פורומים
הושקעה הרבה עבודה כדי לתרגם את המאמר וברור לי כי לא הכל כתוב בצורה הגיונית וברורה אך עשיתי כמיטב יכולתי.(את המאמר תרגמתי לפני זמן רב, מקווה שלא נעלמו ממנו תמונות עם הזמן עקב שרתים בעייתיים)
המאמר במקור מתמקד בשיטת דייג עם ידיים חשופות מקיאק/סירה אך אני מתייחס למאמר כדייג עם חכה ולכן אתעלם מחלקים מיותרים.
המאמר קשור פחות לדיג חוף אך ישנם חלקים הרלוונטים גם לפורום זה.
החלק הראשון יתן הקדמה לדייג ויעלה את נקודת בחירת החוט הנכון לדיג.{בהמשך יש הסברים מקיפים על קרסים, הרכבת הריג, שיטות דיג, התנהגות ואופן תזונת הדגים, מקומות מומלצים לדיג, השלבים בהם תוקף הדג את הפתיון ואופן חזרתו לאכילת הדג וזאת כדי לדעת מתי הרגע המדויק לתת את ההוק סט ועוד}
קריאה מהנה.
מתורגם מהמאמר הנ"ל
http://www.fao.org/docrep/003/t0511e/T0511E01.htm
כללי
דייג מקיאק בעזרת פתיונות הינו פשוט יחסית אך כדי לדוג בשיטה זו כמו בשאר שיטות הדייג יש לשלוט בטכניקה ולהיות בעלי ידע בנושא כדי להשיג תוצאות מיטביות.
ההבדל בין טירונים למומחים תלוי בשילוב של פעולות שהמומחים מכירים ויבצעו נכונה לעומת הטירונים שלא מכירים פעולות אלו וסביר להניח שלא יבצעו אותן או שיבצעו אותן לא נכון.
מכאן סביר להניח כי המומחה יתפוס יותר דגים מאשר טירון.
בין שלל הפעולות שיש להכיר יש את הפעולות הבאות:
בחירת חוט מתאים, בחירת קרסים, משקולות,הרכבה נכונה של הריג כדי שהדג לא יהסס לנגוס בפתיון ובחירת פתיונות.
לאחר שהמערך הורכב נכון העבודה לא נגמרה.
הדייג לא מסתכם בהטלת הפתיון בכל מקום שנחפוץ והמתנה לדג.
ישנם משתנים רבים אשר יש לקחת בחשבון.
אין כללים חד משמעיים ויש לשקול כל מקרה לגופו.
יש לשקול את הדברים הבאים:
היכן ומתי לדוג,איך לעודד את הדג לאכול את הפתיון, ברגע שהפתיון נאכל כיצד לוודא כי הקרס אכן ממוקם ונעוץ בפה הדג וזאת כדי למנוע את בריחתו.
"תפיסת דג" נחשבת רק לאחר שהדג הועלה לחוף/הועלה לקיאק ואובטח בצורה בה הוא לא יוכל לברוח.
מתחילים נוטים להקדיש תשומת לב מועטה לפרט זה ולכן תשמעו מפיהם סיפורים על דגים שברחו מבין הידיים.
תשומת לב מוקדמת לפרט זה תמנע מקרים אלו.
אזז, מהו דייג בפתיונות?!
באופן כללי ניתן לומר כי מדובר בחוט, אליו מחובר קרס, משקולת ופתיון.
את הדיג נבצע מקיאק הנסחף בזרם{דריפט}, קיאק העוגן במקום בעזרת עוגן, קיאק הנע באיטיות.
כאשר אנו בוחרים את הקרס, המשקולת והחוט עלינו להשקיע מחשבה ולהגיע למסקנה איזה דג מטרה אנו מעוניינים לתפוס.
במקביל עלינו גם לפתח את הטכניקה המתאימה לכל דג מטרה.
לעיתים נרצה לתפוס דג ספציפי ולהימנע מאחרים ולעיתים נרצה לתפוס שלל של דגים ללא קשר לסוגם, אך גודלם והרגלי אכילתם דומים.
עלינו לקבל החלטות נכונות בנוגע לגודלם וחוזקם של הקרסים, סוג הפתיון, חוזק וסוג החוט, קשרים מתאימים, סוויבלים, משקולת.
את כל זאת עלינו לעשות נכונה כדי שהקרס/החוט/הקשר לא יקרסו בזמן אמת ויאפשרו לדג לברוח.
לאחר שדאגנו לכל הדברים הנ"ל אנו יכולים להתמקד ב"צייד".
כאשר אנו מתעסקים בצייד אנו זקוקים לידע היכן לדוג תוך כדי התחשבות בפני קרקעית הים ובאילו שעות של היום/ לילה הכי טוב לתפוס כל סוג של דג,פתיון מועדף על כל דג ועוד.
יש לזכור כי הכללים שנלמד הנם קווים מנחים.
תמיד נתקל ביוצאים מהכלל ולעיתים אף נתקל במקרים הסותרים את הכללים שלמדנו להכיר.
בחירת החוט :
ישנן כמה נקודות שיש לקחת בחשבון כאשר אנו באים לבחור חוט מעבר לשיקולי יוקרה של חברה זו או אחרת.
השלב הראשון בבחירת החוט הוא החלטה על סוג הדג אותו אנו מעוניינים לתפוס וגודלו.
אם דג המטרה גדול אז נרצה להשתמש בחוט חזק.
אם דג המטרה קטן נעדיף להשתמש בחוט דק כמה שיותר וזאת משיקולים שיוסברו בהמשך.
אז מהו החוט הטוב ביותר עבורנו?!
מצד אחד החוט חייב להיות חזק מספיק כדי להחזיק את הדג תוך כדי התחשבות בגודלו של הדג אך לא פחות חשוב, כוחו של הדג ונחישותו של מין דג זה לברוח במהלך המאבק.{כמה מן הדגים הקטנים נאבקים קשות ומפעילים עומסים גדולים על החוט בעוד שדגים גדולים מסוימים מוותרים מהר ומפעילים עומס מועט על החוט.}
מצד שני החוט צריך להיות כמה שיותר דק כדי שייראה כמה שפחות לעיני הדג.
חוט עבה נראה ביתר קלות ע"י הדג ולעיתים דבר זה ימנע ממנו לקחת את הפתיון.
חוט דק נראה פחות ולכן גם יטריד פחות את הדג בעת בחינת הפתיון.
דבר חשוב נוסף שיש לציין הוא שלא כל חוט עבה הוא גם בהכרח חזק ולא כל חוט דק הוא חוט חלש.
דבר זה נכון במיוחד לגבי THIN TRANSPARENT {חוטים שקופים ודקים} או חוטי POLYAMIDE {חוט שקוף} שלא רק שהם קשים מאוד לאיתור ע"י הדג אלא גם חזקים מאוד ביחס לעובים.{עיינו בטבלה בהמשך}.
באופן כללי ככל שהחוט יהיה דק יותר, כך הוא יהיה יעיל יותר לתפיסת דגים.
ולכן אם נרצה לתפוס דגים קטנים אנו לא נבחר חוט עבה.
יתרון נוסף לחוט דק: חוט דק רגיש יותר כך שניתן להרגיש אכילות טוב יותר.
דבר זה נותן לנו את האינדיקציה אם דגים מנשנשים את הפתיון או שדג הכניס אותו לפיו אך לפי שעה הקרס עוד לא ננעץ וכל שנותר לנו לעשות זה לתת הוק סט כדי לקבע את הקרס בפה הדג.{הוק סט מוקדם מדי יבהיל את הדג ויבריח אותו.}
שורה תחתונה-רגישות החוט מהווה גורם חשוב בהשגת תפיסות.
רוב הדייגים משתמשים בדייג זה עם חוטי ניילון.
ישנם 3 סוגים עיקריים של חוטי ניילון.
חוט קלוע {ציור A}
חוט מפותל {ציור B}
חוט אחד{מונופילם} {ציור C}.
תאורטית דג שוקל מעט מאוד כאשר הוא בתוך המים והעומס על החוט יהיה תלוי בגודלו של הדג, מאבקו של הדג, מהירות גלגול החוט.
נניח שהמשקל המקסימלי של דג המטרה אותו אנו מצפים לתפוס הוא 15 ק"ג.
בהתחשב בפמפום שאנו עושים עם החכה כדי להתיש את הדג ולגלול חוט ובהתחשב בעומס שהדג יפעיל בנסיונות השחרור אנו נצטרך להשתמש בחוט המסוגל להחזיק עומס פי 3 ממשקלו של דג המטרה.
במקרה זה אנו נצטרך להשתמש בחוט המסוגל להחזיק 45 קילו, בתוך המים לאחר כל הקשרים שמחלישים אותו.
כאשר אנו ניקח חוט יבש וללא קשרים החוט יהיה חזק יותר בקריעה.
אך כאשר אנו נרטיב אותו ונבצע עליו מספר קשרים הוא יחלש משמעותית ויהיה חלש ורגיש יותר לקריעה.
כעת העיפו מבט בטבלה 1-3 הנותנת לנו את חוזקי הקריעה של כמה חוטים דקים מסוגים שונים, מפותלים, מקשה אחת וקלועים.
בטבלה 1 ניתן לראות דוגמה לכך שחוט מפותל של 210/21 DENIER {מידת משקל בעזרתה אומדים עדינות אריגים} 0.80 מ"מ כאשר הוא רטוב ומכיל קשרים הוא מסוגל לשאת 18 ק"ג.
חוט מונופילם באותו עובי, רטוב ומכיל קשרים יחזיק רק 15 ק"ג.{טבלה 2}.
דוגמה נוספת:
נסתכל על חוט שמתאים לדגים גדולים ולמים עמוקים יותר.
חוט מפותל של 210/60 DENIER בעובי 1.5 מ"מ.
כאשר הוא רטוב ומכיל קשרים הוא יכול לשאת 47 קילו אך חוט באותו עובי, רטוב ומכיל קשרים יעמוד רק ב46 קילו.
חוט שזור באותו עובי, רטוב ומכיל קשרים- 44 קילו.
יש לקחת בחשבון את שקיפות המים במקום בו הולכים לדוג.
לדוגמה: אם המים שקופים וניתן לראות עד עומק של 8 מטר אז יש להשתמש בחוט מונופילם שכמעט ונעלם לחלוטין במים.
מצד שני אם המים חשוכים או עכורים אז שקיפות החוט לא תהווה בעיה.
בחירת הקרס
רוב הדייגים מעדיפים להשתמש ביותר מקרס אחד על הריג.
כעת אנו נראה כיצד להכין ריג עם קרס אחד וריג עם מספר קרסים.
ראשית בואו נסתכל על הקרס עצמו.
בציור 4 מוצגים 10 קרסים שונים.
קרס מ"ס 1 ו 6 הם קרסים כפולים עם כיפוף ממוצע ושוק קצרה.
קרס מ"ס 2 בעל מפתח גדול וצוואר קצר.
קרס מ"ס 3 בעל שוק קצרה וכיפוף גדול אך עדיין המפתח של הקרס קטן וזאת בגלל הקצה הארוך והנטוי שלו
קרס מ"ס 4שונה מהשאר בכך שיש לו 2 זיזים על הצוואר ו"העין" של הקרס מופנית כלפי פנים.
קרס מ"ס 7 בעל כיפוף גדול, צוואר ארוך אך עם שוק קצרה.
קרס מ"ס 8 מתאפיין בשוק החדה, הארוכה,המכופפת עם נטייה פנימה
קרס מ"ס 9 בעל כיפוף גדול, צוואר קצר ועין הפונה כלפי חוץ.
קרס מ"ס 10 בעל כיפוף רגיל ומסורתי, צוואר ארוך.
ציור המראה קרסים בגודל זהה אך שונים לחלוטין .
בבחירת קרס אנו צריכים לקחת כמה דברים בחשבון:
צורת הקרס
גודלו
החומר ממנו הוא עשוי.
צורת הקרס.
בגלל התנועה המתמדת של הקיאק/החכה, הפתיון מקפץ ונמשך מצד אל צד.
דבר זה לא מותיר לדג זמן רב לבחון את הפתיון ולכן הוא בולע אותו ישר או נוגס בו במהירות.
לכן, צורת הקרס צריכה להיות מותאמת לגודל הדג ולפתיון בו אנו משתמשים.
הסתכלו בציור 4,
אצל כמה דייגים קרס מ"ס 9 וקרס מ"ס 10 הם הכי נפוצים.
לעומת זאת קרס מ"ס 8 נפוץ מאוד בקרב דייגים אחרים.
מעבר ל2- קבוצות אלה יש דווקא דייגים המעדיפים את קרס מ"ס 3.
כל שאר הקרסים משמשים גם כן לדיג פתיונות אך ידוע לנו מעט על יעילות צורתם בשיפור תפיסת הדג לעומת צורת הקרסים העקריות שהזכרנו {3,8,9,10}
אולם אנו ממליצים על שימוש בקרס עם קצה {חוד} הנוטה מעט לאחד הצדדים, ימינה או שמאלה.
הסיבה לכך היא שבמקרה בו הקרס מתיישב כמו פלטה בפה של הדג בנגיסה הראשונה אז הוא עלול להיפלט החוצה לפני שהדג הספיק "ללעוס" את הפתיון או לבלוע אותו.
אם החוד פונה כלפי אחד הצדדים אז הסיכוי שהקרס יפלט מבלי שיתפס, קטן יותר.
גודל הקרס
חשוב לא להשתמש בקרסים גדולים מדי.
חשוב שהפתיון יכסה את רובו של הקרס ואחת היא אם מדובר בפתיון מלאכותי או בפתיון אמיתי.
באופן כללי המיפתח {הרווח בין החוד לצוואר} של הקרס חייב להיות קטן מחצי גודלו של פה דג המטרה ובד"כ אף יותר צר.{ציור 5}.
חומר
קרסים מיוצרים בד"כ ממתכת רגילה {לעיתים מפלדת אל חלד}.
כדי למנוע מהם להחליד מצפים אותם בד"כ בברונזה, ניקל ולעיתים אף בזהב.
קרסים גדולים לעיתים עוברים גילוון בכדי למנוע קורוזיה.
בחירת משקולת.
בתור משקולת ניתן להשתמש כמעט בכל דבר בעל משקל ששוקע.
ניתן להשתמש בבורג, אום גדול או הכי טוב, משקולת עופרת מוכנה שניתן לרכוש בכל חנות דייג.
רוב המשקולות מגיעות עם טבעת לקשירה או חריר העובר לאורך המשקולת דרכו נעביר את החוט.
רצוי לבחור משקולת עם תחתית מעוגלת כדי למנוע עד כמה שאפשר את היתפסותה בסלעים.
כאשר יש זרמים חזקים יש צורך להוסיף משקולות לריג או לחילופין להחזיק משקולות במשקלים שונים ובמקרה של זרם חזק להחליף לאחת כבדה יותר וזאת בכדי שהמשקולת תישאר בקרקעית/בגובה בו אנו מיקמנו אותה ולא תיסחף עם הזרם.
הרכבת הריג
סוובילים {ציור 8} מומלצים מאוד בכל הצמתים {ההתפצלויות} של הריג.{חיבור התלאים לחוט הראשי ונקודת חיבור המשקולת לריג}
הסוויבלים צריכים להיות ממתכת שלא מחלידה בקלות.
הדרישות העיקריות מהסוויבל:
שיהיה חזק מספיק ושהצירים שלו יסתובבו בקלות בכדי שלא יווצרו פלונטרים.
כדי להתחיל בהרכבת הריג
מכאן והלאה הקטע הכיל הרבה מילים שלא ידעתי לתרגם כראוי וגם לא התעניינתי בנאמר עקב הכרת הריג.
מי שבכל זאת מוכן לתרגם את הכתוב או מעונין לקרוא את המקור באנגלית מוזמן לפנות למאמר המקורי שמופיע בתחילת הדף.
הכנת הפתיון
רוב אוכלוסיית הדייגים משתמשים בבעלי החיים הנ"ל כפתיון.
A—דג מקרל
B-דג הרינג
C-דג סרדין
D-אנשובי
E-סבידה (דיונון רוקחים)
f—דיונון
חשוב לשמר את הפתיון טרי ככל שאפשר ולחתוך ממנו חתיכות בגודל מתאים לקרס ולדג המטרה אותו אתה מעוניין לתפוס.
לעיתים קרובות הפתיון נתפס בערב הקודם ליום הדיג.
במקרה כזה יש לשמור על הפתיון בחיים עד ליום הדיג או להקפיא אותו.
במידה ואין לכם היכן לשמור את הפתיון בהקפאה אז עטפו אותו היטב בעלה ואחסנו במקום רחוק מהשמש.
בציור 18 מומחש לנו כיצד יש לחתוך את הפתיון.
*חתכו את הראש והזנב-.A
*חתכו לגודל מתאים.B-
*-Cאם הפתיון גדול מדי פלטו את הדג{פרסו אותו ל2} , -Dהניחו את 2 הפרוסות אחת על השניה וחתכו לקוביות בגודל המתאים.
גודל הפתיון תלוי בגודל הקרס וצריך לכסות את השוק של הקרס ואת הצוואר או לכסות את הקרס כולו.
חיבור הפתיון על הקרס
כעת הראינו כיצד לטפל בפתיון וכיצד לחתוך אותו.
כעת נלמד כיצד לחבר את הפתיון לקרס.
פתיונות חיים - בציורים 19 ו-20 ניתן לראות כיצד יש לחבר פתיון חי אל הקרס.
פתיונות מתים - תמיד מקם את חוד הקרס כאשר הוא נעוץ מצד אחד של הדג ויוצא דרך הצד השני כך שהוא מקיף את עצם הגב{ציור 21A]
אם הפתיון מפולט וחתוך לקוביות {ואז כבר אין את עצם הגב} אז יש צורך לתפור את חתיכת הדג כך שהפתיון "ייתפר" פעמיים על הקרס ולהקפיד שהחוד יצא דרך הצד המכוסה בעור.{ציור 21B}
אם אתה מצפה לתפוס דג גדול ואתה משתמש בקרסים גדולים אז אתה יכול להשתמש בדג שלם כפתיון.
ראשית העבר את הקרס דרך ראש דג הפתיון.
שנית הוצא את חוד הקרס דרך עין הדג או דרך גבו באזור הסנפיר העליון.
שיטה דומה משמשת לתפירת דיונונים ותמנונים.
החלטה על מיקום וזמן הדייג.
אתם וודאי מכירים נקודות דיג באזור מגוריכם אך יש כמה נקודות שיש לתת עליהם את הדעת ויסייעו במציאת נקודה עובדת.
ציפורים
ציפורים לעיתים קרובות עפות בלהקות ועוקבות אחר להקות דגים קטנים שקרובות לפני המים.
לעיתים קרובות אחר להקות דגים אלו עוקבים טורפים גדולים הניזונים מדגים קטנים אלה.
הדגים הגדולים ישחו בד"כ בגוף המים {אמצע הגובה בין פני הים לקרקעית} ובקרקעית.
חפצים צפים
כל החפצים שצפים/נסחפים בים הפתוח הופכים למוקד משיכה ובית גידול לדגים.
אם אתה מבחין בענף/חתיכת קרש צפים על פני המים, נסה את מזלך באזור מכיוון שסביב החפץ הצף מסתתרים דגים קטנים.
הדגים הגדולים עוקבים אחר הקטנים וניזונים מהם.
יש לנסות לדוג בעומקים משתנים במיוחד באזור הקרקעית מכיוון ששם הדגים הגדולים נוטים לשחות.
אדוות או שינויי צבע על פני המים.
חפשו שינויים בצבע הים ואדוות על פני המים.
דברים אלו מעידים על התמזגות של זרמים או שינויים בזרם.
לעיתים זה אף מצביע על אזורים בהם יש שפע של דגים קטנים ופלנקטון ומכאן מן הסתם תהיה פעילות של דגים טורפים.
האדוות יכולות גם להצביע על דגים גדולים הניזונים באופן פעיל.
לדוגמה, הסתכלו בציור
זרם הגאות שעובר מסביב לאי קטן או ריף נפגש שוב בצד השני ויוצר סוג של מערבולת במים.
דבר זה יכול להיראות כתסיסה או כאדוות על פני המים.
הסתכל תמיד על הגאות.
מצע הקרקעית
ניתן לבדוק ממה מורכבת קרקעית הים בעזרת משקולת שבתחתיתה מרוח קצת גריז כדי לדגום את הקרקעית.
לחילופין ניתן להשתמש במאתר הדגים.
חשוב לדעת זאת וגם לדעת מהם מקומות המחיה של דגי המטרה כדי שנדע איפה כדאי לנו לחפש.
הירח והשמש
שימו לב תמיד למצב הירח ולקשר בין הירח ולחוזק הזרמים.
ככל שהירח מלא יותר כך הזרם חזק יותר.
*ניתן לומר באופן כללי כי הזמן הטוב ביותר לדיג הוא מוקדם בבוקר ומאוחר בערב.
הדיג עצמו
על הדייג לנחש למעשה היכן הדגים נמצאים ולאמת את הניחוש על ידי הרגשת אכילות.
לעיתים נדרשת סבלנות רבה.
דייג אשר יוריד את הפתיונות למים ויחכה באופן פסיבי סביר להניח שיתפוס במוקדם או במאוחר דגים אך הוא לא יהיה דייג יותר מדי מוצלח.
כעת אנו נציג בפניכם כיצד יש לדוג באופן אקטיבי כדי להעלות את סיכויי התפיסה.
שינוי מיקום יכול לייצר תוצאות טובות אך מצד שני שינוי מיקום לעיתים תכופות מדי יכול לגרום לתוצאה הפוכה ולכן לעיתים עדיף להמתין בסבלנות באותו מקום.
עם הנסיון המצטבר הדיג לומד כמה זמן יש להמתין בנקודה אחת לפני שהוא ממשיך הלאה.
כמו כן הנסיון מלמד את הדייג מתי התנאים בנקודה לא טובים לדיג והדייג יקבל החלטה לוותר על הדייג באותו היום ולהימנע מבזבוז זמן.
דייג מקיאק עוגן
הדייג בציור בחר נקודה ליד אזור סלעי בו הוא מנחש שיש דגים.
ניתן לבצע את הפעולות הבאות בעת ביצוע דייג מסוג זה.
*הרמת והורדת הפתיון כדי למשוך את תשומת לב הדג.
*ניתן להוריד פתיון מת ולהשאירו באופן פסיבי.
*ניתן לנסות למקם את הפתיון באמצע גובה פני המים ובקרקעית.{כאשר יש זרם חזק יהיה צורך במשקולת כבדה יותר}
*יש לתת לחוט לרוץ בחופשיות כדי להרגיש את האכילות.
*עליך להיות מוכן לתת הוק סט כאשר הפתיון נאכל.
*יש לבדוק מדי פעם שאכן יש פתיון על הקרס ושהוא לא כורסם.
*ניתן לשנות מיקום ע"פ שיקול דעת.
*ניתן להשתמש במצוף כמו בציור.
יש לשים לב כי העלאת והורדת הפתיון יכול לגרום לדג לתת תקיפה לא מחושבת אך מצד שני הזזת הפתיון יכולה גם להפחיד את הדג.
הנסיון ילמד אותכם כיצד לנהוג בכל מקרה.
דייג מקיאק הנסחף בזרם
כאשר דגים מקיאק הנסחף בזרם יש לשים לב לנקודות הבאות:
*ניתן להחזיק את החוט באופן פסיבי ולהרגיש את המשקולת נגררת על פני הקרקע {בעייתי באזורים סלעיים}
*ניתן להשתמש בפתיון חי ובועט.
כאשר נסחפים מעל קרקע סלעית, ברגע שמרגישים את המשקולת נוגעת בקרקע יש לגלגל את החוט מעט כדי למנוע את התפסות המשקולת בקרקעית.{יש לנחש מה גובה פני הקרקע}.
מתי להכות?
דיג דורש את הידע מתי לתת משיכה כדי לנעוץ את הקרס בפה הדג.
בציור אנו רואים המחשה של מה קורה מתחת לפני הים כאשר הטורף מתקרב לדג הפתיון.
ראשית, הטורף מתקרב לפתיון החי –שלב A
לאחר מכן מנטרל הטורף את דג הפתיון ע"י נשיכה בעצם הגב-B
שימו לב כי הקרס עדיין איננו בסביבות פה הטורף.
אנו נרגיש משיכה בחוט אך עדיין אין לתת הוק סט.
בשלב הבא הטורף יפלוט את הדג מפיו ויחזור לבלוע אותו מהראש-C
כעת הטורף בולע את דג הפתיון-D
סנפיר הגב שוכב ולא נתקע לטורף בגרון.
כעת זהו הזמן המתאים לביצוע הוק סט.
אם תכו בשלב B או C הדג יברח.
הידיעה כיצד הדג יאכל את הפתיון חשובה כדי לדעת מתי להכות.
ניתן ללמוד על הרגלי האכילה של כל דג לפי מיקום הקרס בפה הדג.
אופציות נוספות לתקיפת דג הפתיון.
*דגים קטנים ינשנשו חתיכות מפתיון שגדול מדי בשבילם.
במקרה כזה נקטין את גודל הקרסים והפתיון או נמתין לדגים הגדולים.
לעיתים פעילות של דגים קטנים ניזונים מושכת את תשומת לב הדגים הגדולים.
*דגים מסוימים יתקפו את הפתיון בלי לבחון אותו ובלי להסס.
*ישנם דגים מסוימים עם שפה רכה/חיך קשה.
אם ננסה להעלות אותם כשהקרס נעוצה בשפה הם ישתחררו.
במקרים בהם הולכים לתפוס דגים מסוג זה נשתמש בקרסים קטנים העשויים מחומרים חזקים.
כאשר הדג יבלע את הפתיון והקרס יתמקם לו בקיבה אנו נבצע הוק סט.
הנחתת הדג על הקיאק
אם הדג גדול או שנראה כי הקרס לא תפוס טוב, נשתמש בגאנץ' או ברשת הרמה כדי להוציא את הדג מהמים.
זכרו כי דג בעל שיניים חדות ינסה להסתובב כדי לקרוע את החוט ולכן עלינו לשמור על החוט מתוח.
חוט מתוח ישמור על ראש הדג פונה כלפי מעלה ויעזור במניעת חיתוך החוט ע"י הדג.
חוט רפוי יכול גם לאפשר לדג לירוק את הקרס מפיו.
הדג יכול גם לצבור מהירות ולנגוח כלפי מטה דבר שיכול להוביל לקריעת החוט.
(ראה ערך הזקן והים)
