באחד המאמרים שקראתי נתקלתי בציטוט מיצירתה של לאה גולדברג.
מר גוזמאי הבדאי, זה כתוב נפלא ובעברית נהדרת, שמצאתי צורף לשתף זאת בפורום.
הנה הקטע תהנו:
לפני שנים רבות כתבה לאה גולדברג ב”דבר לילדים”: “מר גוזמאי השתעל פעמיים ואמר:/ מה מוזר מה מוזר/הנה שוב התקדרו השמיים/ ובלילה ירד המטר./ותמיד כשיורדים הגשמים/ מול הבית נקווים אגמים/ וגדלים וגדלים וגדלים,/ובהם משברים וגלים,/ ואני אז לוקח ספינה/ ומפליג משכונה לשכונה,/ ונוטל אני רשת גדולה/ ושולה לי דגים ממצולה/ ושולה תנינים ודולפינים/ ...ושלשום, כך מבלי שארגיש,/ לספינה העליתי כריש./ אז הבאתי אותו למטבח/ ופתחתי כרסו, הנה כך!/ ומצאתי בכרס הדג/ מכונית של משא עם נהג” (מתוך “מר גוזמאי אורח בירח”, ספריית פועלים 2019).
|