פורום הדיג הספורטיבי בישראל

שלום חברים
עניין כשרות הדגים עלה פה וגם במקומות אחרים, אנסה להעביר את החשיבות לנושא בצירוף מאמרים מהרשת.
איזה דגים כשרים ?
כשרות באופן כללי

כשרות הדג


דג כשר הינו דג שיש עליו סנפירים וקשקשים. אמרו לנו רבותינו זכרונם לברכה, שכל דג שיש לו קשקשת יש לו ג"כ סנפיר. אבל להיפך אינו נכון. ולכן למעשה אם מגיע לידינו חתיכת דג שיש עליו קשקשת, אנו יכולים להיות בטוחים שזו חתיכה של דג כשר ומותר לאכלו וזה מה שאנו רואים בדג נסיכת הנילוס, חתיכת דג עם פס של קשקשת לזיהוי שהוא דג טהור.
רב הסוגים של הדגים שישנם בעולם אינם כשרים, ולכן צריך זהירות גדולה בקניית דגים. יש אפילו באותה משפחה של דגים זנים כשרים וזנים טמאים. לדוגמא: "טונה" הוא שם כללי שיותר מעשרה זנים של דגים בגדלים שונים (ישנם - 3 ק"ג ועד לעשרות ק"ג) בצורות ובצבעים קצת שונים. לכן ככלל אין לסמוך על כשרותו של דג ע"פ שמו. כלומר, כאשר אומרים לנו שדג מסוים הוא טונה או דג סלמון זה אינה ראיה שהוא כשר וצריך לדרוש לראות קשקשת.
בנקודה הזאת אנו יכולים להיתקל בבעיה כשרותית קשה בשתי צורות של דגים שהרי מוכרים דגים שכבר א"א לדעת מה היה עם הסנפיר וקשקשת שלו הם.
1. דג פילה :
 דג פילה אינו זן של דג אלא שהמילה "פילה" היא מילה בלעז שפירושה - נתח בשר בלא עור ועצמות.
וכאן הדרך היחידה לזיהוי וודאי של הדג ע"י כך שמשאירים פס קשקשת, אבל בדג מסוג מרלוזה לא משאירים דבר על בשר הדג אלא מנקים אותו לגמרי. ולכן א"א לסמוך על מה שאומרים - "זה בסדר זה דג פילה".
2. דג מעובד או דג טחון:
היום כבר אין אפשרות לדעת מאיזה דג נוצר המוצר המעובד שלפנינו שהרי אבד זכרם של סימני הכשרות ולכן הפתרון היחיד של זיהוי הדג הוא ע"י ההכשר שלו. לכן אין לרכוש שום דג בשני הסוגים הללו בלא הכשר מוסמך ומוכר. כמו שהזכרנו לעי"ל בעמ'    צריך שיהיו שתי חתימות - חותם בתוך חותם על דגים שאין עליהם כרגע סימן של כשרות.
3. תולעים בדגים:
המצאותם של תולעים בדגים הינה תופעה שכיחה עד מאד, אבל לא מוכרת כ"כ בציבור הרחב. ישנם דגים שהם כמעט תמיד נגועים גם באופן חיצוני ע"ג העור וגם בחלקי הפנים של הדג. למשל, בדג קרפיון יש ברב המקרים חרקים גם ע"ג העור וגם בתוך הראש. יש דגים שבהם יש הימצאות של נגיעות בחלל הבטן כגון: דג      .
ב"ה ישנן חנויות שעליהן יש פיקוח על הדגים שיהיו נקיים מנגיעות של חרקים. כאלו יש בבני ברק וירושלים. גם כל "דגי תנובה" עוברים בדיקה לנגיעות לפני השיווק. ישנו אפילו סוג דג אחד, רוטברש (דג אדום) שבעיית הנגיעות היתה כ"כ קשה שלא ניתן היה להתגבר עליה והרבנות הראשית לישראל במשך כמה שנים לא נתנה אישור כשרות עליו.
4. ביצי דגים (קוויאר):
   
הזכרנו לעיל בפסקה על ביצי עופות שיש לנו כלל בתורה:כל שיוצא מן הטהור,טהור וכל שיוצא מן הטמא, טמא. כלומר, כל חומר שמופק  באופן טבעי  או אף בצורה מלאכותית  בחומר כשר הוא גם יהיה כשר. וכך הוא הדין  גם  בביצים, בהיותן ביצים של עופות או אפילו ביצים של דגים.  למעשה זאת אומרת שביצי דגים שיצאו מדג טהור הינן טהורות וכשרות לאכילה  וכמובן ההפך הוא גם נכון, דהיינו ביצי דגים טמאים הינן טמאות ואסורות באכילה.
עוד כלל ישנו שהזכרנו לעיל בענין כשרות הביצים והוא שלימדו לנו חז"ל את הדרך כיצד לזהות ביצים כשרות. ביצה כשרה הינה בצד אחד חדה ובצד השני לא חדה את בצורה כדורית. דהיינו שהביצה צריכה להיות כד בצד אחד, וחד בצד השני . אבל ביצה שהיא חד וחד או כד וכד זאת ביצה לא כשרה שיצא  מעוף טמא ולכן אסור לאכלה.
בביצי עופות רואים די בבירור את התופעה הטבעית הזאת, אבל בביצים של דגים  כמעט ואי אפשר להזות את צורת הביצה מרוב קטנותן.
עוד סימן מסרו לנו חז"ל והפעם אודות השינוי בצבע שיש בין ביצי דגים טהורים  לבין ביצי דגים טמאות. ביצים מדגים טהורים הן בצבע שחור וביצים שיצאו מדגים טמאות הן אדומות. אמנם  היום לא ניתן לסמוך על צבען של הביצי דגים בגלל שמסיבות מסחריות מוכרי הקוויאר לרוב משחירים אותן ע"י  תוספת צבע שחור. ולכן אין אפשרות לדעת האם הביצים הם שחורות או אדומות צבועות שחור.
לכן אין מנוס  אלא להכשיר ביצי דגים לאכילה אך ורק כאשר אנו יודעים בבירור מאיזה דג הם יצאו.
לצערינו ישנם גם כן זיופים  לכשרות הקוויאר, ולמעשה אין לרכוש ביצי דגים אלא בכשרות מהודרת ובמקום שאין חשש שיגיעו לשם מוצרים עם כשרויות מזויפות (רשתות שיווק מושגחות) .ונוסף על כך אין בשום פנים  ואופן לקנות ביצי דגים כאשר יש כיתוב בלעז ע"ג האריזה המקורית ומעליו מדביקה בעברית של היבואן.
בעית נגיעות של תולעים וטפילים  מאד שכיחה בביצי דגים, לדוגמא במוצר המכונה "איקרא". ולכן יש לרכושו רק כאשר יש עליו כשרות מהודרת כיון שהם בודקים לתולעים  כל אשכול ואשכול של ביצים לפני שעושים מהם את הממרח הזה.

למה לשמור כשרות בעידן המודרני?
מובן שהתשובה המוחלטת לשאלה הזאת היא "כי כך ציווה השם". עם זאת, יש גם תועלת פרקטית מוחשית לשומרי הכשרות היום:
1) רוחניות: התורה מלמדת אותנו שמזון שאינו כשר משפיע על הנשמה היהודית. הנשמה היא כמו אנטנה הקולטת גלים של אנרגיה רוחנית. אכילת מזון לא כשר פוגעת ביכולתה של הנשמה להתחבר לרוחניות. הנזק הזה מתוקן כאשר האדם חוזר לאכול מזון כשר.
2) צמיחה אישית: אם אדם יכול לשלוט במה שהוא אוכל ובזמני האכילה שלו, הוא יכול לשלוט גם בתחומים אחרים בחייו. כשרות דורשת מאיתנו להמתין בין בשר לחלב, ושלא נאכל בעלי חיים מסוימים או שילובים כאלה ואחרים של מזון (אפילו כשאנחנו רעבים!). כל זה מקנה שליטה עצמית, ומאפשר לנו לרומם את הצד הרוחני שלנו, בכך שאנחנו מכופפים את הדחפים החייתיים לבחירה מודעת.
3) טעמים בריאותיים: מאחורי כל תווית "כשר", עומד גוף כשרות אחראי, המעמיד לפחות אדם אחד (הנקרא "משגיח כשרות") אשר בדק את המרכיבים ואת תהליך ייצורו של המוצר שבידינו. תחת אותה השגחה, מובן שמזון כשר בריא יותר ונקי יותר. כשמדובר בבשר, לאחר השחיטה בודקים אם יש בבעלי החיים מורסה בריאוֹתיהם או בעיות בריאוּת אחרות. חלק הארי של הדם – האמצעי להתפתחות חיידקים בבשר – ממוצה ונשאב ממנו בתהליך המליחה. צדפות, רכיכות, סרטנים ופירות ים אחרים נושאים מחלות מעיים רבות ומהווים גורם לחרלת (מחלת עור). הבשר והחלב מתעכלים בגוף בקצב שונה שמכביד על הגוף. חזירים עלולים לשאת את זחלי הטריכינלה הטפיליים, והנמנעים מבשר חזיר מונעים את עצמם מן הסכנה הזאת.
4) לקח מוסרי: אנחנו לומדים לא להיות אכזריים – אפילו כלפי בעלי חיים. "לא תבשל גדי בחלב אמו" – הוא פסוק שמשמעותו המילולית הפשוטה אוסרת עלינו מעשה שיש בו אכזריות (ומשמעותו העמוקה היא האיסור לאכול חלב ובשר ביחד), ואנו לומדים ממנו גם שאסור לשחוט אֵם (בהמה) וצאצאה הצעיר באותו יום. אסור לנו להסיר איבר מחיה שלא הומתה (מנהג שהיה רווח קודם לעידן המקררים). כשאנחנו שוחטים בעל חיים, זה חייב להיעשות במינימום הכאב האפשרי. ואנו רואים שוב את ההרחקה מאכזריות באיסור אכילת עופות דורסים.
5) מסורת של דורות: אחד המפתחות להפיכת בית יהודי ל"יהודי" היא שמירה על הכשרות. כשאנחנו שומרים כשרות בבית, החיבור שלנו ליהדות וה'קרבן' שאנו מקריבים מושרשים בליבם של ילדינו לנצח. ומכיוון שמזון הוא בדרך כלל מרכזם של אירועים חברתיים, שמירה על כשרות יוצרת חַיִץ בין יהודים לשאינם יהודים, גדר מובנית נגד התבוללות. עבור רבים, הגשר בין העבר והעתיד הוא הארומה הרוחנית של המטבח הכשר.
בסופו של דבר, איננו יכולים לשער את מלוא עומקה של "שמירת הכשרות". כי כשרות היא הרבה מעבר למה שהפה מרגיש...
תודה רבה לרב קלמן פקוז


הארס והכשרות
מצאתי אסמכתא באתר שדן בענייני כשרות ועוד
קישור: http://www.hamachon.co.il/web/shut/shut2.asp?codeClient=1738&CodeSubWeb=0&id=481


שאלה      התקבלה בתאריך   כ"ו באלול התש"ע 05/09/2010

כותרת השאלה       דג ארס ודג קראס
תוכן       שלום הרב
חבר שאינו שומר תומ"צ דג דגים ומכר לי אותם (שלמים)
הוא אמר שיש בשקית 2 סוגי דגים :ארסים וקראסים.
לדבריו מנסיונו הוא גילה על סוג דגים אלו קשקשים.
הוא הביא לי את הדגים כשהם כבר מנוקים.
האם ניתן לסמוך על כך?
האם ניתן לצלם הדגים ולשלוח לרב על מנת שיפסוק האם הם כשרים?
תכננתי להכין אותם בחגים
אודה אם הרב יוכל לעזור.
פרטי התשובה      
כותרת התשובה       דג ארס ודג קראס
תוכן       הדגים שהזכרת בשאלתך כשרים הם. דג הארס על שני סוגיו כשר אמנם הבטן חלקה לגמרי אך בחלק הגב יש קשקשים. אמנם צריך קצת לטרוח כדי לגלותם אך בהחלט הם דגים כשרים כמו שציינתי בספרי תולעת שני סוף כרך שני. ואם הדייג הביא לך מנוקה אך עם העור ותוכל לזהות אין כל חשש. מאידך אם הם כעת לפניך ללא העור כלומר ללא סימני טהרה, לא תמיד אפשר לסמוך על הדייג ותלוי מאד במידת נאמנותו.


דג החרב
ישנם כמה סוגי דג חרב
לפי מה שהבנתי רק על נושא זה אפשר לכתוב מאמר שלם לכן אצרף קישור לנושא למי שירצה לקרוא בהרחבה
http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=366

אלוף אתה מומי.  icon_pray; icon_pray;

כל הכבוד על המאמר המושקע.

שיחקת אותה מומי  icon_pray; icon_pray;

כבוד על המאמר אחי  t39 t39 t39

 no1@ no1@ no1@

איזה מאמר מפואר sml41;
כל הכבוד לך כבוד  ;rabbi1

מומי
מאמר מרתק
למדתי כמה דברים. תודה icon_pray;

יש לי כמה שאלות שעלו במהלך הקריאה:
1. אם הטעם העיקרי לכשרות הוא הבריאות, האם דג שנתפס במקום מזוהם הוא לכאורה לא כשר? (אני לא עושה לך טיזינג לדיג בקישון אלא באמת משהו שקפץ לי)
2. כתבת שאסור לאכל לא כשר בשום מקרה - האם מבחינת התורה או חז"ל יש הקלות? למות מרעב ולא לאכל משהו לא כשר? מהי העמדה בעניין זה?
3. בעניין טהור מטהור - לפי מה שאתה אומר דבש שמקורו בדבורה שהיא כזכור חרק אמור היה ליהיות לא כשר.
4. בעניין הקשקשים - אני מבין שמספיק שרואים שהיה קשקש,  לא צריך להגזים ולדרוש פיסת עור עם הקשקש עליו. נכון?
5. הדם מבחינת ההלכה אינו כשר, נכון? האם עקרונית בדגים כגון טרחונים וטונות שיש להם הרבה דם יש לנקז את הדם?

מומי - אני בהלם  shoked2;

וחשבתי שאני יודע דבר או שניים בנושא כשרות  sml17;

מאמר מושקע, מפורט, מעניין, נוגע בכל תחום שמשיק לנושא.

נתת התייחסות לכל היבט אפשרי כולל הבריאותי והפכת אותו לנחלת הכלל ולא רק לשומרי המצוות והכשרות.

קירוב לבבות במיטבו.  sml8;

יישר כח שזיכית אותנו .

טוב
נתחיל בזה שבזכותך שיננתי עוד כמה דברים שמזמן לא עברתי עליהם
לשאלותך :
1.הכשרות קשורה באופן ישיר לבריאות הגוף והנפש כמובן שמאכל מזוהם לא ראוי למאכל בכל קנה מידה,
   בעניין הקישון ובעצם כל מפרץ חיפה כל זה נתון במחלוקת, לפי הבנתי (בלבד) הדגים באיזור אכילים,
   מקרה שקרה- בשעת דיג באותו איזור נפגשנו עם דיג אחד שהוא עובד ב"מכון לחקר הימי" והוא אמר שהדגים במקום כן               אכילים וזאת לאחר בדיקות תקופתיות של המים והדגה באיזור, היה אמור להגיע אליי מסמך שמאשר זאת אבל לא הגיע.
2.כעקרון אין הקלות בזמן רגיל אולם מצב של פיקוח נפש מתיר "לבצע" פעולות שונות על מנת לשרוד עם כל זאת          
   עם כל זאת פעולות ההישרדות יהיו בתנאים מגבילים מסויימים (מאמר נפרד)
3.למדונו חז"ל "כל היוצא מטהור טהור" הזכרת את הדבורה שמייצרת דבש, חז"ל ענו על השאלה שלך לפני 2500 שנה,
   ידוע שלדבורה יש 2 שקים חיצוניים שבה היא אוספת את צוף הפרחים, אין הצוף נכנס לתוך גוף הדבורה ועל כן הצוף
   שהוא טהור נשאר טהור.
4.כיום ידועים לנו איזה דגים הם כשרים, כשאתה קונה דגים בסופר ויש עליהם כשרות לא תמיד תמצא פיסת עור כהוכחה
   לקשקשים, למרות שעדיין בנמצא "פילה" עם עור, אבל במצבים אחרים למשל טיול בחו"ל כמו סין תאילנד וכו' אין לנו
   ידיעה מה מוכרים לנו ,אז שם עדיף לחפש פיסת עור להוכחה.
5.דם הינו אסור למאכל ועל כן אנו מכשירים את מוצרי הבשר, לא כן הדגים שדמם מותר וכמובן שמתייחסים לסוגים הכשרים למיניהם. שים לב שדג לא טעון שחיטה להבדיל מחיות טהורות אחרות .

אייל
אני שמח שנברת בנושא הזה ומקוה מאוד שלפחות משהו קטן קטן "נגע" לך, אם כן הרי שכל הפורום הזה היה שווה בשביל זה.
אפשר להרחיב אין סוף בנושאים אילו ותמיד יהיה אפשר להביא עוד הסברים וציטוטים מחז"ל והמקורות, כל מה שנכתב כאן הוא קצה המזלג בלבד.

תודה יקירי

אם אני שמייצג - לדעתי - את הזרם החילוני ביהדות, קראתי את כל המאמר מתחילתו ועד סופו ב'וויש' אחד, בלי לגחך ולו פעם אחת, ועוד לחזור ולקרוא שוב פעם נוספת בגלל שאלות שהיו לי ובסוף לומר לעצמי הזה בהחלט מעניין הרי שעשית 'עבודה' מצויינת והרמת בזמן קצר מאמר לתפארת thumbUp;

מומי , שלמה , שלמה , מומי...מה זה משנה - יצאת רב ! ;rabbi1

כבוד לך על השקעה עצומה ונקיטת יוזמה מבורכת
בהעלאת מאמר אשר רבים מקוראי הפורום נדרשים
לסוגיית הכשרות מידי פעם ושאלות עולות לפרקים בנושא.
אני מאמין ויודע שמאמר שכזה יקרא על ידי לא מעטים
אשר מתלבטים באשר לכשרות מידי פעם ואולי ימצאו
את התשובות להם חיכו כאן , במאמר הזה. thumbUp;

מוסיף למדריך הגולשים של הדיג החופי ברשותך
וללא ספק יוסף למערכת התוכן של האתר !  sml6;

משובח כבוד הרב !  icon_pray;

בדיוק מה שחשבתי אין לי מה להוסיף

תודה כבוד הרבי מומי גע לי במקל   sml8;

חשבת ליצור קשר עם הבחור?
אני מניח שביה"ח רמב"מ יהיה כתובת הגיונית להתחיל בה ::)

אני רוצה להבהיר לכל חברי הפורום, קבל עם ועדה - למרות דבריו - מומי לא נגע לי בשום דרך, בשום דבר, בטח לא עם איזה משהו 'קטן'....


שמחתי לשמוע על המאמר החדש שבדרך ;)

קודם כל מאמר נפלא
אני חושב עדיין שהארס אינו דג כשר
אני חושב שלא היית צריך להיכנס לסוגיה הזאת
שאכן משהו יאכל מהדג ויחשוב שהוא כשר
חד וחלק לקומוניסט אין קשקשים נקודה
וכל הסיפורים שהוא מוציא אותם ברגע שהוא נתפס אינם נכונים

מומי תודה רבה על מאמר נהדר !

דרך אגב,
אני וחבר רבים כל הזמן אם נצרן (חנזיר) הוא דג כשר ?

הנצרן לא כשר
יש תגובה של מוטי ממזמן צריך לחפש את זה

קודם כל גרמת לי לנצח בהתערבות !!! ניחשתי שהוא לא כשר ...
אבל אומרים שיש לו קשקשים עבים כאלה .... ?
ולמי שיש קשקשים ...

הקשקשים של הנצרן הם כמו של כריש
זה לא קשקשים זה עור הם לא נפרדים מהגוף

הבנתי !
תודה רבה ידידי !!!  thumbUp;
חבל שלא התערבתי עם החבר !!!! sml_bang;

פעם הבאה דבר איתי לפני  ;)

מומי ידידי,
נהנתי מאד לקרוא את המאמר שלך  sml45;
אני חייב להודות שלמרות שאני מתעניין בתחום (גם אם לא פעיל בו  ;)) גיליתי מספר דברים שהיו חדשים לי  thumbUp;

לגבי כשרות האראס יש דיונים רבים ויש שטוענים שהוא כשר ויש שטוענים שאינו כשר.
הקונצנזוס הרבני מבין את הבעיתיות ולכן ההנחיה הרווחת היא "עשה לך רב".
מי שחשוב לו לקבל תשובה,סביר להניח שירצה תשובה ממקור מוסמך ולכן התשובה צריכה לבוא מרב שמוכר לו ושפסיקתו תהיה מקובלת עליו.
אם התשובה היתה בגדר שחור או לבן,לא היתה בעיה אבל יש המון אפור בתחום...
קשקשים מיקרוסקופיים (כמו של צלופחים למשל) אינם נחשבים בעיני רבים (ורבנים) כ"קשקשת" בעיקר מכיוון שהם אינם נראים לעין וקשקשים שנושרים (תופעה מוכרת,גם אם לא רלוונטית למקרה דנן) כמו אצל מקרלים גם הם בגדר "אפור" אבל הרוב נוטים להכשיר אותם...
מינים מסוימים של דגים כמו דג החרב בתחילת דרכם (עד אורך של כ-20 ס"מ) הינם בעלי קשקשים דבוקים שאינם חופפים אבל בשלב מסוים הקשקשים האלו נושרים . מה שגדל מתחת כבר אינו מוגדר כקשקשים רגילים ודומה יותר למצב הבעייתי הבא שהוא קשקשים שאינם מתנתקים מהעור כמו אצל הנצרנים שאינם כשרים...
מדע הדגים (איכטיולוגיה) מכיר ב-5 סוגים של קשקשים:
1. קשקשים לפטוידים (Leptoid) אלו קשקשים שבנויים כרעפים . בסוג הזה ישנם שני סוגי קשקש שונים בצורתם .
ציקלוידים (Cycloid) וקטנוידים (Ctenoid) שהם הקשקשים הנפוצים ואלו שקיימים בדגים הכשרים.
2. פלקוידים (Placoid) שהם הקשקשים האופייניים לדגי הסחוס כגון כרישים.
3. קוסמוידים (Cosmoid) שקיימים במינים בודדים של דגי ריאה פריהיסטוריים.
4. גנוידים (Ganoid) הקשקשים האלו הם ורסיה משודרגת של הסוג הקודם והם קיימים בדגים כמו החדקן ודג האליגטור למשל.
5. אלסמוידים (Elasmoid) אלו קשקשים עדינים ביותר שקיימים במינים מעטים. ביניהם הסיליקנת' (לטימריה) וכול דגי הריאה של העולם החדש.
כול הדגים הכשרים בעלי קשקשים מהסוג הראשון והשאר שהינם בעלי קשקשים מהסוגים שבסעיפים 2-5 ואלו שאין להם קשקשים בכלל,אינם כשרים.

ובחזרה לענין,
נאמר בספר ויקרא פרק י"א פסוק ט' : "אֶת-זֶה, תֹּאכְלוּ, מִכֹּל, אֲשֶׁר בַּמָּיִם:  כֹּל אֲשֶׁר-לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים--אֹתָם תֹּאכֵלוּ. "
גם סנפיר וגם קשקשת (בלשון רבים לקשקשים).
לימים ובהעדר דוגמאות למקרים יוצאי דופן,מיהרו חכמים (המשנה,מסכת נידה) להסיק מסקנות וקבעו ש"כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת." או במילים אחרות,יש מצב שלדג יהיו סנפירים אבל לא יהיו לו קשקשים אבל אין מצב שדג עם קשקשים יהיה בלי סנפירים...
ואני אומר,נחפזתם.
הים גדול ויש בו דברים שעוד לא ראינו עדיין והמשפט "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ, ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ"  (תהלים ק"ד 24) מזכיר לנו את זה כול פעם מחדש...

מכאן אנו מגיעים לסיפור העתיק על הסקנקור.
ה"סקנקור" הוא שמו הערבי (צפון אפריקאי) של החומט הרפואי (Scincus scincus ובעבר Scincus officinalis שהוא "חומט הרוקחים") .
החומט הוא זוחל ממשפחת החומטיים (לטאה ...)
בצרפתית הוא מוכר כ"Poisson de sable" שבערית פירוש השם הוא "דג החולות".
http://fr.wikipedia.org/wiki/Poisson_de_sable
בקישור הבא : http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/Assia67-68/Assia67-68.05.asp
אפשר לקרוא בהרחבה על המקרה וישנו סיפור נוסף שלפיו הובא לאותו ר' יעקב חאגיו סיפור אודות אותו דג חולות שיש לו סגולות מרפה והוא נשאל אם הוא כשר.
בהיעדר דוגמה של אותו דג,ביקש הרב שיביאו לו חתיכה עם העור מאותו הדג.
כשהביאו לו את החתיכה עם העור,ראה הרב את הקשקשים וקבע על סמך "כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת" שהוא כשר...
לקח קצת זמן והתברר לו שהוא טעה אבל קשה להודות בטעויות כנראה ...

בכול אופן,
נושא הכשרות תמיד עולה ומלבה את היצרות.
אני בדעה של "עשה לך רב" ושאם זו הדרך שאתה הולך בה, תשתדל ללכת לפי המקורות , התנ"ך...

שיהיה לכולנו שבת שלום,
ודגים לרוב  thumbUp;

גיאצוק   icon_pray;- שומר לי את המקום מייד אחרי תגובתך  ;D

מפאת השבת והנושא אגיב בחולין.

 sml17; התשובה שלך ארוכה יותר מהמאמר.

סיכום יפה גיאצ'וק
באמת עדיף "עשה לך רב וצא מן הספק"
מחיפושים ברשת נתקלתי בהרבה ש"ות על הערס מבחינתי הוא כשר למאכל
כל אחד יעשה כרצונו
לגבי דג החרב בגדול ישנם 2 סוגים
האחד מגדל קשקשים בעודו "תינוק" והשני אין לו קשקשים בכלל, צירפתי קישור לנושא הספציפי הזה כי הוא ארוך מאוד

ישר כח t39

מאמץ בחום כל מילה t39

מומי, יצאת ענק....
אחרי שאעכל אראה אם יהיה עוד מה לשאול :)

רפי ידידי הרעיון הוא להפנים לפני העיכול  ;)

ואחרי כל זה יש לי שאלה

יש לי קשקשים
האם אני כשר? sml17;

לא

 sml17; כולם רואים שהדג בתמונה הקטנה מימין חילל אותך...

ואני כל הזמן הבאתי לאחרים את הארסים שחשבתי שזה לא כשר  sml_bang; sml_bang; sml_bang; sml_bang; sml_bang; sml_bang; sml_bang; sml_bang; sml_bang; sml_bang; sml_bang; sml_bang; sml_bang; sml10; sml10; sml11; sml11; sml11; sml11; sml11; sml11;

ובחזרה לענין,
נאמר בספר ויקרא פרק י"א פסוק ט' : "אֶת-זֶה, תֹּאכְלוּ, מִכֹּל, אֲשֶׁר בַּמָּיִם:  כֹּל אֲשֶׁר-לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים--אֹתָם תֹּאכֵלוּ. "
גם סנפיר וגם קשקשת (בלשון רבים לקשקשים).
לימים ובהעדר דוגמאות למקרים יוצאי דופן,מיהרו חכמים (המשנה,מסכת נידה) להסיק מסקנות וקבעו ש"כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת." או במילים אחרות,יש מצב שלדג יהיו סנפירים אבל לא יהיו לו קשקשים אבל אין מצב שדג עם קשקשים יהיה בלי סנפירים...
ואני אומר,נחפזתם.
הים גדול ויש בו דברים שעוד לא ראינו עדיין והמשפט "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ, ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ"  (תהלים ק"ד 24) מזכיר לנו את זה כול פעם מחדש...

מכאן אנו מגיעים לסיפור העתיק על הסקנקור.
ה"סקנקור" הוא שמו הערבי (צפון אפריקאי) של החומט הרפואי (Scincus scincus ובעבר Scincus officinalis שהוא "חומט הרוקחים") .
החומט הוא זוחל ממשפחת החומטיים (לטאה ...)
בצרפתית הוא מוכר כ"Poisson de sable" שבערית פירוש השם הוא "דג החולות".
http://fr.wikipedia.org/wiki/Poisson_de_sable
בקישור הבא : http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/Assia67-68/Assia67-68.05.asp
אפשר לקרוא בהרחבה על המקרה וישנו סיפור נוסף שלפיו הובא לאותו ר' יעקב חאגיו סיפור אודות אותו דג חולות שיש לו סגולות מרפה והוא נשאל אם הוא כשר.
בהיעדר דוגמה של אותו דג,ביקש הרב שיביאו לו חתיכה עם העור מאותו הדג.
כשהביאו לו את החתיכה עם העור,ראה הרב את הקשקשים וקבע על סמך "כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת" שהוא כשר...
לקח קצת זמן והתברר לו שהוא טעה אבל קשה להודות בטעויות כנראה ...

בכול אופן,
נושא הכשרות תמיד עולה ומלבה את היצרות.
אני בדעה של "עשה לך רב" ושאם זו הדרך שאתה הולך בה, תשתדל ללכת לפי המקורות , התנ"ך...


אחרי שקראתי את התגובה שלך שברובה הייתה מלאה אינפורמציה נכונה איכזבת אותי בסוף היות ולא ציטטה את המאמר נכון ואם תקרא לעומק
תבין שהסיפור הזה בשום פנים ואופן לא סותר את הטענה שלכל דג שיש קשקשים יש סנפיר
אם תקרא את המאמר שהכנסת פה בלינק על אותו רב תראה שהוא בדק שלוש פעמים אם ״הדג״ שהציגו לו כשר או לא
הוא באף אחת מהתשובות לא אמר כן בהתחלה הוא הסתפק היות ותארו לו את הלטאה כדג והביאו לו רק פיסה מהעור(פה בעצם הטעו אותו), אבל בכל זאת הוא העדיף לא לתת לזה כשרות אלה לתת תחלופה ל״דג״ הזה (פה לא דייקתה) ובהמשך הוא הכריע סופית שה״דג״ הזה שבעצם
זה סוג של לטאה שחיה כנראה גם במים וגם ביבשה ולכן זה  לא כשר
היות ובפשטות זה לא עונה על הגדרה של דג
ופה אני אומר מיהרת לחלוק על התנאים מהגמרא (כמו שאין טעויות בתורה אין טעויות גם בתורה שבעל פה,כל מה שנכתב אז נכון גם להיום במשך כל ההיסטוריה ניסו להפריך המון טענות מדעיות שכתובות בתורה או בתורה שבעל פה ועם הזמן והמדע המתקדם רק התגלה שהטענות שכתובות בתורה הם המדויקים ויש אין ספור דוגמאות)
דרך אגב זו אחת ההוכחות שהתורה היא ניצחית איך יכול להיות שמשהו יתחייב לך בהצהרתיות כזאת על עובדה מסויימת וזה היה לפני 3300 שנה כשקיבלנו את התורה - ברור לך כמה חוקרים ופרופסורים מצאו סוגיי דגים מאז שאף אחד לא הכיר ,ולא נמצא אחד שמפריך את הטענה הזאת
טוב נסחפתי עם התשובה זה אתר לדייג לא ליהדות בכל אופן הייתי חייב לדייק בדברים אלו למרות שהתשובה שלך נכתבה פה לפני שנה
שבוע טוב לכולם

צודק שהמידע בתורה לא הופרך ולא יופרך למרות אלפי שנים של נסיונות.
את הסיפור הזה שהבאת אני אישית לא מכיר,
אבל נראה בעליל שהטעו את הרב עם חתיכת עור מקושקשת,
חכמים "נחפזו" להזהיר אותנו על עוד הרבה דברים ולא רק בנושא הכשרות ואכן התושב"ע לא סותרת את הכתוב,
לגבי כמה סוגי דגים יש קצת מחלוקות[כיום], אולם ענקי רוח בעולם התורה [חלקם] נותנים כשרות לסוגים שונים כגון:
דג הנצרן או בשמו העממי "חזיר ים", לכן צריך לבדוק היטב מי אמר ומה, לא תמיד אפשר לסמוך על המקורות
משום שאנחנו לא תמיד יודעים לאיזה "חיה" התכוונו [זה לא אומר שטעו] , למשל דג שנקרא "שיבוטה" שכיום אין לנו מושג איזה דג זה,
התשובה שלך קצת מעורפלת ולא בדיוק הבנתי איפה חוסר הדיוק, אשמח לפתח דיון הלכתי בנושא ולהרחיב יותר,
אשריך שאכפת לך וכל טעות שתתוקן זה הישג של כולנו.
שבוע טוב ומבורך

לגבי הכתוב - נאמר בספר ויקרא פרק י"א פסוק ט' : "אֶת-זֶה, תֹּאכְלוּ, מִכֹּל, אֲשֶׁר בַּמָּיִם:  כֹּל אֲשֶׁר-לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים--אֹתָם תֹּאכֵלוּ. ״
מדובר אך ורק על סוגי דגים ולא על לטאות למיניהם
לגבי דגים שיש עליהם מחלוקת אלו סוגי  דגים שההגדרה של הסנפיר והקשקשת הוא הבעייתי
לדוגמא - יש מין אחד שברגע שמוציאים אותו מהמים הוא משיל את הקשקשת שלו וכבר דנו על זה רבות במקורות אך בכל זאת פה נכנס העניין של עשה לך רב ,שיהיה לך מורה דרך וכמובן בכל שאלה הלכתית גם היא פשוטה לכאורה
היות והנושא הזה מוכיח את מהות האמיתית של התורה שהיא נצחית ,אזי הייתי חייב להגיב

במאמר המקורי לא דובר על זן שאינו דג,
לגבי עשה לך רב זה דבר ברור ולאו דווקא בנושא הזה,
לגבי דגים שמשילים את הקשקשים בעת הוצאה מהמים אין בעיה כי הרי היו להם קשקשים
העניין הוא שיש עליהם קשקשים באופן טבעי,
ולמרות השלת הקשקשים עדיין נשארים קצת קשקשים לרוב באיזור הראש ,
לגבי נצחיות התורה - אין עוררין אני אתך לגמרי  thumbUp;