כולם מכירים את המבצעים
״רק השבוע אחד פלוס אחד מתנה״ או ״60 אחוז הנחה ליומיים בלבד״,
נתתי פה דוגמא של מכירות אבל הפחד מפיספוס מובנה אצל כל אדם
כמעט ואנשי המכירות מנצלים זאת היטב,החולשה הנפשית הזאת הפחד לפספס
משפיעה על כל נבכי החיים ,אם זה בדברים שאנחנו קונים ,החברות שהיו
לנו או הבית שבו אנו גרים ואפילו איך נפעיל את הדמוי שיושב
לברק חמור בבור,התופעה נקראת באנגלית (FOMO (Fear Of Missing Out
הפחד הזה מפעיל לחץ סמוי ולפעמים גלוי על הנפש ופוגמת בשיקול
הדעת הבהיר שגורם לטעויות .
העניין בולט במיוחד גם מ בזרזור שברגע האמת שאתה יושב ללברק על הזנב
וזרקת לו כבר 2 בובות והוא לא לקח,או זורק על רתיחות ולא ננעל.
הפחד מפיספוס מתחיל לבצבץ,..

לכן מומלץ בחום להפעיל תמיד שיקול דעת בהיר בכל עניני החיים
ולא להילחץ משום סוג של לחץ,לחשוב פשוט ולבצע.
סתם עניין למחשבה שרציתי לשתף.

כל מילה בסלע
הפחד הגדול של האדם זה להגיע לגיל זקנה ולא להספיק כל מיני תיכנונים ופנטזיות
תאכלס בפוטנציאל יש 1000 דברים שניתן לעשות ובפועל רק אחד
זאת אומרת שתמיד נצטער על 999 דברים שלא עשינו
חייב לכבוש את היצרים  ולזרום במיוחד בזרזור
מאה דמויים בקופסא ורק אחד יכול להיות במים
אוהב את החוכמות שלך איש יקר יש פה סוד לחיים מאושרים

בס"ד

תודה רבה על כך שרון.
זה לא רק גורם לנו לחצים בחיים, אלא גם מפתח מחלות, וגרוע מזה, מונע מהגוף לרפא את עצמו.
ובזה חז"ל סיכמו בקצרה: "איזהו העשיר? השמח בחלקו."

אהבתי את המחשבה 

סוד לחיים מאושרים - ולתפיסה מיטבית של דגים 

צודק לגמרי, המון פעמים בחיים הפחד לפספס מניע אותנו בחיים יש סדרה יפה שעלתה בכאן 11 שמדברת על דור הy
ועוסקת בין היתר בשאלה הזאת.

צודק בהחלט 

כרגיל, שרון, צורת החשיבה שלך צלולה ומחכימה. התובנה מאוד חשובה, הרבה מעבר לדיג אלא לגבי החיים. סוג של ללמוד לוותר, לקבל את העובדה שניכשל מדי פעם, אבל כל כישלון הוא מדרגה נוספת בדרך להצלחה. תובנה חשובה ללמד את עצמנו, וגם להנחיל אותה לילדים שלנו. כשהפחד מהפיספוס גורם לנו דווקא לפספס יותר, צריך לנטרל או לכווץ את הפחד הזה ככל האפשר.
דווקא בדיג זה הפסד קטן לכאורה, כל אחד מאיתנו פיספס כבר כמה פעמים את "הדג של פעם בחיים", אז כנראה שההזדמנויות יחזרו אליכם, אם אתם עושים את מה שצריך כמו שצריך

תודה רבה על השיתוף, אכן בזמן לחץ אנשים נוטים לקבל החלטות שגויות,
לכן חשוב לתרגל, אפילו בראש מה עושים במצבים מסויימים, כך שברגע האמת מגיבים מאינסטינקט ולא מהבטן

תובנות מענינות על הדייג....

תודה על השיתוף.
הרבה פעמים אנשים שלא מכירים את תחום הדייג, ואומרים שזה "משעמם" סתם כך לעמוד עם חכה ולחכות לדג....
לא מבינים כמה חכמת חיים ואתגר יש בחווית הדייג.

זו תובנה נכונה כמעט בכל תחומי החיים, אבל כאן זה מאוד מצוי.
בהחלט נכון לפעול כך. תודה שחידדת!

שרון יקר,
 אם אתה כבר מעלה את התובנה,
הנושא הזה הוא משמעותי מאוד,
יוצא לי לעבוד עם קבוצות בנושא המאוד מורכב הזה,
אתה מאיר מאפיין של סוג של פחד, הפחד מפספס משהו נפלא,
הפחד הוא המעצור הגדול של רוב האנשים שפגשתי בחיי, החשש מאי הצלחה, (כמו האם אצליח בעבודה אחרת? האם אני מסוגל לעשות את זה? וכו') ומצד שני מה שמקדם את האדם זו התשוקה, העולם מונע מתשוקה להכרה, לכסף וכו'...
האתגר הגדול הוא למצוא את האיזון הנכון, וזה מאוד אינדיבידואלי...

אולי המחקר הבא יסביר קצת על האיזון שאני מדבר עליו.


יש מחקר - על מה אנשים גוססים מתחרטים,

ברוני וור היא אחות אוסטרלית ששנים מטפלת בחולים סופניים בשבועות האחרונים של חייהם. היא ערכה מחקר שגילה שעל סף מותם אנשים מצליחים להתבונן אחורה על חייהם בצלילות רבה, וניתן ללמוד הרבה מהתובנות שלהם. היא שאלה את מטופליה הגוססים על מה הם מתחרטים או מה היו עושים אחרת – לו הייתה ניתנת להם ההזדמנות.

שני סוגי חרטה – על דברים שעשינו ועדיף שלא היינו עושים, ולהפך – על דברים שלא עשינו וראוי היה לפעול. המחקר של ברוני וור התמקד בשאלה “על מה אנשים גוססים מתחרטים“, והיא מצאה שגוססים מתחרטים על 5 דברים מרכזיים, משני הסוגים: שלא היו נאמנים לעצמם, שלא ביטאו את הרגשות שלהם, שעבדו קשה מידי, שלא נשארו בקשר עם חבריהם, ושלא נתנו לעצמם להיות מאושרים.

מאחל לכולנו לחיות את אותו איזון ומיקוד באבנים הגדולות של חיינו...

שבת שלום!

ולכן אני החלטתי שאת החיים שנותרו לי אני חי בחיוך , בלי להצטער על מה שעבר ומה שלא נעשה...
שאתה מחליט לזרום עם החיים אתה מגלה שהכל הולך בצורה נעימה יותר.

שאף אחד לא יבין חלילה שאין שאיפות ולא מתאמצים ליישם החלטות אבל ,,,ברגע שאתה מבין שפיספוס/ כשלון הוא חלק אינטגרלי מהחיים אתה מנטרל את הלחץ מהכשלון ,,ולעיתים הוא זה שגורם לך לא לנסות בכלל. וזה הגרוע מכל.