avig29 , זה בשבילך

(דוח מקורי מה-18/11/2005)
הכל התחיל עוד ביום שלישי כשעלה רעיון במקום העבודה שלי להרחיק מעט מהכנרת והירדן הקרובים לאיזור אכזיב. לא רק רחוק גם קצת זר לחלקם.
כל יום הצטרף מישהו נוסף עד שהבוקר יצאנו 6 חברה ועוד אחד (שנקרא לו "הסדרן" ) שגר לא רחוק.
ברכב הראשון שהגיע קצת לפני 4 היינו אני ועוד שניים והרכב השני הגיע שעה אחר"כ.
טלפון בכניסה לרצועת החוף אני מתקשר לאחד מאנשי הקשר שלי ומקבל דיווח עגום מעט על מצב הסבידות

מחליט לעלות לפלטה של בי"ס שדה כי הים פלטה ולא רטוב מידי או מסוכן. הפלטה כמובן תפוסה ואנחנו מתמקמים כמה "אצבעות" (לשונות סלע שיוצאות כמו מדפים) צפונה משם. אני רואה חכה במים אבל בעליה כנראה ישן או שוכב באיזו נישה ליד

תוקעים סטנדים ופותחים חכות. שתי חכות בלאק ווידו 3.5 מטר,על אחת LB 80 של אוקומה עם מוביל 0.45 סופיקס ותלאי מאותו החוט עם קרס לקרפיון (מהסוג עם ה3 שפיצים בקצה ) גודל 2 ועל השניה פן 9500 שקיבלתי מה"דודה בארה"ב" עם 0.60 סופיקס סופרים ותלאי 0.45 סופיקס עם קרס מעוגל גודל 1.
הפיתיון קלאמרי שנתפס לפני שבועיים בערך ושרד שתי יציאות.
זריקות ראשונות יש ישר אכילות מרגע הפגיעה במים. לפעמים גם בומים קטנים.
מנסה לז'רז'ר לסבידות ואין תגובה. האכילות ממשיכות ואני מחדש פיתיונות.
מז'רז'ר. כלום. מחדש פיתיון. בום. מגלגל החוצה טרולוס של 20-25 ס"מ על הקרס המעוגל.
בזריזות אני משחרר אותו, מחליף לריג אחר של חוט 0.90 באורך 60 ס"מ עם שני קרסים 0/4 (אחד "צף") .
הריג המקורי היה עם סוויבל של CRANE ובהחלטה של רגע חתכתי אותו וקשרתי קשר מנתחים כפול והשחלתי לולאה בלולאה. את הקרס הקדמי תפרתי מתחת לעור של הטרולוס 3 פעמים לאורך הגוף ולבסוף צליבה דרך העורף מבלי לפגוע בעצם והקרס בולט בצורה כזו שחצי מהקשת בחוץ.
את הקרס הצף תפרתי דרך החור הראשון ובחזרה לתוך הבשר בין פתח השת לזנב. שם אותו רגע בבור קטן עם מים ופרפרררררררררררר! יאללה!

ניגש לקצה ה"אצבע" בודק שאין ליפופים בקצה, פותח גשר, מושך לאחור, מסתכל קדימה ורואה את הירח מלא . וווופפףף.........זריקה טובה שלדעתי הגיעה ל-40 מטר למרות שהקלאץ' היה מעט פתוח מדי והחוט קצת החליק בהטלה ומכניס את החכה לסטנד.
חידוש פיתיון בחכה השניה עוד פעמיים שלוש כשהאכילות מורגשות היטב אך ללא תוצאה ופתאום אני שומע צרצרצרצרצרצרצרצרצר. מסתכל ימינה ורואה את החכה עם הפן מכופפת יפה והחוט יוצא. אה?

ישר יד אחת מקבעת את החכה לסטנד והשניה תופסת בספולה תוך כדי שאני מכופף את הסטנד לכיוון המים עד כמה שהוא מאפשר ואז...דנג! הוקסט עצבני ויש דג

הידוק קטן של הקלאץ' ומוציא את החכה מהסטנד. ופתאום המשיכה מתחזקת...

אווו-קייי,אז זה לא 2-3 קילו,זה כבר יותר לכיוון 6-7 קילו אני אומר לעצמי ומהדק קלאץ' עוד קצת. הדג מושך שמאלה ואני בתגובה קצת מושך בחזרה.
לא יודע מה קרה לו באותו הרגע אבל הוא פשוט הכפיל כח, החוט יוצא והחכה כבר מכופפת בצורה שלא העלתי בדעתי כשראיתי את המשיכה הראשונה. זה כבר לא צחוק אני אומר לעצמי. זה משהו דו-סיפרתי. הכל מסביב נהיה שחור,רק החכה ואתה נשארים והפה מתייבש. מהדק קלאץ'...
מקפלים חכות שלא יפריעו והדג מושך. בינתיים מגיע הרכב השני ומצטרפים עוד שכנים. והמלחמה נמשכת...

הצמא המחורבן הזה באמצע ...
"ציון,תביא מים". הוא מביא מים,פותח את הבקבוק ושוך לי על הרולר...

רציתי לשתות יא מג'נון...

שלוק מהיר ומחליף ידיים. נגיחה קטנה ואז רגיעה. הוא לא מושך אבל מתנגד למשיכה שלי. מחכה דקה.
יש סבלנות...

2 מטר לטובתי. צרצרצרצר....ריצה ימינה ואז שמאלה,לא מוציא חוט אלא נשאר ברדיוס אחיד ממני. כל סיבוב פרסה אני גונב לו מטר. ואז הוא נדלק

החכה מתכופפת בשבריר שניה לצורת קרס והרולר מתחיל לצרצר.ישר החכה מורדת והחוט יוצא קצת יותר בקלות.המניוק מתחיל להאיץ וישר אני נותן קונטרה לפני שיפתח מומנטום. ראש בראש והזמן עובר. היד מתחילה לכאוב ויש כבר שטף דם ליד "תכשיטי המשפחה"...

הגיע הזמן לדחוף קצת קדימה ואני מתחיל לפמפם,הדג התעייף מעט אבל בהחלט לא גמור,ריצות נגד וימינה שמאלה ועוד מטר ועוד מטר. כמה דקות עוברות והרולר כבר כמעט מלא ופה ושם יש כבר משיכות כלפי מטה ולא רק לעומק. הדג מתקרב...
איך ל$#!@$# אני מוציא אותו מהמים??? אין גנג' (יסודר בקרוב) ואין רשת (גם בחנויות). הים לא "עובד" כ"כ ואני על מדף סלע.

עוד כמה פימפומים והחברה כבר מאירים עם פנסי הראש למים, הדג כבר מרגיש גמור ורק פה ושם משיכות כבדות. משיכה מתונה מביאה את החוט כבר ממש לידינו ומתוך הקרקעית מתרומם כתם בהיר שלא מפסיק לגדול! WTF??
הראש פוגע בפני המים והנשימה נעתקת.
את הדג הזה אני לא מתכוון לאבד גם אם אני צריך לקפוץ אחריו עם סטנד!

מושך אותו בזהירות לתוך המפרצון ומחכה להזדמנות להעלות אותו למדף.
המים שעולים מדי פעם לא עולים מספיק ואין מצב להחליק אותו החוצה כי לא יותר מחצי ראש עולה מעל פני המים. מישהו מציע לעזור ואני מסרב בתוקף.
קודם כל הפחד שיתפסו בחוט. שנית זה הקרס שעלול להשתחרר ולעוף לו לעין.
אני מחליט שהיד נכנסת וזהו.
החכה עוברת ליד שמאל ואני יורד על הברך. ניסיון לא מוצלח מבהיר שמישהו אחר חייב להחזיק בחכה. אני נותן סיבוב טוב לשיחרור הקלאץ' ומוסר אותה לחבר. יד ימין נשלחת לראש וברגע שהמכסה זימים נפתח, "דוכן-דורך" דרך הזימים לתוך חלל הפה שכבר הספקתי לראות שהוא פנוי מטרולוס ומקרסים ולצד השני ובתרגיל אוסוטוגרי הוא נשלף מהמים והיד השניה מתהדקת על שורש הזנב.
הדג על החוף

נשימה עמוקה...

ה"סדרן" הגיע, הזמן עבר, האכילות נפסקו, השכן שישן עם החכה במים התעורר ומשך לבט של 25-30 ס"מ, דייגים מגיעים לבקר ולראות והמנגל נדלק.
נכון,7 בבוקר, אז מה? מה יש? קציצות וקבבים,שישליק כבש ואנטריקוט ובירה קרה לאיזון המצב. לא התאפקתי והורדתי לו חתיכה מאזור הזנב בצד אחד ושמנו על האש. טעם גן עדן,מלוח במידה ולא שמנוני. פשוט תענוג

קפה וקוראסונים והתקפלות.
איך שמגיעים הביתה עושים סדרת צילומים ושכנים מבקרים. השמועה מתפשטת והטלפונים לא מפסיקים לצלצל. גם בזמן הניקוי...

שקילה הראתה שהוא שוקל 15.800 קילו (לא כולל החתיכה החסרה...)
אני מתפשר על 16 קילו

שיא אישי חדש ואחד שאשמח לשבור במהרה...

אני רוצה להודות לאנשי הקשר,לציון שהביא קציצות ביתיות מהסוג ששורף פעמיים, סלט ששורף פעם אחת (מההתחלה עד הסוף...) וכנראה גם מזל, לכל המעודדים, ולאביהו בפרט שהציע לצאת יותר מוקדם בשעה ("וטובה שעה אחת קודם") וגם נהג הלוך ושוב וכמובן לדייווה...
