפני הכל אני מאמין בזכותו של כל אחד לנהוג כהבנתו כל עוד זה לא עבריינות ממשית ("ממשית"- כי אחרת כולנו שעוברים מעת לעת על המהירות המותרת או מדברים עם סלולארי ביד בנהיגה פעם בשנה- נחשבים עבריינים...) וכל עוד זו לא פגיעה ממשית בערכים מסוימים. הגישה שלי אומרת- ובהתייחס אל עצמי בלבד: אני בעד שחרורים, הגבלת גודל וכמות שלוקחים וכו' - אבל, ויש אבל, זה בתנאי שיש חוקים ובעיקר אכיפה רוחבית. מצטער, אבל אם אני רואה למשל - טרול פורק מידי יום 5,000 אלפים אינטיאסים קטנים של 150גרם (50 ארגז), 4,000 פרידות של 50-100גרם, מאות לוקוסים לבנים במשקל 50-100 גר, חולירות עם ג'ארף שממלאים שני ארגזים ומותירים על החוף אלפי דגיגים מכל הסוגים מבלי לטרוח להחזירם לים, רשתות חוזרות עם עשרות אלפי דגים שנתפסו בשמורות ובמקומות אסורים כגון קרבת החוף, טרול משוכלל עם גלגלים לגרירה על סלע- שהורס ומחריב את בתי הגידול, רשתות עם עין קטנה שגורפות בעונות רביה כל מה שזז.... בכל יום מאות אלפי דגים נתפסים ברשתות.... כשאני רואה רשתות בפתח הנמל- תופסים באין מפריע ובניגוד לחוק ומוכרים דגים מזוהמים... כשמנגד משרד החקלאות ואגף הדיג העלוב והאימפוטנטי לא עושה דבר- גם כשפונים אליהם בכתב, ורק מחפשים לתפוס איזה נער שצלל עם רובה..... אז במצב דברים זה, אני אומר לעצמי: את הכמה דגים שתפסתי אני בוחר לאכול ולחלק לחברים ולמשפחה- הם לא אמורים לקנות דגים פחות טריים שמי יודע היכן נתפסו כדי לפרנס את בעלי הרשתות, אני לא אשחרר כמה דגים טריים- ואלך כמו משפחתי וחברי לקנות בשוק. לא במצב דברים זה!!! ואם מישהו מחליט למכור דגים שתפס כדי לממן חלק מהוצאות התחביב- זה לא ענייני: אם במקום לחלק למשפחה ולאכול כל יום דגים הוא בוחר למכור חלק- זו זכותו, וזה לא הופך אותו לדייג מסחרי: כי הוא לא יוצא לדוג כל יום ולעולם לא יכסה את כל הוצאותיו אלא רק חלק מהן!!! מי שלא יוצא לים כדי להתפרנס אלא כדי להנות מדיג ספורטיבי, פעם-פעמיים בשבוע, נשאר לכל דבר ועניין דייג חובב בנשמתו ובכלל- ללא קשר מה עשה בדגים שתפס. כפי שציינתי, את גישתך איתמר אני מעריך יותר מאשר את הגישה שלי, בראייה הכוללת של הזכות שלי או של מי שמעת לעת מוכר דגים לכיסוי חלק מהוצאות התחביב- זהו שיקול סוביקטיבי ובמציאות הקיימת לזכות זו יש עדיפות על פני "האינטרס הציבורי" מסיבה פשוטה: רוב הדגים שנשחרר יגיעו לידי הדייגים המסחריים, ה"תועלת לים" של השחרורים במצב הקיים אפסית ביחס לנזק העצום שנגרם כל יום ע"י דיג מסחרי פרוע ולא מבוקר- בעוד שעבור הפרט היא פינוק גדול. מי שלמד פילוסופיה ולמד על התועלתנות- זרם דומיננטי שאיגד את טובי הפילוסופים כגון בנתהאם, מיל ואחרים, ייזכר כי בבואם לבחון התנהגות מוסרית אז הכלל היה: המעשה מוסרי שנכון לעשותו הוא זה שיגרום מקסימום אושר למקסימום אנשים, תוך ש"מדידת" האושר היא לפי מידה "כמותית" של האושר תוך שימוש למשל בעקרונות כמו: *"עקרון התפוקה השולית הפוחתת" וכמו "צדק מחלק וצדק מתקן" (למשל: אם יש שני תפוחים ושני אנשים אז הכי נכון מוסרית זה לחלק תפוח אחד לכל אחד- "מקסימום אושר למקסימום אנשים", אבל אם אחד עני והאחר עני אז סך האושר של העני משני התפוחים גדול מאשר אושרו מתפוח אחד + אושרו של העשיר מהתפוח השני כי העשיר יכול לקנות עוד מאה תפוחים. כך גם אם אחד מהשניים טרף לפני שעה עשרה תפוחים). לענייננו, "התועלת" עבור מי שתפס ולא שחרר- אכל/חילק/אפילו מכר כי זה מה שהכי התאים לו, עולה פי כמה וכמה על "התועלת" שבשחרור הדגים לים- שבמצב הקיים היא זניחה ואפסית. לכן גם מבחינה מוסרית לא ניתן לומר כי במציאות הקיימת זה "לא מוסרי" לקחת 40 דגים.... אילו היה מצב אחר של חקיקה ואכיפה קולקטיבית- פני הדברים היו שונים, כי אז התנהגות כזו לצידה היה היבט של כרסום ופגיעה בנורמה (חוק) כללית רווחת שנועדה לטובת הכלל, והנזק שבפגיעה בנורמה הכללית שמקוימת ע"י הרוב- עולה על תועלת אישית. יחד עם זאת, מה שהכי מתאים לך ולאחרים זה שחרור הדגים- כי זה נותן לכם את ההרגשה הטובה וזה מה שהכי מתאים לך אז מאחר וזה גורם לך אושר זהו המעשה הנכון מוסרית עבורך... shake2; ושוב, למרות כל מה שכתבתי, ברור שמעריך יותר את גישתך, את הנכונות לוותר על פינוק אישי מסוים- לטובת תרומה ואפילו מזערית ביותר עד אפסית למען ערך חשוב, שהוא ערך קולקטיבי חשוב- ללא עוררין. ולשלב הדוגמאות: כולנו לא זורקים פסולת, נהדר. בוא נניח שאני נוהג להגיע לחוף בכנרת או בים, יש שם טונות של פסולת. בכל פעם אני אוסף קצת לשקית ומכניס לרכב כדי לזרוק בפח- בכל שבוע מוסיפים שם טונה פסולת. אני מצפה שגם אתה תנהג כמוני ואפילו מבקש ממך להגיע פעם בשבוע לאסוף שקית פסולת- אתה אומר לי שלא בא לך להתאמץ ולהשקיע דלק וזמן כדי לאסוף שקית מתוך ההר שזה טיפה בים ושיש רשויות שצריכות לטפל בזה - זה הופך אותך להיות "לא בסדר"?! זה אומר שאתה "פרווה", ושאני מאוד ערכי, זה לא הופך אותך להיות "לא בסדר". אם נלך יותר לכיוון הדוחות בפורום: נניח שאני ועוד כמה חברים דוגלים ומטיפים לניקוי השטח אליו הגעת לדוג ומכל פסולת קיימת, בכל דוח מסריטים ומצלמים את הפסולת שאספנו, השטח המלוכלך לפני- וצילום שלו נקי אחרי, זה יפה וערכי, נכון?! תאר לך שבכל דוח שלך ושל אחרים בו יש תמונה עם דג וברקע איזה נילון על הריצפה- בתגובות ישר יש ביקורת "למה לא אספתם את הנילונים?! "ניקיתם כל מה שהיה בשטח?" "אז מה אם זה היה לפני שהגעתם- זה לא חשוב לכם לשמור על חוף נקי"?! דוגמה נוספת ומאוד רלוונטית: זוכרים את הקריאה לחסוך בכל טיפה וכי הכנרת מתיבשת?! אז מי שיחליט להתקלח פעם בשבוע במקום כל יום- זה מאוד ערכי בהקשר למטרה החשובה הזו.... מי שיחליט לקנות ולממן קולה שמיוצרת בחו"ל או מינרליים סן-בנדטו במקום לשתות מי ברז- מאוד ערכי... אז....?!!! אם אני אומר שזו טיפת מים בים ועדיין רוצה להתקלח כל יום, או חלילה לחסוך ולשתות מי ברז, או למלא בגינה בריכת מים לילדות וכו'... זה הופך אותי להיות "לא בסדר"?! לא סבור כך: אם תימנע מכל אלו אגיד שאתה מאוד ערכי ואעריך ההקרבה והדוגמה האישית, אך אם אראה שהרשויות והמדינה ופרקי-המים, ממשיכים לבזבז מים בכמויות ומשקים כל היום מדשאות וכו' - אגיד כנראה שבמצב זה כשכולם מצפצפים אין לי כוונה לוותר על מקלחות ובריכה לילדות כי זו טיפה בים ובעיקר אגיד כי אילו כולם היו שומרים על המים הייתי מוותר אך במצב הזה אין לי כוונה לוותר על הפינוק הקטן לי ולמשפחתי- לחסוך טיפה בים כשמסביב טונות מים נשפכים ללא דין וללא דיין... אז הנה, לא בכל פעם שמישהו דוגל במשהו מאוד ערכי- מי שנוהג אחרת הופך להיות "אנטי-ערכי", כל מקרה ונסיבותיו.... דבר נוסף, אין במקרה זה נכון או "לא נכון". נכון שהשחרורים תורמים משהו לעתיד הדגה גם אם זה אפסי ולמעשה לא מורגש, אבל לגבי מה "נכון" מבחינת הגישות השונות, זה למשל כמו בפוליטיקה: מי שמצביע שמאל משוכנע לגמרי ובאמת ובתמים שהימין שוגה - ולהיפך, כל שמה שנכון לדעת חלק מהאחרים איננו נכון לדעת אחרים ולהיפך... אתה חושב ששחרור דגים על ידך מציל את הים ולקיחת 50-100 דגים שוחט והורס את הים- אני חושב שזה לא משנה כי זה כמו לדבר על הוספת דלי חול בחוף הים או לקחת מהחוף 3 דליי חול. אני חושב למשל שציפי ליבני צבועה מאין כמותה (זה גם מה שאני חושב באמת), אתה חושב שהיא שיא היושר ונקיון הכפיים וכליל השלמות. אם נגיד אחד לשני: "מה אתה מבין" או "זה לא נכון/לא בסדר שאתה חושב עליה ככה"- אז נגיד וכ"א יחזיק בעמדתו. אם ננסה לדבר ולשכנע בנועם- אולי נשכנע ואולי לא... אם כל אחד מאיתנו ינסה לשכנע 100 אנשים שחושבים אחרת אולי ישכנע כמה, גם טוב.... לסיכום: *חלק מהדוגמאות שציינתי לא קשורות להודעה הזו שפתחת איתמר- הדברים הוצגו הכי יפה שאפשר, מאוד מכובד ומאוד אמיתי, עם פנים אל החברים... בתפיסה הקרובה שלי בג'יג לייט אפילו אשחרר ואסריט השחרור- לעשות לך טוב על הנשמה ונדע כי מאמץ השכנוע שלך לא היה לשווא shake2; *מצד שני, הדוגמאות מסבירות מדוע על כל אחד כאן לכבד את העובדה שהאחר חושב אחרת, לגבי שחרורים ובכלל במגוון נושאים. המטרה היתה להראות כי החברים שנוהגים "לקחת כל/רוב מה שנתפס" אינם בעלי ערכים שליליים- אלא פשוט חושבים ומסתכלים על הנושא בצורה שונה, ועודם אנשים חיוביים שיכולים לבוא לביטוי במגוון תחומים- אם כי לא דווקא בשחרור דגים שם הם לא "ערכיים" אך גם לא "לא ערכיים". כך לפחות בשים לב למציאות (העגומה) בה אנו נמצאים מבחינת העדר פיקוח ואכיפה... בדיוק כפי שכל מי שהתקלח כל יום בתקופת "המדינה מתיבשת" הוא לא "לא ערכי".... נכון שקיצרתי חברים?! ;) כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: הנצרתי מס 1 על ינואר 21, 2013, 16:09:15 PM ואחרי שקראתי היטב, אז בוא אגיד לך סוד איתמר: אני מאוד מאוד מעריך את הגישה שלך ושל מי שחושב כמוך- אין לי גם שהיא גישה יותר "ערכית" מהגישה שלי למשל, שמיד ארחיב לגביה. דוגמה אישית ויישום ללא קשר מה עושים אחרים- זה מאוד ערכי. אני מכבד את כל הגישות, אך שחרורים מעריך יותר ממה שאני מעריך ריצוף של כמויות. יחד עם זאת, לפני הכל אני מאמין בזכותו של כל אחד לנהוג כהבנתו כל עוד זה לא עבריינות ממשית ("ממשית"- כי אחרת כולנו שעוברים מעת לעת על המהירות המותרת או מדברים עם סלולארי ביד בנהיגה פעם בשנה- נחשבים עבריינים...) וכל עוד זו לא פגיעה ממשית בערכים מסוימים. הגישה שלי אומרת- ובהתייחס אל עצמי בלבד: אני בעד שחרורים, הגבלת גודל וכמות שלוקחים וכו' - אבל, ויש אבל, זה בתנאי שיש חוקים ובעיקר אכיפה רוחבית. מצטער, אבל אם אני רואה למשל - טרול פורק מידי יום 5,000 אלפים אינטיאסים קטנים של 150גרם (50 ארגז), 4,000 פרידות של 50-100גרם, מאות לוקוסים לבנים במשקל 50-100 גר, חולירות עם ג'ארף שממלאים שני ארגזים ומותירים על החוף אלפי דגיגים מכל הסוגים מבלי לטרוח להחזירם לים, רשתות חוזרות עם עשרות אלפי דגים שנתפסו בשמורות ובמקומות אסורים כגון קרבת החוף, טרול משוכלל עם גלגלים לגרירה על סלע- שהורס ומחריב את בתי הגידול, רשתות עם עין קטנה שגורפות בעונות רביה כל מה שזז.... בכל יום מאות אלפי דגים נתפסים ברשתות.... כשאני רואה רשתות בפתח הנמל- תופסים באין מפריע ובניגוד לחוק ומוכרים דגים מזוהמים... כשמנגד משרד החקלאות ואגף הדיג העלוב והאימפוטנטי לא עושה דבר- גם כשפונים אליהם בכתב, ורק מחפשים לתפוס איזה נער שצלל עם רובה..... אז במצב דברים זה, אני אומר לעצמי: את הכמה דגים שתפסתי אני בוחר לאכול ולחלק לחברים ולמשפחה- הם לא אמורים לקנות דגים פחות טריים שמי יודע היכן נתפסו כדי לפרנס את בעלי הרשתות, אני לא אשחרר כמה דגים טריים- ואלך כמו משפחתי וחברי לקנות בשוק. לא במצב דברים זה!!! ואם מישהו מחליט למכור דגים שתפס כדי לממן חלק מהוצאות התחביב- זה לא ענייני: אם במקום לחלק למשפחה ולאכול כל יום דגים הוא בוחר למכור חלק- זו זכותו, וזה לא הופך אותו לדייג מסחרי: כי הוא לא יוצא לדוג כל יום ולעולם לא יכסה את כל הוצאותיו אלא רק חלק מהן!!! מי שלא יוצא לים כדי להתפרנס אלא כדי להנות מדיג ספורטיבי, פעם-פעמיים בשבוע, נשאר לכל דבר ועניין דייג חובב בנשמתו ובכלל- ללא קשר מה עשה בדגים שתפס. כפי שציינתי, את גישתך איתמר אני מעריך יותר מאשר את הגישה שלי, בראייה הכוללת של הזכות שלי או של מי שמעת לעת מוכר דגים לכיסוי חלק מהוצאות התחביב- זהו שיקול סוביקטיבי ובמציאות הקיימת לזכות זו יש עדיפות על פני "האינטרס הציבורי" מסיבה פשוטה: רוב הדגים שנשחרר יגיעו לידי הדייגים המסחריים, ה"תועלת לים" של השחרורים במצב הקיים אפסית ביחס לנזק העצום שנגרם כל יום ע"י דיג מסחרי פרוע ולא מבוקר- בעוד שעבור הפרט היא פינוק גדול. מי שלמד פילוסופיה ולמד על התועלתנות- זרם דומיננטי שאיגד את טובי הפילוסופים כגון בנתהאם, מיל ואחרים, ייזכר כי בבואם לבחון התנהגות מוסרית אז הכלל היה: המעשה מוסרי שנכון לעשותו הוא זה שיגרום מקסימום אושר למקסימום אנשים, תוך ש"מדידת" האושר היא לפי מידה "כמותית" של האושר תוך שימוש למשל בעקרונות כמו: *"עקרון התפוקה השולית הפוחתת" וכמו "צדק מחלק וצדק מתקן" (למשל: אם יש שני תפוחים ושני אנשים אז הכי נכון מוסרית זה לחלק תפוח אחד לכל אחד- "מקסימום אושר למקסימום אנשים", אבל אם אחד עני והאחר עני אז סך האושר של העני משני התפוחים גדול מאשר אושרו מתפוח אחד + אושרו של העשיר מהתפוח השני כי העשיר יכול לקנות עוד מאה תפוחים. כך גם אם אחד מהשניים טרף לפני שעה עשרה תפוחים). לענייננו, "התועלת" עבור מי שתפס ולא שחרר- אכל/חילק/אפילו מכר כי זה מה שהכי התאים לו, עולה פי כמה וכמה על "התועלת" שבשחרור הדגים לים- שבמצב הקיים היא זניחה ואפסית. לכן גם מבחינה מוסרית לא ניתן לומר כי במציאות הקיימת זה "לא מוסרי" לקחת 40 דגים.... אילו היה מצב אחר של חקיקה ואכיפה קולקטיבית- פני הדברים היו שונים, כי אז התנהגות כזו לצידה היה היבט של כרסום ופגיעה בנורמה (חוק) כללית רווחת שנועדה לטובת הכלל, והנזק שבפגיעה בנורמה הכללית שמקוימת ע"י הרוב- עולה על תועלת אישית. יחד עם זאת, מה שהכי מתאים לך ולאחרים זה שחרור הדגים- כי זה נותן לכם את ההרגשה הטובה וזה מה שהכי מתאים לך אז מאחר וזה גורם לך אושר זהו המעשה הנכון מוסרית עבורך... shake2; ושוב, למרות כל מה שכתבתי, ברור שמעריך יותר את גישתך, את הנכונות לוותר על פינוק אישי מסוים- לטובת תרומה ואפילו מזערית ביותר עד אפסית למען ערך חשוב, שהוא ערך קולקטיבי חשוב- ללא עוררין. ולשלב הדוגמאות: כולנו לא זורקים פסולת, נהדר. בוא נניח שאני נוהג להגיע לחוף בכנרת או בים, יש שם טונות של פסולת. בכל פעם אני אוסף קצת לשקית ומכניס לרכב כדי לזרוק בפח- בכל שבוע מוסיפים שם טונה פסולת. אני מצפה שגם אתה תנהג כמוני ואפילו מבקש ממך להגיע פעם בשבוע לאסוף שקית פסולת- אתה אומר לי שלא בא לך להתאמץ ולהשקיע דלק וזמן כדי לאסוף שקית מתוך ההר שזה טיפה בים ושיש רשויות שצריכות לטפל בזה - זה הופך אותך להיות "לא בסדר"?! זה אומר שאתה "פרווה", ושאני מאוד ערכי, זה לא הופך אותך להיות "לא בסדר". אם נלך יותר לכיוון הדוחות בפורום: נניח שאני ועוד כמה חברים דוגלים ומטיפים לניקוי השטח אליו הגעת לדוג ומכל פסולת קיימת, בכל דוח מסריטים ומצלמים את הפסולת שאספנו, השטח המלוכלך לפני- וצילום שלו נקי אחרי, זה יפה וערכי, נכון?! תאר לך שבכל דוח שלך ושל אחרים בו יש תמונה עם דג וברקע איזה נילון על הריצפה- בתגובות ישר יש ביקורת "למה לא אספתם את הנילונים?! "ניקיתם כל מה שהיה בשטח?" "אז מה אם זה היה לפני שהגעתם- זה לא חשוב לכם לשמור על חוף נקי"?! דוגמה נוספת ומאוד רלוונטית: זוכרים את הקריאה לחסוך בכל טיפה וכי הכנרת מתיבשת?! אז מי שיחליט להתקלח פעם בשבוע במקום כל יום- זה מאוד ערכי בהקשר למטרה החשובה הזו.... מי שיחליט לקנות ולממן קולה שמיוצרת בחו"ל או מינרליים סן-בנדטו במקום לשתות מי ברז- מאוד ערכי... אז....?!!! אם אני אומר שזו טיפת מים בים ועדיין רוצה להתקלח כל יום, או חלילה לחסוך ולשתות מי ברז, או למלא בגינה בריכת מים לילדות וכו'... זה הופך אותי להיות "לא בסדר"?! לא סבור כך: אם תימנע מכל אלו אגיד שאתה מאוד ערכי ואעריך ההקרבה והדוגמה האישית, אך אם אראה שהרשויות והמדינה ופרקי-המים, ממשיכים לבזבז מים בכמויות ומשקים כל היום מדשאות וכו' - אגיד כנראה שבמצב זה כשכולם מצפצפים אין לי כוונה לוותר על מקלחות ובריכה לילדות כי זו טיפה בים ובעיקר אגיד כי אילו כולם היו שומרים על המים הייתי מוותר אך במצב הזה אין לי כוונה לוותר על הפינוק הקטן לי ולמשפחתי- לחסוך טיפה בים כשמסביב טונות מים נשפכים ללא דין וללא דיין... אז הנה, לא בכל פעם שמישהו דוגל במשהו מאוד ערכי- מי שנוהג אחרת הופך להיות "אנטי-ערכי", כל מקרה ונסיבותיו.... דבר נוסף, אין במקרה זה נכון או "לא נכון". נכון שהשחרורים תורמים משהו לעתיד הדגה גם אם זה אפסי ולמעשה לא מורגש, אבל לגבי מה "נכון" מבחינת הגישות השונות, זה למשל כמו בפוליטיקה: מי שמצביע שמאל משוכנע לגמרי ובאמת ובתמים שהימין שוגה - ולהיפך, כל שמה שנכון לדעת חלק מהאחרים איננו נכון לדעת אחרים ולהיפך... אתה חושב ששחרור דגים על ידך מציל את הים ולקיחת 50-100 דגים שוחט והורס את הים- אני חושב שזה לא משנה כי זה כמו לדבר על הוספת דלי חול בחוף הים או לקחת מהחוף 3 דליי חול. אני חושב למשל שציפי ליבני צבועה מאין כמותה (זה גם מה שאני חושב באמת), אתה חושב שהיא שיא היושר ונקיון הכפיים וכליל השלמות. אם נגיד אחד לשני: "מה אתה מבין" או "זה לא נכון/לא בסדר שאתה חושב עליה ככה"- אז נגיד וכ"א יחזיק בעמדתו. אם ננסה לדבר ולשכנע בנועם- אולי נשכנע ואולי לא... אם כל אחד מאיתנו ינסה לשכנע 100 אנשים שחושבים אחרת אולי ישכנע כמה, גם טוב.... לסיכום: *חלק מהדוגמאות שציינתי לא קשורות להודעה הזו שפתחת איתמר- הדברים הוצגו הכי יפה שאפשר, מאוד מכובד ומאוד אמיתי, עם פנים אל החברים... בתפיסה הקרובה שלי בג'יג לייט אפילו אשחרר ואסריט השחרור- לעשות לך טוב על הנשמה ונדע כי מאמץ השכנוע שלך לא היה לשווא shake2; *מצד שני, הדוגמאות מסבירות מדוע על כל אחד כאן לכבד את העובדה שהאחר חושב אחרת, לגבי שחרורים ובכלל במגוון נושאים. המטרה היתה להראות כי החברים שנוהגים "לקחת כל/רוב מה שנתפס" אינם בעלי ערכים שליליים- אלא פשוט חושבים ומסתכלים על הנושא בצורה שונה, ועודם אנשים חיוביים שיכולים לבוא לביטוי במגוון תחומים- אם כי לא דווקא בשחרור דגים שם הם לא "ערכיים" אך גם לא "לא ערכיים". כך לפחות בשים לב למציאות (העגומה) בה אנו נמצאים מבחינת העדר פיקוח ואכיפה... בדיוק כפי שכל מי שהתקלח כל יום בתקופת "המדינה מתיבשת" הוא לא "לא ערכי".... נכון שקיצרתי חברים?! ;) קצר וקולע ;D ;D sml98; sml98; עד שסיימתי הגעתי לגיל 50 od: od: sml44; sml44; כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: dovdov על ינואר 22, 2013, 04:49:57 AM רפי רפי
באמת מזל שקיצרת הפעם,עיתון לא משהו acigar; אבל הכתבה הזאת הייתה טובה. מזל שנגמר לך הדיו במקלדת shy2; ואיתמר שתדע ששחררתי אתמול לברקון חמוד,וחשבתי עלייך,פעם הבאה אסריט רק בשבילך. כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: MOTI-M על ינואר 22, 2013, 05:25:36 AM רפי רפי באמת מזל שקיצרת הפעם,עיתון לא משהו acigar; אבל הכתבה הזאת הייתה טובה. מזל שנגמר לך הדיו במקלדת shy2; ואיתמר שתדע ששחררתי אתמול לברקון חמוד,וחשבתי עלייך,פעם הבאה אסריט רק בשבילך. דוב אין על רפי עד שהכל לא מובן הוא לא מפסיק לכתוב sml24 וכבוד לו על כך icon_pray; כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: שי בגדדי על ינואר 22, 2013, 08:55:07 AM ואחרי שקראתי היטב, אז בוא אגיד לך סוד איתמר: אני מאוד מאוד מעריך את הגישה שלך ושל מי שחושב כמוך- אין לי גם שהיא גישה יותר "ערכית" מהגישה שלי למשל, שמיד ארחיב לגביה. דוגמה אישית ויישום ללא קשר מה עושים אחרים- זה מאוד ערכי. אני מכבד את כל הגישות, אך שחרורים מעריך יותר ממה שאני מעריך ריצוף של כמויות. יחד עם זאת, לפני הכל אני מאמין בזכותו של כל אחד לנהוג כהבנתו כל עוד זה לא עבריינות ממשית ("ממשית"- כי אחרת כולנו שעוברים מעת לעת על המהירות המותרת או מדברים עם סלולארי ביד בנהיגה פעם בשנה- נחשבים עבריינים...) וכל עוד זו לא פגיעה ממשית בערכים מסוימים. הגישה שלי אומרת- ובהתייחס אל עצמי בלבד: אני בעד שחרורים, הגבלת גודל וכמות שלוקחים וכו' - אבל, ויש אבל, זה בתנאי שיש חוקים ובעיקר אכיפה רוחבית. מצטער, אבל אם אני רואה למשל - טרול פורק מידי יום 5,000 אלפים אינטיאסים קטנים של 150גרם (50 ארגז), 4,000 פרידות של 50-100גרם, מאות לוקוסים לבנים במשקל 50-100 גר, חולירות עם ג'ארף שממלאים שני ארגזים ומותירים על החוף אלפי דגיגים מכל הסוגים מבלי לטרוח להחזירם לים, רשתות חוזרות עם עשרות אלפי דגים שנתפסו בשמורות ובמקומות אסורים כגון קרבת החוף, טרול משוכלל עם גלגלים לגרירה על סלע- שהורס ומחריב את בתי הגידול, רשתות עם עין קטנה שגורפות בעונות רביה כל מה שזז.... בכל יום מאות אלפי דגים נתפסים ברשתות.... כשאני רואה רשתות בפתח הנמל- תופסים באין מפריע ובניגוד לחוק ומוכרים דגים מזוהמים... כשמנגד משרד החקלאות ואגף הדיג העלוב והאימפוטנטי לא עושה דבר- גם כשפונים אליהם בכתב, ורק מחפשים לתפוס איזה נער שצלל עם רובה..... אז במצב דברים זה, אני אומר לעצמי: את הכמה דגים שתפסתי אני בוחר לאכול ולחלק לחברים ולמשפחה- הם לא אמורים לקנות דגים פחות טריים שמי יודע היכן נתפסו כדי לפרנס את בעלי הרשתות, אני לא אשחרר כמה דגים טריים- ואלך כמו משפחתי וחברי לקנות בשוק. לא במצב דברים זה!!! ואם מישהו מחליט למכור דגים שתפס כדי לממן חלק מהוצאות התחביב- זה לא ענייני: אם במקום לחלק למשפחה ולאכול כל יום דגים הוא בוחר למכור חלק- זו זכותו, וזה לא הופך אותו לדייג מסחרי: כי הוא לא יוצא לדוג כל יום ולעולם לא יכסה את כל הוצאותיו אלא רק חלק מהן!!! מי שלא יוצא לים כדי להתפרנס אלא כדי להנות מדיג ספורטיבי, פעם-פעמיים בשבוע, נשאר לכל דבר ועניין דייג חובב בנשמתו ובכלל- ללא קשר מה עשה בדגים שתפס. כפי שציינתי, את גישתך איתמר אני מעריך יותר מאשר את הגישה שלי, בראייה הכוללת של הזכות שלי או של מי שמעת לעת מוכר דגים לכיסוי חלק מהוצאות התחביב- זהו שיקול סוביקטיבי ובמציאות הקיימת לזכות זו יש עדיפות על פני "האינטרס הציבורי" מסיבה פשוטה: רוב הדגים שנשחרר יגיעו לידי הדייגים המסחריים, ה"תועלת לים" של השחרורים במצב הקיים אפסית ביחס לנזק העצום שנגרם כל יום ע"י דיג מסחרי פרוע ולא מבוקר- בעוד שעבור הפרט היא פינוק גדול. מי שלמד פילוסופיה ולמד על התועלתנות- זרם דומיננטי שאיגד את טובי הפילוסופים כגון בנתהאם, מיל ואחרים, ייזכר כי בבואם לבחון התנהגות מוסרית אז הכלל היה: המעשה מוסרי שנכון לעשותו הוא זה שיגרום מקסימום אושר למקסימום אנשים, תוך ש"מדידת" האושר היא לפי מידה "כמותית" של האושר תוך שימוש למשל בעקרונות כמו: *"עקרון התפוקה השולית הפוחתת" וכמו "צדק מחלק וצדק מתקן" (למשל: אם יש שני תפוחים ושני אנשים אז הכי נכון מוסרית זה לחלק תפוח אחד לכל אחד- "מקסימום אושר למקסימום אנשים", אבל אם אחד עני והאחר עני אז סך האושר של העני משני התפוחים גדול מאשר אושרו מתפוח אחד + אושרו של העשיר מהתפוח השני כי העשיר יכול לקנות עוד מאה תפוחים. כך גם אם אחד מהשניים טרף לפני שעה עשרה תפוחים). לענייננו, "התועלת" עבור מי שתפס ולא שחרר- אכל/חילק/אפילו מכר כי זה מה שהכי התאים לו, עולה פי כמה וכמה על "התועלת" שבשחרור הדגים לים- שבמצב הקיים היא זניחה ואפסית. לכן גם מבחינה מוסרית לא ניתן לומר כי במציאות הקיימת זה "לא מוסרי" לקחת 40 דגים.... אילו היה מצב אחר של חקיקה ואכיפה קולקטיבית- פני הדברים היו שונים, כי אז התנהגות כזו לצידה היה היבט של כרסום ופגיעה בנורמה (חוק) כללית רווחת שנועדה לטובת הכלל, והנזק שבפגיעה בנורמה הכללית שמקוימת ע"י הרוב- עולה על תועלת אישית. יחד עם זאת, מה שהכי מתאים לך ולאחרים זה שחרור הדגים- כי זה נותן לכם את ההרגשה הטובה וזה מה שהכי מתאים לך אז מאחר וזה גורם לך אושר זהו המעשה הנכון מוסרית עבורך... shake2; ושוב, למרות כל מה שכתבתי, ברור שמעריך יותר את גישתך, את הנכונות לוותר על פינוק אישי מסוים- לטובת תרומה ואפילו מזערית ביותר עד אפסית למען ערך חשוב, שהוא ערך קולקטיבי חשוב- ללא עוררין. ולשלב הדוגמאות: כולנו לא זורקים פסולת, נהדר. בוא נניח שאני נוהג להגיע לחוף בכנרת או בים, יש שם טונות של פסולת. בכל פעם אני אוסף קצת לשקית ומכניס לרכב כדי לזרוק בפח- בכל שבוע מוסיפים שם טונה פסולת. אני מצפה שגם אתה תנהג כמוני ואפילו מבקש ממך להגיע פעם בשבוע לאסוף שקית פסולת- אתה אומר לי שלא בא לך להתאמץ ולהשקיע דלק וזמן כדי לאסוף שקית מתוך ההר שזה טיפה בים ושיש רשויות שצריכות לטפל בזה - זה הופך אותך להיות "לא בסדר"?! זה אומר שאתה "פרווה", ושאני מאוד ערכי, זה לא הופך אותך להיות "לא בסדר". אם נלך יותר לכיוון הדוחות בפורום: נניח שאני ועוד כמה חברים דוגלים ומטיפים לניקוי השטח אליו הגעת לדוג ומכל פסולת קיימת, בכל דוח מסריטים ומצלמים את הפסולת שאספנו, השטח המלוכלך לפני- וצילום שלו נקי אחרי, זה יפה וערכי, נכון?! תאר לך שבכל דוח שלך ושל אחרים בו יש תמונה עם דג וברקע איזה נילון על הריצפה- בתגובות ישר יש ביקורת "למה לא אספתם את הנילונים?! "ניקיתם כל מה שהיה בשטח?" "אז מה אם זה היה לפני שהגעתם- זה לא חשוב לכם לשמור על חוף נקי"?! דוגמה נוספת ומאוד רלוונטית: זוכרים את הקריאה לחסוך בכל טיפה וכי הכנרת מתיבשת?! אז מי שיחליט להתקלח פעם בשבוע במקום כל יום- זה מאוד ערכי בהקשר למטרה החשובה הזו.... מי שיחליט לקנות ולממן קולה שמיוצרת בחו"ל או מינרליים סן-בנדטו במקום לשתות מי ברז- מאוד ערכי... אז....?!!! אם אני אומר שזו טיפת מים בים ועדיין רוצה להתקלח כל יום, או חלילה לחסוך ולשתות מי ברז, או למלא בגינה בריכת מים לילדות וכו'... זה הופך אותי להיות "לא בסדר"?! לא סבור כך: אם תימנע מכל אלו אגיד שאתה מאוד ערכי ואעריך ההקרבה והדוגמה האישית, אך אם אראה שהרשויות והמדינה ופרקי-המים, ממשיכים לבזבז מים בכמויות ומשקים כל היום מדשאות וכו' - אגיד כנראה שבמצב זה כשכולם מצפצפים אין לי כוונה לוותר על מקלחות ובריכה לילדות כי זו טיפה בים ובעיקר אגיד כי אילו כולם היו שומרים על המים הייתי מוותר אך במצב הזה אין לי כוונה לוותר על הפינוק הקטן לי ולמשפחתי- לחסוך טיפה בים כשמסביב טונות מים נשפכים ללא דין וללא דיין... אז הנה, לא בכל פעם שמישהו דוגל במשהו מאוד ערכי- מי שנוהג אחרת הופך להיות "אנטי-ערכי", כל מקרה ונסיבותיו.... דבר נוסף, אין במקרה זה נכון או "לא נכון". נכון שהשחרורים תורמים משהו לעתיד הדגה גם אם זה אפסי ולמעשה לא מורגש, אבל לגבי מה "נכון" מבחינת הגישות השונות, זה למשל כמו בפוליטיקה: מי שמצביע שמאל משוכנע לגמרי ובאמת ובתמים שהימין שוגה - ולהיפך, כל שמה שנכון לדעת חלק מהאחרים איננו נכון לדעת אחרים ולהיפך... אתה חושב ששחרור דגים על ידך מציל את הים ולקיחת 50-100 דגים שוחט והורס את הים- אני חושב שזה לא משנה כי זה כמו לדבר על הוספת דלי חול בחוף הים או לקחת מהחוף 3 דליי חול. אני חושב למשל שציפי ליבני צבועה מאין כמותה (זה גם מה שאני חושב באמת), אתה חושב שהיא שיא היושר ונקיון הכפיים וכליל השלמות. אם נגיד אחד לשני: "מה אתה מבין" או "זה לא נכון/לא בסדר שאתה חושב עליה ככה"- אז נגיד וכ"א יחזיק בעמדתו. אם ננסה לדבר ולשכנע בנועם- אולי נשכנע ואולי לא... אם כל אחד מאיתנו ינסה לשכנע 100 אנשים שחושבים אחרת אולי ישכנע כמה, גם טוב.... לסיכום: *חלק מהדוגמאות שציינתי לא קשורות להודעה הזו שפתחת איתמר- הדברים הוצגו הכי יפה שאפשר, מאוד מכובד ומאוד אמיתי, עם פנים אל החברים... בתפיסה הקרובה שלי בג'יג לייט אפילו אשחרר ואסריט השחרור- לעשות לך טוב על הנשמה ונדע כי מאמץ השכנוע שלך לא היה לשווא shake2; *מצד שני, הדוגמאות מסבירות מדוע על כל אחד כאן לכבד את העובדה שהאחר חושב אחרת, לגבי שחרורים ובכלל במגוון נושאים. המטרה היתה להראות כי החברים שנוהגים "לקחת כל/רוב מה שנתפס" אינם בעלי ערכים שליליים- אלא פשוט חושבים ומסתכלים על הנושא בצורה שונה, ועודם אנשים חיוביים שיכולים לבוא לביטוי במגוון תחומים- אם כי לא דווקא בשחרור דגים שם הם לא "ערכיים" אך גם לא "לא ערכיים". כך לפחות בשים לב למציאות (העגומה) בה אנו נמצאים מבחינת העדר פיקוח ואכיפה... בדיוק כפי שכל מי שהתקלח כל יום בתקופת "המדינה מתיבשת" הוא לא "לא ערכי".... נכון שקיצרתי חברים?! ;) קצר וקולע ;D ;D sml98; sml98; עד שסיימתי הגעתי לגיל 50 od: od: sml44; sml44; כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: adamfished על ינואר 22, 2013, 10:21:17 AM דיון מעולה איתמר, ובינתיים התגובות נהדרות, לכאן ולכאן.
אני בגדול נוטה יותר לכיוון "המשחררים" מסיבה פשוטה, כך אני נוהג בכל תחומי החיים. אני תמיד מבקש לקחת כמה שאני צריך ולא כמה שאני יכול לקחת. אין לי שום שאיפות להתעשר כמו שאין לי שום שאיפות לתפוס 40 אינטיאסים. אינטיאס של קילו לי ולארוסתי זה די והותר, ואם באים חברים, אז שניים. אף אחד מאיתנו לא מבסס את הדיאטה שלו אך ורק על הדגים שהוא תופס, כלכלת ביתו לא תלויה בכמות הדגה, וילדיו לא ירעבו אם לא יצא לים - בקיצור, אין פה צורך קיומי. אי לכך, יש לנו את החירות לבחור כיצד לפעול. לדייגי הרשתות וכן גם הטרולים האכזריים והנוראיים שכולם אוהבים להשמיץ פה, אין אפשרות בחירה. רצה הגורל והם התגלגלו למקצוע הדיג (לרוב לפני כמה עשרות שנים), וממקצוע זה עליהם להתפרנס. רוב בעלי הסירות המסחריות בארץ הם אנשי משפחה, בני 50 פלוס (כיוון שכבר שנים לא מנפיקים רשיונות) או בנים של... שקיבלו בירושה. אני מכיר רבים מהם אישית ואין מודעים מהם להרס שמתחולל בים שלנו. לצערנו ובעיקר לצערם, הם האנשים שבאמת נמצאים בין הפטיש לסדן. מצד אחד אין להם עוד מקצוע - הם דייגים נקודה סוף פסוק. משמע, בגילם ובסטטוס שלהם, הסיכויים שלהם להיקלט בשוק העבודה החיצוני לעולם הדיג וממכר הדגים הוא אפסי עד בלתי אפשרי. פיצויים מהמדינה שיתנו להם לחיות בכבוד עד סוף ימיהם - בחלומות הלילה. לכן הם נדחקים לפינה ונאלצים לגרד את מה שנשאר בים, למען עתיד ילדיהם ולמען חיים בכבוד. זו נקודת המבט הכי אמיתית שאני יכול להציע בנוגע לדייגי הרשתות המסחריים, ואני מציע לשונאיהם לקרוא את זה בעיון ולחשוב מה הם היו עושים אם על כף המאזניים היו עומדים חינוך הילדים ואחזקת הבית, אל מול עוד כמה ארגזים של דגים. תענו על זה עם יד על הלב. לגבי המקום שלנו בכל המערכת המסועפת הזאת יש לי פחות להגיד, בעיקר כי עם השנים הבנתי שאנחנו אלמנט מזערי. בכל זאת, ולו בשל ערכי חינוך וכבוד לטבע, אני בעד שחרור של דגים, הגבלת גודל, עונה וכו'... לגבי ההשפעה שיש\תהיה לשחרור דגים על ידי דייגי חכות - אני חושב שהיא מזערית בשעה שיש גורמים "כבדים" יותר ששוחטים את הים. שוב מציין שזה לא אומר שאנחנו לא צריכים לשחרר. בנוגע לחוקים, תקנות וכל עניין ההתערבות הממשלתית\רשמית בנושא: כל עוד מרבית משאבי אגף הדיג ותקציביו יופנו אל עבר חוות הגידול, ברכות הקיבוצים וכל מה שנופל בקטגוריה של חקלאות ימית, אפשר להמשיך לדבר אל הקיר. שינוי מהותי צריך להתרחש במשרדים האלה ויפה שעה אחת קודם. בנושא השחיתות, הקצאת התקציבים וחוסר ההתאמה בין ראשי האגף לבין מה שקורה בפועל בטבע (כלומר, בים ובכנרת) אפשר לקרוא באריכות במספר מסמכים שרצים באינטרנט, כולל פה. לא ארחיב את הדיבור, אלא רק אציין שלדעתי האישית יש לפרק לחלוטין את הגוף הממונה על פיקוח הדיג ולהקימו מחדש עם אג'נדה מחוברת יותר, בלי אינטרסים אישיים ובלי כל העכירות שדבקה בו כרגע. והתייחסויות אישיות: לדובדוב, הטיעון לגבי מדינות ערב השכנות לא תופס מים עוד לפני שניסינו בכלל. אולי מדובר במדינות מתפתחות בעלות נתונים נמוכים משלנו ברמת הפיתוח, אבל הם כנראה השכילו לעשות מה שחכמינו בכנסת לא השכילו - חוקים ותקנות ברורים בנוגע לדיג (ולציד אגב) שמעמידים את כל הנושא הזה בכמה רמות מעלינו מבחינת טיפול ממשלתי. כמו כן, הטיעון שיש דברים חשובים יותר לדאוג להם במדינה הוא נכון, אבל בפעם האחרונה שבדקתי ליצור האנושי יש מספיק תבונה לדאוג לשניים, שלושה דברים במקביל. סדר עדיפויות קיים מן הסתם, ואני מבטיח לך שלא איתמר ולא אף אחד ילך לשחרר מושטים קטנים בכנרת בשעה שנופלים על הארץ טילים איראניים, או המוני קשישים נזרקים לרחובות ורעבים ללחם. סקוויד, כחלק מכלכלה של מדינה והרגלי אכילה\צריכה של משאבים מן הטבע, כן, דגים צריכים להתפס. זה משנה מי תופס אותם, כי אם זה אתה ואני, אז אחלה, ולקחנו 20 סרגוסים ועשינו ארוחה נהדרת ובהנחה שלא ליכלכנו את החוף ולא זרקנו דגיגונים קטנים על החוף מבלי להחזירם, אז גם לא פגענו בשום ערך בטבע. לעומת זאת, טרול שגורף לאורכו של החוף 24 שעות ביממה מותיר אחריו הרס וחורבן בל יתואר. אגב, גם חוות גידול ענקית לחופי הארץ מפרה את האיזון האקולוגי והבריחות האלה של הדניסים (עד כמה שאנחנו נהנים מהן), אני לא בטוח שאין בהן משום פגיעה בזנים מקומיים. לדעתי זה מאוד משנה מי תפס את הדגים, איפה ואיך. אתה תאכל טונה שבשבילה נהרג דולפין? אתה תאכל ברבונייה שבשבילה הושלכו 4 מרמירים בגודל 3 ס"מ מתים לים? לסיכום, כל עוד אין לנו חוקים ברורים, איש כמנהגו ינהג. אפשר לחנך, להציג דעות לכאן ולכאן, אבל בסופו של יום כל אחד הולך לים עם החכה, הציוד, המצפון והערכים האישיים שלו. וכפי שציינתי בעבר, אם יקום גוף המאגד פעולות לשימור הדגה בים התיכון תוך התחשבות בכל הגורמים (גם בעלי הטרולים), אני אצטרף בשמחה ואתרום מידיעותי אם יש צורך. לא אקים גוף כזה כי אני לא מנהיג ואין לי את היכולות לכך. כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: rafi על ינואר 22, 2013, 12:50:05 PM רפי רפי באמת מזל שקיצרת הפעם,עיתון לא משהו acigar; אבל הכתבה הזאת הייתה טובה. מזל שנגמר לך הדיו במקלדת shy2; ואיתמר שתדע ששחררתי אתמול לברקון חמוד,וחשבתי עלייך,פעם הבאה אסריט רק בשבילך. לא נגמר הדיו, פשוט החלטתי שלא להאריך הפעם בכתיבה... >:D איתמר, תראה איך פנייה נכונה אל האנשים וכתיבה עניינית - עושה את ההבדל... לפי התגובות שלו נראה היה שדוב יהיה האחרון שישחרר- והנה כשתפס לברק חשב עליך ושחרר, ככה יוצרים הד חיובי... ולך דוב- אומר את מה שחושב ללא כחל וסרק אך תמיד מתחשב ונכון לעשות כדי שאחרים ירגישו טוב shake2; כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: rafi על ינואר 22, 2013, 13:00:50 PM ואחרי שקראתי היטב, אז בוא אגיד לך סוד איתמר: אני מאוד מאוד מעריך את הגישה שלך ושל מי שחושב כמוך- אין לי גם שהיא גישה יותר "ערכית" מהגישה שלי למשל, שמיד ארחיב לגביה. דוגמה אישית ויישום ללא קשר מה עושים אחרים- זה מאוד ערכי. אני מכבד את כל הגישות, אך שחרורים מעריך יותר ממה שאני מעריך ריצוף של כמויות. יחד עם זאת, לפני הכל אני מאמין בזכותו של כל אחד לנהוג כהבנתו כל עוד זה לא עבריינות ממשית ("ממשית"- כי אחרת כולנו שעוברים מעת לעת על המהירות המותרת או מדברים עם סלולארי ביד בנהיגה פעם בשנה- נחשבים עבריינים...) וכל עוד זו לא פגיעה ממשית בערכים מסוימים. הגישה שלי אומרת- ובהתייחס אל עצמי בלבד: אני בעד שחרורים, הגבלת גודל וכמות שלוקחים וכו' - אבל, ויש אבל, זה בתנאי שיש חוקים ובעיקר אכיפה רוחבית. מצטער, אבל אם אני רואה למשל - טרול פורק מידי יום 5,000 אלפים אינטיאסים קטנים של 150גרם (50 ארגז), 4,000 פרידות של 50-100גרם, מאות לוקוסים לבנים במשקל 50-100 גר, חולירות עם ג'ארף שממלאים שני ארגזים ומותירים על החוף אלפי דגיגים מכל הסוגים מבלי לטרוח להחזירם לים, רשתות חוזרות עם עשרות אלפי דגים שנתפסו בשמורות ובמקומות אסורים כגון קרבת החוף, טרול משוכלל עם גלגלים לגרירה על סלע- שהורס ומחריב את בתי הגידול, רשתות עם עין קטנה שגורפות בעונות רביה כל מה שזז.... בכל יום מאות אלפי דגים נתפסים ברשתות.... כשאני רואה רשתות בפתח הנמל- תופסים באין מפריע ובניגוד לחוק ומוכרים דגים מזוהמים... כשמנגד משרד החקלאות ואגף הדיג העלוב והאימפוטנטי לא עושה דבר- גם כשפונים אליהם בכתב, ורק מחפשים לתפוס איזה נער שצלל עם רובה..... אז במצב דברים זה, אני אומר לעצמי: את הכמה דגים שתפסתי אני בוחר לאכול ולחלק לחברים ולמשפחה- הם לא אמורים לקנות דגים פחות טריים שמי יודע היכן נתפסו כדי לפרנס את בעלי הרשתות, אני לא אשחרר כמה דגים טריים- ואלך כמו משפחתי וחברי לקנות בשוק. לא במצב דברים זה!!! ואם מישהו מחליט למכור דגים שתפס כדי לממן חלק מהוצאות התחביב- זה לא ענייני: אם במקום לחלק למשפחה ולאכול כל יום דגים הוא בוחר למכור חלק- זו זכותו, וזה לא הופך אותו לדייג מסחרי: כי הוא לא יוצא לדוג כל יום ולעולם לא יכסה את כל הוצאותיו אלא רק חלק מהן!!! מי שלא יוצא לים כדי להתפרנס אלא כדי להנות מדיג ספורטיבי, פעם-פעמיים בשבוע, נשאר לכל דבר ועניין דייג חובב בנשמתו ובכלל- ללא קשר מה עשה בדגים שתפס. כפי שציינתי, את גישתך איתמר אני מעריך יותר מאשר את הגישה שלי, בראייה הכוללת של הזכות שלי או של מי שמעת לעת מוכר דגים לכיסוי חלק מהוצאות התחביב- זהו שיקול סוביקטיבי ובמציאות הקיימת לזכות זו יש עדיפות על פני "האינטרס הציבורי" מסיבה פשוטה: רוב הדגים שנשחרר יגיעו לידי הדייגים המסחריים, ה"תועלת לים" של השחרורים במצב הקיים אפסית ביחס לנזק העצום שנגרם כל יום ע"י דיג מסחרי פרוע ולא מבוקר- בעוד שעבור הפרט היא פינוק גדול. מי שלמד פילוסופיה ולמד על התועלתנות- זרם דומיננטי שאיגד את טובי הפילוסופים כגון בנתהאם, מיל ואחרים, ייזכר כי בבואם לבחון התנהגות מוסרית אז הכלל היה: המעשה מוסרי שנכון לעשותו הוא זה שיגרום מקסימום אושר למקסימום אנשים, תוך ש"מדידת" האושר היא לפי מידה "כמותית" של האושר תוך שימוש למשל בעקרונות כמו: *"עקרון התפוקה השולית הפוחתת" וכמו "צדק מחלק וצדק מתקן" (למשל: אם יש שני תפוחים ושני אנשים אז הכי נכון מוסרית זה לחלק תפוח אחד לכל אחד- "מקסימום אושר למקסימום אנשים", אבל אם אחד עני והאחר עני אז סך האושר של העני משני התפוחים גדול מאשר אושרו מתפוח אחד + אושרו של העשיר מהתפוח השני כי העשיר יכול לקנות עוד מאה תפוחים. כך גם אם אחד מהשניים טרף לפני שעה עשרה תפוחים). לענייננו, "התועלת" עבור מי שתפס ולא שחרר- אכל/חילק/אפילו מכר כי זה מה שהכי התאים לו, עולה פי כמה וכמה על "התועלת" שבשחרור הדגים לים- שבמצב הקיים היא זניחה ואפסית. לכן גם מבחינה מוסרית לא ניתן לומר כי במציאות הקיימת זה "לא מוסרי" לקחת 40 דגים.... אילו היה מצב אחר של חקיקה ואכיפה קולקטיבית- פני הדברים היו שונים, כי אז התנהגות כזו לצידה היה היבט של כרסום ופגיעה בנורמה (חוק) כללית רווחת שנועדה לטובת הכלל, והנזק שבפגיעה בנורמה הכללית שמקוימת ע"י הרוב- עולה על תועלת אישית. יחד עם זאת, מה שהכי מתאים לך ולאחרים זה שחרור הדגים- כי זה נותן לכם את ההרגשה הטובה וזה מה שהכי מתאים לך אז מאחר וזה גורם לך אושר זהו המעשה הנכון מוסרית עבורך... shake2; ושוב, למרות כל מה שכתבתי, ברור שמעריך יותר את גישתך, את הנכונות לוותר על פינוק אישי מסוים- לטובת תרומה ואפילו מזערית ביותר עד אפסית למען ערך חשוב, שהוא ערך קולקטיבי חשוב- ללא עוררין. ולשלב הדוגמאות: כולנו לא זורקים פסולת, נהדר. בוא נניח שאני נוהג להגיע לחוף בכנרת או בים, יש שם טונות של פסולת. בכל פעם אני אוסף קצת לשקית ומכניס לרכב כדי לזרוק בפח- בכל שבוע מוסיפים שם טונה פסולת. אני מצפה שגם אתה תנהג כמוני ואפילו מבקש ממך להגיע פעם בשבוע לאסוף שקית פסולת- אתה אומר לי שלא בא לך להתאמץ ולהשקיע דלק וזמן כדי לאסוף שקית מתוך ההר שזה טיפה בים ושיש רשויות שצריכות לטפל בזה - זה הופך אותך להיות "לא בסדר"?! זה אומר שאתה "פרווה", ושאני מאוד ערכי, זה לא הופך אותך להיות "לא בסדר". אם נלך יותר לכיוון הדוחות בפורום: נניח שאני ועוד כמה חברים דוגלים ומטיפים לניקוי השטח אליו הגעת לדוג ומכל פסולת קיימת, בכל דוח מסריטים ומצלמים את הפסולת שאספנו, השטח המלוכלך לפני- וצילום שלו נקי אחרי, זה יפה וערכי, נכון?! תאר לך שבכל דוח שלך ושל אחרים בו יש תמונה עם דג וברקע איזה נילון על הריצפה- בתגובות ישר יש ביקורת "למה לא אספתם את הנילונים?! "ניקיתם כל מה שהיה בשטח?" "אז מה אם זה היה לפני שהגעתם- זה לא חשוב לכם לשמור על חוף נקי"?! דוגמה נוספת ומאוד רלוונטית: זוכרים את הקריאה לחסוך בכל טיפה וכי הכנרת מתיבשת?! אז מי שיחליט להתקלח פעם בשבוע במקום כל יום- זה מאוד ערכי בהקשר למטרה החשובה הזו.... מי שיחליט לקנות ולממן קולה שמיוצרת בחו"ל או מינרליים סן-בנדטו במקום לשתות מי ברז- מאוד ערכי... אז....?!!! אם אני אומר שזו טיפת מים בים ועדיין רוצה להתקלח כל יום, או חלילה לחסוך ולשתות מי ברז, או למלא בגינה בריכת מים לילדות וכו'... זה הופך אותי להיות "לא בסדר"?! לא סבור כך: אם תימנע מכל אלו אגיד שאתה מאוד ערכי ואעריך ההקרבה והדוגמה האישית, אך אם אראה שהרשויות והמדינה ופרקי-המים, ממשיכים לבזבז מים בכמויות ומשקים כל היום מדשאות וכו' - אגיד כנראה שבמצב זה כשכולם מצפצפים אין לי כוונה לוותר על מקלחות ובריכה לילדות כי זו טיפה בים ובעיקר אגיד כי אילו כולם היו שומרים על המים הייתי מוותר אך במצב הזה אין לי כוונה לוותר על הפינוק הקטן לי ולמשפחתי- לחסוך טיפה בים כשמסביב טונות מים נשפכים ללא דין וללא דיין... אז הנה, לא בכל פעם שמישהו דוגל במשהו מאוד ערכי- מי שנוהג אחרת הופך להיות "אנטי-ערכי", כל מקרה ונסיבותיו.... דבר נוסף, אין במקרה זה נכון או "לא נכון". נכון שהשחרורים תורמים משהו לעתיד הדגה גם אם זה אפסי ולמעשה לא מורגש, אבל לגבי מה "נכון" מבחינת הגישות השונות, זה למשל כמו בפוליטיקה: מי שמצביע שמאל משוכנע לגמרי ובאמת ובתמים שהימין שוגה - ולהיפך, כל שמה שנכון לדעת חלק מהאחרים איננו נכון לדעת אחרים ולהיפך... אתה חושב ששחרור דגים על ידך מציל את הים ולקיחת 50-100 דגים שוחט והורס את הים- אני חושב שזה לא משנה כי זה כמו לדבר על הוספת דלי חול בחוף הים או לקחת מהחוף 3 דליי חול. אני חושב למשל שציפי ליבני צבועה מאין כמותה (זה גם מה שאני חושב באמת), אתה חושב שהיא שיא היושר ונקיון הכפיים וכליל השלמות. אם נגיד אחד לשני: "מה אתה מבין" או "זה לא נכון/לא בסדר שאתה חושב עליה ככה"- אז נגיד וכ"א יחזיק בעמדתו. אם ננסה לדבר ולשכנע בנועם- אולי נשכנע ואולי לא... אם כל אחד מאיתנו ינסה לשכנע 100 אנשים שחושבים אחרת אולי ישכנע כמה, גם טוב.... לסיכום: *חלק מהדוגמאות שציינתי לא קשורות להודעה הזו שפתחת איתמר- הדברים הוצגו הכי יפה שאפשר, מאוד מכובד ומאוד אמיתי, עם פנים אל החברים... בתפיסה הקרובה שלי בג'יג לייט אפילו אשחרר ואסריט השחרור- לעשות לך טוב על הנשמה ונדע כי מאמץ השכנוע שלך לא היה לשווא shake2; *מצד שני, הדוגמאות מסבירות מדוע על כל אחד כאן לכבד את העובדה שהאחר חושב אחרת, לגבי שחרורים ובכלל במגוון נושאים. המטרה היתה להראות כי החברים שנוהגים "לקחת כל/רוב מה שנתפס" אינם בעלי ערכים שליליים- אלא פשוט חושבים ומסתכלים על הנושא בצורה שונה, ועודם אנשים חיוביים שיכולים לבוא לביטוי במגוון תחומים- אם כי לא דווקא בשחרור דגים שם הם לא "ערכיים" אך גם לא "לא ערכיים". כך לפחות בשים לב למציאות (העגומה) בה אנו נמצאים מבחינת העדר פיקוח ואכיפה... בדיוק כפי שכל מי שהתקלח כל יום בתקופת "המדינה מתיבשת" הוא לא "לא ערכי".... נכון שקיצרתי חברים?! ;) קצר וקולע ;D ;D sml98; sml98; עד שסיימתי הגעתי לגיל 50 od: od: sml44; sml44; עכשיו הבנתי מאמון... 169s; ברגע שארצה להשבית אותך, עוד 15 תגובות כאלו- ואתה בפנסיה... >:D sml44; כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: אליהו בנימין על ינואר 24, 2013, 10:03:56 AM ואחרי שקראתי היטב, אז בוא אגיד לך סוד איתמר: אני מאוד מאוד מעריך את הגישה שלך ושל מי שחושב כמוך- אין לי גם שהיא גישה יותר "ערכית" מהגישה שלי למשל, שמיד ארחיב לגביה. דוגמה אישית ויישום ללא קשר מה עושים אחרים- זה מאוד ערכי. אני מכבד את כל הגישות, אך שחרורים מעריך יותר ממה שאני מעריך ריצוף של כמויות. יחד עם זאת, לפני הכל אני מאמין בזכותו של כל אחד לנהוג כהבנתו כל עוד זה לא עבריינות ממשית ("ממשית"- כי אחרת כולנו שעוברים מעת לעת על המהירות המותרת או מדברים עם סלולארי ביד בנהיגה פעם בשנה- נחשבים עבריינים...) וכל עוד זו לא פגיעה ממשית בערכים מסוימים. הגישה שלי אומרת- ובהתייחס אל עצמי בלבד: אני בעד שחרורים, הגבלת גודל וכמות שלוקחים וכו' - אבל, ויש אבל, זה בתנאי שיש חוקים ובעיקר אכיפה רוחבית. מצטער, אבל אם אני רואה למשל - טרול פורק מידי יום 5,000 אלפים אינטיאסים קטנים של 150גרם (50 ארגז), 4,000 פרידות של 50-100גרם, מאות לוקוסים לבנים במשקל 50-100 גר, חולירות עם ג'ארף שממלאים שני ארגזים ומותירים על החוף אלפי דגיגים מכל הסוגים מבלי לטרוח להחזירם לים, רשתות חוזרות עם עשרות אלפי דגים שנתפסו בשמורות ובמקומות אסורים כגון קרבת החוף, טרול משוכלל עם גלגלים לגרירה על סלע- שהורס ומחריב את בתי הגידול, רשתות עם עין קטנה שגורפות בעונות רביה כל מה שזז.... בכל יום מאות אלפי דגים נתפסים ברשתות.... כשאני רואה רשתות בפתח הנמל- תופסים באין מפריע ובניגוד לחוק ומוכרים דגים מזוהמים... כשמנגד משרד החקלאות ואגף הדיג העלוב והאימפוטנטי לא עושה דבר- גם כשפונים אליהם בכתב, ורק מחפשים לתפוס איזה נער שצלל עם רובה..... אז במצב דברים זה, אני אומר לעצמי: את הכמה דגים שתפסתי אני בוחר לאכול ולחלק לחברים ולמשפחה- הם לא אמורים לקנות דגים פחות טריים שמי יודע היכן נתפסו כדי לפרנס את בעלי הרשתות, אני לא אשחרר כמה דגים טריים- ואלך כמו משפחתי וחברי לקנות בשוק. לא במצב דברים זה!!! ואם מישהו מחליט למכור דגים שתפס כדי לממן חלק מהוצאות התחביב- זה לא ענייני: אם במקום לחלק למשפחה ולאכול כל יום דגים הוא בוחר למכור חלק- זו זכותו, וזה לא הופך אותו לדייג מסחרי: כי הוא לא יוצא לדוג כל יום ולעולם לא יכסה את כל הוצאותיו אלא רק חלק מהן!!! מי שלא יוצא לים כדי להתפרנס אלא כדי להנות מדיג ספורטיבי, פעם-פעמיים בשבוע, נשאר לכל דבר ועניין דייג חובב בנשמתו ובכלל- ללא קשר מה עשה בדגים שתפס. כפי שציינתי, את גישתך איתמר אני מעריך יותר מאשר את הגישה שלי, בראייה הכוללת של הזכות שלי או של מי שמעת לעת מוכר דגים לכיסוי חלק מהוצאות התחביב- זהו שיקול סוביקטיבי ובמציאות הקיימת לזכות זו יש עדיפות על פני "האינטרס הציבורי" מסיבה פשוטה: רוב הדגים שנשחרר יגיעו לידי הדייגים המסחריים, ה"תועלת לים" של השחרורים במצב הקיים אפסית ביחס לנזק העצום שנגרם כל יום ע"י דיג מסחרי פרוע ולא מבוקר- בעוד שעבור הפרט היא פינוק גדול. מי שלמד פילוסופיה ולמד על התועלתנות- זרם דומיננטי שאיגד את טובי הפילוסופים כגון בנתהאם, מיל ואחרים, ייזכר כי בבואם לבחון התנהגות מוסרית אז הכלל היה: המעשה מוסרי שנכון לעשותו הוא זה שיגרום מקסימום אושר למקסימום אנשים, תוך ש"מדידת" האושר היא לפי מידה "כמותית" של האושר תוך שימוש למשל בעקרונות כמו: *"עקרון התפוקה השולית הפוחתת" וכמו "צדק מחלק וצדק מתקן" (למשל: אם יש שני תפוחים ושני אנשים אז הכי נכון מוסרית זה לחלק תפוח אחד לכל אחד- "מקסימום אושר למקסימום אנשים", אבל אם אחד עני והאחר עני אז סך האושר של העני משני התפוחים גדול מאשר אושרו מתפוח אחד + אושרו של העשיר מהתפוח השני כי העשיר יכול לקנות עוד מאה תפוחים. כך גם אם אחד מהשניים טרף לפני שעה עשרה תפוחים). לענייננו, "התועלת" עבור מי שתפס ולא שחרר- אכל/חילק/אפילו מכר כי זה מה שהכי התאים לו, עולה פי כמה וכמה על "התועלת" שבשחרור הדגים לים- שבמצב הקיים היא זניחה ואפסית. לכן גם מבחינה מוסרית לא ניתן לומר כי במציאות הקיימת זה "לא מוסרי" לקחת 40 דגים.... אילו היה מצב אחר של חקיקה ואכיפה קולקטיבית- פני הדברים היו שונים, כי אז התנהגות כזו לצידה היה היבט של כרסום ופגיעה בנורמה (חוק) כללית רווחת שנועדה לטובת הכלל, והנזק שבפגיעה בנורמה הכללית שמקוימת ע"י הרוב- עולה על תועלת אישית. יחד עם זאת, מה שהכי מתאים לך ולאחרים זה שחרור הדגים- כי זה נותן לכם את ההרגשה הטובה וזה מה שהכי מתאים לך אז מאחר וזה גורם לך אושר זהו המעשה הנכון מוסרית עבורך... shake2; ושוב, למרות כל מה שכתבתי, ברור שמעריך יותר את גישתך, את הנכונות לוותר על פינוק אישי מסוים- לטובת תרומה ואפילו מזערית ביותר עד אפסית למען ערך חשוב, שהוא ערך קולקטיבי חשוב- ללא עוררין. ולשלב הדוגמאות: כולנו לא זורקים פסולת, נהדר. בוא נניח שאני נוהג להגיע לחוף בכנרת או בים, יש שם טונות של פסולת. בכל פעם אני אוסף קצת לשקית ומכניס לרכב כדי לזרוק בפח- בכל שבוע מוסיפים שם טונה פסולת. אני מצפה שגם אתה תנהג כמוני ואפילו מבקש ממך להגיע פעם בשבוע לאסוף שקית פסולת- אתה אומר לי שלא בא לך להתאמץ ולהשקיע דלק וזמן כדי לאסוף שקית מתוך ההר שזה טיפה בים ושיש רשויות שצריכות לטפל בזה - זה הופך אותך להיות "לא בסדר"?! זה אומר שאתה "פרווה", ושאני מאוד ערכי, זה לא הופך אותך להיות "לא בסדר". אם נלך יותר לכיוון הדוחות בפורום: נניח שאני ועוד כמה חברים דוגלים ומטיפים לניקוי השטח אליו הגעת לדוג ומכל פסולת קיימת, בכל דוח מסריטים ומצלמים את הפסולת שאספנו, השטח המלוכלך לפני- וצילום שלו נקי אחרי, זה יפה וערכי, נכון?! תאר לך שבכל דוח שלך ושל אחרים בו יש תמונה עם דג וברקע איזה נילון על הריצפה- בתגובות ישר יש ביקורת "למה לא אספתם את הנילונים?! "ניקיתם כל מה שהיה בשטח?" "אז מה אם זה היה לפני שהגעתם- זה לא חשוב לכם לשמור על חוף נקי"?! דוגמה נוספת ומאוד רלוונטית: זוכרים את הקריאה לחסוך בכל טיפה וכי הכנרת מתיבשת?! אז מי שיחליט להתקלח פעם בשבוע במקום כל יום- זה מאוד ערכי בהקשר למטרה החשובה הזו.... מי שיחליט לקנות ולממן קולה שמיוצרת בחו"ל או מינרליים סן-בנדטו במקום לשתות מי ברז- מאוד ערכי... אז....?!!! אם אני אומר שזו טיפת מים בים ועדיין רוצה להתקלח כל יום, או חלילה לחסוך ולשתות מי ברז, או למלא בגינה בריכת מים לילדות וכו'... זה הופך אותי להיות "לא בסדר"?! לא סבור כך: אם תימנע מכל אלו אגיד שאתה מאוד ערכי ואעריך ההקרבה והדוגמה האישית, אך אם אראה שהרשויות והמדינה ופרקי-המים, ממשיכים לבזבז מים בכמויות ומשקים כל היום מדשאות וכו' - אגיד כנראה שבמצב זה כשכולם מצפצפים אין לי כוונה לוותר על מקלחות ובריכה לילדות כי זו טיפה בים ובעיקר אגיד כי אילו כולם היו שומרים על המים הייתי מוותר אך במצב הזה אין לי כוונה לוותר על הפינוק הקטן לי ולמשפחתי- לחסוך טיפה בים כשמסביב טונות מים נשפכים ללא דין וללא דיין... אז הנה, לא בכל פעם שמישהו דוגל במשהו מאוד ערכי- מי שנוהג אחרת הופך להיות "אנטי-ערכי", כל מקרה ונסיבותיו.... דבר נוסף, אין במקרה זה נכון או "לא נכון". נכון שהשחרורים תורמים משהו לעתיד הדגה גם אם זה אפסי ולמעשה לא מורגש, אבל לגבי מה "נכון" מבחינת הגישות השונות, זה למשל כמו בפוליטיקה: מי שמצביע שמאל משוכנע לגמרי ובאמת ובתמים שהימין שוגה - ולהיפך, כל שמה שנכון לדעת חלק מהאחרים איננו נכון לדעת אחרים ולהיפך... אתה חושב ששחרור דגים על ידך מציל את הים ולקיחת 50-100 דגים שוחט והורס את הים- אני חושב שזה לא משנה כי זה כמו לדבר על הוספת דלי חול בחוף הים או לקחת מהחוף 3 דליי חול. אני חושב למשל שציפי ליבני צבועה מאין כמותה (זה גם מה שאני חושב באמת), אתה חושב שהיא שיא היושר ונקיון הכפיים וכליל השלמות. אם נגיד אחד לשני: "מה אתה מבין" או "זה לא נכון/לא בסדר שאתה חושב עליה ככה"- אז נגיד וכ"א יחזיק בעמדתו. אם ננסה לדבר ולשכנע בנועם- אולי נשכנע ואולי לא... אם כל אחד מאיתנו ינסה לשכנע 100 אנשים שחושבים אחרת אולי ישכנע כמה, גם טוב.... לסיכום: *חלק מהדוגמאות שציינתי לא קשורות להודעה הזו שפתחת איתמר- הדברים הוצגו הכי יפה שאפשר, מאוד מכובד ומאוד אמיתי, עם פנים אל החברים... בתפיסה הקרובה שלי בג'יג לייט אפילו אשחרר ואסריט השחרור- לעשות לך טוב על הנשמה ונדע כי מאמץ השכנוע שלך לא היה לשווא shake2; *מצד שני, הדוגמאות מסבירות מדוע על כל אחד כאן לכבד את העובדה שהאחר חושב אחרת, לגבי שחרורים ובכלל במגוון נושאים. המטרה היתה להראות כי החברים שנוהגים "לקחת כל/רוב מה שנתפס" אינם בעלי ערכים שליליים- אלא פשוט חושבים ומסתכלים על הנושא בצורה שונה, ועודם אנשים חיוביים שיכולים לבוא לביטוי במגוון תחומים- אם כי לא דווקא בשחרור דגים שם הם לא "ערכיים" אך גם לא "לא ערכיים". כך לפחות בשים לב למציאות (העגומה) בה אנו נמצאים מבחינת העדר פיקוח ואכיפה... בדיוק כפי שכל מי שהתקלח כל יום בתקופת "המדינה מתיבשת" הוא לא "לא ערכי".... נכון שקיצרתי חברים?! ;) jawdrop: jawdrop: jawdrop: חפי!!!! כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: itamar26 על ינואר 24, 2013, 11:28:10 AM http://www.youtube.com/watch?v=hn5WPieXcjg
כתבה בנושא מאוד חשוב לראות כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: rafi על ינואר 25, 2013, 02:36:14 AM http://www.youtube.com/watch?v=hn5WPieXcjg כתבה בנושא מאוד חשוב לראות צפיתי בזה בזמנו, אכן מחריד, מדאיג ועצוב, ולצערי גם אם כל הדייגים הספורטיביים לא ייקחו יותר דגים מהים- זה מקסימום יביא לארכה של 6-12 עד לקץ.... לא תיפטר בעיית הדייגים המסחריים והדיג המסחרי- זה יהיה סופו של הים. צריך לעשות יותר מאשר לשחרר דגים, גם יותר מאשר להחתים עצומות באינטרנט, ויש מה לעשות... כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: Alon T על ינואר 25, 2013, 07:58:50 AM http://www.youtube.com/watch?v=hn5WPieXcjg כתבה בנושא מאוד חשוב לראות צפיתי בזה בזמנו, אכן מחריד, מדאיג ועצוב, ולצערי גם אם כל הדייגים הספורטיביים לא ייקחו יותר דגים מהים- זה מקסימום יביא לארכה של 6-12 עד לקץ.... לא תיפטר בעיית הדייגים המסחריים והדיג המסחרי- זה יהיה סופו של הים. צריך לעשות יותר מאשר לשחרר דגים, גם יותר מאשר להחתים עצומות באינטרנט, ויש מה לעשות... באמת מדאיג הכתבה, אבל לא חידש לי כלום. אז מה אפשר לעשות רפי? לצאת להפגין 200 איש? תביעה ייצוגית נגד אגף הדייג? בשביל באמת לעשות משהו צריך לאחד בין כל הדייגים בארץ ובנוסף לצרף אזרחים... כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: kobishani על ינואר 25, 2013, 08:37:29 AM אחד הדיונים היותר מעניינים פה.
וכמו תמיד ברפובליקת הבננות הקטנה שלנו: עד שהמצב לא יגיע לקטסטרופליות לא יעשה כלום. וכרגיל כשיחליטו לעשות זה יהיה מאוחר מדי ומעט מדי. ולנו האנשים הקטנים לא נותר אלא להתבונן כל אחד בעצמו. האם לקחת או שמא לשחרר - לא יגרום לבעיה להיפתר. ולעניין הליכלוך - זה שכבר מלוכלך לא אומר שצריך להוסיף על הקיים, ואם כל אחד מאיתנו ירים שקית, גם אם הוא לא לכלך - בסוף יהיה נקי יותר. רפול - הבאתה פה פוסט מדהים על גבול הפילוסופי icon_pray; שתהיה לכולנו שבת שלום כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: צור. על ינואר 25, 2013, 11:55:27 AM ציטוט האם לקחת או שמא לשחרר - לא יגרום לבעיה להיפתר. אולי לא יגרום לבעיה להיפתר ונכון שמה שאנו מוציאים מתגמד ליד הדייג המסחרי אבל בכדי שנוכל לבוא בדרישה לשינוי אנו צרכים לעשות שינוי בעצמינו כך גם נתרום את חלקינו וגם נוכל לבוא בדרישה לשינוי אנכנו לא יכולים לדרוש שיעשה שינוי ולהמשיך בעצמינו לעשות מה שבא לנו כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: rafi על ינואר 27, 2013, 04:13:36 AM ציטוט האם לקחת או שמא לשחרר - לא יגרום לבעיה להיפתר. אולי לא יגרום לבעיה להיפתר ונכון שמה שאנו מוציאים מתגמד ליד הדייג המסחרי אבל בכדי שנוכל לבוא בדרישה לשינוי אנו צרכים לעשות שינוי בעצמינו כך גם נתרום את חלקינו וגם נוכל לבוא בדרישה לשינוי אנכנו לא יכולים לדרוש שיעשה שינוי ולהמשיך בעצמינו לעשות מה שבא לנו דעתי שונה. יש כאן עניין של הסוס לפני הכרכרה או להיפך. יכולים לדרוש שינוי לפני שעושים שינוי- מהטעם ששינוי אצלנו ללא שינוי כללי הוא חסר השפעה. בהחלט ניתן לדרוש שינוי וכשיהיה שינוי- נתרום גם אנחנו את חלקנו. http://www.youtube.com/watch?v=hn5WPieXcjg כתבה בנושא מאוד חשוב לראות צפיתי בזה בזמנו, אכן מחריד, מדאיג ועצוב, ולצערי גם אם כל הדייגים הספורטיביים לא ייקחו יותר דגים מהים- זה מקסימום יביא לארכה של 6-12 עד לקץ.... לא תיפטר בעיית הדייגים המסחריים והדיג המסחרי- זה יהיה סופו של הים. צריך לעשות יותר מאשר לשחרר דגים, גם יותר מאשר להחתים עצומות באינטרנט, ויש מה לעשות... באמת מדאיג הכתבה, אבל לא חידש לי כלום. אז מה אפשר לעשות רפי? לצאת להפגין 200 איש? תביעה ייצוגית נגד אגף הדייג? בשביל באמת לעשות משהו צריך לאחד בין כל הדייגים בארץ ובנוסף לצרף אזרחים... לגבי מה אפשר לעשות אלון, יש מה לעשות. בעוד זמן לא רב תראה שיש מה לעשות ושאפשר לעשות... קצת סבלנות... כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: Alon T על ינואר 27, 2013, 20:36:03 PM ציטוט האם לקחת או שמא לשחרר - לא יגרום לבעיה להיפתר. אולי לא יגרום לבעיה להיפתר ונכון שמה שאנו מוציאים מתגמד ליד הדייג המסחרי אבל בכדי שנוכל לבוא בדרישה לשינוי אנו צרכים לעשות שינוי בעצמינו כך גם נתרום את חלקינו וגם נוכל לבוא בדרישה לשינוי אנכנו לא יכולים לדרוש שיעשה שינוי ולהמשיך בעצמינו לעשות מה שבא לנו דעתי שונה. יש כאן עניין של הסוס לפני הכרכרה או להיפך. יכולים לדרוש שינוי לפני שעושים שינוי- מהטעם ששינוי אצלנו ללא שינוי כללי הוא חסר השפעה. בהחלט ניתן לדרוש שינוי וכשיהיה שינוי- נתרום גם אנחנו את חלקנו. http://www.youtube.com/watch?v=hn5WPieXcjg כתבה בנושא מאוד חשוב לראות צפיתי בזה בזמנו, אכן מחריד, מדאיג ועצוב, ולצערי גם אם כל הדייגים הספורטיביים לא ייקחו יותר דגים מהים- זה מקסימום יביא לארכה של 6-12 עד לקץ.... לא תיפטר בעיית הדייגים המסחריים והדיג המסחרי- זה יהיה סופו של הים. צריך לעשות יותר מאשר לשחרר דגים, גם יותר מאשר להחתים עצומות באינטרנט, ויש מה לעשות... באמת מדאיג הכתבה, אבל לא חידש לי כלום. אז מה אפשר לעשות רפי? לצאת להפגין 200 איש? תביעה ייצוגית נגד אגף הדייג? בשביל באמת לעשות משהו צריך לאחד בין כל הדייגים בארץ ובנוסף לצרף אזרחים... לגבי מה אפשר לעשות אלון, יש מה לעשות. בעוד זמן לא רב תראה שיש מה לעשות ושאפשר לעשות... קצת סבלנות... thumbUp; כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: סאמח הצפר על פברואר 02, 2013, 09:58:41 AM הפסקתי לקרוא את כל השרשורים והתגובות בנושא. כבר לא חש טוב עם כל הדיון הזה, תוך כבוד כמובן למי שכותב ומשקיע ומביע עמדתו ומגיב. אבל גם זכותי כמובן להביע את עמדתי לגבי התנהלות הדברים.
אז, כמו שהולכים לקלפי ומכניסים קלף לבן, אני מגיב פה בזה שאני לא אתן את דעתי בנושא מבחינת בעד ונגד אבל מדגיש שכבר לא חש טוב לקרוא עוד ועוד ועוד ועוד על הנושא....... 169s; כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: gaichuk על פברואר 02, 2013, 13:25:33 PM הפסקתי לקרוא את כל השרשורים והתגובות בנושא. כבר לא חש טוב עם כל הדיון הזה, תוך כבוד כמובן למי שכותב ומשקיע ומביע עמדתו ומגיב. אבל גם זכותי כמובן להביע את עמדתי לגבי התנהלות הדברים. אז, כמו שהולכים לקלפי ומכניסים קלף לבן, אני מגיב פה בזה שאני לא אתן את דעתי בנושא מבחינת בעד ונגד אבל מדגיש שכבר לא חש טוב לקרוא עוד ועוד ועוד ועוד על הנושא....... 169s; כמו בבחירות סאמח, גם כאן יש חשיבות להצביע ולא בפתק לבן. בבחירות האחרונות הוכנסו כ-46,000 פתקים לבנים שהם כמנדט וחצי. בהתחשב בזה שיש יותר מדי מפלגות והקולות מתפזרים לפעמים לכול הכיוונים ובכך משבשים במידה מסוימת את המאזן העיקרי בין א' לב', קולות לבנים הם פיספוס רציני של המטרה וגם של הרעיון מאחורי דמוקרטיה בסיסית כאשר מספר הקולות במנדט נקבעים לפי מספר בעלי זכות ההצבעה שהצסיעו ולא כמות המצביעים הפוטנציאלית... במלים אחרות, רק מי שמצביע משפיע ולכן חשוב להצביע לכאן או לכאן. אגב, השירשור הזה נפתח כשירשור נפרד שעומד בפני עצמו בכדי לאפשר למי שכן מעוניין להשמיע את דעתו בנושא ולטחון את הנושא עד דק מבלי לפגוע בדוח דיג או להסיט דיון אחר מכיוונו הראשוני . הכותרת של השירשור הזה מספיק ברורה בכדי לאפשר למי שלא מעוניין לשמוע ולהשמיע בנושא, יוכל לוותר על כניסה אליו thumbUp; כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: rafi על פברואר 03, 2013, 12:33:00 PM הפסקתי לקרוא את כל השרשורים והתגובות בנושא. כבר לא חש טוב עם כל הדיון הזה, תוך כבוד כמובן למי שכותב ומשקיע ומביע עמדתו ומגיב. אבל גם זכותי כמובן להביע את עמדתי לגבי התנהלות הדברים. אז, כמו שהולכים לקלפי ומכניסים קלף לבן, אני מגיב פה בזה שאני לא אתן את דעתי בנושא מבחינת בעד ונגד אבל מדגיש שכבר לא חש טוב לקרוא עוד ועוד ועוד ועוד על הנושא....... 169s; ממש לא מסכים איתך סאמח... להבדיל מדיונים קודמים שתפסו יותר כיוון של ויכוח, כדאי שתקרא בעיון את ההודעה הפותחת של איתמר21, הוא הציג את הדברים בצורה איכותית, יפה ועניינית- ובהחלט מפויסת, בבחינת פתיחה לדיון ענייני ומכובד להבדיל מדיון שביסודו ויכוח. הוא הבהיר עמדתו ועם זאת הבהיר שהוא לא בא "לגנות" מי שנוהג אחרת- הוא שיתף איך גיבש את גישתו ומה הוא חושב ומרגיש לגבי זה, ללא שמץ של השתלחות. למרות הנושא הטעון- הדיון התנתב בדיוק לכיוון שאיתמר כיוון אותו, כיוון של דיון מכובד ומעניין ולמרות הדעות השונות וחילוקי הדעות- לא היתה גלישה להתנצחויות... לכן, ממש אין סיבה לא להרגיש טוב עם הדיון הזה, עם הדיון הספציפי זה צריך להרגיש מצוין- בבחינת דוגמה כיצד אפשר לדון בנושא שיש בו חילוקי דעות בצורה מכובדת ועניינית... זה בסדר לא להביע דעה- אך אפשר לקרוא ולהנות וגם להרגיש טוב, דווקא את הדיון הזה תנסה... ;) כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: itamar26 על פברואר 04, 2013, 11:44:18 AM מה אתם אומרים שנעשה יום אחד בשבוע או אפילו יומיים שבהם אנחנו משחררים דגים לפחות נתחיל ממשהו "יום שחרורים"
כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: rafi על פברואר 04, 2013, 12:20:04 PM מה אתם אומרים שנעשה יום אחד בשבוע או אפילו יומיים שבהם אנחנו משחררים דגים לפחות נתחיל ממשהו "יום שחרורים" אם אתה מסדר לי שתי יציאות בשבוע- אחת מהן אעשה יציאת שחרורים... לצערי, בקושי מצליח לצאת פעם בשבועיים... בכל אופן ובגלל שזה עושה לך כל כך טוב, בהזדמנות אצלם לך שחרור של לוקוס... :) כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: itamar26 על פברואר 04, 2013, 13:37:53 PM מה אתם אומרים שנעשה יום אחד בשבוע או אפילו יומיים שבהם אנחנו משחררים דגים לפחות נתחיל ממשהו "יום שחרורים" אם אתה מסדר לי שתי יציאות בשבוע- אחת מהן אעשה יציאת שחרורים... לצערי, בקושי מצליח לצאת פעם בשבועיים... בכל אופן ובגלל שזה עושה לך כל כך טוב, בהזדמנות אצלם לך שחרור של לוקוס... :) acigar; אגב יש לי דוגמה טובה לאיך דייגים חובבנים פוגעים בדגה לא פחות!! לא רציתי לציין את זה בדוח שלי בכדי לא לגרום לזה להפוך לדיון בתוך הדוח שלי. כשהיינו בדייג לפני שבועיים יום שני עד שבת, באותו יום הגיעו דייגים ליידנו עם 12 חכות וקפיצים והוציאו קרוב ל 80 קרפיונים בניהם כמה של 8 קילו והשאר בין 2-7 קילו, כמובן כל הדגים קיבלו אבן בראש ומילאו את הסלים, כשהלכתי לשם ושאלתי אותם מה הם צריכים כל כך הרבה התשובה שלהם הייתה "אותנו לא מעניין מה יש בסלים מעניין אותנו מה עוד יש בתוך המים", תשובה שגרמה לי להזדעזע גם מהמראות של דם על החוף וקרפיונים שנדחסים ונזרקים בתוך סלים אחרי שראשם פוצץ עם אבן. לאחר מכן ביום שלישי הם הלכו והגיעו במקומם עוד קבוצה שהוציאה באותו מקום 30-40 קרפיונים כמובן שגם הם לקחו את כולם. תעשו שכלול של הדגים בערך 120 דגים!!!.....שלא נדבר על המשקל הכולל של כמות כזאת!! עכשיו תחשבו שזה מתנהל ככה כל שבוע באים דייגים כאלה ופשוט לוקחים הכל כל מה שיוצא ללא שום מחשבה, תיקחו בחשבון שבמשך השבוע באות הרבה קבוצות כאלו לדוג במשך כל החודש מגיעות תעשו חשבון מה כמות הדגים ומשקל הדגים בחודש שקבוצות כאלה מוציאים ומה הוא הנזק!!, בתקופה הזאת התוצאות הם טובות ולכן הם ממשיכים להגיע ובכל פעם לקחת כמויות שהם כבר מבחינתי בגדר המסחריות, מבחינתי אין שום תירוץ למעשים כאלה. כותרת: בעניין: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! תגובה על ידי: rafi על פברואר 05, 2013, 01:23:12 AM מה אתם אומרים שנעשה יום אחד בשבוע או אפילו יומיים שבהם אנחנו משחררים דגים לפחות נתחיל ממשהו "יום שחרורים" אם אתה מסדר לי שתי יציאות בשבוע- אחת מהן אעשה יציאת שחרורים... לצערי, בקושי מצליח לצאת פעם בשבועיים... בכל אופן ובגלל שזה עושה לך כל כך טוב, בהזדמנות אצלם לך שחרור של לוקוס... :) acigar; אגב יש לי דוגמה טובה לאיך דייגים חובבנים פוגעים בדגה לא פחות!! לא רציתי לציין את זה בדוח שלי בכדי לא לגרום לזה להפוך לדיון בתוך הדוח שלי. כשהיינו בדייג לפני שבועיים יום שני עד שבת, באותו יום הגיעו דייגים ליידנו עם 12 חכות וקפיצים והוציאו קרוב ל 80 קרפיונים בניהם כמה של 8 קילו והשאר בין 2-7 קילו, כמובן כל הדגים קיבלו אבן בראש ומילאו את הסלים, כשהלכתי לשם ושאלתי אותם מה הם צריכים כל כך הרבה התשובה שלהם הייתה "אותנו לא מעניין מה יש בסלים מעניין אותנו מה עוד יש בתוך המים", תשובה שגרמה לי להזדעזע גם מהמראות של דם על החוף וקרפיונים שנדחסים ונזרקים בתוך סלים אחרי שראשם פוצץ עם אבן. לאחר מכן ביום שלישי הם הלכו והגיעו במקומם עוד קבוצה שהוציאה באותו מקום 30-40 קרפיונים כמובן שגם הם לקחו את כולם. תעשו שכלול של הדגים בערך 120 דגים!!!.....שלא נדבר על המשקל הכולל של כמות כזאת!! עכשיו תחשבו שזה מתנהל ככה כל שבוע באים דייגים כאלה ופשוט לוקחים הכל כל מה שיוצא ללא שום מחשבה, תיקחו בחשבון שבמשך השבוע באות הרבה קבוצות כאלו לדוג במשך כל החודש מגיעות תעשו חשבון מה כמות הדגים ומשקל הדגים בחודש שקבוצות כאלה מוציאים ומה הוא הנזק!!, בתקופה הזאת התוצאות הם טובות ולכן הם ממשיכים להגיע ובכל פעם לקחת כמויות שהם כבר מבחינתי בגדר המסחריות, מבחינתי אין שום תירוץ למעשים כאלה. במקרה הזה נוטה להסכים איתך, לא יודע מה בדיוק קורה במתוקים וכמה קרפיונים מוציאות שם הרשתות מידי יום - יודע מה קורה בדיג המסחרי בים... מבחינתי, ברגע שתהיה הגבלה עם פיקוח ואכיפה ראויה מול המסחריים - ורק בתנאי שכך יהיה בראש ובראשונה, או אז יהיה מקום גם להגבלת כמויות וגודל אצל הדייגים הספורטיביים- ואז תופעות מהסוג שציינת לא תהיינה... |