5וחצי, רבאק, תן לעבור, -לא, אין מצב. אף אחד לא הודיע, המרוץ, מארתון מסתבר, מטבריה לעין גב וחזרה, אז למה לסגור 20 ק"מ קודם, וגם לא להודיע, כביש ציבורי, לא?מסתובב, נוחת בכפר נחום. החברה מהברית לשעבר כבר פרושים, עוד מחמישי. הוציאו בלילה 2 קרפיונים, וזהו. לי יצא רק שפמנון , היה יום נעים, תודה לבורא.
מגיע שבת. האשה לא יוצאת לחתור, הים גבוה. רוצה טיול. מתקבל. איכשהו
אחרי הירדן ההררי זה "מתגלגל"לכיוון עין גב. ציוד הדייג עדיין באוטו, מבקש אישור לשעת דייג. מקבל. אני יודע, השעה לא, והסירות כן, ההיגיון לא עובד
פה. מתמקם על הרציף, חכה אחת, מתקן לחכה ולעבודה. זריקה שניה, אני קולט סירה יורדת למיים משמאלי, ומתחילה לשוט לא ישר לפנים הכינרת אלא ימינה, לכיווני. צועק לפופאי, יש לי חכה במים, מניף ידיים, מסמן.
כלום. מאוחר לגלגל, הבן זונה עולה לי על החוט, החכה בדרך לעוף מהסטנד. מחזיק את החכה וניפרד בעצב מהחוט בד שעוזב את השפולה בקצב שלא ראיתי עד היום
. כבר היתי במצב זה בעבר, ולמרות זאת, כמו טירון מנסה לעצור את החוט ביד. פעולה מטומטמת ביותר. חותך את האצבע, יוצא דם. פסיכי.בסוף החוט מתפוצץ, נשאר עם זלזל על השפולה. מתקפל. האשה חוזרת, כולה אושר מהטיול שלה בפרדסים סביב, ושואלת "נו, איך הלך הדייג"?
לא נורא, נתגבר, הכינרת תהיה שם גם שבוע הבא, וגבוהה
יותר. חבל רק שגם הנבלות יהיו, ולצערי כמותן רק גדלה משנה לשנה.שבוע טוב

פורומים












