לחץ למעבר לחנות האתר
תודה למועדון הדייג גנאדי על התמיכה בפורום הדיג הספורטיבי
דף הבית פורומים

כניסה לחברים רשומים

ברוך הבא, אורח. בבקשה התחבר או הירשם.
 
 


מי מחובר כעת

213 אורחים, 0 משתמשים
סך הכל משתמשים: 7539
סך הכל הודעות: 425048
סך הכל דיונים: 35251
סך הכל קטגוריות: 8
סך הכל פורומים: 53
בית דף הבית
עזרה עזרה
ברוך הבא, אורח. בבקשה התחבר או הירשם.

חיפוש:     חיפוש מתקדם
*
+  פורום הדיג הספורטיבי בישראל
|-+  פורומי דיג מקצועיים
| |-+  דיג מסירה (אחראים: rafi, אבי חכם, shragam)
| | |-+  בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות)
עמודים: [1] 2 למטה
0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.
נושא: בולוס דריפט VS בולוס עגינה (ניתנה תגובה רחבה על יתרונות וחסרונות)  (נקרא 4740 פעמים) הדפסה
lirany
HOBIE ADVENTURE ISLAND 2010 + P&H Cetus 178 MV + BISCUIT 65-Liquidlogic WW
חבר פורום
*****

מנותק מנותק

גיל: 45

הודעות: 910

יש מצב להסבר?

תודה מראש
 
עריכה אחרונה: ינואר 24, 2018, 20:32:46 PM על ידי rafi
-------------------------------
 IP: [ מחובר ]
rafi

מנהל אתר
חבר פורום
*****

מנותק מנותק

גיל: 62

הודעות: 39113

בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה
« הגיב #1 ב- : ספטמבר 02, 2011, 01:27:06 AM »
שאלה שאלתית שאלת לירן, וחשובה

כל שיטה יתרונותיה וחסרונותיה,
לטעמי המפתח הוא להתאים את השיטה למצב הים,
בעיקר לעצמת הרוח ומהירות הדריפט שמשליכים על הבחירה.

יש הרבה מה לכתוב והרבה דוגמאות, אך העיניים נעצמות,
מניח שיש לחברים כאן מה לתרום בנושא...
אם יישאר מה לכתוב אחרי שהחברים יכתבו, או אולי דוגמאות להמחשה,
אז אתן מהמעט שלי (אלפי שעות בולוס...) במהלך השבת או ראשון...

-------------------------------
 IP: [ מחובר ]
rafi

מנהל אתר
חבר פורום
*****

מנותק מנותק

גיל: 62

הודעות: 39113

בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה
« הגיב #2 ב- : ספטמבר 08, 2011, 00:54:32 AM »
קצת באיחור, אך עדיף מאוחר מאשר...
נחתה עלי מוזה לכתוב בהרחבה, מקווה שתשרשרו כאן "תרומתכם"-
הערות והארות כדי שנמקסם את מה שניתן למצות מהדיון המענין הזה...

בולוס על עוגן

בולוס על עוגן, משמע מגיעים לנקודה מסוימת, זורקים עוגן ומורידים פתיונות.
ההתייחסות היא לעוגן על קרקעית סלעית ולא "עוגן חול" שמיועד לקרקעית חולית.
ככלל יש לשחרר מספיק חבל אך לא יותר מידי, ואסביר:

*אתחיל בכל שהעקרון הוא שככל שהים יותר גלי צריך לשחרר יותר חבל, מהסיבה הפשוטה,
שהסירה עולה ויורדת לפי גובה הגלים, החבל משתחרר ונמתח והעוגן מקבל "מכת ניעור"-
שתהיה חזקה יותר ככל שהגל גבוה יותר וככל שהזוית של החבל כלפי הסירה כהה יותר.
אם למשל נניח שעומדים "פיקו" -
כלומר חבל העוגן יורד מהסירה ישר למטה בזוית 90 מעלות (ביחס לפני המים),
כל ניעור קל יביא די מהר לשחרור העוגן מהסלע (כמעט תמיד). לכן גם כשרוצים לשחרר עוגן
ועושים זאת ידנית, משמדלים להגיע "פיקו" מעל העוגן ולתת "מכות ניעור".
מכאן, ככל שהזוית של החבל ביחס אל פני המים "חדה" יותר-
והיא נעשית יותר ויותר חדה ככל שמשחררים יותר חבל, "מכות הניעור" שנוצרות מהגלים
פחות משפיעות וקטן הסיכוי לשחרור לא רצוי של העוגן.
לכן, העקרון הוא לשחרר כמה שצריך, ולא יותר מידי משתי סיבות:
א. בשביל מה להתאמץ סתם ולבזבז זמן וכח על משיכת 100מ' חבל?!
ב. רוצים לשנות נקודה בסביבה בלי כל הכרוך בשחרור העוגן? משחררים 30-40מ' חבל ושיניתם נקודה סמיילי

*ככלל, לאחר השלכת עוגן הסירה מתייצבת חרטום מול הרוח....

*היתרונות הגדולים:
1. אם נופלים על נקודה "חמה", אתה נשאר במקום ולא נגרר ממנו הלאה,
   בולמוס האכילה מותיר את הדגים באזור, התרחקות עשויה להביא לפיזור האסיפה...
2. משך הזמן מהזריקה ועד הוצאת הדג קצר יותר (נחסך מאמץ וזמן לאיסוף החוט ששוחרר בדריפט)-
נותן לך באותו פרק זמן הרבה יותר זריקות...
3. מאפשר לאנשים לדוג משני צידי הסירה, פחות צפיפות בכל דופן...

החסרון הגדול:
נפלת על נקודה חלשה, בזבזת זמן על זריקת עוגן, "התקעות" בנקודה כי אין חשק לרוץ להרים עוגן,
בהמשך כל הקטע של צמצום מרחק ושחרור העוגן, נשרפו זמן וכוחות...
סורק ומנסה פחות מקומות ואזורים...



בולוס בדריפט

דריפט משמע הסחפות הסירה על פני המים כתוצאה של השפעת הרוח והשפעה פחותה של זרמים.
הנכון הוא לייצב את הסירה דופן לכיוון הרוח, במיוחד אם יש 3 אנשים ומעלה.
רצוי שכולם ישבו בדופן הפונה אל הרוח- למנוע מצב בו החוט "הולך מתחת לסירה".
הרעיון הוא שהרוח "דוחפת" את הסירה וכך בכל זריקה אתה בעצם במקום חדש
ובדרך זו סורקים שטח...

ככלל, בדריפט על קרקע סלעית רצוי לשחרר חוט ולא להזיז ולמשוך לכיוונך את החוט, מכמה סיבות:
א. "משחקים" של הזזת/גרירת העופרת על הסלעים- מגדילה סיכויי ההיתפסות של הריג בסלעים.
ב. הזזת הריג במקרים רבים מקפיצה לכיוון הפתיון ברקנים- שמגיעים ראשונים , לא הדג המועדף בבולוס.
ג. הדעה הרווחת הינה שאי הזזת הפתיון מגדילה הסיכוי לתפיסת דג גדול, הזזה מקפיצה קטנים  

היתרונות והחסרונות עומדים ביחס הפוך לאלו שבשיטת העוגן
חסרון נוסף ביחס לעוגן: הסיכוי להתפס עם הריג בסלעים, הרבה יותר גדול בדריפט.

שיקולים- מתי דריפט ומתי עוגן

יש מספר שיקולים לבחירת הסגנון ואפרט:
1. עוצמת הרוח.
2. הזרם, עוצמתו ו"השילוב" בינו לבין הרוח.
2. העומק.
3. "סגנון האכילות" באותו יום- באיזו שיטה יותר אכילות.

**עוצמת הרוח**:

זהו גורם חשוב בהחלט, מאחר שרוח חזקה מידי הופכת בולוס בדריפט לסיוט על מזוכיזם.
הרוח היא הגורם הדומיננטי שמשפיע על מהירות הדריפט (יש כמובן השפעה גם למבנה הסירה)-
רוח חזקה של 15 קשר למשל, גורמת לדריפט מהיר במיוחד וכפועל יוצא:
א. משתחרר המון חוט מהשפולה בקצב מסחרר, תוך זמן קצר ובהעדר תפיסה צריך לאסוף
    300מ' חוט, ומי שעושה זאת ברצף משך שעה- מרגיש די מותש מהענין.
    לשם המחשה, מהירות דריפט של 2 קשרים משמע שחרור 60מ' חוט לדקה ובחלוף 5 דקות ללא
    "אכילה" יש לאסוף 300מר חוט!!!!
ב. בקרקעית סלעית קצב התפסות הריג בסלעים גדול הרבה יותר, וכך קצב איבוד הריגים.
ג. גם אם היינו באזור טוב, בתוך דקות אנחנו הרחק משם...
ד. בדריפט חזק עם שחרור אינטנסיבי של חוט, הרבה יותר קשה להרגיש "אכילות" של הדג.
--רוח קלה יוצרת דריפט נעים ואיטי, שמאפשר לסרוק אזורים וגם לשהות באזור מוצלח זמן ממושך יחסית...

**הזרם והשפעתו**

זרם חזק משפיע אף הוא, הן בשיטת הדריפט והן בשיטת העוגן.
*בדריפט, אם הזרם הוא בכיוון הרוח (למשל רוח צפונית+ זרם צפוני), מהירות הדריפט מתגברת.
  אם הזרם בכיוון מנוגד לכיוון הרוח- מהירות הדריפט מואטת.
*בשיטת העוגן, במצב של רוח קלה עם זרם נגדי /צידי לכיוון הרוח, הסירה עשויה להתחיל "להשתגע",
  משמע לשנות כיוונים (במקום להיות חרטום מול הרוח) כך שהחבל פתאום מתחת לסירה, כך החוטים...
*זרם חזק יוצר "קשת" בחוט, כלומר יש הרבה חוט "מת" בין המקל ו/או האצבע על החוט- לבין העופרת.

**העומק**

לעומק בו מתבצע הבולוס יש כמה היבטים בעלי חשיבות:
א. ככלל, ככל שמעמיקים לרוב הזרם חזק יותר, על כל המשתמע מכך לגבי חסרונותיו והפרעותו
    של זרם חזק.
ב. העומק משפיע על דגי המטרה: לרוב (ואינני מדבר על סנפנים-"מולים"-זרבידות) מקובל להניח,
    כי במים רדודים (6-20מ') רוב הדגים יותר קטנים ויש יותר אכילות, וכי במים עמוקים (30מ' ומעלה)
    יש יותר גדולים אך קצב האכילות יותר איטי. לא רק מקובל להניח- בפועל זה המצב ברוב המקרים.
    משמע, אם הדריפט חזק מאוד יש מצב בו שוב ושוב משחררים ואוספים המון חוט ללא אכילות.
ג. אם חושבים על עוגן במים עמוקים, יש לזכור כי-
   *ככל שהעומק גדול והחבל ארוך יותר, קשה יותר לשחרר את העוגן מהסלע.
   *למשוך 50מ'  עוגן- זה לא כמו למשוך 15מ'. יופי של מכון כושר, אך לא בעיתוי הנכון...
   *כשיש פחות דגים בשטח, גדל הסיכוי ליםול על אזור "מת" ולהתייבש ללא שינוי מיקום...

**סגנון האכילות**
חרף סיעורי מוחות שערכנו לא אחת, חבריי ואני לא פענחנו באופן מובהק מדוע זה כך או אחרת,
אך יש ימים בהם האכילות טובות יותר בדריפט וימים בהם האכילות טובות יותר על עוגן וואלה לא יודע

**תובנות ומסקנות**
לאור כל השיקולים שפורטו ומתוך נסיוני, יש כמה וכמה תובנות ומסקנות, מבחינתי לפחות:
1. בדריפט חלש, עדיף לעבוד בדריפט ולא על עוגן.
    בדריפט חזק מאוד, עדיף ולעיתים מתחייב לעבוד בשיטת העוגן ולא בדריפט.
2. במים עמוקים יש עדיפות לדריפט- אלא אם עצמת הדריפט חזקה מאוד שאז מוטב עוגן.
    במים רדודים: תלוי בעצמת הדריפט ובאמור בסעיף הבא.
3. בדריפט בינוני בעיקר, אך גם בכלל (למעט דריפט חזק מאוד), ניתן לנסות את שתי השיטות,
    לבחון באיזו שיטה הדיג עובד טוב יותר ובאיזו יש יותר "אכילות".
    אציין כי בעבר, באזורי חיפה-נהריה, בנקודה על עוגן לעיתים היינו עומדים שעתיים ותופסים בקצב,
    עוברים נקודה - אותו דבר וחוזר חלילה. הדבר השתנה בשנים האחרונות: בכל נקודה דגים ספורים-
    וצריך להרים עוגן ולזוז כי האכילות מפסיקות תוך 10 דקות. כך לרוב שהרי בים אין "תמיד".
4. השיטה המשולבת- חיפוש והתמקדות:  לא אחת נהגתי לדוג בדריפט,
    אם נתקלתי באכילות מהירות ותפיסת דג יפה- הייתי חוזר לנקודה ומוריד עוגן.
    משמע- דריפט לצורך איתור נקודה שיש בה "אקשן", ואז הורדת עוגן בנקודה אליה חוזרים.

*********************************8
ברור שלא מיציתי הכל רק את הרוב קריצה

כמו שציינתי בפתח הדברים, הארות והערות כמו גם כל תוספת ושתוף בידע- יתקבלו בברכה...
בנוסף, כמובן שאם יש שאלות או הסתייגויות או הסכמות, זה הזמן והמקום להעלותם-
גם בסיעור מוחות של הותיקים וגם לטובת ה"חדשים" בתחום הבולוס מסירה... בירה



עריכה אחרונה: ספטמבר 08, 2011, 02:11:50 AM על ידי rafi
-------------------------------
 IP: [ מחובר ]
rafi

מנהל אתר
חבר פורום
*****

מנותק מנותק

גיל: 62

הודעות: 39113

בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה
« הגיב #3 ב- : ספטמבר 11, 2011, 13:00:38 PM »
קצת באיחור, אך עדיף מאוחר מאשר...
נחתה עלי מוזה לכתוב בהרחבה, מקווה שתשרשרו כאן "תרומתכם"-
הערות והארות כדי שנמקסם את מה שניתן למצות מהדיון המענין הזה...

בולוס על עוגן

בולוס על עוגן, משמע מגיעים לנקודה מסוימת, זורקים עוגן ומורידים פתיונות.
ההתייחסות היא לעוגן על קרקעית סלעית ולא "עוגן חול" שמיועד לקרקעית חולית.
ככלל יש לשחרר מספיק חבל אך לא יותר מידי, ואסביר:

*אתחיל בכל שהעקרון הוא שככל שהים יותר גלי צריך לשחרר יותר חבל, מהסיבה הפשוטה,
שהסירה עולה ויורדת לפי גובה הגלים, החבל משתחרר ונמתח והעוגן מקבל "מכת ניעור"-
שתהיה חזקה יותר ככל שהגל גבוה יותר וככל שהזוית של החבל כלפי הסירה כהה יותר.
אם למשל נניח שעומדים "פיקו" -
כלומר חבל העוגן יורד מהסירה ישר למטה בזוית 90 מעלות (ביחס לפני המים),
כל ניעור קל יביא די מהר לשחרור העוגן מהסלע (כמעט תמיד). לכן גם כשרוצים לשחרר עוגן
ועושים זאת ידנית, משמדלים להגיע "פיקו" מעל העוגן ולתת "מכות ניעור".
מכאן, ככל שהזוית של החבל ביחס אל פני המים "חדה" יותר-
והיא נעשית יותר ויותר חדה ככל שמשחררים יותר חבל, "מכות הניעור" שנוצרות מהגלים
פחות משפיעות וקטן הסיכוי לשחרור לא רצוי של העוגן.
לכן, העקרון הוא לשחרר כמה שצריך, ולא יותר מידי משתי סיבות:
א. בשביל מה להתאמץ סתם ולבזבז זמן וכח על משיכת 100מ' חבל?!
ב. רוצים לשנות נקודה בסביבה בלי כל הכרוך בשחרור העוגן? משחררים 30-40מ' חבל ושיניתם נקודה סמיילי

*ככלל, לאחר השלכת עוגן הסירה מתייצבת חרטום מול הרוח....

*היתרונות הגדולים:
1. אם נופלים על נקודה "חמה", אתה נשאר במקום ולא נגרר ממנו הלאה,
   בולמוס האכילה מותיר את הדגים באזור, התרחקות עשויה להביא לפיזור האסיפה...
2. משך הזמן מהזריקה ועד הוצאת הדג קצר יותר (נחסך מאמץ וזמן לאיסוף החוט ששוחרר בדריפט)-
נותן לך באותו פרק זמן הרבה יותר זריקות...
3. מאפשר לאנשים לדוג משני צידי הסירה, פחות צפיפות בכל דופן...

החסרון הגדול:
נפלת על נקודה חלשה, בזבזת זמן על זריקת עוגן, "התקעות" בנקודה כי אין חשק לרוץ להרים עוגן,
בהמשך כל הקטע של צמצום מרחק ושחרור העוגן, נשרפו זמן וכוחות...
סורק ומנסה פחות מקומות ואזורים...



בולוס בדריפט

דריפט משמע הסחפות הסירה על פני המים כתוצאה של השפעת הרוח והשפעה פחותה של זרמים.
הנכון הוא לייצב את הסירה דופן לכיוון הרוח, במיוחד אם יש 3 אנשים ומעלה.
רצוי שכולם ישבו בדופן הפונה אל הרוח- למנוע מצב בו החוט "הולך מתחת לסירה".
הרעיון הוא שהרוח "דוחפת" את הסירה וכך בכל זריקה אתה בעצם במקום חדש
ובדרך זו סורקים שטח...

ככלל, בדריפט על קרקע סלעית רצוי לשחרר חוט ולא להזיז ולמשוך לכיוונך את החוט, מכמה סיבות:
א. "משחקים" של הזזת/גרירת העופרת על הסלעים- מגדילה סיכויי ההיתפסות של הריג בסלעים.
ב. הזזת הריג במקרים רבים מקפיצה לכיוון הפתיון ברקנים- שמגיעים ראשונים , לא הדג המועדף בבולוס.
ג. הדעה הרווחת הינה שאי הזזת הפתיון מגדילה הסיכוי לתפיסת דג גדול, הזזה מקפיצה קטנים  

היתרונות והחסרונות עומדים ביחס הפוך לאלו שבשיטת העוגן
חסרון נוסף ביחס לעוגן: הסיכוי להתפס עם הריג בסלעים, הרבה יותר גדול בדריפט.

שיקולים- מתי דריפט ומתי עוגן

יש מספר שיקולים לבחירת הסגנון ואפרט:
1. עוצמת הרוח.
2. הזרם, עוצמתו ו"השילוב" בינו לבין הרוח.
2. העומק.
3. "סגנון האכילות" באותו יום- באיזו שיטה יותר אכילות.

**עוצמת הרוח**:

זהו גורם חשוב בהחלט, מאחר שרוח חזקה מידי הופכת בולוס בדריפט לסיוט על מזוכיזם.
הרוח היא הגורם הדומיננטי שמשפיע על מהירות הדריפט (יש כמובן השפעה גם למבנה הסירה)-
רוח חזקה של 15 קשר למשל, גורמת לדריפט מהיר במיוחד וכפועל יוצא:
א. משתחרר המון חוט מהשפולה בקצב מסחרר, תוך זמן קצר ובהעדר תפיסה צריך לאסוף
    300מ' חוט, ומי שעושה זאת ברצף משך שעה- מרגיש די מותש מהענין.
    לשם המחשה, מהירות דריפט של 2 קשרים משמע שחרור 60מ' חוט לדקה ובחלוף 5 דקות ללא
    "אכילה" יש לאסוף 300מר חוט!!!!
ב. בקרקעית סלעית קצב התפסות הריג בסלעים גדול הרבה יותר, וכך קצב איבוד הריגים.
ג. גם אם היינו באזור טוב, בתוך דקות אנחנו הרחק משם...
ד. בדריפט חזק עם שחרור אינטנסיבי של חוט, הרבה יותר קשה להרגיש "אכילות" של הדג.
--רוח קלה יוצרת דריפט נעים ואיטי, שמאפשר לסרוק אזורים וגם לשהות באזור מוצלח זמן ממושך יחסית...

**הזרם והשפעתו**

זרם חזק משפיע אף הוא, הן בשיטת הדריפט והן בשיטת העוגן.
*בדריפט, אם הזרם הוא בכיוון הרוח (למשל רוח צפונית+ זרם צפוני), מהירות הדריפט מתגברת.
  אם הזרם בכיוון מנוגד לכיוון הרוח- מהירות הדריפט מואטת.
*בשיטת העוגן, במצב של רוח קלה עם זרם נגדי /צידי לכיוון הרוח, הסירה עשויה להתחיל "להשתגע",
  משמע לשנות כיוונים (במקום להיות חרטום מול הרוח) כך שהחבל פתאום מתחת לסירה, כך החוטים...
*זרם חזק יוצר "קשת" בחוט, כלומר יש הרבה חוט "מת" בין המקל ו/או האצבע על החוט- לבין העופרת.

**העומק**

לעומק בו מתבצע הבולוס יש כמה היבטים בעלי חשיבות:
א. ככלל, ככל שמעמיקים לרוב הזרם חזק יותר, על כל המשתמע מכך לגבי חסרונותיו והפרעותו
    של זרם חזק.
ב. העומק משפיע על דגי המטרה: לרוב (ואינני מדבר על סנפנים-"מולים"-זרבידות) מקובל להניח,
    כי במים רדודים (6-20מ') רוב הדגים יותר קטנים ויש יותר אכילות, וכי במים עמוקים (30מ' ומעלה)
    יש יותר גדולים אך קצב האכילות יותר איטי. לא רק מקובל להניח- בפועל זה המצב ברוב המקרים.
    משמע, אם הדריפט חזק מאוד יש מצב בו שוב ושוב משחררים ואוספים המון חוט ללא אכילות.
ג. אם חושבים על עוגן במים עמוקים, יש לזכור כי-
   *ככל שהעומק גדול והחבל ארוך יותר, קשה יותר לשחרר את העוגן מהסלע.
   *למשוך 50מ'  עוגן- זה לא כמו למשוך 15מ'. יופי של מכון כושר, אך לא בעיתוי הנכון...
   *כשיש פחות דגים בשטח, גדל הסיכוי ליםול על אזור "מת" ולהתייבש ללא שינוי מיקום...

**סגנון האכילות**
חרף סיעורי מוחות שערכנו לא אחת, חבריי ואני לא פענחנו באופן מובהק מדוע זה כך או אחרת,
אך יש ימים בהם האכילות טובות יותר בדריפט וימים בהם האכילות טובות יותר על עוגן וואלה לא יודע

**תובנות ומסקנות**
לאור כל השיקולים שפורטו ומתוך נסיוני, יש כמה וכמה תובנות ומסקנות, מבחינתי לפחות:
1. בדריפט חלש, עדיף לעבוד בדריפט ולא על עוגן.
    בדריפט חזק מאוד, עדיף ולעיתים מתחייב לעבוד בשיטת העוגן ולא בדריפט.
2. במים עמוקים יש עדיפות לדריפט- אלא אם עצמת הדריפט חזקה מאוד שאז מוטב עוגן.
    במים רדודים: תלוי בעצמת הדריפט ובאמור בסעיף הבא.
3. בדריפט בינוני בעיקר, אך גם בכלל (למעט דריפט חזק מאוד), ניתן לנסות את שתי השיטות,
    לבחון באיזו שיטה הדיג עובד טוב יותר ובאיזו יש יותר "אכילות".
    אציין כי בעבר, באזורי חיפה-נהריה, בנקודה על עוגן לעיתים היינו עומדים שעתיים ותופסים בקצב,
    עוברים נקודה - אותו דבר וחוזר חלילה. הדבר השתנה בשנים האחרונות: בכל נקודה דגים ספורים-
    וצריך להרים עוגן ולזוז כי האכילות מפסיקות תוך 10 דקות. כך לרוב שהרי בים אין "תמיד".
4. השיטה המשולבת- חיפוש והתמקדות:  לא אחת נהגתי לדוג בדריפט,
    אם נתקלתי באכילות מהירות ותפיסת דג יפה- הייתי חוזר לנקודה ומוריד עוגן.
    משמע- דריפט לצורך איתור נקודה שיש בה "אקשן", ואז הורדת עוגן בנקודה אליה חוזרים.

*********************************8
ברור שלא מיציתי הכל רק את הרוב קריצה

כמו שציינתי בפתח הדברים, הארות והערות כמו גם כל תוספת ושתוף בידע- יתקבלו בברכה...
בנוסף, כמובן שאם יש שאלות או הסתייגויות או הסכמות, זה הזמן והמקום להעלותם-
גם בסיעור מוחות של הותיקים וגם לטובת ה"חדשים" בתחום הבולוס מסירה... בירה





לטובת מי שאוהב את הבולוס וטרם גיבש לעצמו שיקולים וידע רחב לגבי עוגן או דריפט-
מקפיץ סמיילי
-------------------------------
 IP: [ מחובר ]
lirany
HOBIE ADVENTURE ISLAND 2010 + P&H Cetus 178 MV + BISCUIT 65-Liquidlogic WW
חבר פורום
*****

מנותק מנותק

גיל: 45

הודעות: 910

רפי אתה ענק אתה בסדר
תודה על כל כך המון מידע מלמד ופורה

יצאנו לבולוס בשישי בלילה
בולוס עם עוגן היה קצת בעייתי עבורנו בפרט שהיינו קצת עייפים וכפי שציינת לעלות את העוגן חזרה משימה לא כייפית, במיוחד מקיאק.הייתה רוח של עד 5 קשרים מצפון מערב,
עצרנו בנקודה בעומק 30 וירדנו עם הדריפט לעומק 20 ששם התחילו הברקנים לאכול וגם אותו טרולוס שתפסתי...
היינו עם עוגן צף להאט את הדריפט.

חברים יקרים נצלו את הימים החמים והים הנמוך ליציאת בולוס על כוס קפה עוגיות נשנושים וחברים טובים
חוויה נעימה ביותר. אתה בסדר
-------------------------------
 IP: [ מחובר ]
נדב ו
חבר פורום
**

מנותק מנותק

גיל: לא זמין

הודעות: 40

רפי, תודה ענקית!...
 IP: [ מחובר ]
חסדייה

חבר פורום
*

מנותק מנותק

גיל: לא זמין

הודעות: 1279

רפי תודה על מאמר מושקע שכזה
החכמתי בירה
 IP: [ מחובר ]
סאמח הצפר

חבר פורום
*

מנותק מנותק

גיל: לא זמין

הודעות: 5983

רפי, תודה רבה על ההסבר המפורט והאיכותי. מה שכתבת לגבי בולוס מקרין גם לגבי ג'יגינג ואיך לפעול בג'יגינג.

אתה לא דיברת על עוגן צף, אבל עכשיו אנחנו בחסקה מורידים שני עוגנים צפים(שניים- בשביל לייצב את החסקה) וזה עושה את העבודה טוב, חוץ ממצבים כפי שדיברת שהזרם והרוח לא בהרמוניה ויש לפעמים קצת הרפייה של אחד החוטים וסיבוב החסקה. אני חושב שכדאי במצבים כאלו להשתמש בעוגנים צפים בגודל שונה כדי שיהיה לאחד יותר התנגדות מאשר השני, בשביל לקזז את הגורם שגורם לסירה להסתובב עם שני העוגנים הזהים (שקית פסולת בניין חצי טון)
-------------------------------
בלי להתחיל מדגים קטנים קשה להעריך באמת דגים גדולים
 IP: [ מחובר ]
טל.

חבר פורום
*

מנותק מנותק

גיל: 50

הודעות: 3225

לומר לחבר שיושב לידך בדיג : "יש לך סרטן...." ?

בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה
« הגיב #8 ב- : ספטמבר 26, 2011, 10:48:21 AM »
קצת באיחור, אך עדיף מאוחר מאשר...
נחתה עלי מוזה לכתוב בהרחבה, מקווה שתשרשרו כאן "תרומתכם"-
הערות והארות כדי שנמקסם את מה שניתן למצות מהדיון המענין הזה...

בולוס על עוגן

בולוס על עוגן, משמע מגיעים לנקודה מסוימת, זורקים עוגן ומורידים פתיונות.
ההתייחסות היא לעוגן על קרקעית סלעית ולא "עוגן חול" שמיועד לקרקעית חולית.
ככלל יש לשחרר מספיק חבל אך לא יותר מידי, ואסביר:

*אתחיל בכל שהעקרון הוא שככל שהים יותר גלי צריך לשחרר יותר חבל, מהסיבה הפשוטה,
שהסירה עולה ויורדת לפי גובה הגלים, החבל משתחרר ונמתח והעוגן מקבל "מכת ניעור"-
שתהיה חזקה יותר ככל שהגל גבוה יותר וככל שהזוית של החבל כלפי הסירה כהה יותר.
אם למשל נניח שעומדים "פיקו" -
כלומר חבל העוגן יורד מהסירה ישר למטה בזוית 90 מעלות (ביחס לפני המים),
כל ניעור קל יביא די מהר לשחרור העוגן מהסלע (כמעט תמיד). לכן גם כשרוצים לשחרר עוגן
ועושים זאת ידנית, משמדלים להגיע "פיקו" מעל העוגן ולתת "מכות ניעור".
מכאן, ככל שהזוית של החבל ביחס אל פני המים "חדה" יותר-
והיא נעשית יותר ויותר חדה ככל שמשחררים יותר חבל, "מכות הניעור" שנוצרות מהגלים
פחות משפיעות וקטן הסיכוי לשחרור לא רצוי של העוגן.
לכן, העקרון הוא לשחרר כמה שצריך, ולא יותר מידי משתי סיבות:
א. בשביל מה להתאמץ סתם ולבזבז זמן וכח על משיכת 100מ' חבל?!
ב. רוצים לשנות נקודה בסביבה בלי כל הכרוך בשחרור העוגן? משחררים 30-40מ' חבל ושיניתם נקודה סמיילי

*ככלל, לאחר השלכת עוגן הסירה מתייצבת חרטום מול הרוח....

*היתרונות הגדולים:
1. אם נופלים על נקודה "חמה", אתה נשאר במקום ולא נגרר ממנו הלאה,
   בולמוס האכילה מותיר את הדגים באזור, התרחקות עשויה להביא לפיזור האסיפה...
2. משך הזמן מהזריקה ועד הוצאת הדג קצר יותר (נחסך מאמץ וזמן לאיסוף החוט ששוחרר בדריפט)-
נותן לך באותו פרק זמן הרבה יותר זריקות...
3. מאפשר לאנשים לדוג משני צידי הסירה, פחות צפיפות בכל דופן...

החסרון הגדול:
נפלת על נקודה חלשה, בזבזת זמן על זריקת עוגן, "התקעות" בנקודה כי אין חשק לרוץ להרים עוגן,
בהמשך כל הקטע של צמצום מרחק ושחרור העוגן, נשרפו זמן וכוחות...
סורק ומנסה פחות מקומות ואזורים...



בולוס בדריפט

דריפט משמע הסחפות הסירה על פני המים כתוצאה של השפעת הרוח והשפעה פחותה של זרמים.
הנכון הוא לייצב את הסירה דופן לכיוון הרוח, במיוחד אם יש 3 אנשים ומעלה.
רצוי שכולם ישבו בדופן הפונה אל הרוח- למנוע מצב בו החוט "הולך מתחת לסירה".
הרעיון הוא שהרוח "דוחפת" את הסירה וכך בכל זריקה אתה בעצם במקום חדש
ובדרך זו סורקים שטח...

ככלל, בדריפט על קרקע סלעית רצוי לשחרר חוט ולא להזיז ולמשוך לכיוונך את החוט, מכמה סיבות:
א. "משחקים" של הזזת/גרירת העופרת על הסלעים- מגדילה סיכויי ההיתפסות של הריג בסלעים.
ב. הזזת הריג במקרים רבים מקפיצה לכיוון הפתיון ברקנים- שמגיעים ראשונים , לא הדג המועדף בבולוס.
ג. הדעה הרווחת הינה שאי הזזת הפתיון מגדילה הסיכוי לתפיסת דג גדול, הזזה מקפיצה קטנים  

היתרונות והחסרונות עומדים ביחס הפוך לאלו שבשיטת העוגן
חסרון נוסף ביחס לעוגן: הסיכוי להתפס עם הריג בסלעים, הרבה יותר גדול בדריפט.

שיקולים- מתי דריפט ומתי עוגן

יש מספר שיקולים לבחירת הסגנון ואפרט:
1. עוצמת הרוח.
2. הזרם, עוצמתו ו"השילוב" בינו לבין הרוח.
2. העומק.
3. "סגנון האכילות" באותו יום- באיזו שיטה יותר אכילות.

**עוצמת הרוח**:

זהו גורם חשוב בהחלט, מאחר שרוח חזקה מידי הופכת בולוס בדריפט לסיוט על מזוכיזם.
הרוח היא הגורם הדומיננטי שמשפיע על מהירות הדריפט (יש כמובן השפעה גם למבנה הסירה)-
רוח חזקה של 15 קשר למשל, גורמת לדריפט מהיר במיוחד וכפועל יוצא:
א. משתחרר המון חוט מהשפולה בקצב מסחרר, תוך זמן קצר ובהעדר תפיסה צריך לאסוף
    300מ' חוט, ומי שעושה זאת ברצף משך שעה- מרגיש די מותש מהענין.
    לשם המחשה, מהירות דריפט של 2 קשרים משמע שחרור 60מ' חוט לדקה ובחלוף 5 דקות ללא
    "אכילה" יש לאסוף 300מר חוט!!!!
ב. בקרקעית סלעית קצב התפסות הריג בסלעים גדול הרבה יותר, וכך קצב איבוד הריגים.
ג. גם אם היינו באזור טוב, בתוך דקות אנחנו הרחק משם...
ד. בדריפט חזק עם שחרור אינטנסיבי של חוט, הרבה יותר קשה להרגיש "אכילות" של הדג.
--רוח קלה יוצרת דריפט נעים ואיטי, שמאפשר לסרוק אזורים וגם לשהות באזור מוצלח זמן ממושך יחסית...

**הזרם והשפעתו**

זרם חזק משפיע אף הוא, הן בשיטת הדריפט והן בשיטת העוגן.
*בדריפט, אם הזרם הוא בכיוון הרוח (למשל רוח צפונית+ זרם צפוני), מהירות הדריפט מתגברת.
  אם הזרם בכיוון מנוגד לכיוון הרוח- מהירות הדריפט מואטת.
*בשיטת העוגן, במצב של רוח קלה עם זרם נגדי /צידי לכיוון הרוח, הסירה עשויה להתחיל "להשתגע",
  משמע לשנות כיוונים (במקום להיות חרטום מול הרוח) כך שהחבל פתאום מתחת לסירה, כך החוטים...
*זרם חזק יוצר "קשת" בחוט, כלומר יש הרבה חוט "מת" בין המקל ו/או האצבע על החוט- לבין העופרת.

**העומק**

לעומק בו מתבצע הבולוס יש כמה היבטים בעלי חשיבות:
א. ככלל, ככל שמעמיקים לרוב הזרם חזק יותר, על כל המשתמע מכך לגבי חסרונותיו והפרעותו
    של זרם חזק.
ב. העומק משפיע על דגי המטרה: לרוב (ואינני מדבר על סנפנים-"מולים"-זרבידות) מקובל להניח,
    כי במים רדודים (6-20מ') רוב הדגים יותר קטנים ויש יותר אכילות, וכי במים עמוקים (30מ' ומעלה)
    יש יותר גדולים אך קצב האכילות יותר איטי. לא רק מקובל להניח- בפועל זה המצב ברוב המקרים.
    משמע, אם הדריפט חזק מאוד יש מצב בו שוב ושוב משחררים ואוספים המון חוט ללא אכילות.
ג. אם חושבים על עוגן במים עמוקים, יש לזכור כי-
   *ככל שהעומק גדול והחבל ארוך יותר, קשה יותר לשחרר את העוגן מהסלע.
   *למשוך 50מ'  עוגן- זה לא כמו למשוך 15מ'. יופי של מכון כושר, אך לא בעיתוי הנכון...
   *כשיש פחות דגים בשטח, גדל הסיכוי ליםול על אזור "מת" ולהתייבש ללא שינוי מיקום...

**סגנון האכילות**
חרף סיעורי מוחות שערכנו לא אחת, חבריי ואני לא פענחנו באופן מובהק מדוע זה כך או אחרת,
אך יש ימים בהם האכילות טובות יותר בדריפט וימים בהם האכילות טובות יותר על עוגן וואלה לא יודע

**תובנות ומסקנות**
לאור כל השיקולים שפורטו ומתוך נסיוני, יש כמה וכמה תובנות ומסקנות, מבחינתי לפחות:
1. בדריפט חלש, עדיף לעבוד בדריפט ולא על עוגן.
    בדריפט חזק מאוד, עדיף ולעיתים מתחייב לעבוד בשיטת העוגן ולא בדריפט.
2. במים עמוקים יש עדיפות לדריפט- אלא אם עצמת הדריפט חזקה מאוד שאז מוטב עוגן.
    במים רדודים: תלוי בעצמת הדריפט ובאמור בסעיף הבא.
3. בדריפט בינוני בעיקר, אך גם בכלל (למעט דריפט חזק מאוד), ניתן לנסות את שתי השיטות,
    לבחון באיזו שיטה הדיג עובד טוב יותר ובאיזו יש יותר "אכילות".
    אציין כי בעבר, באזורי חיפה-נהריה, בנקודה על עוגן לעיתים היינו עומדים שעתיים ותופסים בקצב,
    עוברים נקודה - אותו דבר וחוזר חלילה. הדבר השתנה בשנים האחרונות: בכל נקודה דגים ספורים-
    וצריך להרים עוגן ולזוז כי האכילות מפסיקות תוך 10 דקות. כך לרוב שהרי בים אין "תמיד".
4. השיטה המשולבת- חיפוש והתמקדות:  לא אחת נהגתי לדוג בדריפט,
    אם נתקלתי באכילות מהירות ותפיסת דג יפה- הייתי חוזר לנקודה ומוריד עוגן.
    משמע- דריפט לצורך איתור נקודה שיש בה "אקשן", ואז הורדת עוגן בנקודה אליה חוזרים.

*********************************8
ברור שלא מיציתי הכל רק את הרוב קריצה

כמו שציינתי בפתח הדברים, הארות והערות כמו גם כל תוספת ושתוף בידע- יתקבלו בברכה...
בנוסף, כמובן שאם יש שאלות או הסתייגויות או הסכמות, זה הזמן והמקום להעלותם-
גם בסיעור מוחות של הותיקים וגם לטובת ה"חדשים" בתחום הבולוס מסירה... בירה





משובח רפי !

יופי של סקירה על כל מגוון ההיבטים. אתה בסדר

תודה רבה.
 IP: [ מחובר ]
שובל ים
מתעניין
*

מנותק מנותק

גיל: לא זמין

הודעות: 6

יש מצב להסבר?

תודה מראש
 

עושה רושם שניתן הסבר מקיף
 IP: [ מחובר ]
הנצרתי מס 1

חבר פורום
*

מנותק מנותק

גיל: 60

הודעות: 9829

אלבום תמונות http://www.flickr.com/photos/m_o_38/

בעניין: בולוס דריפט VS בולוס עגינה
« הגיב #10 ב- : דצמבר 20, 2011, 18:53:13 PM »
קצת באיחור, אך עדיף מאוחר מאשר...
נחתה עלי מוזה לכתוב בהרחבה, מקווה שתשרשרו כאן "תרומתכם"-
הערות והארות כדי שנמקסם את מה שניתן למצות מהדיון המענין הזה...

בולוס על עוגן

בולוס על עוגן, משמע מגיעים לנקודה מסוימת, זורקים עוגן ומורידים פתיונות.
ההתייחסות היא לעוגן על קרקעית סלעית ולא "עוגן חול" שמיועד לקרקעית חולית.
ככלל יש לשחרר מספיק חבל אך לא יותר מידי, ואסביר:

*אתחיל בכל שהעקרון הוא שככל שהים יותר גלי צריך לשחרר יותר חבל, מהסיבה הפשוטה,
שהסירה עולה ויורדת לפי גובה הגלים, החבל משתחרר ונמתח והעוגן מקבל "מכת ניעור"-
שתהיה חזקה יותר ככל שהגל גבוה יותר וככל שהזוית של החבל כלפי הסירה כהה יותר.
אם למשל נניח שעומדים "פיקו" -
כלומר חבל העוגן יורד מהסירה ישר למטה בזוית 90 מעלות (ביחס לפני המים),
כל ניעור קל יביא די מהר לשחרור העוגן מהסלע (כמעט תמיד). לכן גם כשרוצים לשחרר עוגן
ועושים זאת ידנית, משמדלים להגיע "פיקו" מעל העוגן ולתת "מכות ניעור".
מכאן, ככל שהזוית של החבל ביחס אל פני המים "חדה" יותר-
והיא נעשית יותר ויותר חדה ככל שמשחררים יותר חבל, "מכות הניעור" שנוצרות מהגלים
פחות משפיעות וקטן הסיכוי לשחרור לא רצוי של העוגן.
לכן, העקרון הוא לשחרר כמה שצריך, ולא יותר מידי משתי סיבות:
א. בשביל מה להתאמץ סתם ולבזבז זמן וכח על משיכת 100מ' חבל?!
ב. רוצים לשנות נקודה בסביבה בלי כל הכרוך בשחרור העוגן? משחררים 30-40מ' חבל ושיניתם נקודה סמיילי

*ככלל, לאחר השלכת עוגן הסירה מתייצבת חרטום מול הרוח....

*היתרונות הגדולים:
1. אם נופלים על נקודה "חמה", אתה נשאר במקום ולא נגרר ממנו הלאה,
   בולמוס האכילה מותיר את הדגים באזור, התרחקות עשויה להביא לפיזור האסיפה...
2. משך הזמן מהזריקה ועד הוצאת הדג קצר יותר (נחסך מאמץ וזמן לאיסוף החוט ששוחרר בדריפט)-
נותן לך באותו פרק זמן הרבה יותר זריקות...
3. מאפשר לאנשים לדוג משני צידי הסירה, פחות צפיפות בכל דופן...

החסרון הגדול:
נפלת על נקודה חלשה, בזבזת זמן על זריקת עוגן, "התקעות" בנקודה כי אין חשק לרוץ להרים עוגן,
בהמשך כל הקטע של צמצום מרחק ושחרור העוגן, נשרפו זמן וכוחות...
סורק ומנסה פחות מקומות ואזורים...



בולוס בדריפט

דריפט משמע הסחפות הסירה על פני המים כתוצאה של השפעת הרוח והשפעה פחותה של זרמים.
הנכון הוא לייצב את הסירה דופן לכיוון הרוח, במיוחד אם יש 3 אנשים ומעלה.
רצוי שכולם ישבו בדופן הפונה אל הרוח- למנוע מצב בו החוט "הולך מתחת לסירה".
הרעיון הוא שהרוח "דוחפת" את הסירה וכך בכל זריקה אתה בעצם במקום חדש
ובדרך זו סורקים שטח...

ככלל, בדריפט על קרקע סלעית רצוי לשחרר חוט ולא להזיז ולמשוך לכיוונך את החוט, מכמה סיבות:
א. "משחקים" של הזזת/גרירת העופרת על הסלעים- מגדילה סיכויי ההיתפסות של הריג בסלעים.
ב. הזזת הריג במקרים רבים מקפיצה לכיוון הפתיון ברקנים- שמגיעים ראשונים , לא הדג המועדף בבולוס.
ג. הדעה הרווחת הינה שאי הזזת הפתיון מגדילה הסיכוי לתפיסת דג גדול, הזזה מקפיצה קטנים  

היתרונות והחסרונות עומדים ביחס הפוך לאלו שבשיטת העוגן
חסרון נוסף ביחס לעוגן: הסיכוי להתפס עם הריג בסלעים, הרבה יותר גדול בדריפט.

שיקולים- מתי דריפט ומתי עוגן

יש מספר שיקולים לבחירת הסגנון ואפרט:
1. עוצמת הרוח.
2. הזרם, עוצמתו ו"השילוב" בינו לבין הרוח.
2. העומק.
3. "סגנון האכילות" באותו יום- באיזו שיטה יותר אכילות.

**עוצמת הרוח**:

זהו גורם חשוב בהחלט, מאחר שרוח חזקה מידי הופכת בולוס בדריפט לסיוט על מזוכיזם.
הרוח היא הגורם הדומיננטי שמשפיע על מהירות הדריפט (יש כמובן השפעה גם למבנה הסירה)-
רוח חזקה של 15 קשר למשל, גורמת לדריפט מהיר במיוחד וכפועל יוצא:
א. משתחרר המון חוט מהשפולה בקצב מסחרר, תוך זמן קצר ובהעדר תפיסה צריך לאסוף
    300מ' חוט, ומי שעושה זאת ברצף משך שעה- מרגיש די מותש מהענין.
    לשם המחשה, מהירות דריפט של 2 קשרים משמע שחרור 60מ' חוט לדקה ובחלוף 5 דקות ללא
    "אכילה" יש לאסוף 300מר חוט!!!!
ב. בקרקעית סלעית קצב התפסות הריג בסלעים גדול הרבה יותר, וכך קצב איבוד הריגים.
ג. גם אם היינו באזור טוב, בתוך דקות אנחנו הרחק משם...
ד. בדריפט חזק עם שחרור אינטנסיבי של חוט, הרבה יותר קשה להרגיש "אכילות" של הדג.
--רוח קלה יוצרת דריפט נעים ואיטי, שמאפשר לסרוק אזורים וגם לשהות באזור מוצלח זמן ממושך יחסית...

**הזרם והשפעתו**

זרם חזק משפיע אף הוא, הן בשיטת הדריפט והן בשיטת העוגן.
*בדריפט, אם הזרם הוא בכיוון הרוח (למשל רוח צפונית+ זרם צפוני), מהירות הדריפט מתגברת.
  אם הזרם בכיוון מנוגד לכיוון הרוח- מהירות הדריפט מואטת.
*בשיטת העוגן, במצב של רוח קלה עם זרם נגדי /צידי לכיוון הרוח, הסירה עשויה להתחיל "להשתגע",
  משמע לשנות כיוונים (במקום להיות חרטום מול הרוח) כך שהחבל פתאום מתחת לסירה, כך החוטים...
*זרם חזק יוצר "קשת" בחוט, כלומר יש הרבה חוט "מת" בין המקל ו/או האצבע על החוט- לבין העופרת.

**העומק**

לעומק בו מתבצע הבולוס יש כמה היבטים בעלי חשיבות:
א. ככלל, ככל שמעמיקים לרוב הזרם חזק יותר, על כל המשתמע מכך לגבי חסרונותיו והפרעותו
    של זרם חזק.
ב. העומק משפיע על דגי המטרה: לרוב (ואינני מדבר על סנפנים-"מולים"-זרבידות) מקובל להניח,
    כי במים רדודים (6-20מ') רוב הדגים יותר קטנים ויש יותר אכילות, וכי במים עמוקים (30מ' ומעלה)
    יש יותר גדולים אך קצב האכילות יותר איטי. לא רק מקובל להניח- בפועל זה המצב ברוב המקרים.
    משמע, אם הדריפט חזק מאוד יש מצב בו שוב ושוב משחררים ואוספים המון חוט ללא אכילות.
ג. אם חושבים על עוגן במים עמוקים, יש לזכור כי-
   *ככל שהעומק גדול והחבל ארוך יותר, קשה יותר לשחרר את העוגן מהסלע.
   *למשוך 50מ'  עוגן- זה לא כמו למשוך 15מ'. יופי של מכון כושר, אך לא בעיתוי הנכון...
   *כשיש פחות דגים בשטח, גדל הסיכוי ליםול על אזור "מת" ולהתייבש ללא שינוי מיקום...

**סגנון האכילות**
חרף סיעורי מוחות שערכנו לא אחת, חבריי ואני לא פענחנו באופן מובהק מדוע זה כך או אחרת,
אך יש ימים בהם האכילות טובות יותר בדריפט וימים בהם האכילות טובות יותר על עוגן וואלה לא יודע

**תובנות ומסקנות**
לאור כל השיקולים שפורטו ומתוך נסיוני, יש כמה וכמה תובנות ומסקנות, מבחינתי לפחות:
1. בדריפט חלש, עדיף לעבוד בדריפט ולא על עוגן.
    בדריפט חזק מאוד, עדיף ולעיתים מתחייב לעבוד בשיטת העוגן ולא בדריפט.
2. במים עמוקים יש עדיפות לדריפט- אלא אם עצמת הדריפט חזקה מאוד שאז מוטב עוגן.
    במים רדודים: תלוי בעצמת הדריפט ובאמור בסעיף הבא.
3. בדריפט בינוני בעיקר, אך גם בכלל (למעט דריפט חזק מאוד), ניתן לנסות את שתי השיטות,
    לבחון באיזו שיטה הדיג עובד טוב יותר ובאיזו יש יותר "אכילות".
    אציין כי בעבר, באזורי חיפה-נהריה, בנקודה על עוגן לעיתים היינו עומדים שעתיים ותופסים בקצב,
    עוברים נקודה - אותו דבר וחוזר חלילה. הדבר השתנה בשנים האחרונות: בכל נקודה דגים ספורים-
    וצריך להרים עוגן ולזוז כי האכילות מפסיקות תוך 10 דקות. כך לרוב שהרי בים אין "תמיד".
4. השיטה המשולבת- חיפוש והתמקדות:  לא אחת נהגתי לדוג בדריפט,
    אם נתקלתי באכילות מהירות ותפיסת דג יפה- הייתי חוזר לנקודה ומוריד עוגן.
    משמע- דריפט לצורך איתור נקודה שיש בה "אקשן", ואז הורדת עוגן בנקודה אליה חוזרים.

*********************************8
ברור שלא מיציתי הכל רק את הרוב קריצה

כמו שציינתי בפתח הדברים, הארות והערות כמו גם כל תוספת ושתוף בידע- יתקבלו בברכה...
בנוסף, כמובן שאם יש שאלות או הסתייגויות או הסכמות, זה הזמן והמקום להעלותם-
גם בסיעור מוחות של הותיקים וגם לטובת ה"חדשים" בתחום הבולוס מסירה... בירה




זה כבר מאמר ולא תגובה [/b]

אם נדבר על העדפות אז בהחלט מעדיף דריפט על עוגן ויש סיבות

1: עניין של הרגל ..כל החיים יצאנו ודגנו בדריפט ..עוגן רק לעתים רחוקות

מבחינת עוצמת הדריפט ואחרי כל היציאות שהיו פשוט התרגלנו ומסתדרים יפה עם זה

2: דעה אישית אולי נכונה אולי לא ומכיוון שהפסקתי לצאת לטרגט דגים קטנים פרט לימים שמתעוררת הדודה

אז יש דעה אישית שהדג המטורגט מפחד מהרעשים שגורם העוגן !!

מלכות ופרידות נחשבים לדגים פחדנים ביותר ..עוגן שכל 2 שניות חוטף מכה מהסירה  הופך ךהיות מין קונגו

מרעיש  שמפחיד ומבריח את כל הדגים באזור ...מכל הורדות העוגן שהיו בעמק המלכות לא נתפס אפילו דג

אחד לרפואה ..בדריפט ולא משנה עוצמתו תמיד נתפסו מלכות יפות

הוכחה חותכת לדג זה וכמה מפחד מרעשים זה השיטה הפסולה עם הורדת שרשרת ברזל

השיטה מאד פשוטה..רשת מסביב לנקודה והורדת שרשרת ברזל כבדה שגורמת לרעשים בקרקעית

הדג בורח ומתפזר לכל כיוון ונתפס ברשת מסביב !!

בהמון יציאות ולפני שהגיע דייג השרשרת נתפסו דגים חופשי..עם הורדת השרשרת ותחילת הגרירה והרעשים

הכל פשוט נעלם !!

אישית ולמרות כל היתרונות שיש בעוגן עדיין מעדיף את הדריפט בלי שום קשר לעוצמתו
-------------------------------
יורדי הים לא מפחדים  מטביעה !!

http://www.flickr.com/photos/m_o_38/
 IP: [ מחובר ] WWW
rafi

מנהל אתר
חבר פורום
*****

מנותק מנותק

גיל: 62

הודעות: 39113

לקראת עונת הבולוס ברדודים, מוקפץ לטובת מי שפספס ומי שמעוניין לשאול....
-------------------------------
 IP: [ מחובר ]
UZIK
חבר פורום
*

מנותק מנותק

גיל: לא זמין

הודעות: 1415

רפי
ממצה מאוד
רוצה רק להוסיף שניראה לי שאם אני מוריד עוגן מהקיק
והוא ניתפש בקרקעית ולמעשה אני מתרחק ממנו 60-70 מטר
לא תהיה הרעשה והפחדה של הדגים.(ביחוד עם אני לא משתמש בשרשרת)
ענין נוסף זה לילמוד להוריד את העוגן נכון כך שלמרות הרוח עדין אני ימצה מעל הנקודה.
בנוסף אני רוצה להזכיר לחברה בעלי סירות את הפטנט של הרמת העוגן בשימוש
בבויה(מיכל פלסטי גדול)שעם השייט העוגן עולה למעלה ולמעשה נתקעת השרשרת בתוך ידית המצוף
כך שנותר רק לאסוף את החבל בקלות ללא מאמץ .
מי שלא הבין בדיוק מוזמן לדבר איתי זה מאוד פשוט ומקל בזמן תיקוני מיקום או הרמה של העוגן.
עוזי
0526067782
 IP: [ מחובר ]
rafi

מנהל אתר
חבר פורום
*****

מנותק מנותק

גיל: 62

הודעות: 39113

רפי
ממצה מאוד
רוצה רק להוסיף שניראה לי שאם אני מוריד עוגן מהקיק
והוא ניתפש בקרקעית ולמעשה אני מתרחק ממנו 60-70 מטר
לא תהיה הרעשה והפחדה של הדגים.(ביחוד עם אני לא משתמש בשרשרת)
ענין נוסף זה לילמוד להוריד את העוגן נכון כך שלמרות הרוח עדין אני ימצה מעל הנקודה.
בנוסף אני רוצה להזכיר לחברה בעלי סירות את הפטנט של הרמת העוגן בשימוש
בבויה(מיכל פלסטי גדול)שעם השייט העוגן עולה למעלה ולמעשה נתקעת השרשרת בתוך ידית המצוף
כך שנותר רק לאסוף את החבל בקלות ללא מאמץ .
מי שלא הבין בדיוק מוזמן לדבר איתי זה מאוד פשוט ומקל בזמן תיקוני מיקום או הרמה של העוגן.
עוזי
0526067782

כל מילה במקום עוזי, יפה לראות את נכונותך לסייע בהסברים לחברים גם טלפונית אתה בסדר

מבחינת הורדה נכונה של העוגן כפי שציינת,
זה לעצור ולראות מהיכן בדיוק מגיעה הרוח (לעיתים מסתייע בשקית נילון כלשהיא -
פותח אותה בשתי ידיים וכשהיא מול הרוח היא מתמלאת אוויר ותופסת כיוון), או אז עולים
אל מול הרוח למרחק הרלוונטי הרצוי מהנקודה, מורידים עוגן והרוח מוליכה אותך לנקודה...

הפטנט שציינת מצוין, יש לי חברים שעובדים כך, עם מצוף ותופסן ("קליפס") מתאים...
מצריך כמובן לדעת ולהבין איך ולאן נוסעים כדי לשחרר...
-------------------------------
 IP: [ מחובר ]
rafi

מנהל אתר
חבר פורום
*****

מנותק מנותק

גיל: 62

הודעות: 39113

מוקפץ בעקבות דיון שעלה ביומן דוחות הדיג בדו"ח של סאמח...
וגם לטובת מי שפספס...
-------------------------------
 IP: [ מחובר ]
0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.
« הקודם הבא »
הדפסה
עמודים: [1] 2 למעלה  
« הקודם הבא »
קפוץ ל:  

מופעל ע מופעל ע Powered by SMF 1.1.11 | SMF © 2006-2009, Simple Machines LLC
SMFAds for
XHTML 1.0 תקין! CSS תקין!
Top