פורומים
לאחרונה קראתי מאמר מאוד מעניין על דגים והיכולת שלהם לראות צבעים. החלטתי לתרגם לשימושכם את המאמר כדי שגם אתם תהנו ממנו.
קריאה מהנה!
האם צבע באמת משנה לדגים?
מאת ג'סטין הופמן
נלקח מ: http://www.midwestoutdoors.com/magazine/article.cfm/44/Does-Color-Make-A-Difference-To-Fish/
תורגם ועבר עריכה ע"י אלון תנחום בעזרת סימה
חבוי בקופסאות הדמויים שלנו, שמאורגנות בקפידה יש אוסף אינסופי של ג'יגים, סיליקונים וניקלים בשלל צבעים, רבים בגוונים וצורות שלעתים קרובות בלתי ניתן לתאר. האמרה הישנה קובעת כי דמויים נועדו לתפוס דייגים ולא דגים, וכל אחת מתיבות הציוד שלנו בהחלט תומכת בתיאוריה זו.
החקירה היסודית ממשיכה: האם באמת הדגים יודעים להבחין בין צבעים? התשובה לכך עשויה להפתיע אותך, כי בסופו של דבר, זה לא כל כך מה דגים יכולים לראות (למרות שזה כן משחק חלק גדול), אלא יותר מכך: מראה הצבעים בעולם שמתחת למים תלוי לחלוטין במגוון רחב של קריטריונים משתנים.
מה יש בעיניים של הדג?
ברוב מיני הדגים, העיניים בעלות מאפיינים דומים לעיני בני אדם. הרשתית מכילה שני סוגים של תאים- קנים ומדוכים. המדוכים מאפשרים לדגים לראות צבע, אלו התאים המשמשים את הדגים לראות בשעות היום. בלילה, הדגים יסמכו על תאי הקנים שלהם, שאינם מסוגלים להבחין בין צבעים, אבל יכולים לחוש את עוצמת האור. תאים אלו אחראים להבחנה בין גוונים של שחור, לבן ואפור. רוב הדגים שחיים במים מתוקים, מכילים את שני סוגי התאים, אבל דגים שצדים/מלקטים מזון ביום יכילו בעיניהם יותר מדוכים מקנים. לעומתם לדגים שמחפשים מזון בלילה יהיו יותר קנים.
קנים אלה הם רגישים לאור, וההתאמה מראיית היום לראיית הלילה (ולהפך) דורשת לפחות 30 דקות עד שעתיים של התאקלמות. רבים מאיתנו מרגישים את השינוי כאשר יש דממה במים מצד הדגים. (זה מסביר הרבה על מושטים שרק מתחיל לתקוף חצי שעה אחרי הזריחה).
ד"ר קית' ג'ונס, מנהל מחקרים על דגים, ומומחה בעל שם עולמי להתנהגות דגים, חולק את התובנות שלו על דגים וצבע: "מינים של דגים שונים נבדלים במידה ניכרת. לכן יש הבדל בין הצבעים שהם רואים טוב יותר.
לדוגמה: דגים כמו "bluegill" (סוג של ציקליד), מוגבלים בעיקר לטווח הספקטרום של אדום, כתום, צהוב וירוק. יש להם מעט מאוד אם בכלל ראייה בצבעים בטווח של כחול וסגול. החזון הטוב ביותר (האזור שבו יש להם את הראות הטובה ביותר כמו מים צלולים) זה אדום , עם שיא משני בטווח הצהוב והירוק. אצל דגים כמו פורל וקרפיון יש ספקטרום רחב יותר של ראיית צבעים.
אין ספק שדג הבס משתמש יותר בצבעים מאשר דג הכידון. אמנם שני המינים רואים צבעים ורואים בערך באותו ספקטרום, לבס יש ריכוז גבוה יותר של תאי מדוכים ולכן הם סומכים על ראיית צבע יותר מדג הכידון."
אור / צבע
הצבע של הדמוי במים הוא בעצם תוצאה של השתקפות האור ממנו. תכונה זו נמדדת באורכי גל. האור חודר דרך עמודת המים שגם הוא נמדד לאורך הגל. כתוצאה מכך הצבעים של הדמוי מתחילים להיספג בסביבתם וכמובן כמה שיותר עמוק נלך יהיה פחות חדירה של אור ולכן הצבעים של הדמוי מתחילים להעלם מהר יותר. אדום מייצר את אורכי הגל הארוכים ביותר, ואחריו כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו וסגול. בעומק צבעים עם אורך גל גדול יותר נספגים ראשונים. בעצם ככל שנרד עמוק יותר, בהדרגה הצבעים האלו יופיעו כשחור הרבה יותר מהר מאשר צבעים האחרים. צבעים "חמים" הם ראשונים ללכת, ואילו צבעים "קרים" כמו כחול שומרים על הגוון שלהם בעומק.
ד"ר ג'ונס מאמין כי זמינות צבעים, ומה שבעצם גלוי מתחת למים, הוא חלק חשוב ממשוואת הראיה. "במים צלולים, צבע אדום הוא ראשון להיעלם לחלוטין, בדרך כלל בטווח העומק של כ9 מטרים. האור הכחול לעומת זאת, יכול לחדור גם מתחת ל30 מטר. עם זאת, כל זה משתנה אם המים מכילים חלקיקי אצות צפים או סחופת. לאצות יש יכולת ספיגה גבוהה מאוד של אור כחול, סגול ואדום, וכתוצאה מזה נותרים המים בעיקר עם גוון ירוק. סחופת נוטה לספוג את כל הצבעים חוץ מאור אדום, שמשאיר את המים בצבע אדמדם מודגש. בתנאים כמו אלו שיש פחות אור זמין (בכל עומק באופן כללי), הספקטרום של האור הזמין נשלט על ידי או אור ירוק או אדום. כדי שהדג יוכל לראות בתנאים הנ"ל עליו להיות רגיש גם לצבעים האלו. גם אם צבע המים לא בצבע שהדג הכי רגיש אליו הוא ידע לזהות צבעים, בכל זאת הצבעים חייבים להיות בטווח הספקטרום בכדי לראות".
התרשים הבא מציג את הטווח של ארבעת הצבעים העיקריים, בתנאים שנקבעו, כדי לתת לך הבנה טובה יותר של אופן הפעולה של השתקפות האור. כפי שניתן לראות, אדום מאבד מזוהרו מהר מאוד בהשוואה לצבעים האחרים.
אחוזי ראות של צבעים מתחת למים:
צבע 3 מטר 6 מטר 9 מטר
אדום 6.5% 0.4% 0.25%
כתום 50% 25% 12%
צהוב 73% 53% 40%
ירוק 88% 78% 69%
אור גם ממלא תפקיד חשוב בראיית הדמוי על ידי הדגים. ביום עם הרבה שמש, אור מהשמים יחדור הרבה יותר עמוק דרך עמודת המים מאשר ביום עם עננים.השמש מעניקה לדמויים הצבעוניים גוון חזק יותר וראות מרחוק גבוהה יותר, אפילו בעומק.
פתיונות מבריקים כמו כסף וזהב הם פחות יעילים כאשר יש עננות, ויכולים להיות כמעט בלתי נראים ללא אור שמש מספק, אפילו במים צלולים.מהסיבה הפשוטה שבמקום את הקרניים הבהירות של השמש הם משקפים את האפרוריות במים שמקיפים אותם. לעתים קרובות צבעים כהים עובדים יותר טוב כאשר אין אור.עבודה בשיטה הזו נותנת צללית חזקה של הדמוי במים ויותר ניגודיות בתנאים של מים עכורים.
זכור שככל שהשמש השוקעת, הצבעים בעל אורכי גל הארוך ביותר (שמתחיל ב- אדום) ייעלמו מהר יותר מתחת למים. ברגע שהשמש זורחת, כחול וירוק יהיו הצבעים הכי בולטים לעיני הדגים, כשהצבע האדום בתחתית הרשימה.
צלול טוב יותר
צלילות המים משחקת תפקיד חשוב באופן שצבעו של הדמוי שלך נראה. מים עכורים עשויים לאפשר רק לדמוי "האדום" שלך להיות גלוי בעומק של 30 ס"מ, אבל אותו דמוי במים צלולים יגדיל מאוד את טווח אורכי הגל שלו. כאשר דגים במים צלולים, צבעים חמים נשארים נאמנים יותר לצורתם המקורית, ולכן יהיו גלויים בעומק רב יותר, מה שיכול לתת לך נקודת התחלה מצוינת כאשר אתה מתלבט מה לזרוק במים צלולים.
עדיין יש להישאר אמין לצבעים כהים כאשר המים עכורים.
הקריטריונים לניגודיות
לצבע הרקע יש הרבה השפעה על יכולת הדגים לראות דמוי. אם נדוג עם דמוי בצבע ירוק בצמחייה או במי אצות הדמוי עשוי להופיע בצבעו הטבעי ודגים יתקשו להבחין בו. לעתים קרובות אנחנו בעצם מנסים להסוות את הפיתיונות שלנו בלי לדעת את זה . כאשר המים ירוקים לא נזרוק דמוי בצבע ירוק...אנחנו מבינים ששחור על שחור או לבן על לבן זה בלתי נראה.
המפתח במצבים אלה הוא לבחור פיתיון שצבעיו עומדים בניגוד לרקע שבאתר הדיג. פתיונות בשני צבעים זו בחירה מצוינת כאשר אתה מתמודד עם הדילמה הזאת. ד"ר ג'ונס סכם את זה הכי טוב עם תרחיש זה:
"בס הוא דג שרגיש יותר לצבעים בטווחים של אדום, כתום, צהוב וירוק. אם זאת, זה לא אומר שצבעים כמו שחור ולבן, או כחול שנתפסים כאפור אינם יעילים. לפעמים צבעים האלה טובים יותר על רקע מסוים, מאשר דמוי שהבס רגיש לצבעים שלו. לדוגמה, בנהר בוצי אדמדם, למרות שהצבע הדומיננטי של הבס הוא אדום, דמוי עם דפוס חום כתום הבס יתקשה לראות. פיתיון בצבע שחור, לעומת זאת נותן ניגודיות הרבה יותר גבוהה במים בצבע אדמדם ויהיה לבס הרבה יותר קל לזהות את הדמוי.. "
טורף\נטרף- קשרים מבוהקים
מינים שונים של דגים רגילים למזון מסוים: הם בוחרים את המטרה שלהם בהתאם לפרופיל, גוף, צורה וצבע הטרף.
"אחת הסיבות שדגים משתמשים בצבעים היא לצורך הכרת דפוסים חזותיים ספציפיים. כאשר הדגים גדלים,בהדרגה מצטברות התניות שונות של אובייקטים החשובים להישרדותם. צבע, או ליתר דיוק דפוסי צבע, משחקים תפקיד חשוב בעיצוב אסוציאציות אלו, עוזרים להפריד בין אובייקט אחד למשנהו. זה מאוד חשוב כשזה מגיע לאבחנה בין טורף אחד מהשני ובעצם משפיע על התנהגות הטרף בעת התחמקות מהטורף. התגובה המתאימה להתנהגות תלויה מאוד בסוג הטרף או הטורף. לדוגמה, במקרים שדגים אוכלים בשביל רזרבה הם יהיו יותר בררנים, הדגים יחפשו אך ורק את המזון (לפי צבע וצורה) האהוב עליהם.במקרים אלה, חשוב לשחק את המשחק הישן של "להתאים למתאים," בעצם לתת לדג מה שהוא מחפש ", אמר ד"ר ג'ונס.
חשוב תמיד לקחת את הזמן ולשים לב לסוגי הדגים שמשמשים כמזון לטורפים הנמצאים באזור הדייג, הם יתנו לך את הרמז מה הדגים באזור אוכלים. לזכור שכל דבר שנראה דומה מעל פני המים, נראה אותו דבר מתחת פני המים.זה יעזור בבחירת סוג וצבע הדמוי בתחילת הדייג.
עבודה במים צלולים הוא הזדמנות מעולה להתנסות בצבעים טבעיים, וכפי שצוין קודם לכן, לבחור צבע בהתאם לניגודיות של הסביבה. מים צלולים מאפשרים לבדוק דגי פיתיון באופן הדוק יותר, בניגוד למים עכורים. כמה שיותר זמן יש לדג לזהות ולצוד את הדמוי, יותר חשוב שהדמוי יהיה דומה לדבר האמיתי.
צבע הוא בהחלט נושא מסובך. חוקרים וביולוגים ממשיכים להתעמק בעיני הדגים, אבל בסופו של יום, רק חברינו בעלי הסנפירים באמת יודעים מה הם רואים. מדענים כן יודעים שיש השפעה של צבע,אור וניגודיות במים שזה משהו שכל הדייגים יכולים לקחת איתם בבחירת הפיתיון.
התמקדות בצבעים שיעבדו הכי טוב בעומקים שונים, איך עוצמת אור משפיעה או איך גוונים משתנים מתחת למים,שינוי הצבעים בהתאמה לניגודיות במשולב עם הגוונים, יכול להיות נקודת התחלה מצוינת להבין את קוד הצבע. האם קופסת הדמויים עדיין תתמלא בשביל להתאים את עצמה בכל צבע ולכל מצב? אתה יכול להיות בטוח. אבל אני מקווה שאתה יכול לדגול בבחירה בצורה חכמה יותר בפעם
הבאה שאתה בחנות לציוד הדיג המקומי ותבין את עצמך למה ובשביל איזה מצב קנית את הדמוי הזה...
כמה סרטונים מעניינים בנושא (באנגלית):
דייג מוצלח חברים!
