את רוב הגורמים כבר כתבו בשירשור אבל יש דבר אחד נוסף שמשפיע לדעתי ואולי יותר מהאחרים.
העמידה עצמה.
את העניין גיליתי (כמובן שדרך הגב...) כשהתחלתי לעבוד דווקא עם הציוד הקל בז'ירז'ור בירדן.
תקופה ארוכה עבדתי עם אי-פוינט קארפ 3.60 מ' שלכול הדעות זו לא חכה קלה ובטח שלא אולטרה אבל למרות השעות הארוכות לא הרגשתי כלום.
דווקא כשעברתי לחכה קלה התחילו הכאבים ולא הצלחתי להבין איך.
עד שמצאתי את עצמי מספר פעמים נוטה מעט קדימה בכדי להביא את קצה החכה לגובה פני המים בזמן הגילגול ואז נפל לי האסימון.
הרכינה העדינה הזו קדימה לאורך זמן פשוט גמרה לי על הגב.
השפעה דומה מצאתי בזמן שאני עובד לקלאמרים בלילה והצורך הבלתי נשלט הזה להסתכל למטה לקראת הגעתה של הבובה בכדי שלא תתפס וגם להסתכל עם הפנס ראש מתח לרגליים בכדי לראות אם יש משהו שעוקב אחרי הבובה ולא נוגע או אפילו להקה שהתקבצה מבלי לתקוף.
ביום חמישי האחרון יצאנו לים לקלאמרים (אל תשאלו, היה על הפנים עם ים גבוה ולא מתאים) ובסוף העברנו את השעות הספורות במרינה בעכו.
מכיוון שרציתי לעבוד עם בובה גודל 4 נאלצתי להניח לחכה הקלה ועבדתי עם אוקומה סלילו 10-30 ג' באורך של 3.30 מ' שמעיפה את הבובות האלו עד עפולה (זרקנו מקצה השובר לכיוון החוף ולא לכיוון קפריסין
)
5 שעות עבודה רצופה והדבר היחיד שכאב היה שלא תפסנו...
אחרי הגורם הנ"ל, הבא בתור לדעתי וכמו שציין סער זה העמידה על משטח לא יציב או לא ישר כמו סלעים למשל.
פורומים
