קצת באיחור, אך עדיף מאוחר מאשר...
נחתה עלי מוזה לכתוב בהרחבה, מקווה שתשרשרו כאן "תרומתכם"-
הערות והארות כדי שנמקסם את מה שניתן למצות מהדיון המענין הזה...
בולוס על עוגןבולוס על עוגן, משמע מגיעים לנקודה מסוימת, זורקים עוגן ומורידים פתיונות.
ההתייחסות היא לעוגן על קרקעית סלעית ולא "עוגן חול" שמיועד לקרקעית חולית.
ככלל יש לשחרר מספיק חבל אך לא יותר מידי, ואסביר:
*אתחיל בכל שהעקרון הוא שככל שהים יותר גלי צריך לשחרר יותר חבל, מהסיבה הפשוטה,
שהסירה עולה ויורדת לפי גובה הגלים, החבל משתחרר ונמתח והעוגן מקבל "מכת ניעור"-
שתהיה חזקה יותר ככל שהגל גבוה יותר וככל שהזוית של החבל כלפי הסירה כהה יותר.
אם למשל נניח שעומדים "פיקו" -
כלומר חבל העוגן יורד מהסירה ישר למטה בזוית 90 מעלות (ביחס לפני המים),
כל ניעור קל יביא די מהר לשחרור העוגן מהסלע (כמעט תמיד). לכן גם כשרוצים לשחרר עוגן
ועושים זאת ידנית, משמדלים להגיע "פיקו" מעל העוגן ולתת "מכות ניעור".
מכאן, ככל שהזוית של החבל ביחס אל פני המים "חדה" יותר-
והיא נעשית יותר ויותר חדה ככל שמשחררים יותר חבל, "מכות הניעור" שנוצרות מהגלים
פחות משפיעות וקטן הסיכוי לשחרור לא רצוי של העוגן.
לכן, העקרון הוא לשחרר כמה שצריך, ולא יותר מידי משתי סיבות:
א. בשביל מה להתאמץ סתם ולבזבז זמן וכח על משיכת 100מ' חבל?!
ב. רוצים לשנות נקודה בסביבה בלי כל הכרוך בשחרור העוגן? משחררים 30-40מ' חבל ושיניתם נקודה

*ככלל, לאחר השלכת עוגן הסירה מתייצבת חרטום מול הרוח....
*היתרונות הגדולים:
1. אם נופלים על נקודה "חמה", אתה נשאר במקום ולא נגרר ממנו הלאה,
בולמוס האכילה מותיר את הדגים באזור, התרחקות עשויה להביא לפיזור האסיפה...
2. משך הזמן מהזריקה ועד הוצאת הדג קצר יותר (נחסך מאמץ וזמן לאיסוף החוט ששוחרר בדריפט)-
נותן לך באותו פרק זמן הרבה יותר זריקות...
3. מאפשר לאנשים לדוג משני צידי הסירה, פחות צפיפות בכל דופן...
החסרון הגדול:
נפלת על נקודה חלשה, בזבזת זמן על זריקת עוגן, "התקעות" בנקודה כי אין חשק לרוץ להרים עוגן,
בהמשך כל הקטע של צמצום מרחק ושחרור העוגן, נשרפו זמן וכוחות...
סורק ומנסה פחות מקומות ואזורים...
בולוס בדריפטדריפט משמע הסחפות הסירה על פני המים כתוצאה של השפעת הרוח והשפעה פחותה של זרמים.
הנכון הוא לייצב את הסירה דופן לכיוון הרוח, במיוחד אם יש 3 אנשים ומעלה.
רצוי שכולם ישבו בדופן הפונה אל הרוח- למנוע מצב בו החוט "הולך מתחת לסירה".
הרעיון הוא שהרוח "דוחפת" את הסירה וכך בכל זריקה אתה בעצם במקום חדש
ובדרך זו סורקים שטח...
ככלל, בדריפט על קרקע סלעית רצוי לשחרר חוט ולא להזיז ולמשוך לכיוונך את החוט, מכמה סיבות:
א. "משחקים" של הזזת/גרירת העופרת על הסלעים- מגדילה סיכויי ההיתפסות של הריג בסלעים.
ב. הזזת הריג במקרים רבים מקפיצה לכיוון הפתיון ברקנים- שמגיעים ראשונים , לא הדג המועדף בבולוס.
ג. הדעה הרווחת הינה שאי הזזת הפתיון מגדילה הסיכוי לתפיסת דג גדול, הזזה מקפיצה קטנים
היתרונות והחסרונות עומדים ביחס הפוך לאלו שבשיטת העוגן

חסרון נוסף ביחס לעוגן: הסיכוי להתפס עם הריג בסלעים, הרבה יותר גדול בדריפט.
שיקולים- מתי דריפט ומתי עוגןיש מספר שיקולים לבחירת הסגנון ואפרט:
1. עוצמת הרוח.
2. הזרם, עוצמתו ו"השילוב" בינו לבין הרוח.
2. העומק.
3. "סגנון האכילות" באותו יום- באיזו שיטה יותר אכילות.
**עוצמת הרוח**:
זהו גורם חשוב בהחלט, מאחר שרוח חזקה מידי הופכת בולוס בדריפט לסיוט על מזוכיזם.
הרוח היא הגורם הדומיננטי שמשפיע על מהירות הדריפט (יש כמובן השפעה גם למבנה הסירה)-
רוח חזקה של 15 קשר למשל, גורמת לדריפט מהיר במיוחד וכפועל יוצא:
א. משתחרר המון חוט מהשפולה בקצב מסחרר, תוך זמן קצר ובהעדר תפיסה צריך לאסוף
300מ' חוט, ומי שעושה זאת ברצף משך שעה- מרגיש די מותש מהענין.
לשם המחשה, מהירות דריפט של 2 קשרים משמע שחרור 60מ' חוט לדקה ובחלוף 5 דקות ללא
"אכילה" יש לאסוף 300מר חוט!!!!
ב. בקרקעית סלעית קצב התפסות הריג בסלעים גדול הרבה יותר, וכך קצב איבוד הריגים.
ג. גם אם היינו באזור טוב, בתוך דקות אנחנו הרחק משם...
ד. בדריפט חזק עם שחרור אינטנסיבי של חוט, הרבה יותר קשה להרגיש "אכילות" של הדג.
--רוח קלה יוצרת דריפט נעים ואיטי, שמאפשר לסרוק אזורים וגם לשהות באזור מוצלח זמן ממושך יחסית...
**הזרם והשפעתו**
זרם חזק משפיע אף הוא, הן בשיטת הדריפט והן בשיטת העוגן.
*בדריפט, אם הזרם הוא בכיוון הרוח (למשל רוח צפונית+ זרם צפוני), מהירות הדריפט מתגברת.
אם הזרם בכיוון מנוגד לכיוון הרוח- מהירות הדריפט מואטת.
*בשיטת העוגן, במצב של רוח קלה עם זרם נגדי /צידי לכיוון הרוח, הסירה עשויה להתחיל "להשתגע",
משמע לשנות כיוונים (במקום להיות חרטום מול הרוח) כך שהחבל פתאום מתחת לסירה, כך החוטים...
*זרם חזק יוצר "קשת" בחוט, כלומר יש הרבה חוט "מת" בין המקל ו/או האצבע על החוט- לבין העופרת.
**העומק**
לעומק בו מתבצע הבולוס יש כמה היבטים בעלי חשיבות:
א. ככלל, ככל שמעמיקים לרוב הזרם חזק יותר, על כל המשתמע מכך לגבי חסרונותיו והפרעותו
של זרם חזק.
ב. העומק משפיע על דגי המטרה: לרוב (ואינני מדבר על סנפנים-"מולים"-זרבידות) מקובל להניח,
כי במים רדודים (6-20מ') רוב הדגים יותר קטנים ויש יותר אכילות, וכי במים עמוקים (30מ' ומעלה)
יש יותר גדולים אך קצב האכילות יותר איטי. לא רק מקובל להניח- בפועל זה המצב ברוב המקרים.
משמע, אם הדריפט חזק מאוד יש מצב בו שוב ושוב משחררים ואוספים המון חוט ללא אכילות.
ג. אם חושבים על עוגן במים עמוקים, יש לזכור כי-
*ככל שהעומק גדול והחבל ארוך יותר, קשה יותר לשחרר את העוגן מהסלע.
*למשוך 50מ' עוגן- זה לא כמו למשוך 15מ'. יופי של מכון כושר, אך לא בעיתוי הנכון...
*כשיש פחות דגים בשטח, גדל הסיכוי ליםול על אזור "מת" ולהתייבש ללא שינוי מיקום...
**סגנון האכילות**
חרף סיעורי מוחות שערכנו לא אחת, חבריי ואני לא פענחנו באופן מובהק מדוע זה כך או אחרת,
אך יש ימים בהם האכילות טובות יותר בדריפט וימים בהם האכילות טובות יותר על עוגן
**תובנות ומסקנות**
לאור כל השיקולים שפורטו ומתוך נסיוני, יש כמה וכמה תובנות ומסקנות, מבחינתי לפחות:
1. בדריפט חלש, עדיף לעבוד בדריפט ולא על עוגן.
בדריפט חזק מאוד, עדיף ולעיתים מתחייב לעבוד בשיטת העוגן ולא בדריפט.
2. במים עמוקים יש עדיפות לדריפט- אלא אם עצמת הדריפט חזקה מאוד שאז מוטב עוגן.
במים רדודים: תלוי בעצמת הדריפט ובאמור בסעיף הבא.
3. בדריפט בינוני בעיקר, אך גם בכלל (למעט דריפט חזק מאוד), ניתן לנסות את שתי השיטות,
לבחון באיזו שיטה הדיג עובד טוב יותר ובאיזו יש יותר "אכילות".
אציין כי בעבר, באזורי חיפה-נהריה, בנקודה על עוגן לעיתים היינו עומדים שעתיים ותופסים בקצב,
עוברים נקודה - אותו דבר וחוזר חלילה. הדבר השתנה בשנים האחרונות: בכל נקודה דגים ספורים-
וצריך להרים עוגן ולזוז כי האכילות מפסיקות תוך 10 דקות. כך לרוב שהרי בים אין "תמיד".
4. השיטה המשולבת- חיפוש והתמקדות: לא אחת נהגתי לדוג בדריפט,
אם נתקלתי באכילות מהירות ותפיסת דג יפה- הייתי חוזר לנקודה ומוריד עוגן.
משמע- דריפט לצורך איתור נקודה שיש בה "אקשן", ואז הורדת עוגן בנקודה אליה חוזרים.
*********************************8
ברור שלא מיציתי הכל רק את הרוב

כמו שציינתי בפתח הדברים, הארות והערות כמו גם כל תוספת ושתוף בידע- יתקבלו בברכה...
בנוסף, כמובן שאם יש שאלות או הסתייגויות או הסכמות, זה הזמן והמקום להעלותם-
גם בסיעור מוחות של הותיקים וגם לטובת ה"חדשים" בתחום הבולוס מסירה...
