פורומים
| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 29/6/2023 | כנרת - מערב | מים מתוקים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - ז'רז'ור |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| אחה'צ | דמוי דג בינוני - ג'גפרה 7 גרם | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 6 | |
| אחה'צ | דמוי דג בינוני - ג'גפרה 7 גרם | בינית ארוכת ראש (קרסין) | 9 | |
| אחה'צ | דמוי דג בינוני - ג'גפרה 7 גרם | בורי (קיפון גדול-ראש) | 1 | |
הדו"ח:
אחרי כמה סשנים בירדן האהוב עליי כל כך, הגיע הזמן לבדוק את הדופק גם באגם הקסום.
בניגוד לירדן ,ששם ברוב המקרים האקשן מובטח מראש,בכנרת הסיפור שונה לחלוטין, ויש לא מעט מקרים שאנחנו לא תופסים אפילו דג אחד בסשן שלם.לא פשוט בכלל חברימוס....
הפעם מצטרף אליי אחרי תקופה ארוכה של העדרות רב סרן איתן דרורי שמבחינתו זו פתיחת העונה של הביניות.
מתחילים לדוג בסביבות השעה שלוש ואיתן ננעל עוד לפני שאני מספיק להדליק את המצלמה! בכל זאת אני מצליח לתעד עבורו את הביניתה הראשונה שלו וגם קצת לפרגן לו (בלי חשק כמובן, סתאאאם).
לא עוברות חמש דקות ואיתן שוב ננעל,והפעם עושה רושם שעל בינית יותר גדולה! אני נזעק לעזרה,ואז אנחנו מגלים שזו ארוכת ראש מכובדת שנתפסה מהבטן מה שמסביר את הפייט שהיא נתנה.משחררים אותה לשלום וממשיכים הלאה.
אני עובד עם הציקדה של jigpara 7g בצבע קרם וגם אצלי מתחיל האקשן סוף סוף! מה שקצת מוזר זה העניין שרוב הביניות שנתפסות הן ארוכות ראש ולא גדולות קשקש כפי שבדרך כלל, אבל אנחנו לא מתלוננים,כל עוד יש אקשן ודיג רציף אנחנו מבסוטים. בהמשך האקשן גובר וגם הגדולות קשקש מצטרפות לחגיגה. איזה כיף של סשן! לא מובן מאליו בכלל בכנרת שבשנים האחרונות לא עובדת לפי ה"כללים" שתמיד הכרנו.
אמנם מדי פעם יש החלשות בתקיפות, אך לא להרבה זמן והביניתות ממשיכות לספק לנו יופי של אקשן.
האקשן המשמעותי מבחינתי מגיע לקראת סוף הסשן שאני מקבל נעילה עצבנית ואלימה שבהתחלה אני משוכנע שזו ארוכת ראש או איזה שפמנון טועה,אך איך שהדג עולה על פני המים ישר אני מזהה שזה בורי! כן חברימוס,בורי!!!!
אני מיד עובר ל"מוד" של נסערות רגשית ( הרבה שנים שאני מחכה לנעילה איכותית שכזו של בורי גדול שתוקף את הדמוי ונתפס מהפה!!).
רק מה? אני כנראה חייב שהכל אצלי יתנהל בדרמתיות, כי את רשת ההרמה שלי השארתי ברכב (מה חדש??) והרכב לא הכי קרוב בלשון המעטה...
אני מוצא את עצמי במצב של מילכוד. מצד אחד אין סיכוי בעולם שאנסה להרים את הדג מהחוט עם הידיים,ומצד שני אני לא רואה שום אופציה אחרת.איתן שמשקיף מהצד מבין את המורכבות של המצב,מתעשת מהר ומציע שהוא ילך לרכב להביא את רשת ההרמה.
הרכב לא קרוב אלינו והלוך וחזור זה עניין של כעשר דקות אך זהו הסיכוי היחיד שאוכל להוציא את הדג בבטחה.
כל מה שנותר לי זה לשמור על חוט מתוח כך שהראש של הדג יהיה על פני המים ולחכות בסבלנות וקור רוח עד שאיתן ישוב. כעבור כמה דקות איתן חוזר עם הרשת ואני מושך את הדג בעדינות עם הראש לתוך הרשת בבטחה ואיך שהדג נכנס לרשת הוא משתחרר מהדמוי,אך זה כבר מאוחר מדי בשבילו ואין לו שום סיכוי לברוח (מזל גדול שלא ניסיתי להרימו ביד מהחוט!).
עכשיו אני מתפנה לעקל את החוויה הנדירה שהייתה לי שאנחת רווחה וסיפוק מציפה אותי למראה הבורי המפלצתי שזה עכשיו הוצאתי.ואווו!!!!!
כמה שאני שמח שהתאפקתי ולא עשיתי שום דבר פזיז עד שאיתן חזר!!!
הרבה זמן חיכיתי לנעילה איכותית שכזו של בורי והנה זה הגיע ובגדול ואם סוף טוב!!
הרגשה נהדרת לסמן וי על הדג החמקמק הזה שעושה לכולנו חיים קשים עד שהוא נכנע,אך הפעם ידינו הייתה על העליונה! הסבלנות וקור הרוח היוו גורם מכריע בתפיסה המיוחדת הזו.
הפעם לשם שינוי הדג לא שוחרר אלא נמסר לאיתן שביקש לקחת אותו לחריימה. ואם יש מישהו שמגיע לו,זה איתן. הרי בזכותו הצלחנו בסוף להוציא את הדג.
עוד יום שלא אשכח מסתיים לו ואנחנו מתקפלים הביתה "שיכורים" משמחה ואושר.
אז עד הד'וח והסרטון הבאים, אדיוס אמיגוססססס.
