כל אחד לבטח זוכר את היציאה הראשונה שלו לדייג בז'רז'ור...
יש מי שהתמיד והתפתח, יש מי שדילג ושינה כיוון (כמוני...)

חשבתי שיהיה נחמד לשתף ביציאה הראשונה לז'רז'ר, איך ולמה,
מה חווינו ומה תפסנו (יד, רגל, נילון, ואולי דג...),
ואיך כיום אנו רואים עצמנו בקטע הזה...
כך גם הזדמנות להכיר קצת יותר זה את זה, גם אם וירטואלית עד בוא המפגשים...

טוב נו, יזמתי אז חייב לפתוח
לאחר שהצטיידתי בציוד קומפלט לז'רזור שמעולם לא השתמשתי בו,
בבחינת"מתישהוא אנסה", הרעיון נדחה שוב ושוב -
משום התמכרותי לבולוס מסירה אותה עת.....

הגיעה ונפתחה מלחמת לבנון השניה, הטילים החלו ליפול,
דיברו על כך שנהריה הפכה לעיר רפאים,
החלטתי ליזום יציאה משותפת לדייג באכזיב ונהריה-
במטרה להעביר מסר שאנחנו ממשיכים בשגרת החיים חרף הטילים....
העליתי את הרעיון בפורום מועדון חובבי הדיג בו גלשתי אותה עת,
את הכפפה הרימו לבסוף שלשה:
איתמר (שעד אז לא פגשתיו והכרתי בתור ITG),
לקרדה וארני (ארנון)- שגם אותו פגשתי לראשונה בחוף באותו יום.
יום שבת הראשון מפרוץ המלחמה,
כבישים ריקים, מגיעים לחוף בראש הנקרה- אנחנו לבדנו...
איתמר מרכיב "סט" מהציוד שלי ובצירוף הסברים...
משתעשעים בהשלכת הדמויים למים ובז'רז'ור-
הדגים כנראה העדיפו גם הם לתפוס מרחק מהטילים
8 בבוקר לקרדה וארני פורשים-
איתמר ואני מדרימים ומנסים מזלנו ליד האנדרטה באכזיב,
סופסוף תפסתי- סלע יורד לבין הגלים ומחלץ את הדמוי...
ממשיכים ומחליטים לעצור בפינגווין בנהריה- צריך לעודד את בעלי העסקים
הרחובות שוממים, אבל...
בפינגווין אנחנו לא לבד- עיתונאים וצוותי טלויזיה מארחים לנו חברה...
הם אפילו שמחים לקראתנו, תמהים למה אנחנו מטיילים בנהריה עת הטילים בדרך...
איזה כתב רדיו מחליט לראיין אותי  אז מסרתי ד"ש לנסראללה
הקפה היה מצוין, המשכנו ועצרנו לאכול חומוס בעכו (שאותה עת נחשבה "בטוחה"),
החומוס אצל אבועיסא היה מצוין
לא תפסנו דגים וגם לא טילים, בקושי סלע, קפה וחומוס...
ובכך תמה החוויה הראשונה שלי בז'רזור....

יציאה נוספת לבד על דמוי נוצה הניבה בייבי-אינטיאס ולוקוס לא גדול,
ומאז הציוד אופסן ומעלה אבק...

מאמון הבטיח לגרום לי להתאהב בזרז'ור, אז הציוד ממתין...

תן לי לחשוב רגע איפה הכל התחיל  

נזכרתי   , הכל התחיל לפני בערך 5 שנים..

כבעליו של עסק גדול לציוד משרדי החלטתי להכניס את השגעון שלי

לתוך העסק   , מתוך 200 מטר לקחתי פינה קטנה והוחלט שמעתה

זו פינת הדייג שלי ושל הלקוחות העתידיים לבוא..

מס' טלפונים ליבואני דייג ונשלח אלי סוכן שדיבר ודיבר ודיבר ודיבר על זרזור

ותפיסת דגים בעזרת דמויים מפלסטיק וכל מיני ברזלים למינהם  

התגלגלתי מצחוק   עוד שנייה נתתי לו אחת  

על מי אתה חושב שאתה צוחק   , מה עשו אותי באצבע ?  

הסוכן שלא הפסיק לדבר בהתלהבות הוא לא אחר מ שי מלכה  

בדיעבד , לא יודע למה לא הקשבתי לו   הוא הסביר אז בכל כך הרבה סבלנות

אבל מתנשא כמוני חשב שהטומטום הזה מדבר הרבה ועוד הרבה שטויות  

אחרי שחשף אותי לראשונה בחיי לפורום דייג תפוז והציג בפניי את המאמר של מאמון

ישבתי והתחלתי לקרוא ולקרוא (עד היום קורא - עמך הסליחה מאמון ידידי , זה פשוט לא נגמר   )

ואז התקשרתי לשי ואמרתי לו , שלח לי , וואחד מקל שימאנו , וואחד רולר טיקה 3500 , וואחד חוט בד
20LB והרבה , הרבה דמויים ..

הציוד הגיע והסט מוכן , ישבתי באוטו ושואל עצמי לאן נוסעים ?  

שלא יראו אותי אנשים.. יצחקו עלי  

שלא יחשבו אני איזה טיפוש שחצן שחושב שהמציא את הגלגל עם כל הפלסטיקים שלו והמקל הרזה הזה  

החלטתי למצוא לי ריף שקט באיזור קיסריה והתהלכתי עליו..

מס' נסיונות במשך 3-4 שעות ורגע לפני שקיעה מקבל פיצוץ קטן למקל ועולה לו לוקוס בייבי  

כמובן שלא שוחרר   הייתי חייב להשוויץ בבית על ההמצאה של שי , דג על פיתיון פלסטיק  

משם לפה , שי הוטרד ממני במאות ואלפי שיחות על מה מי מו , איפה ללכת , עם איזה דמוי , מה העונה עכשיו ?

מיליון שאלות.. ועל כך רפי אני מודה לך שאתה נותן לי הזדמנות מצויינת

להודות לבן אדם הנפלא הזה   על הסבלנות שהיית לו כלפי עד היום אפילו  

לא יודע למה לא יצא לי להודות לו עד היום , אבל הגעת בזמן עם הדיון הזה..

אז שי מלכה ידידי , תודה על הכל  

מאז כבר הספקתי יחד עם חברי חסדייה (אותו הכרתי דרך פורום תפוז) להקים את צוות WOW

הנפלא ולצרף אליו חברים חדשים שאנחנו שמחים מאוד להעניק להם מהידע שצברנו עד היום בתחום.  

עד היום נתפסו עשרות רבות של דגים בסגנון זה הודות לחברי לצוות ולכמה נוספים כגון :

שי מלכה , מאמון , שרגא , חסדייה כמובן ועוד..

הסיפור מהנה- מאוד מהנה,
 sml45;ושמח שהשרשור נתן לך הזדמנות להודות ולפרגן לחברים -
שאפו על שלא שכחת להודות לאלו שלימדו אותך...

אבי - יפה מאוד 

מה עם אותה פינת דיג בחנות?

אחרי 6 שנים עם שותף , התפצלנו והעסק נשאר אצלו ולימים עלה באש 

היום אני בעסק משל עצמי , כבעלים יחיד , מרוצה עד הגג 

פינת דייג אין לי כאן , גם אין מקום 

אבל תמיד יש תוכניות ופנטזיות , אולי עוד תיהיה לי גם חנות כזאת בעתיד - נטו דייג.. 

כשהחלום הוא משהו סטייל אייס / הום סנטר , אבל של דייג..

עסק ענק עם כל המגוון , כולל סירות / קיאקים וספורט ימי..

לא רוצה להתעורר מהחלום 

טוב אז ככה אצלי זה התחיל!!!!!!!!!!!!
עוד בשנות השמונים כשהייתי רואה פרסומות בנושא הדייג אם זה במים מלוחים או במתוקים הייתי  על דמויי הגומי והסיליקון
והכל היה נראה לי כעבודה בעיניים  sml_bang;על עוד אחד שמנסה לעשות קופה על חשבוננו  באותה תקופה הייתי דייג בוס מכור לים ועם הזמן וחיי המשפחה והנישואין והילדים לא נשאר זמן לדייג :(והזנחתי את הדייג אבל הגנים עושים את שלהם והילדים ביקשו לצאת לדייג וחזרתי לים וגיליתי את המידע הרב שיש באינטרנט ולאחר שקראתי וקורא עד היום שוב ושוב את המאמר שהכי נחשב ברשת של חברי היקר מאמון הפסקתי להיות ספקן בנושא הזרזר והחלטתי לקנות ציוד ולבדוק את הנושא ולמזלי בחנותשהגעתי לקנות את הציוד מי נפל עליי ידידי היקר ינון לשם  shake2;שבהכרות הראשונה עימו התרשמתי ממנו שהבן אדם דייג מנוסה בתחום לפי הציוד והדמויים שהמליץ לי (ינון מקווה שיום אחד נצא לזרזר יחד )ויצאתי לנסות את מזלי בים לאחר כמה יציאות ללא הצלחה בים התוצאות לא איחרו לבוא ותחלתי לתפוס דגים שהייתי מעז רק לחלום עליהם לשמחתי הרבה היום מכור לזרזור אני תלמיד שנה ראשונה בזרזור ואני מאמין שבעזרת החברים והרבה השקעת זמן אשתפר כמובן שאיני מזניח את דייג הפתיונות לפי העונות ואת דייג הבוס שהייתי מכור אליו. 

איזה כיף לקרוא את הסיפורים! תמשיכו לפרסם

אני לא זוכר את היציאה הראשונה לז'ירז'ור אבל כן זוכר את התפיסה הראשונה בז'ירז'ור (סוף 93' ) שלצערי לא היתה בארץ (אלא בדנמרק,במינוס 4 מעלות כשהאגם כבר התחיל לקפוא... ).
משחזרתי לארץ עבר הרבה זמן וניסיונות עקרים עם מגוון עצום של דמויים מסוגים/גדלים/צבעים/חומרים שונים בעונות לא מתאימות ובמקומות הלא נכונים עם דמויים שלא התאימו וללא הדרכה או מישהו שיכולתי להתייעץ איתו.
אני חייב להודות שזו אולי אחת הבאסות הגדולות בחיי,זה שלא היה לי למי לפנות להתייעץ ולמרות הכול לא התייאשתי והמשכתי לנסות.
בשנת 2000 חזרתי משהות בחו"ל וחזרתי לדיג בירדן. עם הבוייליס הצלחתי,עם סרדינים תפסתי אבל הז'ירז'ור עדיין לא הצליח...
בסופו של דבר הגיעו לידי דמויי סיליקון קטנים בצורת גמבוזיה עם ציור של קשקשים ומכסי זימים.
יום אחד ניסיתי אותם בגשר גדות מתחת לגשר עצמו ולהפתעתי הרבה עלתה בינית גדולת קשקש של כמה מאות גרמים.
ניסיתי שוב ושוב ובינית נוספת נתפסה.
החלטתי לבדוק פלי חום וקוצני שהיה לי בתיק ולאחריו עוד אחד דומה שאליו הדבקתי נוצות טוקאן כתומות שהביאו לי הורי מטסמניה ולשמחתי נתפסה בינית קטנה נוספת.
לאחר מכן לא הצלחתי להפסיק לנסות דמויים שונים עד שהבנתי שכבר קר מדי. החורף הגיע והביניות הנחמדת נעלמו...
לא יודע איך זה קרה אבל כנראה שנכנסתי לתרדמת חורף ארוכה יותר מהן ולמעשה לא ניסיתי בכלל לז'רז'ר למשך שנתיים בערך עד שנתקלתי שבפורום הדיג בתפוז שהדליק לי את כול הפיוזים מחדש...
היום אני מז'רז'ר קבוע לביניות בירדן בקיץ ומדי פעם יוצא בצורה מסודרת לז'ירז'ור נטו לים בחורף.
אם המטרה היא לא לז'רז'ר נטו,תמיד תהיה חכת ילדים טלסקופית בנמצא שיכולה לתפקד כחכת ז'ירז'ור (וגם עושה זאת נאמנה מזה זמן מה... )
בגדול אני פריק של דיג על חי אבל נהנה גם מז'ירז'ור רק שהמרחק ביני לים גדול מדי ולא מאפשר יציאות תכופות...
אם יש יציאה היא בדרך כלל בלילה. בחורף. לקלאמרים...
אמנם הם לא גומברים או בייבי אינטיאס אבל הם מספקים את הסחורה  

אצלי זה התחיל אחרת
יום אחד לפני הרבה שנים (4) יושב בים עם חכת חוף אחרי כמה שעות מקפל ויוצא
בדרך החוצה פוגש את דורון שלא ראיתי אותו הרבה זמן כי הרי רק עכשיו חזרתי לקריה מקום גידולי
מדברים קצת ועניי פוזלות לכוון המקל שלו(קנאת המקל)וכבר לא יכול להתאפק ושואל אותו
"דורון מזה המקל הזה" נראה לי כמו צעצוע ולא יותר במיוחד שקשור לו איזה דג פלסטיק בקצה החוט
דורון שראה אותי עם חכת חוף כבדה בטח כבר חיכה צתי אני ישאל אותו אז אמר לי "בוא תראה"
עשינו אחורה פנה וקדימה צעד אני דורון וסקפטיות שלי
טוב, לזרוק אני יודע אז דורון נותן לי את החכה אני נדהם להרגיש כלום ביד כל זה חדש לי לחלוטין אחרי הפסקה ארוכה של דיג
תוך כדי הזריקות שתמוהות בעיניי מה בכלל אמור לקרות מקבל כמה הסברים מדורון אבל כלום לא קורה
עוד כמה נסיונות ופתאום מבחין בצללית מאחורי הסיליקון ופה נגמר הסיפור
מלע התלהבות שואל את דורון מלא שאלות וקובעים למחר
למחורת אני מגיע לים כשכבר הצטיידתי בסט ז'ירז'ור ראשון שלי
דורון צוחק ומברך אותי על ההצטרפות למחלה הקשה הזאת
שתבינו חצי שנה לא ראיתי דג על המקל הזה
אבל אחרי חצי שנה החגיגה לא הפסיק עד היום
מקווה שגם לא תפסיק

אכן כייפ לקרוא אותם,
רק מה עם הסיפור שלך?

אין לי כזה  עד עכשיו הלכתי המון לדוג רק עם הבוס, וקצת בדיג עם רולר

אחי אין על זרזור   

דגתי פתיונות מהחוף בהיותי ילד בכיתה ג או משהו כזה. נמשך במקוטע עד היותי בן 27.

בגיל 15 בערך, מספר לי חבר שראה מישהו מוציא עם נוצה מלא דגים ומאבק של דקות עם הדג. שאלתי בחנות של "חביבי" והוא סיפר לי שזה ג'רג'ור ומכר לי קאסט מאסטר. באותם שנים אף אחד חוץ מהוותיקים ידעו על ג'רג'ור.(אגב, אותו מג'רג'ר מסתבר שהיה השותף של מאמון בזמנו.

הגעתי לים, דייג פתיונות, ואז עם רולר מעאפן וחוט 50 ניילון מרכיב את הניקל וזורק 10 זריקות בערך. לא היה דגים, מוותר ושם את זה במחסן.

בהיותי באוניברסיטה, וכעבור יותר מ12 שנים,  מדבר עם דני גולני (זה שכתב את מגדיר הדגים) והוא מראה לי את פורום תפוז, אני רואה דגים של קילו ושני קילו בג'רג'ור ועומדות לי השערות שזה אמיתי וקיים בחופים שלנו.
באותה תקופה היה מישהו פעיל בפורום שהכרתי אישית וחיבר אותי עם מאמון.

יציאה ראשונה היתה עם מאמון, כשראיתי אותו מרחוק-לפני שהגעתי אליו ופגשתי אותו ראיתי שיש לו דג על המקל והוא מוציא לברק יפיוף...כמה נסיונות עם הציוד החדש שקניתי העלה חרס והסתיים אותו יום.

אבל, הדגים הגיעו אחר כך, אבל לא תמיד......

אגב, אם הגעתי למאמון לפני 15 שנה, הייתי נהנה ממגוון הדגים של אז, ומהלוקוסים של 8 קילו על החוף

היציאה הראשונה שלי לא כל כך מעניינת וגם לא זכורה לי טוב
אך התפיסה הראשונה בים הייתה חוויה אדירה לי ולאבא שלי
אז כמה אחרי הזנחת הדייג לזמן מה עקב יאוש אנכנו חוזרים לזה בחופש הגדול האחרון אנכנו מצטיידים בברולרים חדשים שימנו טכניום עם חוט כאסט אויי 20 ליברות ואני במקל חדש שהוא המקל שלפי דעתי מכל המקלות ז'ירז'ור שעברו אצלי עד היום מהיקרים עד לפשוטים 5 במספר היה הקנייה הכי טובה שלי אפילו שהוא מהפשוטים ביותר (שימנו קאטנה סופר סנסטיב 3-15 אורך 2.40) מקל מדהים.  
עכשיו נגיע לעיקר הסיפור עכשיו שיש ציוד חדש רק צריך ללכת לדוג זה היה בתחילת חודש אוגוסט אנכנו רוצים ללכת לדוג טרכונים בפיתיון בחוף שדרומי לחוץ הדקלים על כביש החוף אנכנו קולטים הירידה לחוף רק מהישובים שיושבים על כביש 4 הישן אומר לאבא שלי לא נורא סע מגיעים למקום שלא ההינו בו הרבה מאוד זמן פוגשים שם חבר לדייג שלא ראינו גם הרבה זמן כמעבור מספר דקות החבר תופס טרכון של 1.2 ואני ניטרף רק לקנות את אותו הדמוי כמו שלו למחרת ואומר לאבא שלי מהיום כל יום באים לפה עד שאני תופס גם דג כזה מספר ימים ניסית אח לא הצלחתי לתפוס את הדג המיוחל כעבור מספר יומיים במרקה עוברים לדייג חנות הדייג האהובה עלינו של אוסמא מעכו
ומספרים לבעל החנות על מה שקרה הוא אומר קח את ג'יג הזה מבטיח לך שלא תתאכזב למרת משקים קום כדי לבדוק את הג'יג החדש
מגיעים בסביבות רבע- עשרים לחמש לים ואת פנינו מקבל רוח מזרחית נאה ביותר עדין חושך זריקה ראשונה זריקה ממש רחוקה זורק מגלגל שני גלגולים ומרגיש מכה אדירה על המקל והדג נילחם והמקל נאנק מכאבים ( מקל אולטרה לייט 3-15 בעובי של פחות משיפוד עץ בקצה) והחוט לא מפסיק לצאת לפי הערכתי היה בחוץ כולל הזריקה שניי שליש החוט הד מתחיל להראות סימני עייפות ואני מתחיל להביא אותו  וכשהוא כבר ממש קרוב אלי אני רואה אותו טרכון מכובד ביותר (2.5 קילו) הוא פתאום מקבל אנרגיה ופותח בריצה עצבנית אחרונה מביא אותו אלי ואבא שלי מרים אותו עם הרשת אני אומר לאבא שלי לך תז'רז'ר אני יסתדר עם הדג לא עוברות 20 שניות ואני שומע בזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז
זה אבא שלי עם דג משלו גם על אותו הג'יג והדג לא מרפה נילחם על חייו ובסופו של דבר עולה טרכון שגם הוא מכובד ביותר (2 קילו)
ואנכנו עומדים שם כל כך שמחים אחרי כמעת שנתיים דג ראשון ועוד כזה גדול וגם אחד לכל אחד שאנכנו לא יודעים מה לעשות עם עצמנו מרוב שימחה
ומאז יצאו עוד מספר דגים יפים ברקודות יפות גמבר נחמד שני טרכונים נוספים וסולבי אחד שתפס טרמפ
ומאותו היום לא יכול להפסיק לחלום על הדג הגדול הבא שיעבור את ה 3 קילו בז'ירז'ור