|
כותרת: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות) תגובה על ידי: lirany על ספטמבר 01, 2011, 22:23:26 PM יש מצב להסבר?
תודה מראש give_rose; כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה תגובה על ידי: rafi על ספטמבר 02, 2011, 01:27:06 AM שאלה שאלתית שאלת לירן, וחשובה sml45;
כל שיטה יתרונותיה וחסרונותיה, לטעמי המפתח הוא להתאים את השיטה למצב הים, בעיקר לעצמת הרוח ומהירות הדריפט שמשליכים על הבחירה. יש הרבה מה לכתוב והרבה דוגמאות, אך העיניים נעצמות, מניח שיש לחברים כאן מה לתרום בנושא... אם יישאר מה לכתוב אחרי שהחברים יכתבו, או אולי דוגמאות להמחשה, אז אתן מהמעט שלי (אלפי שעות בולוס...) במהלך השבת או ראשון... sml39; כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה תגובה על ידי: rafi על ספטמבר 08, 2011, 00:54:32 AM קצת באיחור, אך עדיף מאוחר מאשר...
נחתה עלי מוזה לכתוב בהרחבה, מקווה שתשרשרו כאן "תרומתכם"- הערות והארות כדי שנמקסם את מה שניתן למצות מהדיון המענין הזה... בולוס על עוגן בולוס על עוגן, משמע מגיעים לנקודה מסוימת, זורקים עוגן ומורידים פתיונות. ההתייחסות היא לעוגן על קרקעית סלעית ולא "עוגן חול" שמיועד לקרקעית חולית. ככלל יש לשחרר מספיק חבל אך לא יותר מידי, ואסביר: *אתחיל בכל שהעקרון הוא שככל שהים יותר גלי צריך לשחרר יותר חבל, מהסיבה הפשוטה, שהסירה עולה ויורדת לפי גובה הגלים, החבל משתחרר ונמתח והעוגן מקבל "מכת ניעור"- שתהיה חזקה יותר ככל שהגל גבוה יותר וככל שהזוית של החבל כלפי הסירה כהה יותר. אם למשל נניח שעומדים "פיקו" - כלומר חבל העוגן יורד מהסירה ישר למטה בזוית 90 מעלות (ביחס לפני המים), כל ניעור קל יביא די מהר לשחרור העוגן מהסלע (כמעט תמיד). לכן גם כשרוצים לשחרר עוגן ועושים זאת ידנית, משמדלים להגיע "פיקו" מעל העוגן ולתת "מכות ניעור". מכאן, ככל שהזוית של החבל ביחס אל פני המים "חדה" יותר- והיא נעשית יותר ויותר חדה ככל שמשחררים יותר חבל, "מכות הניעור" שנוצרות מהגלים פחות משפיעות וקטן הסיכוי לשחרור לא רצוי של העוגן. לכן, העקרון הוא לשחרר כמה שצריך, ולא יותר מידי משתי סיבות: א. בשביל מה להתאמץ סתם ולבזבז זמן וכח על משיכת 100מ' חבל?! ב. רוצים לשנות נקודה בסביבה בלי כל הכרוך בשחרור העוגן? משחררים 30-40מ' חבל ושיניתם נקודה :) *ככלל, לאחר השלכת עוגן הסירה מתייצבת חרטום מול הרוח.... *היתרונות הגדולים: 1. אם נופלים על נקודה "חמה", אתה נשאר במקום ולא נגרר ממנו הלאה, בולמוס האכילה מותיר את הדגים באזור, התרחקות עשויה להביא לפיזור האסיפה... 2. משך הזמן מהזריקה ועד הוצאת הדג קצר יותר (נחסך מאמץ וזמן לאיסוף החוט ששוחרר בדריפט)- נותן לך באותו פרק זמן הרבה יותר זריקות... 3. מאפשר לאנשים לדוג משני צידי הסירה, פחות צפיפות בכל דופן... החסרון הגדול: נפלת על נקודה חלשה, בזבזת זמן על זריקת עוגן, "התקעות" בנקודה כי אין חשק לרוץ להרים עוגן, בהמשך כל הקטע של צמצום מרחק ושחרור העוגן, נשרפו זמן וכוחות... סורק ומנסה פחות מקומות ואזורים... בולוס בדריפט דריפט משמע הסחפות הסירה על פני המים כתוצאה של השפעת הרוח והשפעה פחותה של זרמים. הנכון הוא לייצב את הסירה דופן לכיוון הרוח, במיוחד אם יש 3 אנשים ומעלה. רצוי שכולם ישבו בדופן הפונה אל הרוח- למנוע מצב בו החוט "הולך מתחת לסירה". הרעיון הוא שהרוח "דוחפת" את הסירה וכך בכל זריקה אתה בעצם במקום חדש ובדרך זו סורקים שטח... ככלל, בדריפט על קרקע סלעית רצוי לשחרר חוט ולא להזיז ולמשוך לכיוונך את החוט, מכמה סיבות: א. "משחקים" של הזזת/גרירת העופרת על הסלעים- מגדילה סיכויי ההיתפסות של הריג בסלעים. ב. הזזת הריג במקרים רבים מקפיצה לכיוון הפתיון ברקנים- שמגיעים ראשונים , לא הדג המועדף בבולוס. ג. הדעה הרווחת הינה שאי הזזת הפתיון מגדילה הסיכוי לתפיסת דג גדול, הזזה מקפיצה קטנים sml17; היתרונות והחסרונות עומדים ביחס הפוך לאלו שבשיטת העוגן sml45; חסרון נוסף ביחס לעוגן: הסיכוי להתפס עם הריג בסלעים, הרבה יותר גדול בדריפט. שיקולים- מתי דריפט ומתי עוגן יש מספר שיקולים לבחירת הסגנון ואפרט: 1. עוצמת הרוח. 2. הזרם, עוצמתו ו"השילוב" בינו לבין הרוח. 2. העומק. 3. "סגנון האכילות" באותו יום- באיזו שיטה יותר אכילות. **עוצמת הרוח**: זהו גורם חשוב בהחלט, מאחר שרוח חזקה מידי הופכת בולוס בדריפט לסיוט על מזוכיזם. הרוח היא הגורם הדומיננטי שמשפיע על מהירות הדריפט (יש כמובן השפעה גם למבנה הסירה)- רוח חזקה של 15 קשר למשל, גורמת לדריפט מהיר במיוחד וכפועל יוצא: א. משתחרר המון חוט מהשפולה בקצב מסחרר, תוך זמן קצר ובהעדר תפיסה צריך לאסוף 300מ' חוט, ומי שעושה זאת ברצף משך שעה- מרגיש די מותש מהענין. לשם המחשה, מהירות דריפט של 2 קשרים משמע שחרור 60מ' חוט לדקה ובחלוף 5 דקות ללא "אכילה" יש לאסוף 300מר חוט!!!! ב. בקרקעית סלעית קצב התפסות הריג בסלעים גדול הרבה יותר, וכך קצב איבוד הריגים. ג. גם אם היינו באזור טוב, בתוך דקות אנחנו הרחק משם... ד. בדריפט חזק עם שחרור אינטנסיבי של חוט, הרבה יותר קשה להרגיש "אכילות" של הדג. --רוח קלה יוצרת דריפט נעים ואיטי, שמאפשר לסרוק אזורים וגם לשהות באזור מוצלח זמן ממושך יחסית... **הזרם והשפעתו** זרם חזק משפיע אף הוא, הן בשיטת הדריפט והן בשיטת העוגן. *בדריפט, אם הזרם הוא בכיוון הרוח (למשל רוח צפונית+ זרם צפוני), מהירות הדריפט מתגברת. אם הזרם בכיוון מנוגד לכיוון הרוח- מהירות הדריפט מואטת. *בשיטת העוגן, במצב של רוח קלה עם זרם נגדי /צידי לכיוון הרוח, הסירה עשויה להתחיל "להשתגע", משמע לשנות כיוונים (במקום להיות חרטום מול הרוח) כך שהחבל פתאום מתחת לסירה, כך החוטים... *זרם חזק יוצר "קשת" בחוט, כלומר יש הרבה חוט "מת" בין המקל ו/או האצבע על החוט- לבין העופרת. **העומק** לעומק בו מתבצע הבולוס יש כמה היבטים בעלי חשיבות: א. ככלל, ככל שמעמיקים לרוב הזרם חזק יותר, על כל המשתמע מכך לגבי חסרונותיו והפרעותו של זרם חזק. ב. העומק משפיע על דגי המטרה: לרוב (ואינני מדבר על סנפנים-"מולים"-זרבידות) מקובל להניח, כי במים רדודים (6-20מ') רוב הדגים יותר קטנים ויש יותר אכילות, וכי במים עמוקים (30מ' ומעלה) יש יותר גדולים אך קצב האכילות יותר איטי. לא רק מקובל להניח- בפועל זה המצב ברוב המקרים. משמע, אם הדריפט חזק מאוד יש מצב בו שוב ושוב משחררים ואוספים המון חוט ללא אכילות. ג. אם חושבים על עוגן במים עמוקים, יש לזכור כי- *ככל שהעומק גדול והחבל ארוך יותר, קשה יותר לשחרר את העוגן מהסלע. *למשוך 50מ' עוגן- זה לא כמו למשוך 15מ'. יופי של מכון כושר, אך לא בעיתוי הנכון... *כשיש פחות דגים בשטח, גדל הסיכוי ליםול על אזור "מת" ולהתייבש ללא שינוי מיקום... **סגנון האכילות** חרף סיעורי מוחות שערכנו לא אחת, חבריי ואני לא פענחנו באופן מובהק מדוע זה כך או אחרת, אך יש ימים בהם האכילות טובות יותר בדריפט וימים בהם האכילות טובות יותר על עוגן sml102; **תובנות ומסקנות** לאור כל השיקולים שפורטו ומתוך נסיוני, יש כמה וכמה תובנות ומסקנות, מבחינתי לפחות: 1. בדריפט חלש, עדיף לעבוד בדריפט ולא על עוגן. בדריפט חזק מאוד, עדיף ולעיתים מתחייב לעבוד בשיטת העוגן ולא בדריפט. 2. במים עמוקים יש עדיפות לדריפט- אלא אם עצמת הדריפט חזקה מאוד שאז מוטב עוגן. במים רדודים: תלוי בעצמת הדריפט ובאמור בסעיף הבא. 3. בדריפט בינוני בעיקר, אך גם בכלל (למעט דריפט חזק מאוד), ניתן לנסות את שתי השיטות, לבחון באיזו שיטה הדיג עובד טוב יותר ובאיזו יש יותר "אכילות". אציין כי בעבר, באזורי חיפה-נהריה, בנקודה על עוגן לעיתים היינו עומדים שעתיים ותופסים בקצב, עוברים נקודה - אותו דבר וחוזר חלילה. הדבר השתנה בשנים האחרונות: בכל נקודה דגים ספורים- וצריך להרים עוגן ולזוז כי האכילות מפסיקות תוך 10 דקות. כך לרוב שהרי בים אין "תמיד". 4. השיטה המשולבת- חיפוש והתמקדות: לא אחת נהגתי לדוג בדריפט, אם נתקלתי באכילות מהירות ותפיסת דג יפה- הייתי חוזר לנקודה ומוריד עוגן. משמע- דריפט לצורך איתור נקודה שיש בה "אקשן", ואז הורדת עוגן בנקודה אליה חוזרים. *********************************8 ברור שלא מיציתי הכל רק את הרוב ;) כמו שציינתי בפתח הדברים, הארות והערות כמו גם כל תוספת ושתוף בידע- יתקבלו בברכה... בנוסף, כמובן שאם יש שאלות או הסתייגויות או הסכמות, זה הזמן והמקום להעלותם- גם בסיעור מוחות של הותיקים וגם לטובת ה"חדשים" בתחום הבולוס מסירה... t39 כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה תגובה על ידי: rafi על ספטמבר 11, 2011, 13:00:38 PM קצת באיחור, אך עדיף מאוחר מאשר... נחתה עלי מוזה לכתוב בהרחבה, מקווה שתשרשרו כאן "תרומתכם"- הערות והארות כדי שנמקסם את מה שניתן למצות מהדיון המענין הזה... בולוס על עוגן בולוס על עוגן, משמע מגיעים לנקודה מסוימת, זורקים עוגן ומורידים פתיונות. ההתייחסות היא לעוגן על קרקעית סלעית ולא "עוגן חול" שמיועד לקרקעית חולית. ככלל יש לשחרר מספיק חבל אך לא יותר מידי, ואסביר: *אתחיל בכל שהעקרון הוא שככל שהים יותר גלי צריך לשחרר יותר חבל, מהסיבה הפשוטה, שהסירה עולה ויורדת לפי גובה הגלים, החבל משתחרר ונמתח והעוגן מקבל "מכת ניעור"- שתהיה חזקה יותר ככל שהגל גבוה יותר וככל שהזוית של החבל כלפי הסירה כהה יותר. אם למשל נניח שעומדים "פיקו" - כלומר חבל העוגן יורד מהסירה ישר למטה בזוית 90 מעלות (ביחס לפני המים), כל ניעור קל יביא די מהר לשחרור העוגן מהסלע (כמעט תמיד). לכן גם כשרוצים לשחרר עוגן ועושים זאת ידנית, משמדלים להגיע "פיקו" מעל העוגן ולתת "מכות ניעור". מכאן, ככל שהזוית של החבל ביחס אל פני המים "חדה" יותר- והיא נעשית יותר ויותר חדה ככל שמשחררים יותר חבל, "מכות הניעור" שנוצרות מהגלים פחות משפיעות וקטן הסיכוי לשחרור לא רצוי של העוגן. לכן, העקרון הוא לשחרר כמה שצריך, ולא יותר מידי משתי סיבות: א. בשביל מה להתאמץ סתם ולבזבז זמן וכח על משיכת 100מ' חבל?! ב. רוצים לשנות נקודה בסביבה בלי כל הכרוך בשחרור העוגן? משחררים 30-40מ' חבל ושיניתם נקודה :) *ככלל, לאחר השלכת עוגן הסירה מתייצבת חרטום מול הרוח.... *היתרונות הגדולים: 1. אם נופלים על נקודה "חמה", אתה נשאר במקום ולא נגרר ממנו הלאה, בולמוס האכילה מותיר את הדגים באזור, התרחקות עשויה להביא לפיזור האסיפה... 2. משך הזמן מהזריקה ועד הוצאת הדג קצר יותר (נחסך מאמץ וזמן לאיסוף החוט ששוחרר בדריפט)- נותן לך באותו פרק זמן הרבה יותר זריקות... 3. מאפשר לאנשים לדוג משני צידי הסירה, פחות צפיפות בכל דופן... החסרון הגדול: נפלת על נקודה חלשה, בזבזת זמן על זריקת עוגן, "התקעות" בנקודה כי אין חשק לרוץ להרים עוגן, בהמשך כל הקטע של צמצום מרחק ושחרור העוגן, נשרפו זמן וכוחות... סורק ומנסה פחות מקומות ואזורים... בולוס בדריפט דריפט משמע הסחפות הסירה על פני המים כתוצאה של השפעת הרוח והשפעה פחותה של זרמים. הנכון הוא לייצב את הסירה דופן לכיוון הרוח, במיוחד אם יש 3 אנשים ומעלה. רצוי שכולם ישבו בדופן הפונה אל הרוח- למנוע מצב בו החוט "הולך מתחת לסירה". הרעיון הוא שהרוח "דוחפת" את הסירה וכך בכל זריקה אתה בעצם במקום חדש ובדרך זו סורקים שטח... ככלל, בדריפט על קרקע סלעית רצוי לשחרר חוט ולא להזיז ולמשוך לכיוונך את החוט, מכמה סיבות: א. "משחקים" של הזזת/גרירת העופרת על הסלעים- מגדילה סיכויי ההיתפסות של הריג בסלעים. ב. הזזת הריג במקרים רבים מקפיצה לכיוון הפתיון ברקנים- שמגיעים ראשונים , לא הדג המועדף בבולוס. ג. הדעה הרווחת הינה שאי הזזת הפתיון מגדילה הסיכוי לתפיסת דג גדול, הזזה מקפיצה קטנים sml17; היתרונות והחסרונות עומדים ביחס הפוך לאלו שבשיטת העוגן sml45; חסרון נוסף ביחס לעוגן: הסיכוי להתפס עם הריג בסלעים, הרבה יותר גדול בדריפט. שיקולים- מתי דריפט ומתי עוגן יש מספר שיקולים לבחירת הסגנון ואפרט: 1. עוצמת הרוח. 2. הזרם, עוצמתו ו"השילוב" בינו לבין הרוח. 2. העומק. 3. "סגנון האכילות" באותו יום- באיזו שיטה יותר אכילות. **עוצמת הרוח**: זהו גורם חשוב בהחלט, מאחר שרוח חזקה מידי הופכת בולוס בדריפט לסיוט על מזוכיזם. הרוח היא הגורם הדומיננטי שמשפיע על מהירות הדריפט (יש כמובן השפעה גם למבנה הסירה)- רוח חזקה של 15 קשר למשל, גורמת לדריפט מהיר במיוחד וכפועל יוצא: א. משתחרר המון חוט מהשפולה בקצב מסחרר, תוך זמן קצר ובהעדר תפיסה צריך לאסוף 300מ' חוט, ומי שעושה זאת ברצף משך שעה- מרגיש די מותש מהענין. לשם המחשה, מהירות דריפט של 2 קשרים משמע שחרור 60מ' חוט לדקה ובחלוף 5 דקות ללא "אכילה" יש לאסוף 300מר חוט!!!! ב. בקרקעית סלעית קצב התפסות הריג בסלעים גדול הרבה יותר, וכך קצב איבוד הריגים. ג. גם אם היינו באזור טוב, בתוך דקות אנחנו הרחק משם... ד. בדריפט חזק עם שחרור אינטנסיבי של חוט, הרבה יותר קשה להרגיש "אכילות" של הדג. --רוח קלה יוצרת דריפט נעים ואיטי, שמאפשר לסרוק אזורים וגם לשהות באזור מוצלח זמן ממושך יחסית... **הזרם והשפעתו** זרם חזק משפיע אף הוא, הן בשיטת הדריפט והן בשיטת העוגן. *בדריפט, אם הזרם הוא בכיוון הרוח (למשל רוח צפונית+ זרם צפוני), מהירות הדריפט מתגברת. אם הזרם בכיוון מנוגד לכיוון הרוח- מהירות הדריפט מואטת. *בשיטת העוגן, במצב של רוח קלה עם זרם נגדי /צידי לכיוון הרוח, הסירה עשויה להתחיל "להשתגע", משמע לשנות כיוונים (במקום להיות חרטום מול הרוח) כך שהחבל פתאום מתחת לסירה, כך החוטים... *זרם חזק יוצר "קשת" בחוט, כלומר יש הרבה חוט "מת" בין המקל ו/או האצבע על החוט- לבין העופרת. **העומק** לעומק בו מתבצע הבולוס יש כמה היבטים בעלי חשיבות: א. ככלל, ככל שמעמיקים לרוב הזרם חזק יותר, על כל המשתמע מכך לגבי חסרונותיו והפרעותו של זרם חזק. ב. העומק משפיע על דגי המטרה: לרוב (ואינני מדבר על סנפנים-"מולים"-זרבידות) מקובל להניח, כי במים רדודים (6-20מ') רוב הדגים יותר קטנים ויש יותר אכילות, וכי במים עמוקים (30מ' ומעלה) יש יותר גדולים אך קצב האכילות יותר איטי. לא רק מקובל להניח- בפועל זה המצב ברוב המקרים. משמע, אם הדריפט חזק מאוד יש מצב בו שוב ושוב משחררים ואוספים המון חוט ללא אכילות. ג. אם חושבים על עוגן במים עמוקים, יש לזכור כי- *ככל שהעומק גדול והחבל ארוך יותר, קשה יותר לשחרר את העוגן מהסלע. *למשוך 50מ' עוגן- זה לא כמו למשוך 15מ'. יופי של מכון כושר, אך לא בעיתוי הנכון... *כשיש פחות דגים בשטח, גדל הסיכוי ליםול על אזור "מת" ולהתייבש ללא שינוי מיקום... **סגנון האכילות** חרף סיעורי מוחות שערכנו לא אחת, חבריי ואני לא פענחנו באופן מובהק מדוע זה כך או אחרת, אך יש ימים בהם האכילות טובות יותר בדריפט וימים בהם האכילות טובות יותר על עוגן sml102; **תובנות ומסקנות** לאור כל השיקולים שפורטו ומתוך נסיוני, יש כמה וכמה תובנות ומסקנות, מבחינתי לפחות: 1. בדריפט חלש, עדיף לעבוד בדריפט ולא על עוגן. בדריפט חזק מאוד, עדיף ולעיתים מתחייב לעבוד בשיטת העוגן ולא בדריפט. 2. במים עמוקים יש עדיפות לדריפט- אלא אם עצמת הדריפט חזקה מאוד שאז מוטב עוגן. במים רדודים: תלוי בעצמת הדריפט ובאמור בסעיף הבא. 3. בדריפט בינוני בעיקר, אך גם בכלל (למעט דריפט חזק מאוד), ניתן לנסות את שתי השיטות, לבחון באיזו שיטה הדיג עובד טוב יותר ובאיזו יש יותר "אכילות". אציין כי בעבר, באזורי חיפה-נהריה, בנקודה על עוגן לעיתים היינו עומדים שעתיים ותופסים בקצב, עוברים נקודה - אותו דבר וחוזר חלילה. הדבר השתנה בשנים האחרונות: בכל נקודה דגים ספורים- וצריך להרים עוגן ולזוז כי האכילות מפסיקות תוך 10 דקות. כך לרוב שהרי בים אין "תמיד". 4. השיטה המשולבת- חיפוש והתמקדות: לא אחת נהגתי לדוג בדריפט, אם נתקלתי באכילות מהירות ותפיסת דג יפה- הייתי חוזר לנקודה ומוריד עוגן. משמע- דריפט לצורך איתור נקודה שיש בה "אקשן", ואז הורדת עוגן בנקודה אליה חוזרים. *********************************8 ברור שלא מיציתי הכל רק את הרוב ;) כמו שציינתי בפתח הדברים, הארות והערות כמו גם כל תוספת ושתוף בידע- יתקבלו בברכה... בנוסף, כמובן שאם יש שאלות או הסתייגויות או הסכמות, זה הזמן והמקום להעלותם- גם בסיעור מוחות של הותיקים וגם לטובת ה"חדשים" בתחום הבולוס מסירה... t39 לטובת מי שאוהב את הבולוס וטרם גיבש לעצמו שיקולים וידע רחב לגבי עוגן או דריפט- מקפיץ :) כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות- רפי) תגובה על ידי: lirany על ספטמבר 11, 2011, 19:51:20 PM רפי אתה ענק thumbUp;
תודה על כל כך המון מידע מלמד ופורה יצאנו לבולוס בשישי בלילה grouphugg; בולוס עם עוגן היה קצת בעייתי עבורנו בפרט שהיינו קצת עייפים וכפי שציינת לעלות את העוגן חזרה משימה לא כייפית, במיוחד מקיאק.הייתה רוח של עד 5 קשרים מצפון מערב, עצרנו בנקודה בעומק 30 וירדנו עם הדריפט לעומק 20 ששם התחילו הברקנים לאכול וגם אותו טרולוס שתפסתי... היינו עם עוגן צף להאט את הדריפט. חברים יקרים נצלו את הימים החמים והים הנמוך ליציאת בולוס על כוס קפה עוגיות נשנושים וחברים טובים חוויה נעימה ביותר. thumbUp; כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות- רפי) תגובה על ידי: נדב ו על ספטמבר 11, 2011, 22:10:04 PM רפי, תודה ענקית!... grouphugg;
כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות- רפי) תגובה על ידי: חסדייה על ספטמבר 11, 2011, 22:17:57 PM רפי תודה על מאמר מושקע שכזה
החכמתי t39 כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות- רפי) תגובה על ידי: סאמח הצפר על ספטמבר 24, 2011, 21:42:43 PM רפי, תודה רבה על ההסבר המפורט והאיכותי. מה שכתבת לגבי בולוס מקרין גם לגבי ג'יגינג ואיך לפעול בג'יגינג.
אתה לא דיברת על עוגן צף, אבל עכשיו אנחנו בחסקה מורידים שני עוגנים צפים(שניים- בשביל לייצב את החסקה) וזה עושה את העבודה טוב, חוץ ממצבים כפי שדיברת שהזרם והרוח לא בהרמוניה ויש לפעמים קצת הרפייה של אחד החוטים וסיבוב החסקה. אני חושב שכדאי במצבים כאלו להשתמש בעוגנים צפים בגודל שונה כדי שיהיה לאחד יותר התנגדות מאשר השני, בשביל לקזז את הגורם שגורם לסירה להסתובב עם שני העוגנים הזהים (שקית פסולת בניין חצי טון) כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה תגובה על ידי: טל. על ספטמבר 26, 2011, 10:48:21 AM קצת באיחור, אך עדיף מאוחר מאשר... נחתה עלי מוזה לכתוב בהרחבה, מקווה שתשרשרו כאן "תרומתכם"- הערות והארות כדי שנמקסם את מה שניתן למצות מהדיון המענין הזה... בולוס על עוגן בולוס על עוגן, משמע מגיעים לנקודה מסוימת, זורקים עוגן ומורידים פתיונות. ההתייחסות היא לעוגן על קרקעית סלעית ולא "עוגן חול" שמיועד לקרקעית חולית. ככלל יש לשחרר מספיק חבל אך לא יותר מידי, ואסביר: *אתחיל בכל שהעקרון הוא שככל שהים יותר גלי צריך לשחרר יותר חבל, מהסיבה הפשוטה, שהסירה עולה ויורדת לפי גובה הגלים, החבל משתחרר ונמתח והעוגן מקבל "מכת ניעור"- שתהיה חזקה יותר ככל שהגל גבוה יותר וככל שהזוית של החבל כלפי הסירה כהה יותר. אם למשל נניח שעומדים "פיקו" - כלומר חבל העוגן יורד מהסירה ישר למטה בזוית 90 מעלות (ביחס לפני המים), כל ניעור קל יביא די מהר לשחרור העוגן מהסלע (כמעט תמיד). לכן גם כשרוצים לשחרר עוגן ועושים זאת ידנית, משמדלים להגיע "פיקו" מעל העוגן ולתת "מכות ניעור". מכאן, ככל שהזוית של החבל ביחס אל פני המים "חדה" יותר- והיא נעשית יותר ויותר חדה ככל שמשחררים יותר חבל, "מכות הניעור" שנוצרות מהגלים פחות משפיעות וקטן הסיכוי לשחרור לא רצוי של העוגן. לכן, העקרון הוא לשחרר כמה שצריך, ולא יותר מידי משתי סיבות: א. בשביל מה להתאמץ סתם ולבזבז זמן וכח על משיכת 100מ' חבל?! ב. רוצים לשנות נקודה בסביבה בלי כל הכרוך בשחרור העוגן? משחררים 30-40מ' חבל ושיניתם נקודה :) *ככלל, לאחר השלכת עוגן הסירה מתייצבת חרטום מול הרוח.... *היתרונות הגדולים: 1. אם נופלים על נקודה "חמה", אתה נשאר במקום ולא נגרר ממנו הלאה, בולמוס האכילה מותיר את הדגים באזור, התרחקות עשויה להביא לפיזור האסיפה... 2. משך הזמן מהזריקה ועד הוצאת הדג קצר יותר (נחסך מאמץ וזמן לאיסוף החוט ששוחרר בדריפט)- נותן לך באותו פרק זמן הרבה יותר זריקות... 3. מאפשר לאנשים לדוג משני צידי הסירה, פחות צפיפות בכל דופן... החסרון הגדול: נפלת על נקודה חלשה, בזבזת זמן על זריקת עוגן, "התקעות" בנקודה כי אין חשק לרוץ להרים עוגן, בהמשך כל הקטע של צמצום מרחק ושחרור העוגן, נשרפו זמן וכוחות... סורק ומנסה פחות מקומות ואזורים... בולוס בדריפט דריפט משמע הסחפות הסירה על פני המים כתוצאה של השפעת הרוח והשפעה פחותה של זרמים. הנכון הוא לייצב את הסירה דופן לכיוון הרוח, במיוחד אם יש 3 אנשים ומעלה. רצוי שכולם ישבו בדופן הפונה אל הרוח- למנוע מצב בו החוט "הולך מתחת לסירה". הרעיון הוא שהרוח "דוחפת" את הסירה וכך בכל זריקה אתה בעצם במקום חדש ובדרך זו סורקים שטח... ככלל, בדריפט על קרקע סלעית רצוי לשחרר חוט ולא להזיז ולמשוך לכיוונך את החוט, מכמה סיבות: א. "משחקים" של הזזת/גרירת העופרת על הסלעים- מגדילה סיכויי ההיתפסות של הריג בסלעים. ב. הזזת הריג במקרים רבים מקפיצה לכיוון הפתיון ברקנים- שמגיעים ראשונים , לא הדג המועדף בבולוס. ג. הדעה הרווחת הינה שאי הזזת הפתיון מגדילה הסיכוי לתפיסת דג גדול, הזזה מקפיצה קטנים sml17; היתרונות והחסרונות עומדים ביחס הפוך לאלו שבשיטת העוגן sml45; חסרון נוסף ביחס לעוגן: הסיכוי להתפס עם הריג בסלעים, הרבה יותר גדול בדריפט. שיקולים- מתי דריפט ומתי עוגן יש מספר שיקולים לבחירת הסגנון ואפרט: 1. עוצמת הרוח. 2. הזרם, עוצמתו ו"השילוב" בינו לבין הרוח. 2. העומק. 3. "סגנון האכילות" באותו יום- באיזו שיטה יותר אכילות. **עוצמת הרוח**: זהו גורם חשוב בהחלט, מאחר שרוח חזקה מידי הופכת בולוס בדריפט לסיוט על מזוכיזם. הרוח היא הגורם הדומיננטי שמשפיע על מהירות הדריפט (יש כמובן השפעה גם למבנה הסירה)- רוח חזקה של 15 קשר למשל, גורמת לדריפט מהיר במיוחד וכפועל יוצא: א. משתחרר המון חוט מהשפולה בקצב מסחרר, תוך זמן קצר ובהעדר תפיסה צריך לאסוף 300מ' חוט, ומי שעושה זאת ברצף משך שעה- מרגיש די מותש מהענין. לשם המחשה, מהירות דריפט של 2 קשרים משמע שחרור 60מ' חוט לדקה ובחלוף 5 דקות ללא "אכילה" יש לאסוף 300מר חוט!!!! ב. בקרקעית סלעית קצב התפסות הריג בסלעים גדול הרבה יותר, וכך קצב איבוד הריגים. ג. גם אם היינו באזור טוב, בתוך דקות אנחנו הרחק משם... ד. בדריפט חזק עם שחרור אינטנסיבי של חוט, הרבה יותר קשה להרגיש "אכילות" של הדג. --רוח קלה יוצרת דריפט נעים ואיטי, שמאפשר לסרוק אזורים וגם לשהות באזור מוצלח זמן ממושך יחסית... **הזרם והשפעתו** זרם חזק משפיע אף הוא, הן בשיטת הדריפט והן בשיטת העוגן. *בדריפט, אם הזרם הוא בכיוון הרוח (למשל רוח צפונית+ זרם צפוני), מהירות הדריפט מתגברת. אם הזרם בכיוון מנוגד לכיוון הרוח- מהירות הדריפט מואטת. *בשיטת העוגן, במצב של רוח קלה עם זרם נגדי /צידי לכיוון הרוח, הסירה עשויה להתחיל "להשתגע", משמע לשנות כיוונים (במקום להיות חרטום מול הרוח) כך שהחבל פתאום מתחת לסירה, כך החוטים... *זרם חזק יוצר "קשת" בחוט, כלומר יש הרבה חוט "מת" בין המקל ו/או האצבע על החוט- לבין העופרת. **העומק** לעומק בו מתבצע הבולוס יש כמה היבטים בעלי חשיבות: א. ככלל, ככל שמעמיקים לרוב הזרם חזק יותר, על כל המשתמע מכך לגבי חסרונותיו והפרעותו של זרם חזק. ב. העומק משפיע על דגי המטרה: לרוב (ואינני מדבר על סנפנים-"מולים"-זרבידות) מקובל להניח, כי במים רדודים (6-20מ') רוב הדגים יותר קטנים ויש יותר אכילות, וכי במים עמוקים (30מ' ומעלה) יש יותר גדולים אך קצב האכילות יותר איטי. לא רק מקובל להניח- בפועל זה המצב ברוב המקרים. משמע, אם הדריפט חזק מאוד יש מצב בו שוב ושוב משחררים ואוספים המון חוט ללא אכילות. ג. אם חושבים על עוגן במים עמוקים, יש לזכור כי- *ככל שהעומק גדול והחבל ארוך יותר, קשה יותר לשחרר את העוגן מהסלע. *למשוך 50מ' עוגן- זה לא כמו למשוך 15מ'. יופי של מכון כושר, אך לא בעיתוי הנכון... *כשיש פחות דגים בשטח, גדל הסיכוי ליםול על אזור "מת" ולהתייבש ללא שינוי מיקום... **סגנון האכילות** חרף סיעורי מוחות שערכנו לא אחת, חבריי ואני לא פענחנו באופן מובהק מדוע זה כך או אחרת, אך יש ימים בהם האכילות טובות יותר בדריפט וימים בהם האכילות טובות יותר על עוגן sml102; **תובנות ומסקנות** לאור כל השיקולים שפורטו ומתוך נסיוני, יש כמה וכמה תובנות ומסקנות, מבחינתי לפחות: 1. בדריפט חלש, עדיף לעבוד בדריפט ולא על עוגן. בדריפט חזק מאוד, עדיף ולעיתים מתחייב לעבוד בשיטת העוגן ולא בדריפט. 2. במים עמוקים יש עדיפות לדריפט- אלא אם עצמת הדריפט חזקה מאוד שאז מוטב עוגן. במים רדודים: תלוי בעצמת הדריפט ובאמור בסעיף הבא. 3. בדריפט בינוני בעיקר, אך גם בכלל (למעט דריפט חזק מאוד), ניתן לנסות את שתי השיטות, לבחון באיזו שיטה הדיג עובד טוב יותר ובאיזו יש יותר "אכילות". אציין כי בעבר, באזורי חיפה-נהריה, בנקודה על עוגן לעיתים היינו עומדים שעתיים ותופסים בקצב, עוברים נקודה - אותו דבר וחוזר חלילה. הדבר השתנה בשנים האחרונות: בכל נקודה דגים ספורים- וצריך להרים עוגן ולזוז כי האכילות מפסיקות תוך 10 דקות. כך לרוב שהרי בים אין "תמיד". 4. השיטה המשולבת- חיפוש והתמקדות: לא אחת נהגתי לדוג בדריפט, אם נתקלתי באכילות מהירות ותפיסת דג יפה- הייתי חוזר לנקודה ומוריד עוגן. משמע- דריפט לצורך איתור נקודה שיש בה "אקשן", ואז הורדת עוגן בנקודה אליה חוזרים. *********************************8 ברור שלא מיציתי הכל רק את הרוב ;) כמו שציינתי בפתח הדברים, הארות והערות כמו גם כל תוספת ושתוף בידע- יתקבלו בברכה... בנוסף, כמובן שאם יש שאלות או הסתייגויות או הסכמות, זה הזמן והמקום להעלותם- גם בסיעור מוחות של הותיקים וגם לטובת ה"חדשים" בתחום הבולוס מסירה... t39 משובח רפי ! יופי של סקירה על כל מגוון ההיבטים. thumbUp; תודה רבה. give_rose; כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות- רפי) תגובה על ידי: שובל ים על דצמבר 20, 2011, 16:19:26 PM יש מצב להסבר? תודה מראש give_rose; עושה רושם שניתן הסבר מקיף 999s; כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה תגובה על ידי: הנצרתי מס 1 על דצמבר 20, 2011, 18:53:13 PM קצת באיחור, אך עדיף מאוחר מאשר... זה כבר מאמר ולא תגובה [/b] נחתה עלי מוזה לכתוב בהרחבה, מקווה שתשרשרו כאן "תרומתכם"- הערות והארות כדי שנמקסם את מה שניתן למצות מהדיון המענין הזה... בולוס על עוגן בולוס על עוגן, משמע מגיעים לנקודה מסוימת, זורקים עוגן ומורידים פתיונות. ההתייחסות היא לעוגן על קרקעית סלעית ולא "עוגן חול" שמיועד לקרקעית חולית. ככלל יש לשחרר מספיק חבל אך לא יותר מידי, ואסביר: *אתחיל בכל שהעקרון הוא שככל שהים יותר גלי צריך לשחרר יותר חבל, מהסיבה הפשוטה, שהסירה עולה ויורדת לפי גובה הגלים, החבל משתחרר ונמתח והעוגן מקבל "מכת ניעור"- שתהיה חזקה יותר ככל שהגל גבוה יותר וככל שהזוית של החבל כלפי הסירה כהה יותר. אם למשל נניח שעומדים "פיקו" - כלומר חבל העוגן יורד מהסירה ישר למטה בזוית 90 מעלות (ביחס לפני המים), כל ניעור קל יביא די מהר לשחרור העוגן מהסלע (כמעט תמיד). לכן גם כשרוצים לשחרר עוגן ועושים זאת ידנית, משמדלים להגיע "פיקו" מעל העוגן ולתת "מכות ניעור". מכאן, ככל שהזוית של החבל ביחס אל פני המים "חדה" יותר- והיא נעשית יותר ויותר חדה ככל שמשחררים יותר חבל, "מכות הניעור" שנוצרות מהגלים פחות משפיעות וקטן הסיכוי לשחרור לא רצוי של העוגן. לכן, העקרון הוא לשחרר כמה שצריך, ולא יותר מידי משתי סיבות: א. בשביל מה להתאמץ סתם ולבזבז זמן וכח על משיכת 100מ' חבל?! ב. רוצים לשנות נקודה בסביבה בלי כל הכרוך בשחרור העוגן? משחררים 30-40מ' חבל ושיניתם נקודה :) *ככלל, לאחר השלכת עוגן הסירה מתייצבת חרטום מול הרוח.... *היתרונות הגדולים: 1. אם נופלים על נקודה "חמה", אתה נשאר במקום ולא נגרר ממנו הלאה, בולמוס האכילה מותיר את הדגים באזור, התרחקות עשויה להביא לפיזור האסיפה... 2. משך הזמן מהזריקה ועד הוצאת הדג קצר יותר (נחסך מאמץ וזמן לאיסוף החוט ששוחרר בדריפט)- נותן לך באותו פרק זמן הרבה יותר זריקות... 3. מאפשר לאנשים לדוג משני צידי הסירה, פחות צפיפות בכל דופן... החסרון הגדול: נפלת על נקודה חלשה, בזבזת זמן על זריקת עוגן, "התקעות" בנקודה כי אין חשק לרוץ להרים עוגן, בהמשך כל הקטע של צמצום מרחק ושחרור העוגן, נשרפו זמן וכוחות... סורק ומנסה פחות מקומות ואזורים... בולוס בדריפט דריפט משמע הסחפות הסירה על פני המים כתוצאה של השפעת הרוח והשפעה פחותה של זרמים. הנכון הוא לייצב את הסירה דופן לכיוון הרוח, במיוחד אם יש 3 אנשים ומעלה. רצוי שכולם ישבו בדופן הפונה אל הרוח- למנוע מצב בו החוט "הולך מתחת לסירה". הרעיון הוא שהרוח "דוחפת" את הסירה וכך בכל זריקה אתה בעצם במקום חדש ובדרך זו סורקים שטח... ככלל, בדריפט על קרקע סלעית רצוי לשחרר חוט ולא להזיז ולמשוך לכיוונך את החוט, מכמה סיבות: א. "משחקים" של הזזת/גרירת העופרת על הסלעים- מגדילה סיכויי ההיתפסות של הריג בסלעים. ב. הזזת הריג במקרים רבים מקפיצה לכיוון הפתיון ברקנים- שמגיעים ראשונים , לא הדג המועדף בבולוס. ג. הדעה הרווחת הינה שאי הזזת הפתיון מגדילה הסיכוי לתפיסת דג גדול, הזזה מקפיצה קטנים sml17; היתרונות והחסרונות עומדים ביחס הפוך לאלו שבשיטת העוגן sml45; חסרון נוסף ביחס לעוגן: הסיכוי להתפס עם הריג בסלעים, הרבה יותר גדול בדריפט. שיקולים- מתי דריפט ומתי עוגן יש מספר שיקולים לבחירת הסגנון ואפרט: 1. עוצמת הרוח. 2. הזרם, עוצמתו ו"השילוב" בינו לבין הרוח. 2. העומק. 3. "סגנון האכילות" באותו יום- באיזו שיטה יותר אכילות. **עוצמת הרוח**: זהו גורם חשוב בהחלט, מאחר שרוח חזקה מידי הופכת בולוס בדריפט לסיוט על מזוכיזם. הרוח היא הגורם הדומיננטי שמשפיע על מהירות הדריפט (יש כמובן השפעה גם למבנה הסירה)- רוח חזקה של 15 קשר למשל, גורמת לדריפט מהיר במיוחד וכפועל יוצא: א. משתחרר המון חוט מהשפולה בקצב מסחרר, תוך זמן קצר ובהעדר תפיסה צריך לאסוף 300מ' חוט, ומי שעושה זאת ברצף משך שעה- מרגיש די מותש מהענין. לשם המחשה, מהירות דריפט של 2 קשרים משמע שחרור 60מ' חוט לדקה ובחלוף 5 דקות ללא "אכילה" יש לאסוף 300מר חוט!!!! ב. בקרקעית סלעית קצב התפסות הריג בסלעים גדול הרבה יותר, וכך קצב איבוד הריגים. ג. גם אם היינו באזור טוב, בתוך דקות אנחנו הרחק משם... ד. בדריפט חזק עם שחרור אינטנסיבי של חוט, הרבה יותר קשה להרגיש "אכילות" של הדג. --רוח קלה יוצרת דריפט נעים ואיטי, שמאפשר לסרוק אזורים וגם לשהות באזור מוצלח זמן ממושך יחסית... **הזרם והשפעתו** זרם חזק משפיע אף הוא, הן בשיטת הדריפט והן בשיטת העוגן. *בדריפט, אם הזרם הוא בכיוון הרוח (למשל רוח צפונית+ זרם צפוני), מהירות הדריפט מתגברת. אם הזרם בכיוון מנוגד לכיוון הרוח- מהירות הדריפט מואטת. *בשיטת העוגן, במצב של רוח קלה עם זרם נגדי /צידי לכיוון הרוח, הסירה עשויה להתחיל "להשתגע", משמע לשנות כיוונים (במקום להיות חרטום מול הרוח) כך שהחבל פתאום מתחת לסירה, כך החוטים... *זרם חזק יוצר "קשת" בחוט, כלומר יש הרבה חוט "מת" בין המקל ו/או האצבע על החוט- לבין העופרת. **העומק** לעומק בו מתבצע הבולוס יש כמה היבטים בעלי חשיבות: א. ככלל, ככל שמעמיקים לרוב הזרם חזק יותר, על כל המשתמע מכך לגבי חסרונותיו והפרעותו של זרם חזק. ב. העומק משפיע על דגי המטרה: לרוב (ואינני מדבר על סנפנים-"מולים"-זרבידות) מקובל להניח, כי במים רדודים (6-20מ') רוב הדגים יותר קטנים ויש יותר אכילות, וכי במים עמוקים (30מ' ומעלה) יש יותר גדולים אך קצב האכילות יותר איטי. לא רק מקובל להניח- בפועל זה המצב ברוב המקרים. משמע, אם הדריפט חזק מאוד יש מצב בו שוב ושוב משחררים ואוספים המון חוט ללא אכילות. ג. אם חושבים על עוגן במים עמוקים, יש לזכור כי- *ככל שהעומק גדול והחבל ארוך יותר, קשה יותר לשחרר את העוגן מהסלע. *למשוך 50מ' עוגן- זה לא כמו למשוך 15מ'. יופי של מכון כושר, אך לא בעיתוי הנכון... *כשיש פחות דגים בשטח, גדל הסיכוי ליםול על אזור "מת" ולהתייבש ללא שינוי מיקום... **סגנון האכילות** חרף סיעורי מוחות שערכנו לא אחת, חבריי ואני לא פענחנו באופן מובהק מדוע זה כך או אחרת, אך יש ימים בהם האכילות טובות יותר בדריפט וימים בהם האכילות טובות יותר על עוגן sml102; **תובנות ומסקנות** לאור כל השיקולים שפורטו ומתוך נסיוני, יש כמה וכמה תובנות ומסקנות, מבחינתי לפחות: 1. בדריפט חלש, עדיף לעבוד בדריפט ולא על עוגן. בדריפט חזק מאוד, עדיף ולעיתים מתחייב לעבוד בשיטת העוגן ולא בדריפט. 2. במים עמוקים יש עדיפות לדריפט- אלא אם עצמת הדריפט חזקה מאוד שאז מוטב עוגן. במים רדודים: תלוי בעצמת הדריפט ובאמור בסעיף הבא. 3. בדריפט בינוני בעיקר, אך גם בכלל (למעט דריפט חזק מאוד), ניתן לנסות את שתי השיטות, לבחון באיזו שיטה הדיג עובד טוב יותר ובאיזו יש יותר "אכילות". אציין כי בעבר, באזורי חיפה-נהריה, בנקודה על עוגן לעיתים היינו עומדים שעתיים ותופסים בקצב, עוברים נקודה - אותו דבר וחוזר חלילה. הדבר השתנה בשנים האחרונות: בכל נקודה דגים ספורים- וצריך להרים עוגן ולזוז כי האכילות מפסיקות תוך 10 דקות. כך לרוב שהרי בים אין "תמיד". 4. השיטה המשולבת- חיפוש והתמקדות: לא אחת נהגתי לדוג בדריפט, אם נתקלתי באכילות מהירות ותפיסת דג יפה- הייתי חוזר לנקודה ומוריד עוגן. משמע- דריפט לצורך איתור נקודה שיש בה "אקשן", ואז הורדת עוגן בנקודה אליה חוזרים. *********************************8 ברור שלא מיציתי הכל רק את הרוב ;) כמו שציינתי בפתח הדברים, הארות והערות כמו גם כל תוספת ושתוף בידע- יתקבלו בברכה... בנוסף, כמובן שאם יש שאלות או הסתייגויות או הסכמות, זה הזמן והמקום להעלותם- גם בסיעור מוחות של הותיקים וגם לטובת ה"חדשים" בתחום הבולוס מסירה... t39 אם נדבר על העדפות אז בהחלט מעדיף דריפט על עוגן ויש סיבות 1: עניין של הרגל ..כל החיים יצאנו ודגנו בדריפט ..עוגן רק לעתים רחוקות מבחינת עוצמת הדריפט ואחרי כל היציאות שהיו פשוט התרגלנו ומסתדרים יפה עם זה 2: דעה אישית אולי נכונה אולי לא ומכיוון שהפסקתי לצאת לטרגט דגים קטנים פרט לימים שמתעוררת הדודה אז יש דעה אישית שהדג המטורגט מפחד מהרעשים שגורם העוגן !! מלכות ופרידות נחשבים לדגים פחדנים ביותר ..עוגן שכל 2 שניות חוטף מכה מהסירה הופך ךהיות מין קונגו מרעיש שמפחיד ומבריח את כל הדגים באזור ...מכל הורדות העוגן שהיו בעמק המלכות לא נתפס אפילו דג אחד לרפואה ..בדריפט ולא משנה עוצמתו תמיד נתפסו מלכות יפות הוכחה חותכת לדג זה וכמה מפחד מרעשים זה השיטה הפסולה עם הורדת שרשרת ברזל השיטה מאד פשוטה..רשת מסביב לנקודה והורדת שרשרת ברזל כבדה שגורמת לרעשים בקרקעית הדג בורח ומתפזר לכל כיוון ונתפס ברשת מסביב !! בהמון יציאות ולפני שהגיע דייג השרשרת נתפסו דגים חופשי..עם הורדת השרשרת ותחילת הגרירה והרעשים הכל פשוט נעלם !! אישית ולמרות כל היתרונות שיש בעוגן עדיין מעדיף את הדריפט בלי שום קשר לעוצמתו כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות- רפי) תגובה על ידי: rafi על ספטמבר 29, 2014, 21:50:05 PM לקראת עונת הבולוס ברדודים, מוקפץ לטובת מי שפספס ומי שמעוניין לשאול....
כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות- רפי) תגובה על ידי: UZIK על אוקטובר 05, 2014, 00:45:07 AM רפי
ממצה מאוד רוצה רק להוסיף שניראה לי שאם אני מוריד עוגן מהקיק והוא ניתפש בקרקעית ולמעשה אני מתרחק ממנו 60-70 מטר לא תהיה הרעשה והפחדה של הדגים.(ביחוד עם אני לא משתמש בשרשרת) ענין נוסף זה לילמוד להוריד את העוגן נכון כך שלמרות הרוח עדין אני ימצה מעל הנקודה. בנוסף אני רוצה להזכיר לחברה בעלי סירות את הפטנט של הרמת העוגן בשימוש בבויה(מיכל פלסטי גדול)שעם השייט העוגן עולה למעלה ולמעשה נתקעת השרשרת בתוך ידית המצוף כך שנותר רק לאסוף את החבל בקלות ללא מאמץ . מי שלא הבין בדיוק מוזמן לדבר איתי זה מאוד פשוט ומקל בזמן תיקוני מיקום או הרמה של העוגן. עוזי 0526067782 כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות- רפי) תגובה על ידי: rafi על אוקטובר 05, 2014, 03:27:19 AM רפי ממצה מאוד רוצה רק להוסיף שניראה לי שאם אני מוריד עוגן מהקיק והוא ניתפש בקרקעית ולמעשה אני מתרחק ממנו 60-70 מטר לא תהיה הרעשה והפחדה של הדגים.(ביחוד עם אני לא משתמש בשרשרת) ענין נוסף זה לילמוד להוריד את העוגן נכון כך שלמרות הרוח עדין אני ימצה מעל הנקודה. בנוסף אני רוצה להזכיר לחברה בעלי סירות את הפטנט של הרמת העוגן בשימוש בבויה(מיכל פלסטי גדול)שעם השייט העוגן עולה למעלה ולמעשה נתקעת השרשרת בתוך ידית המצוף כך שנותר רק לאסוף את החבל בקלות ללא מאמץ . מי שלא הבין בדיוק מוזמן לדבר איתי זה מאוד פשוט ומקל בזמן תיקוני מיקום או הרמה של העוגן. עוזי 0526067782 כל מילה במקום עוזי, יפה לראות את נכונותך לסייע בהסברים לחברים גם טלפונית thumbUp; מבחינת הורדה נכונה של העוגן כפי שציינת, זה לעצור ולראות מהיכן בדיוק מגיעה הרוח (לעיתים מסתייע בשקית נילון כלשהיא - פותח אותה בשתי ידיים וכשהיא מול הרוח היא מתמלאת אוויר ותופסת כיוון), או אז עולים אל מול הרוח למרחק הרלוונטי הרצוי מהנקודה, מורידים עוגן והרוח מוליכה אותך לנקודה... הפטנט שציינת מצוין, יש לי חברים שעובדים כך, עם מצוף ותופסן ("קליפס") מתאים... מצריך כמובן לדעת ולהבין איך ולאן נוסעים כדי לשחרר... כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות- רפי) תגובה על ידי: rafi על דצמבר 20, 2016, 17:19:41 PM מוקפץ בעקבות דיון שעלה ביומן דוחות הדיג בדו"ח של סאמח...
וגם לטובת מי שפספס... כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות- רפי) תגובה על ידי: shragam על דצמבר 22, 2016, 12:31:53 PM thumbUp; דיון מעניין
כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות- רפי) תגובה על ידי: צור. על דצמבר 22, 2016, 22:07:46 PM תודה על הקפצת הדיון
יש הרבה חומר מעניין לקרוא כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות- רפי) תגובה על ידי: ruviva על דצמבר 22, 2016, 22:21:55 PM רפי, הזכרת את מכות הניעור בעת עמידה על עוגן, לריכוך מכות הניעור, אני מוסיף טפף באמצע החבל, כך שהטפף מהווה בולם זעזועים ומכות הניעור מורגשות פחות. ( מוריד עוגן על סלע משחרר קצת יותר מעומק המים ואז קושר טפף לחבל ומשחרר עוד קצת חבל בצורה זו החבל מהסירה לא הולך ישירות לעוגן אלא מקבל בטן שמהווה בולם זעזועים).
כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות- רפי) תגובה על ידי: אספנות על ינואר 01, 2017, 21:48:32 PM אצלי העוגן נועד רק לשבתות עם המשפחה מאחורי האי בעכו
אין יתרון לעוגן בדייג רק חסרון...זה מבעס שהעוגן נתפס.... דריפט תמיד מביא יותר דגים כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות- רפי) תגובה על ידי: rafi על ינואר 04, 2017, 02:09:36 AM אצלי העוגן נועד רק לשבתות עם המשפחה מאחורי האי בעכו אין יתרון לעוגן בדייג רק חסרון...זה מבעס שהעוגן נתפס.... דריפט תמיד מביא יותר דגים אילן יקירי, עם "רקורד" של הרבה מאות של יציאות בולוס, על עוגן ובדריפט, משמע על סמך הרבה נסיון אישי, חולק על מה שכתבת - ובגדול! לא ארחיב בדוגמאות ובהסברים המפורטים שהעליתי בתגובות שלי בדו"ח של סאמח, בקישור הזה - http://www.israelsportfishing.co.il/index.php?option=com_smf&Itemid=41&topic=27867.0 הימים הכי טובים ומוצלחים שלי בבולוס (מדבר בעומקים של עד 30 מטר) היו על עוגן. במיוחד כמובן מדבר על מצב של רוח ודריפט חזק אך גם בדריפט בינוני. מזכיר לך כי הדגים לא יודעים אם אתה על עוגן או בדריפט, מבחינתם זה פתיון בקרקעית. יתרונות וחסרונות של עוגן לעומת דריפט?! בבקשה - 1. על עוגן אתה מקבל הרבה יותר זמן דיג והרבה יותר זריקות - מדבר על מצב בו הפתיון הגיע לקרקעית. הסבר: *בעומק 20מ' אתה מוריד 21-23מ' חוט (עד הגעת העופרת לקרקעית) ואוסף את אותה כמות חוט. *בדריפט בינוני עד מהיר אתה מוריד 25-32מ' חוט (עד הגעת העופרת לקרקעית) - תלוי במשקל העופרת, אם הדג לא אכל לך תוך שתי דקות זה כבר 45-70 מטר חוט לאסוף, בקיצור, על כל זריקה בדריפט בינוני עד מהיר יש לך 2-8 זריקות כשאתה על עוגן - תלוי במהירות הדריפט וקצב האכילות. 2. על עוגן אתה יכול להנעל על ריכוז דגים טוב ולחגוג - בדריפט אתה תאבד את הלהקה. עלית בדריפט על נקודה טובה ואז אתה נסחף עם הדריפט, אתה גם נסחף להמשיך עם הדריפט גם כשהאכילות נחלשות ("אולי תכף יחזרו לאכול" + עצלנות מובנית להתניע ולחזור על הקו), ואז כשאתה מחליט לחזור סופסוף אל "איפה שאכלו" אז לך תבזבז שוב זמן על חזרה למקום וחיפוש מיקום האכילות, ותקווה כי במקרה של פרידות שבינתיים הן לא נדדו. להזכיר, כשיש פתיון במים והדגים באמוק של אכילה, אלו שטעמו ולא נתפסו כמו גם אלו שלא טעמו וראו את חבריהם טורפים, נשארים בסביבה לאתר עוד פירורי מזון - ומדבר על מצב של הלהקות הגדולות דווקא. 3. מזכיר כי בדריפט, הרבה יותר פעמים הריג נתפס בסלע ויותר קשה לשחרר בלי נזקים - אז במקום יותר זמן עם חוט ופתיון במים אתה מקדיש את חלקו לקשירת ריג חדש. לכן, בדריפט בינוני עד מהיר השיטה שלי פשוטה ובדריפט מהיר מאוד מעדיף לצפות ב"מתנדב" - ממתינים עד שתהיה תפיסה ועוד אחת של דגים יפים, חוזרים ומורידים עוגן, עם אפשרות לתקן מיקום ע"י שחרור 20 ואח"כ עוד 20מ' חבל עוגן. יותר מידי פעמים זה עבד נפלא והעמיד אותי על להקות יפות עם 20-120 דקות של "מוריד ומעלה". *בדריפט איטי מסכים שהעוגן מיותר - אם כי במקרה חריג של מתקפה מטורפת אוריד עוגן כדי לא לאבד את הנקודה עם ההסחפות בדריפט האיטי. לגבי "העוגן נתפס": תמיד השתמשתי בעוגן חתול עם 3 או 4 שיניים, תוך הקפדה על עובי אופטימלי של קוטר הברזל: לא דק מידי כדי שבמצב של רוח מאוד חזקה הלחץ של משקל הסירה לא יישר את שיני העוגן, לא עבה מידי באופן שכאשר ייתקע העוגן לא אוכל לשחרר... המידה האופטימלית לסירה כך שניתן במידה והעוגן לא משתחרר, לעמוד "פיקו" ואז לתת מנוע - שיני העוגן יתיישרו במידה זו או אחרת ולזה מיועד צינור הברזל שבסירה (לכופף בחזרה את השן שהתיישרה). שנים וחרף אינספור הטלות עוגן (5-15 בלילה) - מעולם לא איבדתי עוגן. כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות- רפי) תגובה על ידי: rafi על ינואר 04, 2017, 02:16:18 AM רפי, הזכרת את מכות הניעור בעת עמידה על עוגן, לריכוך מכות הניעור, אני מוסיף טפף באמצע החבל, כך שהטפף מהווה בולם זעזועים ומכות הניעור מורגשות פחות. ( מוריד עוגן על סלע משחרר קצת יותר מעומק המים ואז קושר טפף לחבל ומשחרר עוד קצת חבל בצורה זו החבל מהסירה לא הולך ישירות לעוגן אלא מקבל בטן שמהווה בולם זעזועים). מנסה להבין אם הבנתי נכון ראובן... אתה משחרר את העוגן ככלל ע"י התנעה ונסיעה?! כי אם כן - זה מאוד מסתדר לי ומכיר את השיטה. שיטה מצוינת שעובדת היטב, אכן עדיף אז טפף או מצוף ועדיף גם נסיעה "מעגלית" סביב העוגן... כי אם זה שחרור ידני - ע"י עמידת פיקו מעל העוגן ושחרור ע"י "מכות ניעור" עם היד - אני מעדיף דווקא שיהיה זעזוע כי עם "בטן" שנוצרת גם במצב שלא עומדים "פיקו" אז הניעור פחות אפקטיבי וסיכויי שחרור העוגן ע"י ניעור ידני קטנים יותר ולרוב צריך לנער הרבה יותר. מסוקרן להתיחסותך גם אם דעתך שונה מדעתי לגבי מה שכתבתי או חלק מהדברים כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות- רפי) תגובה על ידי: ruviva על ינואר 04, 2017, 04:44:51 AM רפי, לא התכוונתי לצורת שיחרור העוגן, אלא לצורת העגינה,
מוריד עוגן, כשהעוגן מגיע לסלע משחרר מעט חבל וקושר טפף, וממשיך לשחרר עוד חבל. כך שביני לבין העוגן נמצא הטפף . הטפף יוצר "בטן" לחבל ועם הגלים הוא שוקע ועולה כך שהוא מהווה בולם זעזועים ופחות מרגישים את המכות של הסוואלים בזמן העגינה. כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות- רפי) תגובה על ידי: rafi על ינואר 07, 2017, 00:55:51 AM רפי, לא התכוונתי לצורת שיחרור העוגן, אלא לצורת העגינה, עכשיו הבנתי sml45;מוריד עוגן, כשהעוגן מגיע לסלע משחרר מעט חבל וקושר טפף, וממשיך לשחרר עוד חבל. כך שביני לבין העוגן נמצא הטפף . הטפף יוצר "בטן" לחבל ועם הגלים הוא שוקע ועולה כך שהוא מהווה בולם זעזועים ופחות מרגישים את המכות של הסוואלים בזמן העגינה. רעיון מצוין ומודה - עד היום מעולם לא חשבתי על זה... כך גם לא נתקלתי בזה אצל חברים שיצאתי בסירות שלהם... אך כעת כשאני חושב על זה - מאוד הגיוני... מה גם שאתה הרי מדבר מנסיונך... רעיון מעולה כדי להפוך את הישיבה בסירה בבולוס על עוגן ובים גלי - להרבה פחות מטלטלת thumbUp; כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות- רפי) תגובה על ידי: UZIK על מרץ 25, 2017, 15:05:23 PM רפי, תודה רבה על ההסבר המפורט והאיכותי. מה שכתבת לגבי בולוס מקרין גם לגבי ג'יגינג ואיך לפעול בג'יגינג. אתה לא דיברת על עוגן צף, אבל עכשיו אנחנו בחסקה מורידים שני עוגנים צפים(שניים- בשביל לייצב את החסקה) וזה עושה את העבודה טוב, חוץ ממצבים כפי שדיברת שהזרם והרוח לא בהרמוניה ויש לפעמים קצת הרפייה של אחד החוטים וסיבוב החסקה. אני חושב שכדאי במצבים כאלו להשתמש בעוגנים צפים בגודל שונה כדי שיהיה לאחד יותר התנגדות מאשר השני, בשביל לקזז את הגורם שגורם לסירה להסתובב עם שני העוגנים הזהים (שקית פסולת בניין חצי טון) אשמח לקצת תובנות על עוגן צף מה מידות שאני זקוק להן בחסקה האם כדאי לקנות או להשתמש בשק בנין. תודה עוזי 0526067782 כותרת: בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות- רפי) תגובה על ידי: rafi על ינואר 24, 2018, 20:32:28 PM רפי, תודה רבה על ההסבר המפורט והאיכותי. מה שכתבת לגבי בולוס מקרין גם לגבי ג'יגינג ואיך לפעול בג'יגינג. אתה לא דיברת על עוגן צף, אבל עכשיו אנחנו בחסקה מורידים שני עוגנים צפים(שניים- בשביל לייצב את החסקה) וזה עושה את העבודה טוב, חוץ ממצבים כפי שדיברת שהזרם והרוח לא בהרמוניה ויש לפעמים קצת הרפייה של אחד החוטים וסיבוב החסקה. אני חושב שכדאי במצבים כאלו להשתמש בעוגנים צפים בגודל שונה כדי שיהיה לאחד יותר התנגדות מאשר השני, בשביל לקזז את הגורם שגורם לסירה להסתובב עם שני העוגנים הזהים (שקית פסולת בניין חצי טון) אשמח לקצת תובנות על עוגן צף מה מידות שאני זקוק להן בחסקה האם כדאי לקנות או להשתמש בשק בנין. תודה עוזי 0526067782 לצערי זה התפספס לי עוזי... לחסקה הייתי הולך על קוטר של 70-80 ס"מ... אין לי מושג איך זה יעבוד עם שק בניין, בזמנו ולסירה שלי - קניתי.. |