תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
12/8/2012 | ירדן - צפון לכנרת | מים מתוקים | שקט עד גלי | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - ז'רז'ור |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
דמוי דג קטן - | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 6 | לא נשקלו | |
דמוי דג בינוני - | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 2 | לא נשקלו | |
אחר - | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 1 | לא נשקלו | |
תולעים - | שפמנון / ברבוט (שפמנון מצוי) | 1 | 3 ק"ג | |
תולעים - | שפמנון / ברבוט (שפמנון מצוי) | 7 | כולם עולים השנה לכיתה א' |
הדו"ח:
אז אחרי שחזרתי מטיול של חודשיים וחצי בסין ותאילנד, הודעתי לאיתמר (הידוע בכינוי "הכורדי"), שהגיע הזמן לפתוח את עונת הירדן אצלי באופן רשמי.
אני ואיתמר חברים טובים, הולכים הרבה פעמים לדוג ביחד בירדן ובכנרת, וכמובן שלא שוכחים כל יציאה לחפור שבוע מראש אחד לשני על ציוד וכל מה שצריך.
הפעם הצטרפו אלינו גם שחקני חיזוק: חברתי, מתן וחברתו.
לאחר שמסימים להעמיס את הג'יפ בכל הציוד שצריך, מתחילים את הנסיעה צפונה, לכיוון איתמר.
מגיעים לאיתמר שמקבל אותנו בחיבוקים ונשיקות וישר מתחילים להעמיס ציוד... מקום באוטו כבר לא ממש היה, אז החלטנו להשאיר את מתן בגשר אריק, שיהנה בינתיים מהטבע

מעמיסים בקושי את כל הציוד, ובאים לנסוע אבל... רגע! לאיתמר אין נעליים... מסתבר שהכפכפי כורדים נקרעו ואיתמר החליט להדביק אותם. הבעיה שעל הדרך הוא הדביק את עצמו ופחד שגם הרגל תדבק לו בסופו של דבר לנעל

בסופו של דבר מגיעים לנקודה בשלום, פורקים ציוד, מעמידים את הרוד פוד עם החכות, מפדרים טיפה באיזור, ומתחילים לז'רז'ר בזמן שהבנות מכינות ארוחת צהריים

לא עובר הרבה זמן, ואני מקבל נעילה חמודה ממש קרוב לגדה. בינית חמודה של 400 גרם בערך יוצאת לנשום אוויר וחוזרת למים הקרירים.
זמן קצר לאחר מכן, אחד הזמזמים ברוד פוד התחיל לזמזם בצורה רגועה. לאחר עבודה של כמה דק' עם המקל, יוצאת לה עוד בינית של 400-500 גרם שגם היא חוזרת למים.
השמש מתחילה לשקוע ואני ומתן מחליטים למצוא קצת תולעים בשביל הפתיונות בלילה. קצת חפירות ארכיאולוגיות באדמה נותנות לנו תוצאות יפות של כמה עשרות תולעים.
בזמן שאני ומתן מחפשים תולעים, איתמר מצא לעצמו תחביב חדש - לחקות לוטרות שהיו בסביבה.
מצא את ההבדלים:


לאחר שהשמש שוקעת, אני איתמר ומתן מחמשים 2 חכות בתולעים והולכים בינתיים להדליק את המנגל. לא עוברות כמה דקות, וכבר מתחילים לקבל צפצופים מהחכות.
פעם אחר פעם יוצאים להם שפמנונים קטנים, שחוזרים למים מהר מאוד.
באחד הצפצופים איתמר ניגש לחכה ומתחיל לעבוד. מכוון שלא הורגשה התנגדות, היינו בטוחים שמדובר בעוד ביבי שפמנון. לאחר כמה גלגולים, השפמנון החליט להתעורר ונתן לנו לשמוע את הצליל שכ"כ כיף לשמוע "בזזזזזזזזזזז". ברגע שהחוט התחיל לצאת, איתמר הבין שמדובר בשפמנון קצת יותר גדול מהקודמים. לאחר מאבק קטן, יצא לו שפמנון מכובד של 3 ק"ג (נשקל).
בהמשך הלילה החלפנו את הפתיונות לכבד טרי וכבד מבושל שלא הביאו תוצאות ולכן החלטנו ללכת לנמנם כמה שעות, כדי שנוכל לתפקד בהמשך.
בבוקר אני מתעורר עם הזריחה, אחרי שכוורת של דבורים עשתה "הבה נגילה" מעל הראש שלי. הולך להעיר את איתמר וישר אנחנו ניגשים לז'רז'ור.
למרות שהיו הרבה קפיצות, לא הצלחנו להנעל. קצת לאחר מכן, קיבלתי נעילה ששוב העלתה בינית באיזור ה-500 גרם שכמובן חזרה למים.
לאחר הובלה של 2-0 ביני לבין איתמר, הכורדי (למרות שגם אני כורדי

לקראת אחה"צ מתחילה רוח מטורפת שמעיפה לנו כל דבר שקיים בערך. מחליטים לקפל את רוב הציוד ולהכין אוכל.
אחרי האוכל נרדמים ל-15 דקות בערך (אחרי הכל יש עוד נסיעה ארוכה חזרה הביתה), מנסים עוד כמה זריקות אבל מבינים שהרוח פשוט לא מאפשרת, ומתקפלים הביתה.
לסיכום, כיף לחזור לירדן (תתפלאו, אבל יותר כיף מלדוג בתאילנד לדעתי

מי שתהה מדוע רשמתי "עמק האופוסומים", זה בגלל שאיתמר החליט שקוראים ללוטרות אופוסום

תמונות של הדגים:






עוד קצת תמונות כלליות:









וזה מה שקורה שמז'רז'רים בחום של 40 מעלות: