פורום הדיג הספורטיבי בישראל

בעקבות הדו"ח של מישל וההבטחה שנתתי לו... ;)

הסרגוסים הללו (סרגוס כתפי - המכונה חרען) מצויים לרוב בלהקות ענק -
ומרוכזים בשטח קטן, לעיתים מרחק 30 מטר זה ההבדל בין יובש מוחלט לבין דגים עולים בסרט נע...
ההתקפות המטורפות שלהם זה דווקא בדיג יום ובכל שעות היום - אם כי נתפסים היטב גם בלילה,
תוקפים הכי חזק דווקא כשיש שמש, גם במזרחיות עזות, כמעט בכל חודשי השנה...
כשהם נמצאים אז מומלץ לקלף ולחתוך ערימת גמברי לחתיכות קטנות (גמברי הכי פשוט - לא קריסטל),
כי כאשר זה מתחיל אז חבל על כל דקה, לעיתים הם מתנפלים עד לפני שהעופרת נוגעת בקרקעית...
שמיש גם קלמארי רצועות דקיקות באורך 1.5ס"מ או "זרוע" של ראש קלמארי קטן-בינוני..

לדוג אותם מומלץ עם ריג פשוט, עופרת קלה 60 גרם (בעומקים של 25מ' ומעלה באם יש זרם -
אז עד 80 גרם), קרסים קריסטל מס' 3 או 4 - חדות וזולות והגודל מתאים...
אישית בעד 5-6 קרסים על הריג עם תלאי קצר של 10 מקסימום 15 ס"מ חוט 0.40, דוגמא לריג -
http://www.israelsportfishing.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=481:2011-05-29-09-47-03&catid=73:-&Itemid=197
היתרון בריבוי קרסים הוא שאם חטפו 2-3 פתיונות עדיין יש עם מה לדוג ללא צורך בהעלאת החוט...

לעיתים האכילות בקושי מורגשות והן כמו נגיעונת קלילה וכמעט בלתי מורגשת - מצפים לשווא ל"משיכה" -
זה קורה לעיתים דווקא בהתקפות הטירוף שלהם...
היו ימים בתחילת ההכרות ביני לבינם, שהייתי מוריד פתיון וממתין לאכילות שתי דקות יקרות -
לא מרגיש דבר וכשהרמתי גיליתי כי הפתיון היה ונעלם, כנראה חיסלו בהורדה או איך שהעופרת נחתה...
או אז המצאתי את שיטת "אחת-שתיים-גלגל או משוך" - והם עלו בצמדים ושלשות וגם רביעיות:
איך שהעופרת נגעה בקרקעית סוגר את הקשת סופר "אחת -שתים) ופשוט מתחיל לגלגל,
אם זה חוט ביד אז כנ"ל - רק מושך בתנועת איסוף חוט (לא הוקסט), הם כבר היו נעולים...

אם יש הפסקת אכילות של עשר דקות - פשוט משנה מיקום,
או מסתפק ומסיים - לעיתים זה היה מעל 100 דגים בשעתיים...

ציוד:
חוט ביד עם צינור ביוב כמו במאמר שבקישור או מקל פשוט ומכונה פשוטה (200 שקל שניהם),
חוט 0.50-0.45 לא חייב שיהיה איכותי, התלאי ("הבנייה") חוט 0.40 גם לא צריך שיהיה איכותי...

זהו על קצה המזלג...

 thumbUp;

רפי, בדיוק מה שאמרת.
כשעגנו בהרצליה, היו לנו סלעים מסויימים שקראתי להם סרגוסים. רק עליהם היו ורק בקטע המישורי של הסלע.
לפעמים אחד היה אוכל ונכנס לסלע, אז חיכיתי שיבוא השני לאכול ושחרר מהסלע ויצא זוג  >:D

רפי תודה רבה

וכמו שאתה אמרת דרגא, בהבדל קטן:
אנחנו קראנו למקומות הללו "מעליות" sml45;


בכייפ מישל,
תזכור - לדיג הזה סט מינימלי והכי זול...
גם אם יפתיע דג של קילו- שניים, עדיין הציוד מספיק בהחלט,
עם עבודה נכונה גם גדולים יותר...

מאמר מעניין מאוד רפי, אם כי אני נוהג מעט אחרת.

לגבי קרסים, ירדתי למידה 8 ולא יותר מ 6 אם יש גדולים.

דג זה כמעט ואינו בולע, ולכן מספיק פירור קטן של גמברי על הקרס.

אני מעדיף להשתמש בריג של שלושה קרסים, אחד מתחת לעופרת ושניים מעל, ובניות קצרות כפי שציינת.

לעיתים, ברדוד של 8-12 מטרים הם לא נוגעים בפתיון ואז (עם חוט ביד) אני מנענע את הפתיון בתנועות מהירות ואז הם מתנפלים על הפתיון.

יחד עם זאת, ישנם חודשים בשנה שהם לא נוגעים בפתיון ויהי מה. איני יודע אם בגלל שהם נדדו מהמקום, או בגלל שהם פשוט סותמים את הפה.

דג שכיף לדוג אותו, והוא פתיון מעולה לאינטיאסים.

פשוט תענוג!תודה רבה no1@

תודה רבה על המידע והשיתוף

ראובן,

דווקא משום דעתי שאתה אחד המקצוענים בהא הדיעה בדיג מסירה,
אני נהנה מהדיונים בהם יש לנו אי הסכמות....
גורם לי להרוויח פעמיים: להתעמק בגישה שלי ולבדוק אותה - ולבחון שינויים בגישה לאור דעות שונות...

**לגבי גודל קרסים, אם אנחנו מדברים על קריסטל - אז אתה משתמש בקרסים זעירות,
נכון לעכשיו עודני סבור כי מס' 3-4 עדיף על מס' 6-8 ואנמק:
*קרס יותר קטנה יותר זמן התעסקות לחילוץ הקרס מהפה של הדג - ה"רגל" יותר קצרה.
* קרס יותר קטנה - לרוב סיכוי יותר גדול לדג להשתחרר בשל חוד ושן קטנים וקצרים יותר,
   במיוחד כך אם לדג חלקים יותר קשים בפה כמו אצל סרגוס בשונה למשל מבורי, בננה, מרמיר וכו'.
*החרען תוקף כמו חזיר ונתפס היטב על קרסים מס' 3-4 אז בשביל מה להקטין קרס?!
  לפספס כמה דגים של 50-80 גרם זה לא הפסד גדול...
*אם עובר בסביבה דג יותר גדול (נצרן, פרידה, לוקוס) - הגם שנדיר, למה להיות עם קרס זעירה?!

מסכים אתך שהדג לא בולע ומספיק פירור גמברי על הקרס,
עבורם שמרתי תמיד את הגמברי הישהים, הקטנים, הרכים...

**מדוע 3 קרסים ולא 5 קרסים?!
אצלי כמו אצלך רק עוד 2 מעל אלו שמעל העופרת - ואלו היתרונות שיש לדעתי ל-3 על פני 5:
*לא מזיק למשוך באותה הרמה עוד 1-2 דגים...
*אם נאכלו 3 פתיונות במהרה - עדיין יש עוד 2 במים ומגדיל סיכוי לא לעלות ריק...
*נתפסת בסלע עם אחת התחתונות או העופרת - דג שייתפס באחת העליונות וישחה, עשוי לשחרר..
*הן מתווספות למעלה - העליונות נתפסות בסלע הרבה פחות מאשר התחתונות...

**את הטיפ של נענוע הפתיון אזכור - לא הכרתי.... shake2;

**לגבי חודשים בהם הם לא נוגעים בפתיון:
נתקלתי במקרים בהם לא נגעו בעונה מסוימת במקום מסוים - ובאותו זמן התנפלו במקום אחר,
גם להיפך, כלומר: כל מקום ועונתו (אם תרצה - כל עונה והמקומות שלה).
*באילו עונות לפי נסיונך הם לא נוגעים בפתיון?!
מלבד מרץ-אפריל ו:יולי-אוגוסט (5 דגים בשעתיים זה נחשב "לא נוגעים"), כל שאר חודשי השנה חגגתי...

היי רפי, במספרי הקרסים התכוונתי לנורווגי, שלהם זרוע ארוכה יותר משל הקריסטל, ולכן אין בעיה לחלצן מפי הדג.

גם בקריסטל, אני משתמש בלא יותר ממספר 6.

לקרסים נורווגים שן האל חזור בולטת יותר משל הקריסטל ולכן מאבד פחות דגים.

אם בא חזיר של עד קילו, אני מביא אותו גם עם 8 נורווגי, חזיר גדול יותר ירוויח את חייו.

אני מתמקד גם בדגים קטנים שכן המטרה שלי היא דגים לפתיון, השנה היתה תופעה מעניינת ברדוד של 12 מטרים, שאינטיאסים של 15-20 קילו ממש אהבו את הסרגוסים הזעירים. שבקושי החזיקו את משקל הקרס.

ברדודים עם חוט ביד הריג שלי שונה והוא עם 2 קרסים בלבד שניהם מתחת לעופרת, מוריד עד הסלע ומרים לאט, אם הם רעבים מיד תהיה תקיפה, אם לא,מנענע בחדות את  הפתיון ללא הפסק ואז מתרחשת התקיפה.

בעמוקים, הריג עם שלושה קרסים שכן, לאורך השנים שמתי לב שמירב התקיפות הן בקרסים התחתונים, כך שלאט לאט ויתרתי על  השניים העליונים. בנוסף בעמוקים אני משתמש במקל רגיש מאוד וגמיש מאוד, מקל שעם תנודות הגלים, הטיפ שלו מתכופף והוא לא מזיז את העופרת ממקומה.

בנוסף, עברתי בעמוקים מחוט ניילון לחוט בד, (הריג כמובן נשאר ניילון), בחוט בד אתה מרגיש כל נגיעה ויהא זה הדג הקטן ביותר, כמו כן תגובת ההוק סט בחוט הבד יותר מהירה, שכן אין את אפקט האלסטיות של המונו.

בחודשים פברואר מרץ אפריל ומחצית מאי הדיג של הסרגוסים חלש מאוד, ממחצית מאי הדיג מתאושש.

ואכן אני מחזק את קביעתך שאם הסרגוס לא נוגע יש להחליף מקום, אפילו בטווח של 10-15 מטרים ואז יכולות להתחיל אכילות, אולם ישנם מקומות שלא אזוז מהם כי אני יודע שלקראת השחר למשל תתחלנה האכילות גם אם כעת אין שום נגיעה.

דבר מעניין נוסף, הוא שכאן במרכז קוראים לסרגוס הכתפי, גם סרגוס חיפה, כנראה שאצלכם הוא נפוץ יותר.

דיון מקצועי ומעניין ביותר.
האמת, מכיר את הדג אבל לא הבחנתי בין זה לבין סרגוס רגיל.
לדבר על 100 חתיכות בשעתיים-נשמע כמו דיג בחול.

שאלה, אם הדג נתפס בכמויות ובריכוז בשטח קטן אז מומלץ לעבוד עם עוגן?
ומה מתאר הים לחפש אותו? אזורים בציר צפון דרום?

רפול אני עברתי בבולוס מקרסים קריסטל/רגילות רק לקרסים סירקל קטנות שקונים באייבי,הצוות צחק עליי...ניסיתי...עובדות נהדר
והדגים נתפסים לבד....חחחח ממליץ בחום

100 pcs fishing sport circle hooks 7384 Black

הגיוני אילן..
האמת שהם נתפסים הרבה פעמים לבד ומעצמם - גם על קרסים שאינן סירקל...
דווקא נתת לי חומר למחשבה - הסירקל נתפסות פחות בסלעים....
בגיחה הבאה לסרגוסים (מעל שנתיים לא ניסיתי) אנסה שילוב מוזר: סירקלים למטה ו"רגילות" למעלה,
נראה מה יהיה...
עם הדג הזה אפשר לעשות נסיונות...
 

ההבדל פשוט: הסרגוס הזה יותר לבן ומבריק,
הכתמים השחורים על הזנב ובראש מאוד מבריקים....

בבולוס יום עליהם מומלץ מאוד לעבוד רק על עוגן.

ליתר דיוק,
אם אין לך נקודה מדויקת והרוח לא חזקה -
אפשר לסרוק בדריפט ואיך שזה מתחיל (אכילות-תפיסות) אז לקפל (לסמן בג'יפיאס אם יש),
לעלות קצת מול הרוח - להוריד עוגן ולהתיצב מעל הנקודה...
*אפשרות נוספת: מורידים עוגן כך שהסירה תהיה מעל האזור המסומן/המשוער, חבל קצר יחסית,
אם אין אכילות או הפסיקו -  אז משחררים כל פעם עוד 10 מטר חבל ומנסים שוב...
מה שנקרא סריקה על עוגן...

אגב, היו ימים שיצאתי עליהם בשעה עשר בבוקר במזרחיות מטורפות ושמש חזקה,
דווקא בשעות עשר עד שתיים בצהרים היה מעולה....

לגבי הנורבגיות אתה צודק לגבי אורך הזרוע שמשפיע על נוחות החילוץ,
אגב השתמשתי גם בהן אל במספרים 4-6 ולא יותר קטנות מזה.....
לפי זכרוני מס' 6 נורבגית - יש לה אורך שן אל-חזור כמו של קריסטל מס' 4, בערך...

לגבי גודל הקריסטל, עניין של גישה...
עודני מעדיף את מס' 3+ 4 ולא פחות - לא ראיתי פספוסים ונתפסו גם של 50גרם...
מבחינת איבוד דגים לא בחנתי ולא נתתי את הדעת - אך אזכור זאת... shake2;
כשהם עולים בזוגות ושלשות לא ממש זוכרים איבוד כזה או אחר...

לגבי נצרנים ואחרים במשקל של קילו פלוס שאחד מהם עשוי להגיע באקראי,
לדעתי הקריסטל יותר חזקה ופחות "מתישרת" ביחס לנורבגית - לכן ההעדפה...

מאמין שאם יגיע נצרן של 2ק"ג -
עדיין יש סיכוי סביר שיסיים אצלך על הסירה גם עם נורבגית קטנה, במיוחד אם תדוג עם חוט ביד...

מניח שאתה מדבר על סוף אוקטובר עד סוף ינואר...
זו העונה בה האינטיאסים גם חוטפים דגים שנתפסים תוך כדי הבולוס - ברדודים (10-25 מטר)..

לפי מה שנתקלתי, הם חוטפים גם פרידות קטנות...

לגבי התופעה שציינת, הם העדיפו סרגוסים זעירים על פני סרגוסים או פרידות של 150-200 גרם?! sml17;

נ.ב.
תרגיש חופשי לפנק באיזו הזדמנות באיזו דוח על תפיסת אינטיאס ;)

למה ההבדל בין ריג לרדודים לבין ריג לעמוקים?!
בהחלט מסקרן - אישית לא נתתי מעולם את הדעת בצורך לשנות ריג בזיקה לעומק...
כמו שלמדתי להכיר אותך ראובן, יש סיבה... sml45;

"שיטת הנענוע" זה משהו שלא חשבתי עליו, כפי שציינתי - זה כבר הרווח שלי מהדיון הזה...
כפי שכל הזמן טענתי - לעולם לא נדע הכל ותמיד יש מה ללמוד...

אכן רוב התקיפות בקרסים התחתונות, הייתי אומר בעיקר בעליונה שמעל העופרת והכי קרובה אליה...
מצד שני - כאשר יש נחילים של חרענים הם לא יוותרו על אף גרגר גם אם נמצא בעליונות...

מניח כי ויתרת על העליונות כדי לא לבזבז זמן על סידור הגמברי שנופל...
מצד שני ובהתחשב בכך שנדיר כי דווקא העליונות ייתפסו בסלע -
למה לא לשים אותן עם זרוע של ראש קלמארי (לא יפול מהקרס ללא תקיפת ותפיסת דג)-
תוך המשך שימוש בגמברי בתחתונות?! הרי אינך מפסיד דבר...

חוט בד הוא יותר דק, פחות מתנגד למים ופחות קשת ורגישות לזרם,
אז הרגש אכן תמיד יהיה טוב יותר...
ככל שהמים יותר עמוקים יש יותר חוט במים (ולרוב יותר זרם מאשר ברדודים) -
לכן חוט יותר דק יהיה יותר משמעותי ככל שהמים יותר עמוקים...

מה שכתבת לגבי המתנה במקום לקראת השחר - נכון...
שים לב כי לגבי בולוס חראענים - דיברתי על דיג יום...
נתפסים בלילה ויש מעליות בלילה - אך המתקפות הכי פרועות ומטורפות שלהם היו ביום,
אם כי ביום יש קטעים שהאכילות בקושי מורגשות (לעיתים רעידונת על החוט) -
בזמן שבלילה האכילות מוגשות היטב...

בחיפה הדג היה נפוץ בכמויות מטורפות, בשנים האחרונות ירידה חדה...
עבודה מסיבית עליו של ספינת צ'יצולה בשיטת התחוויק ולדעתי גם התפשטות האבונפחות -
דיללו אותו קשות (אגב, היתה פעם שהעליתי צמד - כמה אבונפחות עלו אחריהם ו-3 מטר מתחת
לסירה חטפו לי אותם כולל את הקרסים...).

כך או כך,
ככל ש"נדלקתי" יותר על טרולינג וגיגלייט - בולוס הסרגוסים נדחק לעדיפות אחרונה...
בפעם האחרונה לפני כשנתיים עדיין יצאו כמות יפה בשעתיים - לפני שהמשכתי בטרולינג...