רפי,
לקומבינציה של עובי החוטים וגודל הקרסים הגעתי לאחר הרבה מאוד ניסויים.
חוט ברולר 40-50 (אישית אני משתמש בחוט בד כך שכל אכילה מורגשת)
הריג בנוי מחוט 80 באורך של כ 70-80 ס"מ, סביבל בתחילתו ובסופו
בסוף הריג המשקולת
מהריג יוצאות בניות של חוט 50 והן קצרות במתכוון שכן ככל שהבניה קצרה יותר, מתקצר גם המרחק בין קרס לקרס, המרחק הקצר בין הקרסים הוא חשוב מאוד, שכן זהו דג קרקעית ורוב האכילות מתרכזות קרוב לקרקע.
קרסים מספר 6 הן חדות מספיק להנעץ במכה קלילה בפי הדג, בנוסף השן האל חזור שלהן הינה בדיוק במידה המתאימה שלא לתת לדג להשתחרר ומאידך קל לחלץ את הקרס מפי הדג.
בנוסף עובי הקרס וחוד הקרס הן כאלו המאפשרים שימוש חוזר ורב פעמי במספר יציאות עם אותו הריג, בקרסי קריסטל הברזל דק מידי והקרס נאכלת במהירות על ידי המלח.
לגבי לוקוסים שלעיתים נתפסים בריג, אין כל בעיה להביא אותם עם קרס 6 ןקלאץ' פתוח שכן אין חשש שהדג ילך לסלע או תקלה עקב הסביבה הבוצית וכבר העליתי לוקוסים של 4.5-5 ק"ג על קרס 6 בריג המדובר.
לגבי סוג הפתיון, אם אוכל על גמברי, אין שום טעם להמשיך ולהשתמש בפתיון יקר כזה עדיף לאחר הוצאת דג או שניים להחזיר את הגמברי לקירור ולשמור אותו לפעם הבאה. הגמברי בשבילי הוא רק סטרטר, להוצאת הדג הראשון. פילוט הדגים וחיתוכם אינו גוזל זמן בכלל שכן אני עוזה זות בזמן שהמשקולת עושה דרכה מטה לעומק הים. לעולם איני מקלף בסוג זה של דייג יותר משתי חתיכות של גמברי. בנוסף בשר הדג הינו עמיד יותר מהקריסטל, ומושך דגים הרבה יותר מהגמברי, מדג אחד אפשר להכין כ 16 פתיונות, שאין צורך להחליפם עם תפיסת הדג והרבה פעמים אני פשוא משחרר את הדג ומוריד שוב את אותו הפתיון.
טיפ נוסף, בזמן דריפט חזר אני משתמש בשיטת הקשת הפתוחה, משחרר חוט כדי שהמשקולת תשאר באותו המקום, הדגים נתפסים גם ללא הוקסט, שכן את ההוקסט הם מקבלים מהמשקולת השקועה בבוץ.
דייג נעים
ידידי היקר ruviva,
לפני הכל "היה שווה" לחלוק עליך-
החברים הרוויחו תגובה שכולה מקצוענות עם המון מידע, וגם אני...
התענגתי על התגובה המושקעת...

הקטע עם חוט הבד כחוט מוביל-
היה חסר לי במשוואה...
כעת הכל ברור יותר

ואם כבר, אז כדי ללבן מספר נקודות-
*סביבלים:
אני מניח שהסביבלים נועדו למנוע סלסולים?!
יש גודל סביבל מועדף מבחינתך- או שמא בחירה אקראית (ת'אמת- אצלך לא נראה שיש בדיג אקראיות...)?!
העופרת חופשיה בין הסביבלים- או קשורה מתחת לסביבל התחתון?!
*חוט - ריג:
עדיין לא מבין ואשמח להבין השיקולים: למה חוט 0.70 ולא 0.50?!
זה ריג שמבחינתך יעודי לטרגוט מולים- או בכלל?! אם בכלל אז כבר הבנתי את פשר עובי החוטים...
*מרחק בין הקרסים:
ידוע לי כי כמה מהמקצוענים בקטע של טרגוט פרידות גדולות בבולוס-
טוענים בלהט כי התלאי של הקרס אמור להיות כ:40ס"מ ושזה המרחק המינימלי הראוי בין קרס לקרס
(למשל מאמון ושלומי-אבוקדו).
יש רבים שמחזיקים בדעה כי תלאי קצר גורם לקרס להיות קרובה מידי למוביל ו"מרתיעה חלקית אכילות"....
מסוקרן אם אתה שותף לדעה זו (אשר ברור שלא רלוונטי לגבי מולים/ברבידות שתוקפים "בלי הכרה"...
-אגב, הרעיון של הקרסים על הקרקעית בהחלט נכון, אך לדעתי מרחק 15ס"מ כשאתה בדריפט-
החוט המוביל מקבל זוית וכשמותירים חוט טיפה רפוי ממילא משכיב את רוב הקרסים על הקרקעית או בסמוך...
*סוג וגודל קרס
לגבי הקרס מסכים איתך מבחינת הסוג-
לכן גם בבולוס על סלע הקריסטל אצלי הכי למטה...
לגבי הגודל עדיין מנסה להבין: קרס מס' 3 גדולה מידי לדעתך לברבידות?!
כשנתפס דג של 2-5 ק"ג - האם לדעתך סיכויי ההשתחררות שלו מקרס מס' 6 או מס' 3 זה אותו סיכוי?!
*פתיון:
אהבתי את הרעיון וההגיון של השימוש בדגים שנתפסו כפתיון לדגים הבאים...
*הקשת הפתוחה:
אכן, לא אחת בבולוס עבדתי כך-
נתפסו בשיטה זו כל סוגי הדגים ובעיקר פרידות...
*לגבי הלוקוסים שהזכרת- וכשאני מתענג על התגובה הזו,
בלוקוס הגדול הבא (יודע שזה לא כל יום) או בכל תפיסה ראויה לבחירתך,
"מזמין" ממך לכבוד הפסח דוח שלך ביומן הדוחות (אם כמובן תנחת עליך המוזה...)

נ.ב.
בהחלט מתכוון לנסות את הריג שלך אחד לאחד כשאצא לברבידות-
חייב להתרשם אישית...