|
כותרת: סוף סוף ! כבר כמעט והיתיאשתי תגובה על ידי: אהרון על אוקטובר 31, 2014, 17:56:23 PM דו"ח ראשון שלי (מצטער יצא ארוך sml102;).
כבר חודשיים שאני מנסה לתפוס משהוא ראוי , והדגים בכל פעם מהתלים בי paddle:, זורק להם דג וחוזר רק ראש , זורק שוב דג וחוזר ללא הריג , זורק וחוזר ריג ריק.. (ראו פירוט חלקי בפוסט (http://www.israelsportfishing.co.il/index.php?option=com_smf&Itemid=41&topic=18369.0) הזה). 4:28 - מתעורר לקול בכי של התינוק , מפמפם לו בקבוק ועכשיו חוזר לישון. רגע אולי בכל זאת נצא לים – אמורה להגיעה סערה וזה בטח ים ממש טוב לפני הבלאגן lgt:. כן , בטח – חזרתי לדייג לפני 3 חודשים ועדיין לא תפסתי כלום מעל 200 גרם , למה שהיום יהיה שונה? מתארגן מהר , הכל בלאגן , הציוד מאתמול בחוץ בגשם ???, חכה אחת ללא ריג (נקרע ביציאה האחרונה) כמעט ונגמרו לי הקרסים הקשורות (התעצלתי לקשור אתמול) sml_bang;. יוצא עם 2 חכות חוף + חכת ג'ירג'ור לייט , 2 סרגוסים קטנים שתפסתי אתמול + קלמארי קפוא. 5:10 - עוד רגע מגיע לחוף וחושב שאולי אחרי הפעם הזאת נעשה הפסקה , גם כך אין תוצאות sml10; נחזור לרכב על האופניים , וקצת יותר זמן בבית עם הילדים. מגיע לחוף – ים עובד מושלם sml41;, מישהו השאיר חופן גמברי חתוך על הסלע thumbUp;, מתמקם ומרכיב את חכת הג'רג'ור משקולת 13 גרם ששופצרה במיוחד) + קרס 6 + גמברי וזורק. אולי יהיה פיתיון חי icon_pray;. באותו רגע של הנפת החכה ושיחרור, אני מזהה במרחק 3 מטר ליידי להקת ביזרי קופצים, הריג נוחת במיים במרחק 50 מטר , הביזרי ממשיך בקפיצות אמוק ! 169s; לעזאזל מה אני משחק בשטויות , נזכר , יש לי קופסת דמויים קטנה עם 3 דמויים , אחד מהם ראש אדום ,גוף כסוף! מחליט לבטל את הזריקה ומגלגל חזרה במהירות שיא , הביזארי עדיין קופץ באקסטזה . לעזאזל למה דווקא עכשיו קשה לגלגל ?? אופס – יוצא מרמיר 80 גרם ! give_rose; איך לעזאזל נתפס ? המשקולת אפילו לא שקעה והתחלתי לגלגל ! חולפות 3 דקות (הסתבכתי עם המרמיר , הקרס והמשקולת sml_bang;) אני מוכן עם הדמוי ! paddle: אבל איפה הביזארי ?? אין כלום ! זורק ימינה , זורק שמאלה , כלום – פספסתי mad3;. חוזר למשקולת המשופצרת + גמברי – זורק ומניח בצד . מוציא משקית הפיתיונות את הסרגוס הקטן (50 גרם~) – הוא קפוא לגמרי אז מניח בתוך שלולית קטנה שיפשיר . עובר לחכה ללא הריג – קושר סביבל + ריג שהוכן מראש עם קרס 1 (כמובן ששכחתי להעביר את הראשי דרך הטבעות של החכה sml_bang; – לפרק ושוב לבנות) , טוען רצועת קלאמרי וזורק . הסרגוס הופשר :) – לוקח את החכה שאני אוהב , abu-garcia ,משקולת רצה סביבל וריג פלדה ( יתואר בהמשך ). תופר את הסרגוס והופ למיים – זריקה קלה 30-40 מטר , משחרר עוד קצת חוט וקלאצ' פתוח 70% (לשמוע גם משיכות עדינות) 049s;. מסתכל על החכות – הם זזות אבל זה נראה כמו רוח או גלים , קשה לי להחליט . בנתיים החוט של החכת ג'רג'ור מסתבך בסלעים וחוזר ללא הקרס sml11;– מתחיל לקשור קרס 6 (אין לי עוד קרס 6 קשורה) תוך כדי עבודה אני שומע צליל שלא שמעתי עד היום – בזזז בזזז קצר מהרולר. מביט למעלה – החכה מכופפת מעט אבל לא משהוא דרמתי, שוב בזזז קצר - זה בטוח דג ! yahoo:. מוציא את החכה מהסטנד , מנסה לגלגל – יש התנגדות והקלצ' מזמר בזזזזזזז . מרגיש את האדרנלין נבנה , אבל רגע , נזכר בהרצאה של שי מלכה ang: במפגש – "להיות רגוע.. גם כשמתרגשים מאוד" , טוב צריך הווקסט לקבע – נותן הווקסט חזק ושוב בזזז , לעזאזל הקלאצ' מאוד פתוח sml_bang;, שוב מחליט להיות רגוע kaffeetrinker_2; , מחזיק את החכה יציב וביד השנייה סוגר את הקלאצ' 3-4 חצאי סיבוב , שוב הוקסט – הפעם מרגיש שזה חזק יותר אבל הקלאצ' עדיין לא סגור לגמריי ומייצר בזזז קצר בזמן ההוקסט . אני מרגיש ריפייון בחוט , מתחיל לגלגל אבל לא מהר מידיי , שוב אומר לעצמי "רגוע" kaffeetrinker_2; כשאני מרגיש התנגדות משמעותית ואפילו נגיחות קצרות , הקלץ שוב מזמר לו בזזזזזזז קצרים , לעזאזל הוא פתוח מידיי. חושב רגע – זה לא נורא כי בסך הכל אני מצליח לקרב את הדג , פתאום רואה אותו במרחק 20 מטר עושה ספלאש גדול במיים sml31; ושוב חזק צולל למטה , אני מגלגל והוא מתקרב לסלעים ואני רואה את הצללית – אין ספק זה הדג הכי גדול שהוצאתי yahoo: ,אבל איך לעזאזל אני הולך לעלות אותו לשובר ( אני על הסלעים בגובה 2 מטר מפני הים) sml17;? מתכנן מסלול דילוגים , מחזיק יציב את החכה ויורד לפני המיים , תוך כדי הוא נכנס בין הסלעים הבולטים של השובר. אני נזכר שבפורום תמיד מציינים שהחוטים נקרעים במפגש עם הסלע , בשבריר שנייה אני מחליט להשאיר את הראש שלו מעל המיים כדיי שלא ימשיך לשחות בין הסלעים ,הוא לא בדיוק מפלצת ואני עם חוט 0.45 כך שלא נראה לי שיקרע מהמשקל או ההתפתלות. עוד מטר ואני מגיע , מרים את החכה , עכשיו כולו בחוץ , שולח יד לזימים – זהו, הדג שלי ! sml41; sml41; yahoo: . עולה למעלה חזרה מתלהב מהיופי של הדג , האדרנלין מטשטש מעט את הכאב של הקרס שתקועה לי באגודל כשהכנסתי אותה לזימים , דקה עוברת ואני מצליח לשחרר את הקרס מהאגודל , לא לפני שהקרס השנייה גם נתקעת לי בפרק היד sml_bang; . מתחיל לנסות להבין איך הוא נתפס , איפה לעזאזל הסרגוס ? יש רק עור , קצת אידרה וזהוא! מצלם , ושולח לאישה . לאחר מכן ניסיתי שוב , תפרתי סרגוס נוסף באותה שיטה , זרקתי והמשכתי בזריקות למרמירים עם חכת הג'רג'ור , תפסתי מרמיר נוסף , תפרתי אותו בעדינות (ללא המחט ) ונשלח כפיתיון חי, אבל כנראה שזה היה מספיק להיום ולא נגעו בשניהם . ציוד: חכת חוף (Abu garcia) אורך 3.9 מ ומשקלי זריקה 100-200 גרם עם רולר Mako Tuna 60 . חכת חוף אורך 3.6 מ ומשקלי זריקה 75-125 גרם עם רולר Banex . חכת ג'רג'ור daiwa לייט 7-28 גרם עם רולר shimano 2500 . כותרת: בעניין: סוף סוף ! כבר כמעט והיתיאשתי תגובה על ידי: אהרון על אוקטובר 31, 2014, 18:00:38 PM הריג לגומבר
את הריג הזה עשיתי לאחר אין ספור ניסיונות שונים והתאכזבויות . במהלך הניסיונות וההיתיעצויות פה בפורום וקריאת המאמרים הגעתי למסקנה שהגומבר מתנהג בחשדנות ובהססנות לפיתיון מת (פיתיון חיי או דמוי בג'ירג'ור זה סיפור אחר), הוא נוגס תחילה את חלקו האחורי של הדג (מספר פעמים חזרו לי ראשים בלבד ), אם הוא נתקל במשהוא זר הוא לא נוגע , ראיתי כי הנגיסה בפיתיון היתה מהזנב ועד לנקודת נעיצת הקרס . לכן היום בבניית הריג, הקפדתי על הסתרת הקרסים והחוטים בתוך הדג, כך שרק החוד של הקרס בולט ואילו החוט יוצא מהפה (הגומבר נוגס מאחור ) . הריג מבוסס על 2 קרסים , האחת 2/0 קשורה לחוט פלדה באורך 40 ס"מ עם לולאה קטנה בקצה ( קוטר הלולאה לא יותר מ 5מ"מ כדי שלא תעבור את החרוז ). הקרס השניה מספר 1 קשורה לחוט פלדה באורך 8 ס"מ עם לולאה 5 מ"מ בקצה . הסיבה שכל קרס קשורה בנפרד היא כדי שנוכל להשחיל את החוט של הקרס דרך הדג . בנוסף חרוז שיאבטח את הקרס הקטנה על הגדולה. את הריג הרכבתי תוך כדי תפירת הדג המת. התפירה במקום מחט יעודית השתמשתי בחוט ברזל מגולבן מושחז בצד אחד ומקופל בצד השני . את הקרס הגדולה מיקמתי 2 ס"מ מקצה הזנב כשהחוד פונה לכיוון הראש, ניקיתי את הקשקשים במקום הנעיצה , החדרתי את המחט לאורך הדג , צמוד לאידרה , והוצאתי מהפה . את הקרס השניה מיקמתי 2 ס"מ מקצה הזנב אבל בצד השני של הדג כשהחוד פונה לכיוון הראש. שוב החדרת המחט והוצאת החוט מהפה. על חוט הקרס הגדולה (אורך 40 ס"מ) השחלתי חרוז קוטר 8"ממ והורדתי אותו לאורך החוט עד לתוך פה הסרגוס , כעט השחלתי גם את הלולאה של הקרס הקטנה על החוט של הקרס הגדולה . את הלולאה של הקרס הגדולה הלבשתי על הסיכה של הסביבל בקצה החוט הראשי . מעל החוט הראשי יש משקולת 100 גרם רצה . בתמונות הראשונה חלקי הריג השניה זה הריג איך שהוא מורכב . באחרות זה אותה תפירה אבל על הסרגוס השני שתפרתי אחרי שהוצאתי את הגומבאר , סרגוס זה גדול מהראשון ( 80 גרם~) . כותרת: בעניין: סוף סוף ! כבר כמעט והיתיאשתי תגובה על ידי: SHAYU** על אוקטובר 31, 2014, 18:05:03 PM דייג חופי במיטבו!
מאברוק על הסיפתח, איזה כיף להוציא גומבר בדיג על חי בדיוק כשאתה כבר מתייאש. בהצלחה בהמשך שי כותרת: בעניין: סוף סוף ! כבר כמעט והיתיאשתי תגובה על ידי: misha____1985 על אוקטובר 31, 2014, 18:29:38 PM דוח מעולה.
תודה על השיטוף כותרת: בעניין: סוף סוף ! כבר כמעט והיתיאשתי תגובה על ידי: gaichuk על אוקטובר 31, 2014, 18:33:44 PM גומבר זה אחד השיאים של דיג חופי ואם הצלחת לתפוס על דג חי זה כבר אושר עילאי yahoo:
מאחר וזה הראשון ויש לך כבר תובנות, אני אשמור את דעתי לעצמי ואתן לך ליהנות מהרגע. בפעם הבאה נשמח לשמוע גם אם לא תוציא דג אבל כן יהיה ביקור, אם התובנות שלך לגבי אופי התנהגות הגומבר עדיין בתוקף. אבל סתם בשביל הרמז, תפסתי יותר גומברים שנתפרו מהזנב לראש מאשר מהראש לזנב secret.gif מחכים לבא בתור thumbUp; כותרת: בעניין: סוף סוף ! כבר כמעט והיתיאשתי תגובה על ידי: רמי פרידמן על אוקטובר 31, 2014, 18:35:03 PM איזה יופי של פירוט !!
מה זה "מצטער יצא ארוך" ארוך הכי טוב במיוחד בעידן של ה-לייק אחלה דו"ח מפורט, משטף, מכניס לחוויה. זה דו"ח !!! סחטיקה 049s; כותרת: בעניין: סוף סוף ! כבר כמעט והיתיאשתי תגובה על ידי: shragam על אוקטובר 31, 2014, 20:34:33 PM פששש תענוג של דו"ח עם הרבה שיתוף :)
ממש לא צריך להתנצל על דוחות מפורטים וארוכים . סחטיין על הגומבר ובתאבון sml41; כותרת: בעניין: סוף סוף ! כבר כמעט והיתיאשתי תגובה על ידי: shalom על אוקטובר 31, 2014, 22:17:18 PM דוח מעולה עם תוצאה יפה. thumbUp;
כותרת: בעניין: סוף סוף ! כבר כמעט והיתיאשתי תגובה על ידי: yossid על נובמבר 01, 2014, 01:27:34 AM דוח מהנה לקריאה עם הסברים ותובנות
כול הכבוד כותרת: בעניין: סוף סוף ! כבר כמעט והיתיאשתי תגובה על ידי: ערן גרין על נובמבר 01, 2014, 07:07:27 AM יפה מאוד אחלה דוח ודג מכובד ויפה sml41;
כותרת: בעניין: סוף סוף ! כבר כמעט והיתיאשתי תגובה על ידי: מייקל על נובמבר 01, 2014, 07:48:06 AM דוח יפה תודה על השיטוף thumbUp;
רוגע וסבלנות זה שם המשחק mad3; sml_bang; מחכים לעוד דחות 112s; בהצלחה בבאות מייקל ;D כותרת: בעניין: סוף סוף ! כבר כמעט והיתיאשתי תגובה על ידי: greendude על נובמבר 01, 2014, 13:42:10 PM גומבר זה אחד השיאים של דיג חופי ואם הצלחת לתפוס על דג חי זה כבר אושר עילאי yahoo: מאחר וזה הראשון ויש לך כבר תובנות, אני אשמור את דעתי לעצמי ואתן לך ליהנות מהרגע. בפעם הבאה נשמח לשמוע גם אם לא תוציא דג אבל כן יהיה ביקור, אם התובנות שלך לגבי אופי התנהגות הגומבר עדיין בתוקף. אבל סתם בשביל הרמז, תפסתי יותר גומברים שנתפרו מהזנב לראש מאשר מהראש לזנב secret.gif מחכים לבא בתור thumbUp; מה כוונתך ב"נתפרו מהזנב לראש"? שהחוט הראשי יוצא לכיוון הזנב? כותרת: בעניין: סוף סוף ! כבר כמעט והיתיאשתי תגובה על ידי: אהרון על נובמבר 01, 2014, 21:49:50 PM גומבר זה אחד השיאים של דיג חופי ואם הצלחת לתפוס על דג חי זה כבר אושר עילאי yahoo: אחרי שההתלהבות ירדה מעת , כמה הבהרות :מאחר וזה הראשון ויש לך כבר תובנות, אני אשמור את דעתי לעצמי ואתן לך ליהנות מהרגע. בפעם הבאה נשמח לשמוע גם אם לא תוציא דג אבל כן יהיה ביקור, אם התובנות שלך לגבי אופי התנהגות הגומבר עדיין בתוקף. אבל סתם בשביל הרמז, תפסתי יותר גומברים שנתפרו מהזנב לראש מאשר מהראש לזנב secret.gif מחכים לבא בתור thumbUp; 1) דג הפיתיון לא היה חי , ציינתי בדוח שהפיתיון הוא "דג מת" . לאחר התפיסה ניסיתי מרמיר חי ללא תוצאות. ביציאות קודמות ניסיתי חי עם דגים שונים : - "סילגו נודד"- קרס בזנב + קרס באף , הפסיק לשחות כבר לאחר דקה. - מרמיר 80 גרם - קרס בזנב - לאחר נעיצת הקרס שחה יפה מאוד , גלגלתי אחרי חצי שעה והוא היה מת . - סרגוס קטן - הפסיק לשחות תוך כדי שאני מארגן אותו לזריקה , למרות שהכל התבצע בתוך המיים . אני צריך עוד לעבוד על הנושא של "דג חיי" sml17; 2) לגבי התפירה של הדג , אשמח אם תסביר יותר , ( אני מניח שכנראה לא הגעתי לתובנות הנכונות ashamed0005:) הניסיון שלי מינימלי ( 10-15 יציאות ) ואני מתבסס גם על קריאה בפורום וברשת . 3) אחד הדברים שלא הבנתי , זה לאן נעלם הסרגוס שהיה פיתיון ? הגומבאר נתפס עם הקרס הגדולה 2/0 בזימים מבפנים , כשהוצאתי את הקרס שמתי לב שעל הריג נשאר רק העור של הסרגוס ושארית מהאידרה . 169s; , איכן הראש ? . כשניקיתי את הדג , מתוך סקרנות ,חתכתי את הקיבה לאורכה כדי לראות מה הוא אכל , ציפיתי לראות חלקים מהסרגוס , אבל הקיבה היתה ריקה לחלוטין ! . כלומר הגומבאר לא בלע את הדג , ובכל זאת הוא נתפס בזימים , יתכן ומשהוא אחר נישנש את הפיתיון והגומבאר בלע רק את השאריות ? כותרת: בעניין: סוף סוף ! כבר כמעט והיתיאשתי תגובה על ידי: rafi על נובמבר 04, 2014, 01:49:24 AM ברכות אהרון...
ברכות על הדו"ח הראשון - ברוך הבא ליומן דו"חות הדיג.... ושתהיינה לך סיבות טובות ומוצלחות להעלות עוד דו"חות... thumbUp; ברכות על התפיסה שהגיעה לפני שהתיאשת.... כדי לחסוך את העונג של דיג האצבעות שלך - ולהגדיל הסיכוי לדג גדול בתנור, תשקול להצטייד ברשת הרמה, היא נחוצה דווקא כשמגיע ה-דג שלך, חבל שיברח... יופי של שיתוף בריגים - לדעתי יהיה נהדר עם תעלה דיון בפורום הדיג החופי, העתק-הדבק, ויכול להתפתח דיון מעניין ופרודוקטיבי... איזה יופי של פירוט !! מה זה "מצטער יצא ארוך" ארוך הכי טוב במיוחד בעידן של ה-לייק אחלה דו"ח מפורט, משטף, מכניס לחוויה. זה דו"ח !!! סחטיקה 049s; רציתי לכתוב משהו לגבי ה"התנצלות שלך בדבר אורך הדוח"... ואז ראיתי מה כתב רמי פרידמן ובמיוחד בשורה המודגשת - יותר טוב מזה לא ניתן להגדיר וכפי שנהוג לומר: כל מילה בסלע thumbUp; אגב לא היה ארוך במיוחד - כן היה מעניין במיוחד, עם הגשה איכותית ומהנה כזו - ארוך זה בהחלט טוב.. בהצלחה בהמשך... כותרת: בעניין: סוף סוף ! כבר כמעט והיתיאשתי תגובה על ידי: gaichuk על נובמבר 04, 2014, 07:55:09 AM גומבר זה אחד השיאים של דיג חופי ואם הצלחת לתפוס על דג חי זה כבר אושר עילאי yahoo: מאחר וזה הראשון ויש לך כבר תובנות, אני אשמור את דעתי לעצמי ואתן לך ליהנות מהרגע. בפעם הבאה נשמח לשמוע גם אם לא תוציא דג אבל כן יהיה ביקור, אם התובנות שלך לגבי אופי התנהגות הגומבר עדיין בתוקף. אבל סתם בשביל הרמז, תפסתי יותר גומברים שנתפרו מהזנב לראש מאשר מהראש לזנב secret.gif מחכים לבא בתור thumbUp; מה כוונתך ב"נתפרו מהזנב לראש"? שהחוט הראשי יוצא לכיוון הזנב? כן thumbUp; הקרס נכנס בשורש הזנב או בסנפיר השת, תלוי במצב הדג והסוג ואז ננעץ בעורף מצד לצד או בצד אחד אם הדג מספיק גדול וחזק. לפעמים הקרס עובר דרך הזימים ויוצא מהפה, שיטה שגם עבדה יפה sml45; גומבר זה אחד השיאים של דיג חופי ואם הצלחת לתפוס על דג חי זה כבר אושר עילאי yahoo: אחרי שההתלהבות ירדה מעת , כמה הבהרות :מאחר וזה הראשון ויש לך כבר תובנות, אני אשמור את דעתי לעצמי ואתן לך ליהנות מהרגע. בפעם הבאה נשמח לשמוע גם אם לא תוציא דג אבל כן יהיה ביקור, אם התובנות שלך לגבי אופי התנהגות הגומבר עדיין בתוקף. אבל סתם בשביל הרמז, תפסתי יותר גומברים שנתפרו מהזנב לראש מאשר מהראש לזנב secret.gif מחכים לבא בתור thumbUp; 1) דג הפיתיון לא היה חי , ציינתי בדוח שהפיתיון הוא "דג מת" . לאחר התפיסה ניסיתי מרמיר חי ללא תוצאות. ביציאות קודמות ניסיתי חי עם דגים שונים : - "סילגו נודד"- קרס בזנב + קרס באף , הפסיק לשחות כבר לאחר דקה. - מרמיר 80 גרם - קרס בזנב - לאחר נעיצת הקרס שחה יפה מאוד , גלגלתי אחרי חצי שעה והוא היה מת . - סרגוס קטן - הפסיק לשחות תוך כדי שאני מארגן אותו לזריקה , למרות שהכל התבצע בתוך המיים . אני צריך עוד לעבוד על הנושא של "דג חיי" sml17; 2) לגבי התפירה של הדג , אשמח אם תסביר יותר , ( אני מניח שכנראה לא הגעתי לתובנות הנכונות ashamed0005:) הניסיון שלי מינימלי ( 10-15 יציאות ) ואני מתבסס גם על קריאה בפורום וברשת . 3) אחד הדברים שלא הבנתי , זה לאן נעלם הסרגוס שהיה פיתיון ? הגומבאר נתפס עם הקרס הגדולה 2/0 בזימים מבפנים , כשהוצאתי את הקרס שמתי לב שעל הריג נשאר רק העור של הסרגוס ושארית מהאידרה . 169s; , איכן הראש ? . כשניקיתי את הדג , מתוך סקרנות ,חתכתי את הקיבה לאורכה כדי לראות מה הוא אכל , ציפיתי לראות חלקים מהסרגוס , אבל הקיבה היתה ריקה לחלוטין ! . כלומר הגומבאר לא בלע את הדג , ובכל זאת הוא נתפס בזימים , יתכן ומשהוא אחר נישנש את הפיתיון והגומבאר בלע רק את השאריות ? לדגים יש סיבולת מסוימת שכשעוברים אותה הם מתים. זה יכול להיות מהקרס שחודר דרך עמוד השדרה, איברים פנימיים או הזימים וזה יכול אפילו להיות שחרור הקרס הקטן שהם נתפסו עליו שאם הוא נבלע עמוק ומשיכה חזקה קורעת לו משהו בפנים או שהטראומה של התלישה גדולה מדי ואז הוא מת עוד לפני שאתה תופר אותו. לפעמים אני מקבל החלטה שלא לשחרר את הקרס שבפה שלו וחותך את החוט ליד הפה וכך הוא נשאר במצב טוב יותר לתפירה... 1. סילגו זה אחלה דג לפיתיון אבל יש לו את החסרונות שלו ואחד מהם זה שהוא לא גדול ועם שטח פנים קטן מה שמחייב תפירה דרך הגוף על מנת שיחזיק בהטלה עם ציוד חופי סטנדרטי. במקרים כאלו אין ברירה אלא להתפשר על גודל קרס וללכת על קרסים קטנים יחסית עם פרופיל דק ככול שאפשר. אפשר לשלב שני קרסים אבל הקרס בזנב צריך להיות ממש קטן ורק לאחיזה בסיסית (קרס קשור מוכן של PSK בגודל 5 או 6 למשל שקשור בקשר SNELL על הריג). מרמירים וסרגוסים דווקא מתאימים לרוב שיטות התפירה ואם אתה מקפיד על תפירה עדינה ולא טוחן לו את הצורה בזמן השחלת הקרס, הם יכולים להחזיק שעות ארוכות במים. למצב הים כמובן שיש גם כן השפעה על כמה הפיתיון יכול להחזיק מעמד. זרמים חזקים, גלים שדופקים בחוט הראשי ומנערים אותו וגוררים אותו בחול כשהוא לא במצב שהוא יכול לאזן את עצמו, ריג כבד מאד (במקרה של כבל), קרס גדול מדי שמשתק אותו ומונע ממנו אפשרות לשחות, משקולת כבדה מאד שמכניסה אותו למים לאחר ההטלה במהירות וגורמת לו נזק יתר, כול אלו משפיעים מאד על כמה הוא יכול להחזיק מעמד. 2. בים עובד, אני מעדיף את השיטות שבהן הפיתיון נתפר מהראש לזנב בכדי שיישאר ישר ולא יתפתל יותר מדי ויסתחרר כמו עפיפון. במקרה כזה התפירה מתחילה בראש (הכנסה דרך הפה) ומסתיימת בבטן או בשורש הזנב. במקרה שהיא מסתיימת בבטן, הוצאת הקרס מהזימים ונעיצה מצד לצד במרכז הבטן (מתאים לקרס עם מפתח רחב וזרוע קצרה!) או החדרה בתחתית הגרון והוצאה דרך פתח השת (התחת...). במקרה של סיום תפירה בזנב, אני מעביר את הקרס מצד לצד ואז תופר מהצד הנגדי באזור הזנב. זה מונע מהפיתיון להתקפל... בים שקט מאד ורגוע, אני מעדיף תפירה מהזנב לראש כי אז הדג נשאר חי ומפרפר ומושך אליו את הטורפים. החדרה בשורש הזנב בזהירות מירבית על מנת שלא לפגוע בעמוד השדרה או במסרק העצמות של סנפיר השת שזה אחד המקומות החזקים ביותר לתפירה. אם הדג לא ממש גדול, הכנסה ראשונית דרך מסרק העצמות של סנפיר השת מצד לצד וזהו. שיפרפר כמו משוגע ויגרום לתקיפה חזקה ומהירה ללא מחשבה ולקוות לטוב... מכאן יש לך מספר אפשרויות בהתאם לסוג הדג והגודל שלו וכמובן מצבו הפיזי. אם הוא חי ומשתולל, תפירה בעורף. כניסה מעט לפני תחילת סנפיר הגב ויציאה באותו הצד לכיוון הראש. אם הוא חי אבל חלש והסיכוי שיחזיק מעמד לאורך זמן קלוש, אני מכניס מצד לצד באותה הנקודה כמו מקודם או משחיל דרך הזימים ומוציא מהפה. אם הוא חי אבל כבר בדרך לנפוח את נשמתו, כניסה בנקודה ההתחלתית והכנסה לבטן הרכה מצד לצד או דרך פתח השת ואז יציאה לפני הזימים. אם הוא מת, השחלה ראשונית ואז לאן שבא לך ובהתאם לאופי התקיפות באותו יום או שידוע לך עליהן בזמן האחרון. אפשר כמובן גם להפוך כיוון תפירה ולהתחיל מהראש לכיוון הזנב כמו בים עובד... הערה- כול הנ"ל מתייחס לדיג חופי בטירגוט גומברים ואלו השיטות שאני עובד איתן כבר שנים בהצלחה. במקרים של דיג על חי לטורפים גדולים יותר או טירגוט עם דגי פיתיון גדולים יותר, יש תפירות אחרות... 3. חוץ מגומברים יש עוד דגים ובע"ח אחרים שאוהבים סרגוסים. סרטנים יכולים לפרק דגים שלמים במהירות, גומברים ואבונפחות יכולים לקצוץ חתיכות מפיתיון שלם מבלי שתרגיש ולא תמיד יחזרו לסיים את העבודה מה שישאיר לך חלק מהדג. סרגוסים גם מנשנשים דגים בכיף (חלק מהסרגוסים הגדולים ביותר שתפסתי נתפסו על חתיכות מפילה סרגוס...). יש מצב שהסרגוס שתפרת עבר נישנוש מסיבי ואז מגיע הגומבר ולא טורח לנשוך אלא בולע ישר עד התחת... יש גם מקרים שהפיתיון נקרע בזריקה או נתלש בחדירה למים אם אתה עובד עם משקולת כבדה מדי או מצליף בכוח... אגב, יש מצב שאחרי הבליעה וקריעת הסרגוס מהקרס שהוא נפלט למים על ידי הדג. לפני כמה שנים טובות תפסתי אינטיאס של 16 קילו על טרולוס של 25-30 ס"מ. הטרולוס נתפר חי ומפרפר על ריג ניילון 0.90 עם שני קרסים לגומבר 5/0 שאחד קשור בקצה והשני רץ חופשי. הקרס קצה הושחל דרך מסרק העצמות של סנפיר השת מצד לצד ואז נתפר בעורף (כניסה ויציאה באותו הצד ליד תחילת סנפיר הגב) . הקרס הצף הוחדר באותה נקודת כניסה מצד לצד וזהו. האינטיאס ננעל על שני הקרסים שנצמדו אחד לשני ושניהם תקועים בכניסה לקיבה כך שהם בקושי נראו דרך הלוע. בניקוי הדג לא נמצא זכר לטרולוס... sml102; כותרת: בעניין: סוף סוף ! כבר כמעט והיתיאשתי תגובה על ידי: Shahar Cohen על נובמבר 04, 2014, 12:29:03 PM יופי של גומבר ראשון בפתיונות
וכמו שאמרו לפני אין ארוך מידי בדוחות, בעיקר בדוח כמו לך שמשתף בתובנות שיש לך שיכולות לעזור לאחרים או לעורר דיון בנושא כמו איך כדאי יותר לתפור דג מת. sml45; בכל מקרה יופי של תוצאה היתה לך בסוף sml41; בהצלחה בהמשך thumbUp; כותרת: בעניין: סוף סוף ! כבר כמעט והיתיאשתי תגובה על ידי: אהרון על נובמבר 05, 2014, 12:19:08 PM לדגים יש סיבולת מסוימת שכשעוברים אותה הם מתים. זה יכול להיות מהקרס שחודר דרך עמוד השדרה, איברים פנימיים או הזימים וזה יכול אפילו להיות שחרור הקרס הקטן שהם נתפסו עליו שאם הוא נבלע עמוק ומשיכה חזקה קורעת לו משהו בפנים או שהטראומה של התלישה גדולה מדי ואז הוא מת עוד לפני שאתה תופר אותו. לפעמים אני מקבל החלטה שלא לשחרר את הקרס שבפה שלו וחותך את החוט ליד הפה וכך הוא נשאר במצב טוב יותר לתפירה... 1. סילגו זה אחלה דג לפיתיון אבל יש לו את החסרונות שלו ואחד מהם זה שהוא לא גדול ועם שטח פנים קטן מה שמחייב תפירה דרך הגוף על מנת שיחזיק בהטלה עם ציוד חופי סטנדרטי. במקרים כאלו אין ברירה אלא להתפשר על גודל קרס וללכת על קרסים קטנים יחסית עם פרופיל דק ככול שאפשר. אפשר לשלב שני קרסים אבל הקרס בזנב צריך להיות ממש קטן ורק לאחיזה בסיסית (קרס קשור מוכן של PSK בגודל 5 או 6 למשל שקשור בקשר SNELL על הריג). מרמירים וסרגוסים דווקא מתאימים לרוב שיטות התפירה ואם אתה מקפיד על תפירה עדינה ולא טוחן לו את הצורה בזמן השחלת הקרס, הם יכולים להחזיק שעות ארוכות במים. למצב הים כמובן שיש גם כן השפעה על כמה הפיתיון יכול להחזיק מעמד. זרמים חזקים, גלים שדופקים בחוט הראשי ומנערים אותו וגוררים אותו בחול כשהוא לא במצב שהוא יכול לאזן את עצמו, ריג כבד מאד (במקרה של כבל), קרס גדול מדי שמשתק אותו ומונע ממנו אפשרות לשחות, משקולת כבדה מאד שמכניסה אותו למים לאחר ההטלה במהירות וגורמת לו נזק יתר, כול אלו משפיעים מאד על כמה הוא יכול להחזיק מעמד. 2. בים עובד, אני מעדיף את השיטות שבהן הפיתיון נתפר מהראש לזנב בכדי שיישאר ישר ולא יתפתל יותר מדי ויסתחרר כמו עפיפון. במקרה כזה התפירה מתחילה בראש (הכנסה דרך הפה) ומסתיימת בבטן או בשורש הזנב. במקרה שהיא מסתיימת בבטן, הוצאת הקרס מהזימים ונעיצה מצד לצד במרכז הבטן (מתאים לקרס עם מפתח רחב וזרוע קצרה!) או החדרה בתחתית הגרון והוצאה דרך פתח השת (התחת...). במקרה של סיום תפירה בזנב, אני מעביר את הקרס מצד לצד ואז תופר מהצד הנגדי באזור הזנב. זה מונע מהפיתיון להתקפל... בים שקט מאד ורגוע, אני מעדיף תפירה מהזנב לראש כי אז הדג נשאר חי ומפרפר ומושך אליו את הטורפים. החדרה בשורש הזנב בזהירות מירבית על מנת שלא לפגוע בעמוד השדרה או במסרק העצמות של סנפיר השת שזה אחד המקומות החזקים ביותר לתפירה. אם הדג לא ממש גדול, הכנסה ראשונית דרך מסרק העצמות של סנפיר השת מצד לצד וזהו. שיפרפר כמו משוגע ויגרום לתקיפה חזקה ומהירה ללא מחשבה ולקוות לטוב... מכאן יש לך מספר אפשרויות בהתאם לסוג הדג והגודל שלו וכמובן מצבו הפיזי. אם הוא חי ומשתולל, תפירה בעורף. כניסה מעט לפני תחילת סנפיר הגב ויציאה באותו הצד לכיוון הראש. אם הוא חי אבל חלש והסיכוי שיחזיק מעמד לאורך זמן קלוש, אני מכניס מצד לצד באותה הנקודה כמו מקודם או משחיל דרך הזימים ומוציא מהפה. אם הוא חי אבל כבר בדרך לנפוח את נשמתו, כניסה בנקודה ההתחלתית והכנסה לבטן הרכה מצד לצד או דרך פתח השת ואז יציאה לפני הזימים. אם הוא מת, השחלה ראשונית ואז לאן שבא לך ובהתאם לאופי התקיפות באותו יום או שידוע לך עליהן בזמן האחרון. אפשר כמובן גם להפוך כיוון תפירה ולהתחיל מהראש לכיוון הזנב כמו בים עובד... הערה- כול הנ"ל מתייחס לדיג חופי בטירגוט גומברים ואלו השיטות שאני עובד איתן כבר שנים בהצלחה. במקרים של דיג על חי לטורפים גדולים יותר או טירגוט עם דגי פיתיון גדולים יותר, יש תפירות אחרות... 3. חוץ מגומברים יש עוד דגים ובע"ח אחרים שאוהבים סרגוסים. סרטנים יכולים לפרק דגים שלמים במהירות, גומברים ואבונפחות יכולים לקצוץ חתיכות מפיתיון שלם מבלי שתרגיש ולא תמיד יחזרו לסיים את העבודה מה שישאיר לך חלק מהדג. סרגוסים גם מנשנשים דגים בכיף (חלק מהסרגוסים הגדולים ביותר שתפסתי נתפסו על חתיכות מפילה סרגוס...). יש מצב שהסרגוס שתפרת עבר נישנוש מסיבי ואז מגיע הגומבר ולא טורח לנשוך אלא בולע ישר עד התחת... יש גם מקרים שהפיתיון נקרע בזריקה או נתלש בחדירה למים אם אתה עובד עם משקולת כבדה מדי או מצליף בכוח... אגב, יש מצב שאחרי הבליעה וקריעת הסרגוס מהקרס שהוא נפלט למים על ידי הדג. לפני כמה שנים טובות תפסתי אינטיאס של 16 קילו על טרולוס של 25-30 ס"מ. הטרולוס נתפר חי ומפרפר על ריג ניילון 0.90 עם שני קרסים לגומבר 5/0 שאחד קשור בקצה והשני רץ חופשי. הקרס קצה הושחל דרך מסרק העצמות של סנפיר השת מצד לצד ואז נתפר בעורף (כניסה ויציאה באותו הצד ליד תחילת סנפיר הגב) . הקרס הצף הוחדר באותה נקודת כניסה מצד לצד וזהו. האינטיאס ננעל על שני הקרסים שנצמדו אחד לשני ושניהם תקועים בכניסה לקיבה כך שהם בקושי נראו דרך הלוע. בניקוי הדג לא נמצא זכר לטרולוס... sml102; גאיצוק - תודה על ההסבר - ניכר שהשקעת בתשובה ארוכה ומפורטת thumbUp; thumbUp; thumbUp; קראתי בשקיקה ואפילו ציירתי לי במחברת את צורות התפירה שתיארת icon_pray; הקפצת לי את האדרנלין אתמול עם כל ההסברים blow; , ישר הלכתי להכין ציוד ויצאתי לפני בוקר wnd: את התוצאות אני יעלה בדוח give_rose; |