 פורום הדיג הספורטיבי בישראל
 הוואי הפורום, שמירת הים ודיני דיג
 על החוף (אחראים: rafi, Kobiarava)
שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! |
עמודים: 1 [2] 3 
|
|
|
| 0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה. |
|
נושא: שימור הדגה שלנו, לא הטפה לא קיטורים פשוט לדבר! (נקרא 8615 פעמים) |
הדפסה |
|
|
yossid
|
הים הוא המרגוע האמתי שלי חבר פורום 
 מנותקגיל:
64
הודעות: 3386
דייג חוף ומז'רז'ר
|
|
 |
|
|
אספר לכם שיחה שהייתה לי היום בבוקר תוך כדי הדייג בחוף הים (במקרה או שלא).
האיש להערכתי בגיל 60 בה והתיישב ליידי רק כדי לצפות בדייגים בשביל הכיף, בשלב מסויים ראיתי סירת דייג מתקרבת לחוף והתרגזתי, אז הוא התחיל לספר לי את קורות חייו שהתנהלו כך, בגיל דיי צעיר הוא היה הולך לחוף לדוג עם מקל, לאחר זמן מה התאחדו כמה חברים והחליטו לרכוש סירת חסקה לדייג בעמוקים.
בינתיים הוא השתחרר מצה"ל ולאור זאת שלא הייתה לו ולחבריו פרנסה, הם החליטו לרכוש רשת ולהתחיל לדוג ולמכור דגים.
עם הזמן חבריו מצאו את מקומם בשוק העבודה והוא שהיה מחוסר מקצוע, החליט שזאת העבודה שהוא יעסוק בה מעתה והלאה, תוך כדי השיחה הוא מתאר לי את כול יושבי הסירות שעוברות מולנו, שמותיהם, רמות הדייג וסגנון דייג של כול אחד מהם.
עם השנים (אקצר כדי שלא תתייאשו) הוא הקים משפחה לתפארת ופרנס בכבוד את בני ביתו ואף מעבר לכך.
בשלב מסוים התחילו לעבוד בנמל הקישון שני אניות טרולינג שבתחילה הדהימו את כול הדייגים שם אשר נפעמו מגודלם ומכמות הדגים אשר הביאו איתם לאחר כול יציאה לים.
וכמו שנאמר "וייראה כי טוב" החליטו עוד כמה דייגים לרכוש אניות כאלה, ועם הזמן בעלי הטרולים התעשרו, ובעלי סירות הדייג התחילו לחוש בפגיעה במקור פרנסתם, דבר שגרם להם לצאת גם בימים סוערים ומסוכנים לדייג, רק כדי להביא פרנסה.
ככול שהתרבו אניות הטרול כך נפלטו דייגים בעלי סירות ממעגל העבודה, עד כדי ירידה של 50% בכמות הסירות ועלייה של 1000% בכמות אניות הטרולים העומד היום על 20 אניות טרולים וזאת רק בנמל הקישון.
כשה דיברנו על ירידת כמות הדגה, הוא הסביר לי שמה שסירות הדייג ודייגי החוף דגים אלה הדגים שכבר ישנם שוחים במים, והזק שנגרם הוא לא מכך, הבעיה העיקרית היא ההרס הנגרם בעומק לבתי הריבוי של הדגים, לצמחייה ולכול שרשרת המזון של הדגים וזאת על ידי רשתות הגרירה אשר הורסות בכול מובן את האזורים האלה.
כול זה אינו אומר שידינו נקיות, אולם עד שלא ייחקק חוק המסדיר את כול נושא הדייג המסחרי שיטותיו וכמויותיו, לא נראה שינוי לטובה.
אז כמו שציינתי כבר בדיון אחר, רצוי למי שנושא זה מציק לו להקים עמוד פייסבוק, להחתים אנשים (אני הראשון שיחתום) על עצומה ולהעביר אותה למחוקק, רק כך ניתן לקוות שיהיה שינוי, ולא על דג יותר או פחות, לא נראה שמישהו כאן יתחיל ללכת לדוג עם אנציקלופדיה בכיס כדי לבחון כול דג שייתפס אם הוא גדול/קטן, האם הגיע זמנו/בטל קורבנו, וכו'.
|
|
-------------------------------
תמיד תזכרו... שהדג שיושב אצלכם בצלחת, נמצא שם רק כי הוא פתח את פיו לאכול!!!
|
|
|
|
סקווידוויד
|
חבר פורום
מנותקגיל:
לא זמין
הודעות: 7274
|
|
|
|
|
אספר לכם שיחה שהייתה לי היום בבוקר תוך כדי הדייג בחוף הים (במקרה או שלא).
האיש להערכתי בגיל 60 בה והתיישב ליידי רק כדי לצפות בדייגים בשביל הכיף, בשלב מסויים ראיתי סירת דייג מתקרבת לחוף והתרגזתי, אז הוא התחיל לספר לי את קורות חייו שהתנהלו כך, בגיל דיי צעיר הוא היה הולך לחוף לדוג עם מקל, לאחר זמן מה התאחדו כמה חברים והחליטו לרכוש סירת חסקה לדייג בעמוקים.
בינתיים הוא השתחרר מצה"ל ולאור זאת שלא הייתה לו ולחבריו פרנסה, הם החליטו לרכוש רשת ולהתחיל לדוג ולמכור דגים.
עם הזמן חבריו מצאו את מקומם בשוק העבודה והוא שהיה מחוסר מקצוע, החליט שזאת העבודה שהוא יעסוק בה מעתה והלאה, תוך כדי השיחה הוא מתאר לי את כול יושבי הסירות שעוברות מולנו, שמותיהם, רמות הדייג וסגנון דייג של כול אחד מהם.
עם השנים (אקצר כדי שלא תתייאשו) הוא הקים משפחה לתפארת ופרנס בכבוד את בני ביתו ואף מעבר לכך.
בשלב מסוים התחילו לעבוד בנמל הקישון שני אניות טרולינג שבתחילה הדהימו את כול הדייגים שם אשר נפעמו מגודלם ומכמות הדגים אשר הביאו איתם לאחר כול יציאה לים.
וכמו שנאמר "וייראה כי טוב" החליטו עוד כמה דייגים לרכוש אניות כאלה, ועם הזמן בעלי הטרולים התעשרו, ובעלי סירות הדייג התחילו לחוש בפגיעה במקור פרנסתם, דבר שגרם להם לצאת גם בימים סוערים ומסוכנים לדייג, רק כדי להביא פרנסה.
ככול שהתרבו אניות הטרול כך נפלטו דייגים בעלי סירות ממעגל העבודה, עד כדי ירידה של 50% בכמות הסירות ועלייה של 1000% בכמות אניות הטרולים העומד היום על 20 אניות טרולים וזאת רק בנמל הקישון.
כשה דיברנו על ירידת כמות הדגה, הוא הסביר לי שמה שסירות הדייג ודייגי החוף דגים אלה הדגים שכבר ישנם שוחים במים, והזק שנגרם הוא לא מכך, הבעיה העיקרית היא ההרס הנגרם בעומק לבתי הריבוי של הדגים, לצמחייה ולכול שרשרת המזון של הדגים וזאת על ידי רשתות הגרירה אשר הורסות בכול מובן את האזורים האלה.
כול זה אינו אומר שידינו נקיות, אולם עד שלא ייחקק חוק המסדיר את כול נושא הדייג המסחרי שיטותיו וכמויותיו, לא נראה שינוי לטובה.
אז כמו שציינתי כבר בדיון אחר, רצוי למי שנושא זה מציק לו להקים עמוד פייסבוק, להחתים אנשים (אני הראשון שיחתום) על עצומה ולהעביר אותה למחוקק, רק כך ניתן לקוות שיהיה שינוי, ולא על דג יותר או פחות, לא נראה שמישהו כאן יתחיל ללכת לדוג עם אנציקלופדיה בכיס כדי לבחון כול דג שייתפס אם הוא גדול/קטן, האם הגיע זמנו/בטל קורבנו, וכו'.
סיפור מרתק אכן הטרולים הורסים ללא רחם ת בתי הגידול |
|
|
|
|
|
צור.
|
חבר פורום
מנותקגיל:
55
הודעות: 12523
052-3770519
|
|
|
|
|
אספר לכם שיחה שהייתה לי היום בבוקר תוך כדי הדייג בחוף הים (במקרה או שלא).
האיש להערכתי בגיל 60 בה והתיישב ליידי רק כדי לצפות בדייגים בשביל הכיף, בשלב מסויים ראיתי סירת דייג מתקרבת לחוף והתרגזתי, אז הוא התחיל לספר לי את קורות חייו שהתנהלו כך, בגיל דיי צעיר הוא היה הולך לחוף לדוג עם מקל, לאחר זמן מה התאחדו כמה חברים והחליטו לרכוש סירת חסקה לדייג בעמוקים.
בינתיים הוא השתחרר מצה"ל ולאור זאת שלא הייתה לו ולחבריו פרנסה, הם החליטו לרכוש רשת ולהתחיל לדוג ולמכור דגים.
עם הזמן חבריו מצאו את מקומם בשוק העבודה והוא שהיה מחוסר מקצוע, החליט שזאת העבודה שהוא יעסוק בה מעתה והלאה, תוך כדי השיחה הוא מתאר לי את כול יושבי הסירות שעוברות מולנו, שמותיהם, רמות הדייג וסגנון דייג של כול אחד מהם.
עם השנים (אקצר כדי שלא תתייאשו) הוא הקים משפחה לתפארת ופרנס בכבוד את בני ביתו ואף מעבר לכך.
בשלב מסוים התחילו לעבוד בנמל הקישון שני אניות טרולינג שבתחילה הדהימו את כול הדייגים שם אשר נפעמו מגודלם ומכמות הדגים אשר הביאו איתם לאחר כול יציאה לים.
וכמו שנאמר "וייראה כי טוב" החליטו עוד כמה דייגים לרכוש אניות כאלה, ועם הזמן בעלי הטרולים התעשרו, ובעלי סירות הדייג התחילו לחוש בפגיעה במקור פרנסתם, דבר שגרם להם לצאת גם בימים סוערים ומסוכנים לדייג, רק כדי להביא פרנסה.
ככול שהתרבו אניות הטרול כך נפלטו דייגים בעלי סירות ממעגל העבודה, עד כדי ירידה של 50% בכמות הסירות ועלייה של 1000% בכמות אניות הטרולים העומד היום על 20 אניות טרולים וזאת רק בנמל הקישון.
כשה דיברנו על ירידת כמות הדגה, הוא הסביר לי שמה שסירות הדייג ודייגי החוף דגים אלה הדגים שכבר ישנם שוחים במים, והזק שנגרם הוא לא מכך, הבעיה העיקרית היא ההרס הנגרם בעומק לבתי הריבוי של הדגים, לצמחייה ולכול שרשרת המזון של הדגים וזאת על ידי רשתות הגרירה אשר הורסות בכול מובן את האזורים האלה.
כול זה אינו אומר שידינו נקיות, אולם עד שלא ייחקק חוק המסדיר את כול נושא הדייג המסחרי שיטותיו וכמויותיו, לא נראה שינוי לטובה.
אז כמו שציינתי כבר בדיון אחר, רצוי למי שנושא זה מציק לו להקים עמוד פייסבוק, להחתים אנשים (אני הראשון שיחתום) על עצומה ולהעביר אותה למחוקק, רק כך ניתן לקוות שיהיה שינוי, ולא על דג יותר או פחות, לא נראה שמישהו כאן יתחיל ללכת לדוג עם אנציקלופדיה בכיס כדי לבחון כול דג שייתפס אם הוא גדול/קטן, האם הגיע זמנו/בטל קורבנו, וכו'.
יוסי בפיסבוק קימת קבוצה שהוקמה על ידי חברינו אלי 1 מתרת הקבוצה הצלת הדגה בישראל עד היום כמות האנשים שהצטרפו קטנה מאוד ועומדת על 150 הערך עם מספר כזה לא ניתן להוביל מהלך אני מצרף קישור לקבוצה וכל מי שמעונין יכול להצטרף http://www.facebook.com/groups/203966633018030/ |
|
|
|
|
|
MOTI-M
|
איש השנה 2012-2013-2014 מקום שני תחרות דייג חופי - מקום שלישי תחרות הטלה לרחוק לכל שאלה: surf casting 0549259774 חבר פורום
מנותקגיל:
53
הודעות: 10102
|
|
|
|
|
אספר לכם שיחה שהייתה לי היום בבוקר תוך כדי הדייג בחוף הים (במקרה או שלא).
האיש להערכתי בגיל 60 בה והתיישב ליידי רק כדי לצפות בדייגים בשביל הכיף, בשלב מסויים ראיתי סירת דייג מתקרבת לחוף והתרגזתי, אז הוא התחיל לספר לי את קורות חייו שהתנהלו כך, בגיל דיי צעיר הוא היה הולך לחוף לדוג עם מקל, לאחר זמן מה התאחדו כמה חברים והחליטו לרכוש סירת חסקה לדייג בעמוקים.
בינתיים הוא השתחרר מצה"ל ולאור זאת שלא הייתה לו ולחבריו פרנסה, הם החליטו לרכוש רשת ולהתחיל לדוג ולמכור דגים.
עם הזמן חבריו מצאו את מקומם בשוק העבודה והוא שהיה מחוסר מקצוע, החליט שזאת העבודה שהוא יעסוק בה מעתה והלאה, תוך כדי השיחה הוא מתאר לי את כול יושבי הסירות שעוברות מולנו, שמותיהם, רמות הדייג וסגנון דייג של כול אחד מהם.
עם השנים (אקצר כדי שלא תתייאשו) הוא הקים משפחה לתפארת ופרנס בכבוד את בני ביתו ואף מעבר לכך.
בשלב מסוים התחילו לעבוד בנמל הקישון שני אניות טרולינג שבתחילה הדהימו את כול הדייגים שם אשר נפעמו מגודלם ומכמות הדגים אשר הביאו איתם לאחר כול יציאה לים.
וכמו שנאמר "וייראה כי טוב" החליטו עוד כמה דייגים לרכוש אניות כאלה, ועם הזמן בעלי הטרולים התעשרו, ובעלי סירות הדייג התחילו לחוש בפגיעה במקור פרנסתם, דבר שגרם להם לצאת גם בימים סוערים ומסוכנים לדייג, רק כדי להביא פרנסה.
ככול שהתרבו אניות הטרול כך נפלטו דייגים בעלי סירות ממעגל העבודה, עד כדי ירידה של 50% בכמות הסירות ועלייה של 1000% בכמות אניות הטרולים העומד היום על 20 אניות טרולים וזאת רק בנמל הקישון.
כשה דיברנו על ירידת כמות הדגה, הוא הסביר לי שמה שסירות הדייג ודייגי החוף דגים אלה הדגים שכבר ישנם שוחים במים, והזק שנגרם הוא לא מכך, הבעיה העיקרית היא ההרס הנגרם בעומק לבתי הריבוי של הדגים, לצמחייה ולכול שרשרת המזון של הדגים וזאת על ידי רשתות הגרירה אשר הורסות בכול מובן את האזורים האלה.
כול זה אינו אומר שידינו נקיות, אולם עד שלא ייחקק חוק המסדיר את כול נושא הדייג המסחרי שיטותיו וכמויותיו, לא נראה שינוי לטובה.
אז כמו שציינתי כבר בדיון אחר, רצוי למי שנושא זה מציק לו להקים עמוד פייסבוק, להחתים אנשים (אני הראשון שיחתום) על עצומה ולהעביר אותה למחוקק, רק כך ניתן לקוות שיהיה שינוי, ולא על דג יותר או פחות, לא נראה שמישהו כאן יתחיל ללכת לדוג עם אנציקלופדיה בכיס כדי לבחון כול דג שייתפס אם הוא גדול/קטן, האם הגיע זמנו/בטל קורבנו, וכו'.
יוסי בפיסבוק קימת קבוצה שהוקמה על ידי חברינו אלי 1 מתרת הקבוצה הצלת הדגה בישראל עד היום כמות האנשים שהצטרפו קטנה מאוד ועומדת על 150 הערך עם מספר כזה לא ניתן להוביל מהלך אני מצרף קישור לקבוצה וכל מי שמעונין יכול להצטרף http://www.facebook.com/groups/203966633018030/צור יש עוד עצומה שהיא מי 2010 וצריך 2000 איש שיהיה אפשר לעשות עם זה משהו : http://www.atzuma.co.il/daig |
|
-------------------------------
|
|
|
|
yossid
|
הים הוא המרגוע האמתי שלי חבר פורום
מנותקגיל:
64
הודעות: 3386
דייג חוף ומז'רז'ר
|
|
|
|
|
אספר לכם שיחה שהייתה לי היום בבוקר תוך כדי הדייג בחוף הים (במקרה או שלא).
האיש להערכתי בגיל 60 בה והתיישב ליידי רק כדי לצפות בדייגים בשביל הכיף, בשלב מסויים ראיתי סירת דייג מתקרבת לחוף והתרגזתי, אז הוא התחיל לספר לי את קורות חייו שהתנהלו כך, בגיל דיי צעיר הוא היה הולך לחוף לדוג עם מקל, לאחר זמן מה התאחדו כמה חברים והחליטו לרכוש סירת חסקה לדייג בעמוקים.
בינתיים הוא השתחרר מצה"ל ולאור זאת שלא הייתה לו ולחבריו פרנסה, הם החליטו לרכוש רשת ולהתחיל לדוג ולמכור דגים.
עם הזמן חבריו מצאו את מקומם בשוק העבודה והוא שהיה מחוסר מקצוע, החליט שזאת העבודה שהוא יעסוק בה מעתה והלאה, תוך כדי השיחה הוא מתאר לי את כול יושבי הסירות שעוברות מולנו, שמותיהם, רמות הדייג וסגנון דייג של כול אחד מהם.
עם השנים (אקצר כדי שלא תתייאשו) הוא הקים משפחה לתפארת ופרנס בכבוד את בני ביתו ואף מעבר לכך.
בשלב מסוים התחילו לעבוד בנמל הקישון שני אניות טרולינג שבתחילה הדהימו את כול הדייגים שם אשר נפעמו מגודלם ומכמות הדגים אשר הביאו איתם לאחר כול יציאה לים.
וכמו שנאמר "וייראה כי טוב" החליטו עוד כמה דייגים לרכוש אניות כאלה, ועם הזמן בעלי הטרולים התעשרו, ובעלי סירות הדייג התחילו לחוש בפגיעה במקור פרנסתם, דבר שגרם להם לצאת גם בימים סוערים ומסוכנים לדייג, רק כדי להביא פרנסה.
ככול שהתרבו אניות הטרול כך נפלטו דייגים בעלי סירות ממעגל העבודה, עד כדי ירידה של 50% בכמות הסירות ועלייה של 1000% בכמות אניות הטרולים העומד היום על 20 אניות טרולים וזאת רק בנמל הקישון.
כשה דיברנו על ירידת כמות הדגה, הוא הסביר לי שמה שסירות הדייג ודייגי החוף דגים אלה הדגים שכבר ישנם שוחים במים, והזק שנגרם הוא לא מכך, הבעיה העיקרית היא ההרס הנגרם בעומק לבתי הריבוי של הדגים, לצמחייה ולכול שרשרת המזון של הדגים וזאת על ידי רשתות הגרירה אשר הורסות בכול מובן את האזורים האלה.
כול זה אינו אומר שידינו נקיות, אולם עד שלא ייחקק חוק המסדיר את כול נושא הדייג המסחרי שיטותיו וכמויותיו, לא נראה שינוי לטובה.
אז כמו שציינתי כבר בדיון אחר, רצוי למי שנושא זה מציק לו להקים עמוד פייסבוק, להחתים אנשים (אני הראשון שיחתום) על עצומה ולהעביר אותה למחוקק, רק כך ניתן לקוות שיהיה שינוי, ולא על דג יותר או פחות, לא נראה שמישהו כאן יתחיל ללכת לדוג עם אנציקלופדיה בכיס כדי לבחון כול דג שייתפס אם הוא גדול/קטן, האם הגיע זמנו/בטל קורבנו, וכו'.
יוסי בפיסבוק קימת קבוצה שהוקמה על ידי חברינו אלי 1 מתרת הקבוצה הצלת הדגה בישראל עד היום כמות האנשים שהצטרפו קטנה מאוד ועומדת על 150 הערך עם מספר כזה לא ניתן להוביל מהלך אני מצרף קישור לקבוצה וכל מי שמעונין יכול להצטרף http://www.facebook.com/groups/203966633018030/צור, תודה הצטרפתי. אם נדע למקד את הבעיה למקור הגורם לה שהוא הטרולינג, וזאת כפי שבמדינות רבות היום היא אסורה, בטוחני שהמצב ישתפר לאין שיעור. הבעיה הכי מדהימה בנושא זה היא שמיקומו של מינהל הפיקוח על הדייג הארצי נמצא בנמל הקישון, ומול עיניו נעשים שם עברות מקוממות על ידי כלי השייט האלה, והם לא נוקפים אצבע. כך שאנו דייגי החוף זה גרגיר של חול מול הבעיה האמיתית. |
|
-------------------------------
תמיד תזכרו... שהדג שיושב אצלכם בצלחת, נמצא שם רק כי הוא פתח את פיו לאכול!!!
|
|
|
|
צור.
|
חבר פורום
מנותקגיל:
55
הודעות: 12523
052-3770519
|
|
|
|
|
טוב מכיוון שהדיון עניני ומתנהל יפה החלטתי להביע את דעתי
דילול הדגה בכל מקורות המים תגרום לפגיע באיזון הביולוגי
פגיעה זו תגרום לאזורים שלמים להפוך למדבר שומם נטול דגה וצמחייה
נכון שאת הנזר העיקרי מבצעים הטרולים אשר משמידים יום אחרי יום בתי גידול שלמים
אחריהם מגיעים דייגי הרשתות אשר גם הם גורמים לנזק עצום בכך שהם עובדים עם רשתות בעלות עינים קטנות אשר לכדות בתוכם דגים קטנים שלא מגיעים לגודל שיווק
אחריהם מגיעים דייגי רשתות העמידה שעבדים בקרבת החוף וגורמים שם לנזק עצום
בסוף מגיעים אנחנו הדיגים החובבים :סירות, קיקים, צלילה חופשית , וחכות חוף וז'רז'ור
בכדי ליצור שינוי אנו צרכים להתחיל מעצמינו בכדי שנוכל לבוא בדרישה לאחרים
הדייג אצל רובינו או יותר נכון כולנו הוא תחביב
תחביב אשר גם מניב תוצרת
אישית אני לא רואה פסול בלקיחה והנאה מחלק מהתוצרת שמניבה ההשקעה וההתמדה שלנו בדייג
להנות מחלק ולא הכול
אני מבין את התחושה של להיתקל בלהקה של דגים רעבים אשר תוקפים כל מה שעובר להם ליד הפה
גם אני חוויתי את אותה תחושה כאשר בעונה הקודמת של המושטים בכינרת Alon T ואני שלפנו מהאגם הצפוני מעל 100 מושטים
הרצון לקחת את כולם אבל המצפון אומר לשחרר
מה שקרה בפועל על החוף בוצע מיון שבסופו נשארו מספר בודד של דגים לכל אחד והשאר חזרו לשחות
אין פסול בלדוג ולהנות מתפיסות מרובות אבל כן יש פסול בלקחת הכול
ברגע שהעניין הזה יופנם אצלינו נוכל לדרוש את זה גם מאחרים
1000 איש זה כוח גדול אשר יוכל להוביל מהלכים ולדרוש שיחוקקו חוקים
אז חברים יקרים
אם אתם רוצים להנות מהתחביב גם בעתיד אתם צרים לשמור עליו בהווה
|
|
|
|
|
|
rafi
|
מנהל אתר חבר פורום 
מנותקגיל:
62
הודעות: 39113
|
|
|
|
|
סוף שבוע נעים לכל חברי הפורום האהובים  . טוב אז הדיון הזה תמיד עולה תמיד מציק ותמיד גורם מהמומות שמתנפחות להיות גדולות ומעצבנות. אני רוצה לשים סוף לסיפור הוויכוחים האלה, נכון הרבה פעמים זה בא על חשבון דוח כזה או אחר מפני שאותו דוח נוגע בנקודה שרגישה לחלק מאיתנו, חלק קטן לצערי. לפני שאתחיל לדבר על הנושא עצמו בצורה מעמיקה חשוב לי לציין שכל מה שנכתב בדוחות לגבי הנושא הזה הוא לא התנגחות, לא קיטור, לא תקיפה ופשוט לא כל דבר דומה לזה זה נובע מאכפתיות שמשום מה חלק מכם רואים זאת כאחד מהדוגמאות שנתתי פה בהדגשה. אז זה פשוט לא זה ואל תברחו למקום הזה, בהזדמנות זאת אני רוצה לפנות לכל אחד ואחד פה שהדוח שלו נפגע מאותם וויכוחים חוזרים, ולהגיד לאותם אנשים שימשיכו לכתוב דוחות וימשיכו לעדכן ולשתף אותנו אין לי שום רצון שיפסיקו להגיב ושום רצון שיעזבו את הפורום, הפורום הזה הוא הבית של כולנו ולכל אחד מאיתנו יש פה חדר ויש מספיק חדרים לכולם  . עכשיו לנושא עצמו, הנושא שתמיד מלהיט את הרוחות ולפעמים גם מוציא מאנשים צדדים לא נעימים וחבל!! כל מה שנכתב זה מה שאני רואה מהזווית שלי לגבי הנושא, כל דעה אחרת תתקבל אבל המטרה היא לעשות שינוי בייחד. אני יתחיל בכך שאספר לכם את הסיפור האישי שלי, ואיך אני עצמי הגעתי למסכנה שחייבים לשחרר. אז כמו שאתם מתארים לעצמכם גם אני בעבר הייתי לוקח דגים והייתי אומר "כל הכייף זה לדוג בכדי לאכול מה שתפסת" והייתי לוקח דגים גדולים קטנים לא חשוב מה שיוצא לוקח, הייתי סתם ממלא את המקפיא של אמא בדגים שבסופו של דבר חצי מהם היו הולכים לחתולים או לפח. לפני בערך 4 שנים נחשפתי לדייג הקרפיונים שכמובן גם אז שנכנסתי לעסק הזה בלי ציוד מורכב דייג פשוט עם קפיץ, וגם אז עוד המשכתי למשך חצי שנה לקחת דגים שוב ללא התחשבות בטבע כל מה שיוצא אני מרוצה מה שנקרא. לאחר מכן התחלתי להתעמק באינטרנט על נושא הקרפיונים שמאוד עניין אותי בגלל האתגר להוציא דג חשדן שכזה, ברגע שהתחלתי להתעמק נחשפתי לתפיסה ושחרור דרך סרטונים בחו"ל וכמובן נחשפתי לציוד המשוכלל שקרץ לי מאוד, אז חסכתי כסף קניתי ציוד והתחלתי לדוג בשיטה הספורטיבית עם קרס אחת. מאז הפסקתי לקחת דגים, הכרתי את כל החברים שלי לדייג כמו ניקו,דור,אליה ושאר החברים הייתי בישראפיש וראיתי כמה הספורט הזה יפה וכמה הוא משנה את הראש של אנשים, אין את היצר החייתי הזה לקחת דגים אתה מתחיל לאהוב אותם ולא כי הם טעימים אתה מתחיל לכבד אותם ולהבין את המשמעות שלהם בטבע. ההרגשה הטובה הזאת אחרי שחרור של דג, אחרי שהוא העניק לך את מה שבעצם אנחנו הכי אוהבים אדרנלין תפסת אותו שמרת עליו ביבשה נתת לו קצת לנוח שפכת עליו מים, צילמת אותו למזכרת ושלחת אותו בחזרה למקום ממנו הוא בא, זאת הרגשה שאין לתאר, וככה הבנתי שבעצם אני תופס פה שתי ציפורים במכה אני גם עושה את התחביב שלי ומקבל אדרנלין וגם שומר על הטבע ולא הורס אותו, דואג לעתיד שלנו שלא בעוד כמה שנים נצטרך לחפש תחביב אחר כי לא היה את מה לדוג. זה הסיפור שלי בקצרה מדוע התחלתי לשמור על הדגה, כל המגילות האלה הם לא הטפה, הם כדי לחנךבמובן הטוב של המילה, להגיע למצב שאנחנו שולטים בדחף הזה לקחת את מה שתפסתי ולאכול, ומווסתים אותו לשחרור הדג. חברים אני ראיתי דוחות פה שפשוט הורידו לי דמעה ולא אחת!!....דוחות שכאב לי לקרוא ודוחות שלא זכו לתגובה ממני, לא כי אני לא מכבד את הדייג אבל כמות הדגים או הגדול המזערי שלהם או דגים גדולים , זה משהו שאסור שיקרה אסור לנו לעשות את זה לעצמנו. נכון אין לנו חוקים ברורים במדינה לגבי דייג חובבני ולצערי גם לא לגבי דייגי סירות אבל עליהם לא נדבר. אני מדבר עלינו בתור בני אדם אשר התחביב שלהם הוא דייג, אין לנו חוקים זה נכון, אבל זה לא אומר שאם לא קיים חוק צריך לעשות את זה, בואו נשים לעצמנו חוקים בראש, בואו לא נחפש אשמים במקומות אחרים כמו "דייגי רשתות, קורמורנים" וכל שאר התירוצים למצב הדגה, יש לנו את היכולת לשנות יש לנו את היכולת להציל את מה שיש וגרום לו גם להתרבות , ברגע שאנחנו נתקן את הפגם אצלנו נוכל לתקן אותו גם אצל אחרים. השינוי הזה דרוש בשביל כולנו השינוי הזה צריך להיעשות בהקדם!! מותר לקחת דגים אני לא אומר אף פעם אל תיקחו בכלל, אבל ויש פה אבל גדול מאוד!.....תתייחסו במשמעות ובכובד לדברים האלו לא לקחת דגים קטנים, לא לקחת כמות דגים גדולה, לא לקחת דגים בגדלים משמעותיים, אם תפסתם רק דג אחד והוא קטן או גדול ממש אז לשחרר תסתפקו באדרנלין תסתפקו בפייט ובהנאה מהדייג. כל אחד מהדברים המודגשים פה הם הדרך לשינוי בתפיסה לשינוי במסלול שבינתיים לוקח אותנו לאיבוד הדגה גם בים גם בכינרת. תיקחו 2-3 דגים לא 10-20, דגים ממשקל מסויים (תלוי בסוג הדג) תשחררו, אם תפסתם רק דג אחד והוא מאוד קטן או מאוד גדול תשחררו . את כל זה אני ישבתי וכתבתי בתקווה שתקראו את זה לעומק תכניסו לראש וללב את הדברים ותתחילו לעשות את השינוי , לא משנה מי אתה דייג סירה, דייג קרפיונים,דייג חוף לא חשוב מי הדבר מדבר לכולנו, אין תירוצים אין לאן לברוח צריך לעשות את השינוי הזה , לא חשוב כמה השקעתם בציוד וכמה עולה לכם הדלק לסירה זה לא חשוב, זו בחירה שלנו להשקיע בציוד להשקיע בסירה ובדלק, זה לא אומר שהדגים צריכים להיפגע מזה ושהם צריכים להיות ה"כסף שלכם" "התמורה שלכם". מקווה שתפנימו ותבינו! איתמר, לפני שאני עובר לקרוא תגובות, אני חייב לומר לך: לצערי אין כאן אייקון של הצדעה, אם היה הייתי שם אותו שלוש פעמים.  פתחת דיון מאוד חשוב תוך הדגשת כל מה שמסביב... מה שכתבת היה מרשים, אמיתי, מורגש כי נכתב מתוך "דם לבך", עם המון כנות ואכפתיות... ללא כל ניגוח- ההיפך, עם פרגון והבנה כלפי כלל החברים... כתיבה איכותית ומשכנעת, מילים כדורבנות, המון חומר למחשבה, אותי שכנעת לנסות בקרוב כמה שחרורים נ.ב. לידיעתך יש כמה דייגי סירות שדוגלים בשחרור רוב הדגים- למשל ארז ויוני, ראה מה יוני הדגיש בדו"ח הזה... http://www.israelsportfishing.co.il/index.php?option=com_smf&Itemid=41&topic=9468.0 |
|
-------------------------------
|
|
|
|
rafi
|
מנהל אתר חבר פורום
מנותקגיל:
62
הודעות: 39113
|
|
|
|
|
ואחרי שקראתי היטב, אז בוא אגיד לך סוד איתמר: אני מאוד מאוד מעריך את הגישה שלך ושל מי שחושב כמוך- אין לי גם שהיא גישה יותר "ערכית" מהגישה שלי למשל, שמיד ארחיב לגביה. דוגמה אישית ויישום ללא קשר מה עושים אחרים- זה מאוד ערכי. אני מכבד את כל הגישות, אך שחרורים מעריך יותר ממה שאני מעריך ריצוף של כמויות. יחד עם זאת, לפני הכל אני מאמין בזכותו של כל אחד לנהוג כהבנתו כל עוד זה לא עבריינות ממשית ("ממשית"- כי אחרת כולנו שעוברים מעת לעת על המהירות המותרת או מדברים עם סלולארי ביד בנהיגה פעם בשנה- נחשבים עבריינים...) וכל עוד זו לא פגיעה ממשית בערכים מסוימים. הגישה שלי אומרת- ובהתייחס אל עצמי בלבד: אני בעד שחרורים, הגבלת גודל וכמות שלוקחים וכו' - אבל, ויש אבל, זה בתנאי שיש חוקים ובעיקר אכיפה רוחבית. מצטער, אבל אם אני רואה למשל - טרול פורק מידי יום 5,000 אלפים אינטיאסים קטנים של 150גרם (50 ארגז), 4,000 פרידות של 50-100גרם, מאות לוקוסים לבנים במשקל 50-100 גר, חולירות עם ג'ארף שממלאים שני ארגזים ומותירים על החוף אלפי דגיגים מכל הסוגים מבלי לטרוח להחזירם לים, רשתות חוזרות עם עשרות אלפי דגים שנתפסו בשמורות ובמקומות אסורים כגון קרבת החוף, טרול משוכלל עם גלגלים לגרירה על סלע- שהורס ומחריב את בתי הגידול, רשתות עם עין קטנה שגורפות בעונות רביה כל מה שזז.... בכל יום מאות אלפי דגים נתפסים ברשתות.... כשאני רואה רשתות בפתח הנמל- תופסים באין מפריע ובניגוד לחוק ומוכרים דגים מזוהמים... כשמנגד משרד החקלאות ואגף הדיג העלוב והאימפוטנטי לא עושה דבר- גם כשפונים אליהם בכתב, ורק מחפשים לתפוס איזה נער שצלל עם רובה..... אז במצב דברים זה, אני אומר לעצמי: את הכמה דגים שתפסתי אני בוחר לאכול ולחלק לחברים ולמשפחה- הם לא אמורים לקנות דגים פחות טריים שמי יודע היכן נתפסו כדי לפרנס את בעלי הרשתות, אני לא אשחרר כמה דגים טריים- ואלך כמו משפחתי וחברי לקנות בשוק. לא במצב דברים זה!!! ואם מישהו מחליט למכור דגים שתפס כדי לממן חלק מהוצאות התחביב- זה לא ענייני: אם במקום לחלק למשפחה ולאכול כל יום דגים הוא בוחר למכור חלק- זו זכותו, וזה לא הופך אותו לדייג מסחרי: כי הוא לא יוצא לדוג כל יום ולעולם לא יכסה את כל הוצאותיו אלא רק חלק מהן!!! מי שלא יוצא לים כדי להתפרנס אלא כדי להנות מדיג ספורטיבי, פעם-פעמיים בשבוע, נשאר לכל דבר ועניין דייג חובב בנשמתו ובכלל- ללא קשר מה עשה בדגים שתפס. כפי שציינתי, את גישתך איתמר אני מעריך יותר מאשר את הגישה שלי, בראייה הכוללת של הזכות שלי או של מי שמעת לעת מוכר דגים לכיסוי חלק מהוצאות התחביב- זהו שיקול סוביקטיבי ובמציאות הקיימת לזכות זו יש עדיפות על פני "האינטרס הציבורי" מסיבה פשוטה: רוב הדגים שנשחרר יגיעו לידי הדייגים המסחריים, ה"תועלת לים" של השחרורים במצב הקיים אפסית ביחס לנזק העצום שנגרם כל יום ע"י דיג מסחרי פרוע ולא מבוקר- בעוד שעבור הפרט היא פינוק גדול. מי שלמד פילוסופיה ולמד על התועלתנות- זרם דומיננטי שאיגד את טובי הפילוסופים כגון בנתהאם, מיל ואחרים, ייזכר כי בבואם לבחון התנהגות מוסרית אז הכלל היה: המעשה מוסרי שנכון לעשותו הוא זה שיגרום מקסימום אושר למקסימום אנשים, תוך ש"מדידת" האושר היא לפי מידה "כמותית" של האושר תוך שימוש למשל בעקרונות כמו: *"עקרון התפוקה השולית הפוחתת" וכמו "צדק מחלק וצדק מתקן" (למשל: אם יש שני תפוחים ושני אנשים אז הכי נכון מוסרית זה לחלק תפוח אחד לכל אחד- "מקסימום אושר למקסימום אנשים", אבל אם אחד עני והאחר עני אז סך האושר של העני משני התפוחים גדול מאשר אושרו מתפוח אחד + אושרו של העשיר מהתפוח השני כי העשיר יכול לקנות עוד מאה תפוחים. כך גם אם אחד מהשניים טרף לפני שעה עשרה תפוחים). לענייננו, "התועלת" עבור מי שתפס ולא שחרר- אכל/חילק/אפילו מכר כי זה מה שהכי התאים לו,עולה פי כמה וכמה על "התועלת" שבשחרור הדגים לים- שבמצב הקיים היא זניחה ואפסית. לכן גם מבחינה מוסרית לא ניתן לומר כי במציאות הקיימת זה "לא מוסרי" לקחת 40 דגים.... אילו היה מצב אחר של חקיקה ואכיפה קולקטיבית- פני הדברים היו שונים, כי אז התנהגות כזו לצידה היה היבט של כרסום ופגיעה בנורמה (חוק) כללית רווחת שנועדה לטובת הכלל, והנזק שבפגיעה בנורמה הכללית שמקוימת ע"י הרוב- עולה על תועלת אישית. יחד עם זאת, מה שהכי מתאים לך ולאחרים זה שחרור הדגים- כי זה נותן לכם את ההרגשה הטובה וזה מה שהכי מתאים לךאז מאחר וזה גורם לך אושר זהו המעשה הנכון מוסרית עבורך... ושוב, למרות כל מה שכתבתי, ברור שמעריך יותר את גישתך, את הנכונות לוותר על פינוק אישי מסוים- לטובת תרומה ואפילו מזערית ביותר עד אפסית למען ערך חשוב, שהוא ערך קולקטיבי חשוב- ללא עוררין. ולשלב הדוגמאות: כולנו לא זורקים פסולת, נהדר. בוא נניח שאני נוהג להגיע לחוף בכנרת או בים, יש שם טונות של פסולת. בכל פעם אני אוסף קצת לשקית ומכניס לרכב כדי לזרוק בפח- בכל שבוע מוסיפים שם טונה פסולת. אני מצפה שגם אתה תנהג כמוני ואפילו מבקש ממך להגיע פעם בשבוע לאסוף שקית פסולת- אתה אומר לי שלא בא לך להתאמץ ולהשקיע דלק וזמן כדי לאסוף שקית מתוך ההר שזה טיפה בים ושיש רשויות שצריכות לטפל בזה - זה הופך אותך להיות "לא בסדר"?! זה אומר שאתה "פרווה", ושאני מאוד ערכי, זה לא הופך אותך להיות "לא בסדר". אם נלך יותר לכיוון הדוחות בפורום: נניח שאני ועוד כמה חברים דוגלים ומטיפים לניקוי השטח אליו הגעת לדוג ומכל פסולת קיימת, בכל דוח מסריטים ומצלמים את הפסולת שאספנו, השטח המלוכלך לפני- וצילום שלו נקי אחרי, זה יפה וערכי, נכון?! תאר לך שבכל דוח שלך ושל אחרים בו יש תמונה עם דג וברקע איזה נילון על הריצפה- בתגובות ישר יש ביקורת "למה לא אספתם את הנילונים?! "ניקיתם כל מה שהיה בשטח?" "אז מה אם זה היה לפני שהגעתם- זה לא חשוב לכם לשמור על חוף נקי"?! דוגמה נוספת ומאוד רלוונטית:זוכרים את הקריאה לחסוך בכל טיפה וכי הכנרת מתיבשת?! אז מי שיחליט להתקלח פעם בשבוע במקום כל יום- זה מאוד ערכי בהקשר למטרה החשובה הזו.... מי שיחליט לקנות ולממן קולה שמיוצרת בחו"ל או מינרליים סן-בנדטו במקום לשתות מי ברז- מאוד ערכי... אז....?!!! אם אני אומר שזו טיפת מים בים ועדיין רוצה להתקלח כל יום, או חלילה לחסוך ולשתות מי ברז, או למלא בגינה בריכת מים לילדות וכו'... זה הופך אותי להיות "לא בסדר"?! לא סבור כך: אם תימנע מכל אלו אגיד שאתה מאוד ערכי ואעריך ההקרבה והדוגמה האישית, אך אם אראה שהרשויות והמדינה ופרקי-המים, ממשיכים לבזבז מים בכמויות ומשקים כל היום מדשאות וכו' - אגיד כנראה שבמצב זה כשכולם מצפצפים אין לי כוונה לוותר על מקלחות ובריכה לילדות כי זו טיפה בים ובעיקר אגיד כי אילו כולם היו שומרים על המים הייתי מוותר אך במצב הזה אין לי כוונה לוותר על הפינוק הקטן לי ולמשפחתי- לחסוך טיפה בים כשמסביב טונות מים נשפכים ללא דין וללא דיין... אז הנה, לא בכל פעם שמישהו דוגל במשהו מאוד ערכי- מי שנוהג אחרת הופך להיות "אנטי-ערכי", כל מקרה ונסיבותיו.... דבר נוסף, אין במקרה זה נכון או "לא נכון". נכון שהשחרורים תורמים משהו לעתיד הדגה גם אם זה אפסי ולמעשה לא מורגש, אבל לגבי מה "נכון" מבחינת הגישות השונות, זה למשל כמו בפוליטיקה: מי שמצביע שמאל משוכנע לגמרי ובאמת ובתמים שהימין שוגה - ולהיפך, כל שמה שנכון לדעת חלק מהאחרים איננו נכון לדעת אחרים ולהיפך... אתה חושב ששחרור דגים על ידך מציל את הים ולקיחת 50-100 דגים שוחט והורס את הים- אני חושב שזה לא משנה כי זה כמו לדבר על הוספת דלי חול בחוף הים או לקחת מהחוף 3 דליי חול. אני חושב למשל שציפי ליבני צבועה מאין כמותה (זה גם מה שאני חושב באמת), אתה חושב שהיא שיא היושר ונקיון הכפיים וכליל השלמות. אם נגיד אחד לשני: "מה אתה מבין" או "זה לא נכון/לא בסדר שאתה חושב עליה ככה"- אז נגיד וכ"א יחזיק בעמדתו. אם ננסה לדבר ולשכנע בנועם- אולי נשכנע ואולי לא... אם כל אחד מאיתנו ינסה לשכנע 100 אנשים שחושבים אחרת אולי ישכנע כמה, גם טוב.... לסיכום: *חלק מהדוגמאות שציינתי לא קשורות להודעה הזו שפתחת איתמר- הדברים הוצגו הכי יפה שאפשר, מאוד מכובד ומאוד אמיתי, עם פנים אל החברים... בתפיסה הקרובה שלי בג'יג לייט אפילו אשחרר ואסריט השחרור- לעשות לך טוב על הנשמה ונדע כי מאמץ השכנוע שלך לא היה לשווא *מצד שני, הדוגמאות מסבירות מדוע על כל אחד כאן לכבד את העובדה שהאחר חושב אחרת, לגבי שחרורים ובכלל במגוון נושאים. המטרה היתה להראות כי החברים שנוהגים "לקחת כל/רוב מה שנתפס" אינם בעלי ערכים שליליים- אלא פשוט חושבים ומסתכלים על הנושא בצורה שונה, ועודם אנשים חיוביים שיכולים לבוא לביטוי במגוון תחומים- אם כי לא דווקא בשחרור דגים שם הם לא "ערכיים" אך גם לא "לא ערכיים". כך לפחות בשים לב למציאות (העגומה) בה אנו נמצאים מבחינת העדר פיקוח ואכיפה... בדיוק כפי שכל מי שהתקלח כל יום בתקופת "המדינה מתיבשת" הוא לא "לא ערכי".... נכון שקיצרתי חברים?!  |
|
-------------------------------
|
|
|
|
הנצרתי מס 1
|
חבר פורום
מנותקגיל:
61
הודעות: 9829
אלבום תמונות http://www.flickr.com/photos/m_o_38/
|
|
|
|
|
ואחרי שקראתי היטב, אז בוא אגיד לך סוד איתמר: אני מאוד מאוד מעריך את הגישה שלך ושל מי שחושב כמוך- אין לי גם שהיא גישה יותר "ערכית" מהגישה שלי למשל, שמיד ארחיב לגביה. דוגמה אישית ויישום ללא קשר מה עושים אחרים- זה מאוד ערכי. אני מכבד את כל הגישות, אך שחרורים מעריך יותר ממה שאני מעריך ריצוף של כמויות. יחד עם זאת, לפני הכל אני מאמין בזכותו של כל אחד לנהוג כהבנתו כל עוד זה לא עבריינות ממשית ("ממשית"- כי אחרת כולנו שעוברים מעת לעת על המהירות המותרת או מדברים עם סלולארי ביד בנהיגה פעם בשנה- נחשבים עבריינים...) וכל עוד זו לא פגיעה ממשית בערכים מסוימים. הגישה שלי אומרת- ובהתייחס אל עצמי בלבד: אני בעד שחרורים, הגבלת גודל וכמות שלוקחים וכו' - אבל, ויש אבל, זה בתנאי שיש חוקים ובעיקר אכיפה רוחבית. מצטער, אבל אם אני רואה למשל - טרול פורק מידי יום 5,000 אלפים אינטיאסים קטנים של 150גרם (50 ארגז), 4,000 פרידות של 50-100גרם, מאות לוקוסים לבנים במשקל 50-100 גר, חולירות עם ג'ארף שממלאים שני ארגזים ומותירים על החוף אלפי דגיגים מכל הסוגים מבלי לטרוח להחזירם לים, רשתות חוזרות עם עשרות אלפי דגים שנתפסו בשמורות ובמקומות אסורים כגון קרבת החוף, טרול משוכלל עם גלגלים לגרירה על סלע- שהורס ומחריב את בתי הגידול, רשתות עם עין קטנה שגורפות בעונות רביה כל מה שזז.... בכל יום מאות אלפי דגים נתפסים ברשתות.... כשאני רואה רשתות בפתח הנמל- תופסים באין מפריע ובניגוד לחוק ומוכרים דגים מזוהמים... כשמנגד משרד החקלאות ואגף הדיג העלוב והאימפוטנטי לא עושה דבר- גם כשפונים אליהם בכתב, ורק מחפשים לתפוס איזה נער שצלל עם רובה..... אז במצב דברים זה, אני אומר לעצמי: את הכמה דגים שתפסתי אני בוחר לאכול ולחלק לחברים ולמשפחה- הם לא אמורים לקנות דגים פחות טריים שמי יודע היכן נתפסו כדי לפרנס את בעלי הרשתות, אני לא אשחרר כמה דגים טריים- ואלך כמו משפחתי וחברי לקנות בשוק. לא במצב דברים זה!!! ואם מישהו מחליט למכור דגים שתפס כדי לממן חלק מהוצאות התחביב- זה לא ענייני: אם במקום לחלק למשפחה ולאכול כל יום דגים הוא בוחר למכור חלק- זו זכותו, וזה לא הופך אותו לדייג מסחרי: כי הוא לא יוצא לדוג כל יום ולעולם לא יכסה את כל הוצאותיו אלא רק חלק מהן!!! מי שלא יוצא לים כדי להתפרנס אלא כדי להנות מדיג ספורטיבי, פעם-פעמיים בשבוע, נשאר לכל דבר ועניין דייג חובב בנשמתו ובכלל- ללא קשר מה עשה בדגים שתפס. כפי שציינתי, את גישתך איתמר אני מעריך יותר מאשר את הגישה שלי, בראייה הכוללת של הזכות שלי או של מי שמעת לעת מוכר דגים לכיסוי חלק מהוצאות התחביב- זהו שיקול סוביקטיבי ובמציאות הקיימת לזכות זו יש עדיפות על פני "האינטרס הציבורי" מסיבה פשוטה: רוב הדגים שנשחרר יגיעו לידי הדייגים המסחריים, ה"תועלת לים" של השחרורים במצב הקיים אפסית ביחס לנזק העצום שנגרם כל יום ע"י דיג מסחרי פרוע ולא מבוקר- בעוד שעבור הפרט היא פינוק גדול. מי שלמד פילוסופיה ולמד על התועלתנות- זרם דומיננטי שאיגד את טובי הפילוסופים כגון בנתהאם, מיל ואחרים, ייזכר כי בבואם לבחון התנהגות מוסרית אז הכלל היה: המעשה מוסרי שנכון לעשותו הוא זה שיגרום מקסימום אושר למקסימום אנשים, תוך ש"מדידת" האושר היא לפי מידה "כמותית" של האושר תוך שימוש למשל בעקרונות כמו: *"עקרון התפוקה השולית הפוחתת" וכמו "צדק מחלק וצדק מתקן" (למשל: אם יש שני תפוחים ושני אנשים אז הכי נכון מוסרית זה לחלק תפוח אחד לכל אחד- "מקסימום אושר למקסימום אנשים", אבל אם אחד עני והאחר עני אז סך האושר של העני משני התפוחים גדול מאשר אושרו מתפוח אחד + אושרו של העשיר מהתפוח השני כי העשיר יכול לקנות עוד מאה תפוחים. כך גם אם אחד מהשניים טרף לפני שעה עשרה תפוחים). לענייננו, "התועלת" עבור מי שתפס ולא שחרר- אכל/חילק/אפילו מכר כי זה מה שהכי התאים לו,עולה פי כמה וכמה על "התועלת" שבשחרור הדגים לים- שבמצב הקיים היא זניחה ואפסית. לכן גם מבחינה מוסרית לא ניתן לומר כי במציאות הקיימת זה "לא מוסרי" לקחת 40 דגים.... אילו היה מצב אחר של חקיקה ואכיפה קולקטיבית- פני הדברים היו שונים, כי אז התנהגות כזו לצידה היה היבט של כרסום ופגיעה בנורמה (חוק) כללית רווחת שנועדה לטובת הכלל, והנזק שבפגיעה בנורמה הכללית שמקוימת ע"י הרוב- עולה על תועלת אישית. יחד עם זאת, מה שהכי מתאים לך ולאחרים זה שחרור הדגים- כי זה נותן לכם את ההרגשה הטובה וזה מה שהכי מתאים לךאז מאחר וזה גורם לך אושר זהו המעשה הנכון מוסרית עבורך... ושוב, למרות כל מה שכתבתי, ברור שמעריך יותר את גישתך, את הנכונות לוותר על פינוק אישי מסוים- לטובת תרומה ואפילו מזערית ביותר עד אפסית למען ערך חשוב, שהוא ערך קולקטיבי חשוב- ללא עוררין. ולשלב הדוגמאות: כולנו לא זורקים פסולת, נהדר. בוא נניח שאני נוהג להגיע לחוף בכנרת או בים, יש שם טונות של פסולת. בכל פעם אני אוסף קצת לשקית ומכניס לרכב כדי לזרוק בפח- בכל שבוע מוסיפים שם טונה פסולת. אני מצפה שגם אתה תנהג כמוני ואפילו מבקש ממך להגיע פעם בשבוע לאסוף שקית פסולת- אתה אומר לי שלא בא לך להתאמץ ולהשקיע דלק וזמן כדי לאסוף שקית מתוך ההר שזה טיפה בים ושיש רשויות שצריכות לטפל בזה - זה הופך אותך להיות "לא בסדר"?! זה אומר שאתה "פרווה", ושאני מאוד ערכי, זה לא הופך אותך להיות "לא בסדר". אם נלך יותר לכיוון הדוחות בפורום: נניח שאני ועוד כמה חברים דוגלים ומטיפים לניקוי השטח אליו הגעת לדוג ומכל פסולת קיימת, בכל דוח מסריטים ומצלמים את הפסולת שאספנו, השטח המלוכלך לפני- וצילום שלו נקי אחרי, זה יפה וערכי, נכון?! תאר לך שבכל דוח שלך ושל אחרים בו יש תמונה עם דג וברקע איזה נילון על הריצפה- בתגובות ישר יש ביקורת "למה לא אספתם את הנילונים?! "ניקיתם כל מה שהיה בשטח?" "אז מה אם זה היה לפני שהגעתם- זה לא חשוב לכם לשמור על חוף נקי"?! דוגמה נוספת ומאוד רלוונטית:זוכרים את הקריאה לחסוך בכל טיפה וכי הכנרת מתיבשת?! אז מי שיחליט להתקלח פעם בשבוע במקום כל יום- זה מאוד ערכי בהקשר למטרה החשובה הזו.... מי שיחליט לקנות ולממן קולה שמיוצרת בחו"ל או מינרליים סן-בנדטו במקום לשתות מי ברז- מאוד ערכי... אז....?!!! אם אני אומר שזו טיפת מים בים ועדיין רוצה להתקלח כל יום, או חלילה לחסוך ולשתות מי ברז, או למלא בגינה בריכת מים לילדות וכו'... זה הופך אותי להיות "לא בסדר"?! לא סבור כך: אם תימנע מכל אלו אגיד שאתה מאוד ערכי ואעריך ההקרבה והדוגמה האישית, אך אם אראה שהרשויות והמדינה ופרקי-המים, ממשיכים לבזבז מים בכמויות ומשקים כל היום מדשאות וכו' - אגיד כנראה שבמצב זה כשכולם מצפצפים אין לי כוונה לוותר על מקלחות ובריכה לילדות כי זו טיפה בים ובעיקר אגיד כי אילו כולם היו שומרים על המים הייתי מוותר אך במצב הזה אין לי כוונה לוותר על הפינוק הקטן לי ולמשפחתי- לחסוך טיפה בים כשמסביב טונות מים נשפכים ללא דין וללא דיין... אז הנה, לא בכל פעם שמישהו דוגל במשהו מאוד ערכי- מי שנוהג אחרת הופך להיות "אנטי-ערכי", כל מקרה ונסיבותיו.... דבר נוסף, אין במקרה זה נכון או "לא נכון". נכון שהשחרורים תורמים משהו לעתיד הדגה גם אם זה אפסי ולמעשה לא מורגש, אבל לגבי מה "נכון" מבחינת הגישות השונות, זה למשל כמו בפוליטיקה: מי שמצביע שמאל משוכנע לגמרי ובאמת ובתמים שהימין שוגה - ולהיפך, כל שמה שנכון לדעת חלק מהאחרים איננו נכון לדעת אחרים ולהיפך... אתה חושב ששחרור דגים על ידך מציל את הים ולקיחת 50-100 דגים שוחט והורס את הים- אני חושב שזה לא משנה כי זה כמו לדבר על הוספת דלי חול בחוף הים או לקחת מהחוף 3 דליי חול. אני חושב למשל שציפי ליבני צבועה מאין כמותה (זה גם מה שאני חושב באמת), אתה חושב שהיא שיא היושר ונקיון הכפיים וכליל השלמות. אם נגיד אחד לשני: "מה אתה מבין" או "זה לא נכון/לא בסדר שאתה חושב עליה ככה"- אז נגיד וכ"א יחזיק בעמדתו. אם ננסה לדבר ולשכנע בנועם- אולי נשכנע ואולי לא... אם כל אחד מאיתנו ינסה לשכנע 100 אנשים שחושבים אחרת אולי ישכנע כמה, גם טוב.... לסיכום: *חלק מהדוגמאות שציינתי לא קשורות להודעה הזו שפתחת איתמר- הדברים הוצגו הכי יפה שאפשר, מאוד מכובד ומאוד אמיתי, עם פנים אל החברים... בתפיסה הקרובה שלי בג'יג לייט אפילו אשחרר ואסריט השחרור- לעשות לך טוב על הנשמה ונדע כי מאמץ השכנוע שלך לא היה לשווא *מצד שני, הדוגמאות מסבירות מדוע על כל אחד כאן לכבד את העובדה שהאחר חושב אחרת, לגבי שחרורים ובכלל במגוון נושאים. המטרה היתה להראות כי החברים שנוהגים "לקחת כל/רוב מה שנתפס" אינם בעלי ערכים שליליים- אלא פשוט חושבים ומסתכלים על הנושא בצורה שונה, ועודם אנשים חיוביים שיכולים לבוא לביטוי במגוון תחומים- אם כי לא דווקא בשחרור דגים שם הם לא "ערכיים" אך גם לא "לא ערכיים". כך לפחות בשים לב למציאות (העגומה) בה אנו נמצאים מבחינת העדר פיקוח ואכיפה... בדיוק כפי שכל מי שהתקלח כל יום בתקופת "המדינה מתיבשת" הוא לא "לא ערכי".... נכון שקיצרתי חברים?! קצר וקולע   עד שסיימתי הגעתי לגיל 50   |
|
-------------------------------
|
|
| IP: [
מחובר ]
|
|
|
|
dovdov
|
חבר פורום
מנותקגיל:
לא זמין
הודעות: 5047
|
|
רפי רפי באמת מזל שקיצרת הפעם,עיתון לא משהו  אבל הכתבה הזאת הייתה טובה. מזל שנגמר לך הדיו במקלדת  ואיתמר שתדע ששחררתי אתמול לברקון חמוד,וחשבתי עלייך,פעם הבאה אסריט רק בשבילך. |
|
|
|
|
|
MOTI-M
|
איש השנה 2012-2013-2014 מקום שני תחרות דייג חופי - מקום שלישי תחרות הטלה לרחוק לכל שאלה: surf casting 0549259774 חבר פורום
מנותקגיל:
53
הודעות: 10102
|
|
רפי רפי באמת מזל שקיצרת הפעם,עיתון לא משהו אבל הכתבה הזאת הייתה טובה. מזל שנגמר לך הדיו במקלדת ואיתמר שתדע ששחררתי אתמול לברקון חמוד,וחשבתי עלייך,פעם הבאה אסריט רק בשבילך. דוב אין על רפי עד שהכל לא מובן הוא לא מפסיק לכתוב  וכבוד לו על כך  |
|
-------------------------------
|
|
|
|
שי בגדדי
|
ג'ירג'ור בת ימי!!!!! חבר פורום 
מנותקגיל:
34
הודעות: 2028
|
|
|
|
|
ואחרי שקראתי היטב, אז בוא אגיד לך סוד איתמר: אני מאוד מאוד מעריך את הגישה שלך ושל מי שחושב כמוך- אין לי גם שהיא גישה יותר "ערכית" מהגישה שלי למשל, שמיד ארחיב לגביה. דוגמה אישית ויישום ללא קשר מה עושים אחרים- זה מאוד ערכי. אני מכבד את כל הגישות, אך שחרורים מעריך יותר ממה שאני מעריך ריצוף של כמויות. יחד עם זאת, לפני הכל אני מאמין בזכותו של כל אחד לנהוג כהבנתו כל עוד זה לא עבריינות ממשית ("ממשית"- כי אחרת כולנו שעוברים מעת לעת על המהירות המותרת או מדברים עם סלולארי ביד בנהיגה פעם בשנה- נחשבים עבריינים...) וכל עוד זו לא פגיעה ממשית בערכים מסוימים. הגישה שלי אומרת- ובהתייחס אל עצמי בלבד: אני בעד שחרורים, הגבלת גודל וכמות שלוקחים וכו' - אבל, ויש אבל, זה בתנאי שיש חוקים ובעיקר אכיפה רוחבית. מצטער, אבל אם אני רואה למשל - טרול פורק מידי יום 5,000 אלפים אינטיאסים קטנים של 150גרם (50 ארגז), 4,000 פרידות של 50-100גרם, מאות לוקוסים לבנים במשקל 50-100 גר, חולירות עם ג'ארף שממלאים שני ארגזים ומותירים על החוף אלפי דגיגים מכל הסוגים מבלי לטרוח להחזירם לים, רשתות חוזרות עם עשרות אלפי דגים שנתפסו בשמורות ובמקומות אסורים כגון קרבת החוף, טרול משוכלל עם גלגלים לגרירה על סלע- שהורס ומחריב את בתי הגידול, רשתות עם עין קטנה שגורפות בעונות רביה כל מה שזז.... בכל יום מאות אלפי דגים נתפסים ברשתות.... כשאני רואה רשתות בפתח הנמל- תופסים באין מפריע ובניגוד לחוק ומוכרים דגים מזוהמים... כשמנגד משרד החקלאות ואגף הדיג העלוב והאימפוטנטי לא עושה דבר- גם כשפונים אליהם בכתב, ורק מחפשים לתפוס איזה נער שצלל עם רובה..... אז במצב דברים זה, אני אומר לעצמי: את הכמה דגים שתפסתי אני בוחר לאכול ולחלק לחברים ולמשפחה- הם לא אמורים לקנות דגים פחות טריים שמי יודע היכן נתפסו כדי לפרנס את בעלי הרשתות, אני לא אשחרר כמה דגים טריים- ואלך כמו משפחתי וחברי לקנות בשוק. לא במצב דברים זה!!! ואם מישהו מחליט למכור דגים שתפס כדי לממן חלק מהוצאות התחביב- זה לא ענייני: אם במקום לחלק למשפחה ולאכול כל יום דגים הוא בוחר למכור חלק- זו זכותו, וזה לא הופך אותו לדייג מסחרי: כי הוא לא יוצא לדוג כל יום ולעולם לא יכסה את כל הוצאותיו אלא רק חלק מהן!!! מי שלא יוצא לים כדי להתפרנס אלא כדי להנות מדיג ספורטיבי, פעם-פעמיים בשבוע, נשאר לכל דבר ועניין דייג חובב בנשמתו ובכלל- ללא קשר מה עשה בדגים שתפס. כפי שציינתי, את גישתך איתמר אני מעריך יותר מאשר את הגישה שלי, בראייה הכוללת של הזכות שלי או של מי שמעת לעת מוכר דגים לכיסוי חלק מהוצאות התחביב- זהו שיקול סוביקטיבי ובמציאות הקיימת לזכות זו יש עדיפות על פני "האינטרס הציבורי" מסיבה פשוטה: רוב הדגים שנשחרר יגיעו לידי הדייגים המסחריים, ה"תועלת לים" של השחרורים במצב הקיים אפסית ביחס לנזק העצום שנגרם כל יום ע"י דיג מסחרי פרוע ולא מבוקר- בעוד שעבור הפרט היא פינוק גדול. מי שלמד פילוסופיה ולמד על התועלתנות- זרם דומיננטי שאיגד את טובי הפילוסופים כגון בנתהאם, מיל ואחרים, ייזכר כי בבואם לבחון התנהגות מוסרית אז הכלל היה: המעשה מוסרי שנכון לעשותו הוא זה שיגרום מקסימום אושר למקסימום אנשים, תוך ש"מדידת" האושר היא לפי מידה "כמותית" של האושר תוך שימוש למשל בעקרונות כמו: *"עקרון התפוקה השולית הפוחתת" וכמו "צדק מחלק וצדק מתקן" (למשל: אם יש שני תפוחים ושני אנשים אז הכי נכון מוסרית זה לחלק תפוח אחד לכל אחד- "מקסימום אושר למקסימום אנשים", אבל אם אחד עני והאחר עני אז סך האושר של העני משני התפוחים גדול מאשר אושרו מתפוח אחד + אושרו של העשיר מהתפוח השני כי העשיר יכול לקנות עוד מאה תפוחים. כך גם אם אחד מהשניים טרף לפני שעה עשרה תפוחים). לענייננו, "התועלת" עבור מי שתפס ולא שחרר- אכל/חילק/אפילו מכר כי זה מה שהכי התאים לו,עולה פי כמה וכמה על "התועלת" שבשחרור הדגים לים- שבמצב הקיים היא זניחה ואפסית. לכן גם מבחינה מוסרית לא ניתן לומר כי במציאות הקיימת זה "לא מוסרי" לקחת 40 דגים.... אילו היה מצב אחר של חקיקה ואכיפה קולקטיבית- פני הדברים היו שונים, כי אז התנהגות כזו לצידה היה היבט של כרסום ופגיעה בנורמה (חוק) כללית רווחת שנועדה לטובת הכלל, והנזק שבפגיעה בנורמה הכללית שמקוימת ע"י הרוב- עולה על תועלת אישית. יחד עם זאת, מה שהכי מתאים לך ולאחרים זה שחרור הדגים- כי זה נותן לכם את ההרגשה הטובה וזה מה שהכי מתאים לךאז מאחר וזה גורם לך אושר זהו המעשה הנכון מוסרית עבורך... ושוב, למרות כל מה שכתבתי, ברור שמעריך יותר את גישתך, את הנכונות לוותר על פינוק אישי מסוים- לטובת תרומה ואפילו מזערית ביותר עד אפסית למען ערך חשוב, שהוא ערך קולקטיבי חשוב- ללא עוררין. ולשלב הדוגמאות: כולנו לא זורקים פסולת, נהדר. בוא נניח שאני נוהג להגיע לחוף בכנרת או בים, יש שם טונות של פסולת. בכל פעם אני אוסף קצת לשקית ומכניס לרכב כדי לזרוק בפח- בכל שבוע מוסיפים שם טונה פסולת. אני מצפה שגם אתה תנהג כמוני ואפילו מבקש ממך להגיע פעם בשבוע לאסוף שקית פסולת- אתה אומר לי שלא בא לך להתאמץ ולהשקיע דלק וזמן כדי לאסוף שקית מתוך ההר שזה טיפה בים ושיש רשויות שצריכות לטפל בזה - זה הופך אותך להיות "לא בסדר"?! זה אומר שאתה "פרווה", ושאני מאוד ערכי, זה לא הופך אותך להיות "לא בסדר". אם נלך יותר לכיוון הדוחות בפורום: נניח שאני ועוד כמה חברים דוגלים ומטיפים לניקוי השטח אליו הגעת לדוג ומכל פסולת קיימת, בכל דוח מסריטים ומצלמים את הפסולת שאספנו, השטח המלוכלך לפני- וצילום שלו נקי אחרי, זה יפה וערכי, נכון?! תאר לך שבכל דוח שלך ושל אחרים בו יש תמונה עם דג וברקע איזה נילון על הריצפה- בתגובות ישר יש ביקורת "למה לא אספתם את הנילונים?! "ניקיתם כל מה שהיה בשטח?" "אז מה אם זה היה לפני שהגעתם- זה לא חשוב לכם לשמור על חוף נקי"?! דוגמה נוספת ומאוד רלוונטית:זוכרים את הקריאה לחסוך בכל טיפה וכי הכנרת מתיבשת?! אז מי שיחליט להתקלח פעם בשבוע במקום כל יום- זה מאוד ערכי בהקשר למטרה החשובה הזו.... מי שיחליט לקנות ולממן קולה שמיוצרת בחו"ל או מינרליים סן-בנדטו במקום לשתות מי ברז- מאוד ערכי... אז....?!!! אם אני אומר שזו טיפת מים בים ועדיין רוצה להתקלח כל יום, או חלילה לחסוך ולשתות מי ברז, או למלא בגינה בריכת מים לילדות וכו'... זה הופך אותי להיות "לא בסדר"?! לא סבור כך: אם תימנע מכל אלו אגיד שאתה מאוד ערכי ואעריך ההקרבה והדוגמה האישית, אך אם אראה שהרשויות והמדינה ופרקי-המים, ממשיכים לבזבז מים בכמויות ומשקים כל היום מדשאות וכו' - אגיד כנראה שבמצב זה כשכולם מצפצפים אין לי כוונה לוותר על מקלחות ובריכה לילדות כי זו טיפה בים ובעיקר אגיד כי אילו כולם היו שומרים על המים הייתי מוותר אך במצב הזה אין לי כוונה לוותר על הפינוק הקטן לי ולמשפחתי- לחסוך טיפה בים כשמסביב טונות מים נשפכים ללא דין וללא דיין... אז הנה, לא בכל פעם שמישהו דוגל במשהו מאוד ערכי- מי שנוהג אחרת הופך להיות "אנטי-ערכי", כל מקרה ונסיבותיו.... דבר נוסף, אין במקרה זה נכון או "לא נכון". נכון שהשחרורים תורמים משהו לעתיד הדגה גם אם זה אפסי ולמעשה לא מורגש, אבל לגבי מה "נכון" מבחינת הגישות השונות, זה למשל כמו בפוליטיקה: מי שמצביע שמאל משוכנע לגמרי ובאמת ובתמים שהימין שוגה - ולהיפך, כל שמה שנכון לדעת חלק מהאחרים איננו נכון לדעת אחרים ולהיפך... אתה חושב ששחרור דגים על ידך מציל את הים ולקיחת 50-100 דגים שוחט והורס את הים- אני חושב שזה לא משנה כי זה כמו לדבר על הוספת דלי חול בחוף הים או לקחת מהחוף 3 דליי חול. אני חושב למשל שציפי ליבני צבועה מאין כמותה (זה גם מה שאני חושב באמת), אתה חושב שהיא שיא היושר ונקיון הכפיים וכליל השלמות. אם נגיד אחד לשני: "מה אתה מבין" או "זה לא נכון/לא בסדר שאתה חושב עליה ככה"- אז נגיד וכ"א יחזיק בעמדתו. אם ננסה לדבר ולשכנע בנועם- אולי נשכנע ואולי לא... אם כל אחד מאיתנו ינסה לשכנע 100 אנשים שחושבים אחרת אולי ישכנע כמה, גם טוב.... לסיכום: *חלק מהדוגמאות שציינתי לא קשורות להודעה הזו שפתחת איתמר- הדברים הוצגו הכי יפה שאפשר, מאוד מכובד ומאוד אמיתי, עם פנים אל החברים... בתפיסה הקרובה שלי בג'יג לייט אפילו אשחרר ואסריט השחרור- לעשות לך טוב על הנשמה ונדע כי מאמץ השכנוע שלך לא היה לשווא *מצד שני, הדוגמאות מסבירות מדוע על כל אחד כאן לכבד את העובדה שהאחר חושב אחרת, לגבי שחרורים ובכלל במגוון נושאים. המטרה היתה להראות כי החברים שנוהגים "לקחת כל/רוב מה שנתפס" אינם בעלי ערכים שליליים- אלא פשוט חושבים ומסתכלים על הנושא בצורה שונה, ועודם אנשים חיוביים שיכולים לבוא לביטוי במגוון תחומים- אם כי לא דווקא בשחרור דגים שם הם לא "ערכיים" אך גם לא "לא ערכיים". כך לפחות בשים לב למציאות (העגומה) בה אנו נמצאים מבחינת העדר פיקוח ואכיפה... בדיוק כפי שכל מי שהתקלח כל יום בתקופת "המדינה מתיבשת" הוא לא "לא ערכי".... נכון שקיצרתי חברים?! קצר וקולע עד שסיימתי הגעתי לגיל 50 |
|
-------------------------------
|
|
|
|
adamfished
|
חבר פורום
מנותקגיל:
לא זמין
הודעות: 1212
|
|
|
|
|
דיון מעולה איתמר, ובינתיים התגובות נהדרות, לכאן ולכאן.
אני בגדול נוטה יותר לכיוון "המשחררים" מסיבה פשוטה, כך אני נוהג בכל תחומי החיים. אני תמיד מבקש לקחת כמה שאני צריך ולא כמה שאני יכול לקחת. אין לי שום שאיפות להתעשר כמו שאין לי שום שאיפות לתפוס 40 אינטיאסים. אינטיאס של קילו לי ולארוסתי זה די והותר, ואם באים חברים, אז שניים.
אף אחד מאיתנו לא מבסס את הדיאטה שלו אך ורק על הדגים שהוא תופס, כלכלת ביתו לא תלויה בכמות הדגה, וילדיו לא ירעבו אם לא יצא לים - בקיצור, אין פה צורך קיומי. אי לכך, יש לנו את החירות לבחור כיצד לפעול. לדייגי הרשתות וכן גם הטרולים האכזריים והנוראיים שכולם אוהבים להשמיץ פה, אין אפשרות בחירה. רצה הגורל והם התגלגלו למקצוע הדיג (לרוב לפני כמה עשרות שנים), וממקצוע זה עליהם להתפרנס. רוב בעלי הסירות המסחריות בארץ הם אנשי משפחה, בני 50 פלוס (כיוון שכבר שנים לא מנפיקים רשיונות) או בנים של... שקיבלו בירושה. אני מכיר רבים מהם אישית ואין מודעים מהם להרס שמתחולל בים שלנו. לצערנו ובעיקר לצערם, הם האנשים שבאמת נמצאים בין הפטיש לסדן. מצד אחד אין להם עוד מקצוע - הם דייגים נקודה סוף פסוק. משמע, בגילם ובסטטוס שלהם, הסיכויים שלהם להיקלט בשוק העבודה החיצוני לעולם הדיג וממכר הדגים הוא אפסי עד בלתי אפשרי. פיצויים מהמדינה שיתנו להם לחיות בכבוד עד סוף ימיהם - בחלומות הלילה. לכן הם נדחקים לפינה ונאלצים לגרד את מה שנשאר בים, למען עתיד ילדיהם ולמען חיים בכבוד. זו נקודת המבט הכי אמיתית שאני יכול להציע בנוגע לדייגי הרשתות המסחריים, ואני מציע לשונאיהם לקרוא את זה בעיון ולחשוב מה הם היו עושים אם על כף המאזניים היו עומדים חינוך הילדים ואחזקת הבית, אל מול עוד כמה ארגזים של דגים. תענו על זה עם יד על הלב.
לגבי המקום שלנו בכל המערכת המסועפת הזאת יש לי פחות להגיד, בעיקר כי עם השנים הבנתי שאנחנו אלמנט מזערי. בכל זאת, ולו בשל ערכי חינוך וכבוד לטבע, אני בעד שחרור של דגים, הגבלת גודל, עונה וכו'... לגבי ההשפעה שיש\תהיה לשחרור דגים על ידי דייגי חכות - אני חושב שהיא מזערית בשעה שיש גורמים "כבדים" יותר ששוחטים את הים. שוב מציין שזה לא אומר שאנחנו לא צריכים לשחרר.
בנוגע לחוקים, תקנות וכל עניין ההתערבות הממשלתית\רשמית בנושא: כל עוד מרבית משאבי אגף הדיג ותקציביו יופנו אל עבר חוות הגידול, ברכות הקיבוצים וכל מה שנופל בקטגוריה של חקלאות ימית, אפשר להמשיך לדבר אל הקיר. שינוי מהותי צריך להתרחש במשרדים האלה ויפה שעה אחת קודם. בנושא השחיתות, הקצאת התקציבים וחוסר ההתאמה בין ראשי האגף לבין מה שקורה בפועל בטבע (כלומר, בים ובכנרת) אפשר לקרוא באריכות במספר מסמכים שרצים באינטרנט, כולל פה. לא ארחיב את הדיבור, אלא רק אציין שלדעתי האישית יש לפרק לחלוטין את הגוף הממונה על פיקוח הדיג ולהקימו מחדש עם אג'נדה מחוברת יותר, בלי אינטרסים אישיים ובלי כל העכירות שדבקה בו כרגע.
והתייחסויות אישיות:
לדובדוב, הטיעון לגבי מדינות ערב השכנות לא תופס מים עוד לפני שניסינו בכלל. אולי מדובר במדינות מתפתחות בעלות נתונים נמוכים משלנו ברמת הפיתוח, אבל הם כנראה השכילו לעשות מה שחכמינו בכנסת לא השכילו - חוקים ותקנות ברורים בנוגע לדיג (ולציד אגב) שמעמידים את כל הנושא הזה בכמה רמות מעלינו מבחינת טיפול ממשלתי. כמו כן, הטיעון שיש דברים חשובים יותר לדאוג להם במדינה הוא נכון, אבל בפעם האחרונה שבדקתי ליצור האנושי יש מספיק תבונה לדאוג לשניים, שלושה דברים במקביל. סדר עדיפויות קיים מן הסתם, ואני מבטיח לך שלא איתמר ולא אף אחד ילך לשחרר מושטים קטנים בכנרת בשעה שנופלים על הארץ טילים איראניים, או המוני קשישים נזרקים לרחובות ורעבים ללחם.
סקוויד, כחלק מכלכלה של מדינה והרגלי אכילה\צריכה של משאבים מן הטבע, כן, דגים צריכים להתפס. זה משנה מי תופס אותם, כי אם זה אתה ואני, אז אחלה, ולקחנו 20 סרגוסים ועשינו ארוחה נהדרת ובהנחה שלא ליכלכנו את החוף ולא זרקנו דגיגונים קטנים על החוף מבלי להחזירם, אז גם לא פגענו בשום ערך בטבע. לעומת זאת, טרול שגורף לאורכו של החוף 24 שעות ביממה מותיר אחריו הרס וחורבן בל יתואר. אגב, גם חוות גידול ענקית לחופי הארץ מפרה את האיזון האקולוגי והבריחות האלה של הדניסים (עד כמה שאנחנו נהנים מהן), אני לא בטוח שאין בהן משום פגיעה בזנים מקומיים. לדעתי זה מאוד משנה מי תפס את הדגים, איפה ואיך. אתה תאכל טונה שבשבילה נהרג דולפין? אתה תאכל ברבונייה שבשבילה הושלכו 4 מרמירים בגודל 3 ס"מ מתים לים?
לסיכום, כל עוד אין לנו חוקים ברורים, איש כמנהגו ינהג. אפשר לחנך, להציג דעות לכאן ולכאן, אבל בסופו של יום כל אחד הולך לים עם החכה, הציוד, המצפון והערכים האישיים שלו.
וכפי שציינתי בעבר, אם יקום גוף המאגד פעולות לשימור הדגה בים התיכון תוך התחשבות בכל הגורמים (גם בעלי הטרולים), אני אצטרף בשמחה ואתרום מידיעותי אם יש צורך. לא אקים גוף כזה כי אני לא מנהיג ואין לי את היכולות לכך.
|
|
|
|
|
|
rafi
|
מנהל אתר חבר פורום
מנותקגיל:
62
הודעות: 39113
|
|
רפי רפי באמת מזל שקיצרת הפעם,עיתון לא משהו אבל הכתבה הזאת הייתה טובה. מזל שנגמר לך הדיו במקלדת ואיתמר שתדע ששחררתי אתמול לברקון חמוד,וחשבתי עלייך,פעם הבאה אסריט רק בשבילך. לא נגמר הדיו, פשוט החלטתי שלא להאריך הפעם בכתיבה...  איתמר, תראה איך פנייה נכונה אל האנשים וכתיבה עניינית - עושה את ההבדל... לפי התגובות שלו נראה היה שדוב יהיה האחרון שישחרר- והנה כשתפס לברק חשב עליך ושחרר, ככה יוצרים הד חיובי... ולך דוב- אומר את מה שחושב ללא כחל וסרק אך תמיד מתחשב ונכון לעשות כדי שאחרים ירגישו טוב |
|
-------------------------------
|
|
|
|
rafi
|
מנהל אתר חבר פורום
מנותקגיל:
62
הודעות: 39113
|
|
|
|
|
ואחרי שקראתי היטב, אז בוא אגיד לך סוד איתמר: אני מאוד מאוד מעריך את הגישה שלך ושל מי שחושב כמוך- אין לי גם שהיא גישה יותר "ערכית" מהגישה שלי למשל, שמיד ארחיב לגביה. דוגמה אישית ויישום ללא קשר מה עושים אחרים- זה מאוד ערכי. אני מכבד את כל הגישות, אך שחרורים מעריך יותר ממה שאני מעריך ריצוף של כמויות. יחד עם זאת, לפני הכל אני מאמין בזכותו של כל אחד לנהוג כהבנתו כל עוד זה לא עבריינות ממשית ("ממשית"- כי אחרת כולנו שעוברים מעת לעת על המהירות המותרת או מדברים עם סלולארי ביד בנהיגה פעם בשנה- נחשבים עבריינים...) וכל עוד זו לא פגיעה ממשית בערכים מסוימים. הגישה שלי אומרת- ובהתייחס אל עצמי בלבד: אני בעד שחרורים, הגבלת גודל וכמות שלוקחים וכו' - אבל, ויש אבל, זה בתנאי שיש חוקים ובעיקר אכיפה רוחבית. מצטער, אבל אם אני רואה למשל - טרול פורק מידי יום 5,000 אלפים אינטיאסים קטנים של 150גרם (50 ארגז), 4,000 פרידות של 50-100גרם, מאות לוקוסים לבנים במשקל 50-100 גר, חולירות עם ג'ארף שממלאים שני ארגזים ומותירים על החוף אלפי דגיגים מכל הסוגים מבלי לטרוח להחזירם לים, רשתות חוזרות עם עשרות אלפי דגים שנתפסו בשמורות ובמקומות אסורים כגון קרבת החוף, טרול משוכלל עם גלגלים לגרירה על סלע- שהורס ומחריב את בתי הגידול, רשתות עם עין קטנה שגורפות בעונות רביה כל מה שזז.... בכל יום מאות אלפי דגים נתפסים ברשתות.... כשאני רואה רשתות בפתח הנמל- תופסים באין מפריע ובניגוד לחוק ומוכרים דגים מזוהמים... כשמנגד משרד החקלאות ואגף הדיג העלוב והאימפוטנטי לא עושה דבר- גם כשפונים אליהם בכתב, ורק מחפשים לתפוס איזה נער שצלל עם רובה..... אז במצב דברים זה, אני אומר לעצמי: את הכמה דגים שתפסתי אני בוחר לאכול ולחלק לחברים ולמשפחה- הם לא אמורים לקנות דגים פחות טריים שמי יודע היכן נתפסו כדי לפרנס את בעלי הרשתות, אני לא אשחרר כמה דגים טריים- ואלך כמו משפחתי וחברי לקנות בשוק. לא במצב דברים זה!!! ואם מישהו מחליט למכור דגים שתפס כדי לממן חלק מהוצאות התחביב- זה לא ענייני: אם במקום לחלק למשפחה ולאכול כל יום דגים הוא בוחר למכור חלק- זו זכותו, וזה לא הופך אותו לדייג מסחרי: כי הוא לא יוצא לדוג כל יום ולעולם לא יכסה את כל הוצאותיו אלא רק חלק מהן!!! מי שלא יוצא לים כדי להתפרנס אלא כדי להנות מדיג ספורטיבי, פעם-פעמיים בשבוע, נשאר לכל דבר ועניין דייג חובב בנשמתו ובכלל- ללא קשר מה עשה בדגים שתפס. כפי שציינתי, את גישתך איתמר אני מעריך יותר מאשר את הגישה שלי, בראייה הכוללת של הזכות שלי או של מי שמעת לעת מוכר דגים לכיסוי חלק מהוצאות התחביב- זהו שיקול סוביקטיבי ובמציאות הקיימת לזכות זו יש עדיפות על פני "האינטרס הציבורי" מסיבה פשוטה: רוב הדגים שנשחרר יגיעו לידי הדייגים המסחריים, ה"תועלת לים" של השחרורים במצב הקיים אפסית ביחס לנזק העצום שנגרם כל יום ע"י דיג מסחרי פרוע ולא מבוקר- בעוד שעבור הפרט היא פינוק גדול. מי שלמד פילוסופיה ולמד על התועלתנות- זרם דומיננטי שאיגד את טובי הפילוסופים כגון בנתהאם, מיל ואחרים, ייזכר כי בבואם לבחון התנהגות מוסרית אז הכלל היה: המעשה מוסרי שנכון לעשותו הוא זה שיגרום מקסימום אושר למקסימום אנשים, תוך ש"מדידת" האושר היא לפי מידה "כמותית" של האושר תוך שימוש למשל בעקרונות כמו: *"עקרון התפוקה השולית הפוחתת" וכמו "צדק מחלק וצדק מתקן" (למשל: אם יש שני תפוחים ושני אנשים אז הכי נכון מוסרית זה לחלק תפוח אחד לכל אחד- "מקסימום אושר למקסימום אנשים", אבל אם אחד עני והאחר עני אז סך האושר של העני משני התפוחים גדול מאשר אושרו מתפוח אחד + אושרו של העשיר מהתפוח השני כי העשיר יכול לקנות עוד מאה תפוחים. כך גם אם אחד מהשניים טרף לפני שעה עשרה תפוחים). לענייננו, "התועלת" עבור מי שתפס ולא שחרר- אכל/חילק/אפילו מכר כי זה מה שהכי התאים לו,עולה פי כמה וכמה על "התועלת" שבשחרור הדגים לים- שבמצב הקיים היא זניחה ואפסית. לכן גם מבחינה מוסרית לא ניתן לומר כי במציאות הקיימת זה "לא מוסרי" לקחת 40 דגים.... אילו היה מצב אחר של חקיקה ואכיפה קולקטיבית- פני הדברים היו שונים, כי אז התנהגות כזו לצידה היה היבט של כרסום ופגיעה בנורמה (חוק) כללית רווחת שנועדה לטובת הכלל, והנזק שבפגיעה בנורמה הכללית שמקוימת ע"י הרוב- עולה על תועלת אישית. יחד עם זאת, מה שהכי מתאים לך ולאחרים זה שחרור הדגים- כי זה נותן לכם את ההרגשה הטובה וזה מה שהכי מתאים לךאז מאחר וזה גורם לך אושר זהו המעשה הנכון מוסרית עבורך... ושוב, למרות כל מה שכתבתי, ברור שמעריך יותר את גישתך, את הנכונות לוותר על פינוק אישי מסוים- לטובת תרומה ואפילו מזערית ביותר עד אפסית למען ערך חשוב, שהוא ערך קולקטיבי חשוב- ללא עוררין. ולשלב הדוגמאות: כולנו לא זורקים פסולת, נהדר. בוא נניח שאני נוהג להגיע לחוף בכנרת או בים, יש שם טונות של פסולת. בכל פעם אני אוסף קצת לשקית ומכניס לרכב כדי לזרוק בפח- בכל שבוע מוסיפים שם טונה פסולת. אני מצפה שגם אתה תנהג כמוני ואפילו מבקש ממך להגיע פעם בשבוע לאסוף שקית פסולת- אתה אומר לי שלא בא לך להתאמץ ולהשקיע דלק וזמן כדי לאסוף שקית מתוך ההר שזה טיפה בים ושיש רשויות שצריכות לטפל בזה - זה הופך אותך להיות "לא בסדר"?! זה אומר שאתה "פרווה", ושאני מאוד ערכי, זה לא הופך אותך להיות "לא בסדר". אם נלך יותר לכיוון הדוחות בפורום: נניח שאני ועוד כמה חברים דוגלים ומטיפים לניקוי השטח אליו הגעת לדוג ומכל פסולת קיימת, בכל דוח מסריטים ומצלמים את הפסולת שאספנו, השטח המלוכלך לפני- וצילום שלו נקי אחרי, זה יפה וערכי, נכון?! תאר לך שבכל דוח שלך ושל אחרים בו יש תמונה עם דג וברקע איזה נילון על הריצפה- בתגובות ישר יש ביקורת "למה לא אספתם את הנילונים?! "ניקיתם כל מה שהיה בשטח?" "אז מה אם זה היה לפני שהגעתם- זה לא חשוב לכם לשמור על חוף נקי"?! דוגמה נוספת ומאוד רלוונטית:זוכרים את הקריאה לחסוך בכל טיפה וכי הכנרת מתיבשת?! אז מי שיחליט להתקלח פעם בשבוע במקום כל יום- זה מאוד ערכי בהקשר למטרה החשובה הזו.... מי שיחליט לקנות ולממן קולה שמיוצרת בחו"ל או מינרליים סן-בנדטו במקום לשתות מי ברז- מאוד ערכי... אז....?!!! אם אני אומר שזו טיפת מים בים ועדיין רוצה להתקלח כל יום, או חלילה לחסוך ולשתות מי ברז, או למלא בגינה בריכת מים לילדות וכו'... זה הופך אותי להיות "לא בסדר"?! לא סבור כך: אם תימנע מכל אלו אגיד שאתה מאוד ערכי ואעריך ההקרבה והדוגמה האישית, אך אם אראה שהרשויות והמדינה ופרקי-המים, ממשיכים לבזבז מים בכמויות ומשקים כל היום מדשאות וכו' - אגיד כנראה שבמצב זה כשכולם מצפצפים אין לי כוונה לוותר על מקלחות ובריכה לילדות כי זו טיפה בים ובעיקר אגיד כי אילו כולם היו שומרים על המים הייתי מוותר אך במצב הזה אין לי כוונה לוותר על הפינוק הקטן לי ולמשפחתי- לחסוך טיפה בים כשמסביב טונות מים נשפכים ללא דין וללא דיין... אז הנה, לא בכל פעם שמישהו דוגל במשהו מאוד ערכי- מי שנוהג אחרת הופך להיות "אנטי-ערכי", כל מקרה ונסיבותיו.... דבר נוסף, אין במקרה זה נכון או "לא נכון". נכון שהשחרורים תורמים משהו לעתיד הדגה גם אם זה אפסי ולמעשה לא מורגש, אבל לגבי מה "נכון" מבחינת הגישות השונות, זה למשל כמו בפוליטיקה: מי שמצביע שמאל משוכנע לגמרי ובאמת ובתמים שהימין שוגה - ולהיפך, כל שמה שנכון לדעת חלק מהאחרים איננו נכון לדעת אחרים ולהיפך... אתה חושב ששחרור דגים על ידך מציל את הים ולקיחת 50-100 דגים שוחט והורס את הים- אני חושב שזה לא משנה כי זה כמו לדבר על הוספת דלי חול בחוף הים או לקחת מהחוף 3 דליי חול. אני חושב למשל שציפי ליבני צבועה מאין כמותה (זה גם מה שאני חושב באמת), אתה חושב שהיא שיא היושר ונקיון הכפיים וכליל השלמות. אם נגיד אחד לשני: "מה אתה מבין" או "זה לא נכון/לא בסדר שאתה חושב עליה ככה"- אז נגיד וכ"א יחזיק בעמדתו. אם ננסה לדבר ולשכנע בנועם- אולי נשכנע ואולי לא... אם כל אחד מאיתנו ינסה לשכנע 100 אנשים שחושבים אחרת אולי ישכנע כמה, גם טוב.... לסיכום: *חלק מהדוגמאות שציינתי לא קשורות להודעה הזו שפתחת איתמר- הדברים הוצגו הכי יפה שאפשר, מאוד מכובד ומאוד אמיתי, עם פנים אל החברים... בתפיסה הקרובה שלי בג'יג לייט אפילו אשחרר ואסריט השחרור- לעשות לך טוב על הנשמה ונדע כי מאמץ השכנוע שלך לא היה לשווא *מצד שני, הדוגמאות מסבירות מדוע על כל אחד כאן לכבד את העובדה שהאחר חושב אחרת, לגבי שחרורים ובכלל במגוון נושאים. המטרה היתה להראות כי החברים שנוהגים "לקחת כל/רוב מה שנתפס" אינם בעלי ערכים שליליים- אלא פשוט חושבים ומסתכלים על הנושא בצורה שונה, ועודם אנשים חיוביים שיכולים לבוא לביטוי במגוון תחומים- אם כי לא דווקא בשחרור דגים שם הם לא "ערכיים" אך גם לא "לא ערכיים". כך לפחות בשים לב למציאות (העגומה) בה אנו נמצאים מבחינת העדר פיקוח ואכיפה... בדיוק כפי שכל מי שהתקלח כל יום בתקופת "המדינה מתיבשת" הוא לא "לא ערכי".... נכון שקיצרתי חברים?! קצר וקולע עד שסיימתי הגעתי לגיל 50 עכשיו הבנתי מאמון...  ברגע שארצה להשבית אותך, עוד 15 תגובות כאלו- ואתה בפנסיה... |
|
-------------------------------
|
|
|
| 0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה. |
| « הקודם הבא »
|
| הדפסה
|
|
עמודים: 1 [2] 3 
|
|
|
|
פורומים
