הכנסתי חלק מהכתבה להודעה הפותחת והנה הוא כאן -
שימו לב למשפט שרשמתי באדום בסוף אחרי הציטוט.
רט"ג טענו לאיסור דיג בשמורת אכזיב באמתלה שהדיג הספורטיבי פוגע בצבים - קשקוש מוחלט,
מצד שני - הם מכשירים ומעודדים שיט מנועי בשמורות למרות שמדובר בגורם פגיעה קטלני בצבי הים.
צביעות לשמה, מוסר כפול בהתגלמותו.
בשיא צביעותם רט"ג מתגאים במרכז להצלת צבי הים -
ביד אחת מתירים ומעודדים פגיעה בצבים ע"י עידוד שיט מנועי בשמורות ימיות
וביד שניה מטפלים בגוויות ובפציעות של אותם צבים שנפגעו ממנועי סירות
כתבה רצינית שהכותרת שלה היא: השפעת האדם על צבי הים בישראל
נמצאת בקישור הזה -
http://ichut.macam.ac.il/turtle.htmקטע מתוך המאמר:
השפעת האדם על אוכלוסיית צבי היםכרייה וכלכלת חוף: בכל העולם כורים חול מהחוף לבנייה, דבר שבין השאר מקטין את מקומות ההטלה לצבים. במקומות מסוימים באירופה ובארה"ב חוף אשר נאכל בארוזיה משופר בצורה מלאכותית על ידי העברת חול. החול החדש בחוף בעל תכונות שונות מהחול הטבעי ועל ידי כך משפיע על מבנה תא הביצים (Egg Chamber), טמפ' האינקובציה, תחלופת הגזים, וספיגת המים בקן. כל זאת פוגע בהתפתחות תקינה של העובר והתוצאה ביצים לא פוריות ואחוז הישרדות נמוך.
ניקוי ונסיעה בחופים: נסיעה בחופים יכולה לדרוס קינים ולמעוך את הביצים והצבונים הבוקעים. עקבות גלגלי הרכב יכולים ליצור מלכודות לצעירים על ידי שהייה ממושכת על החוף הגורמת לחשיפה לטורפים, תשישות הצבונים ולעיתים גורמת לצבונים לזחול לאורך שביל עקבות גלגלי הרכב. פסולת המושארת על החוף יכולה גם לגרום לנזקים אלו, בנוסף לגרום לצבונים להילכד בשקיות ואף למשוך טורפים שיפגעו בקיני הצבים. רכבים הנוסעים בלילה יכולים לגרום לדיסאוריינטציה לצבונים ולהבריח נקבות מטילות.
בעיות במבנה החוף: האדם בונה בחופים קירות בטון, קירות עץ, מציב שקי חול ומבני צינורות חול ומזיז סלעים בכדי למנוע מהחוף להשתנות בעקבות הארוזיה הטבעית. כל אלו גורמים להפחתת כמות החופים המתאימים להטלה.
מגוון ביולוגי: התערבות האדם בהעברת ביצים למדגרות לצורך הצלתם, עלולה לגרום לתמותת ביצים, ירידה במגוון הגנטי ובכירות הצבים.
נוכחות האדם בחופים: אפקט הדריכה של האדם בחופים בעל השלכות זהות לאפקט נסיעת רכב בחופים. נוכחות אדם בחוף בלילות עלולה לגרום לאי-עליית הצבה להטלה, למרות שבאזורים בהם מתבצעים הדרכות וסיורים מפוקחים להגברת המודעות לשמירת צבי הים ההפרעה מינימלית. סיורים מעין אלו הופכים ליותר ויותר פופולאריים, מעלים את התיירות האקולוגית ומובילים לקונפליקטים חדשים. משיכה חדשה זו של תיירות מסכנת את צבי הים בשנית ועל כן יש לצמצם ולפקח על ההפרעות.
אורות מלאכותיים: אורות מלאכותיים פוגעים בהתנהגות קריטית של צבי ים, הכוללת בחירת אתר הטלה, הטלה ומציאת הים בלילה של הצעירים ושל הנקבות.
קיימות מס' שיטות להתמודד עם הבעיה: הפחתת כמות וחוזק האורות, בניית מגן החוסם מעבר אור לחוף, כיוון מחדש של האור לכיוון הרצוי בלבד, יצירת גומחה לנורה או הזזתה מאחורי קיר או מבנה מגן. הרכבת REMIT וחיישן תנועה יאפשרו תאורה רק בזמן הרצוי, אורות בתוך מבנים ניתן להזיז מהחלון ולהוסיף וילונות כהים.
פגיעה מסירות: מנתונים ממפרץ מקסיקו, החוף האטלנטי של ארה"ב, פורטו-ריקו ואיי הבתולה בין השנים 68-39, נמצא כי %9 מהצבים שנפלטו לחוף חיים או מתים נפגעו ממדחפי סירות או פגיעות אחרות מסירות. הנתונים מראים שתנועת כלי שייט הוא גורם רציני לתמותת ופציעת צבי הים.
מחפרי ים, צבא ופעילויות שונות: מחפרי ים ומכשור כבד אחר המשמשים לעבודה בשטחים ימיים, גורמים לתמותת צבי ים למרות שהרישומים על כך הם בארה"ב בלבד.
השפעה מזיהום נפט: צבונים צעירים גוועו ברעב כתוצאה מחסימת הפה והושט בכדורי זפת. מניסויים מסתבר שהצבים ירדפו ויבלעו כדורי זפת ללא הבחנה, ונראה שהם אינם מסוגלים לזהות ולהימנע מדליפות שמנים. התגלה שחשיפת צב ים חום לנפט גולמי לזמן קצר גורמת לשינויים מהותיים בתהליך הנשימה, דפוסי צלילה, אנרגיה מטבולית וכימיית הדם, הצב יכפיל פי 6-3 את כמות כדוריות הדם הלבנות, ירידה בריכוזי ההמוגלובין- דבר המצביע על פגיעה בדרכי העברת החמצן. שינויים מטבולים מצביעים על הפרעות בעיכול. בלוטות המלח הממוקמות בארובות העיניים נכשלות ביצירת נוזלים למשך שבועיים לאחר החשיפה. חסימה מכנית של תעלת הדמעות או תגובה דלקתית לנוכחות השמן יכולה לעצור את תפקוד בלוטת המלח. אי תפקוד של בלוטה זו לזמן ארוך יכול לגרום לנזקים חמורים עד מוות, מאחר והיא מפרה את איזון המים ורגולציית היונים.
זיהומים שונים: צבים חיים מעל 50 שנה, ולכן בזמן זה הם צוברים רעלים כמו מתכות כבדות, מדבירי מזיקים, קרוב לחוף זיהומים מתעשיות ושפכי חקלאות וביוב (D, D.D.D, D.E.D.D.T). נמצאו בגונדות, בשומנים, בכבד וברקמות שרירים פלסטיק ופסולת בלתי מתכלה הגורמת לנזקים רבים. רוב הפגיעות בצב הגילדי בעולם הינם כתוצאה מאכילת שקיות ניילון )הצב הגילדי הינו פלגי וניזון בעיקר מבע"ח פלגים כמו מדוזות ו"שקיות ניילון"(.
פסולת בלתי מתכלה: הצבים הפלגיים פגיעים וחשופים לעיכול פסולת בעקבות אסטרטגית תזונתם חסרת ההבחנה בסוג המזון. צבים חומים ידועים באסטרטגית חיפוש מזון בקרקעית גם במקומות בהם הפסולת נאגרת. הצבים שסובלים מכך ביותר הינם צבים חומים וצבים גלדיים.
בקיבתם של צבי ים נמצאו: שקיות ניילון, בדלי סיגריות, שעווה, ניירות צלופן, סדינים, חרוזים.
דייג מכמורתן: דייג מכמורתן הנו גורם המוות הראשי מבין מפגעי האדם. בארה"ב מידי שנה טובעים 5,000-50,000 צבי ים חום במכמורתנים. למרות יכולתם המדהימה לנשום לתקופה ארוכה מאוד מתחת למים, מסתבר שהצלילה בניגוד לרצונם ברשת המכמורתן גורמת לעקה, חוסר הכרה, אנוקסיה, חדירת מי ים לריאות ומוות. ב-50 דקות ראשונות שבהם תפוס הצב במכמורתן אין תמותה, אך לאחר 90 דקות התמותה מגיעה ל – 70%.שיטות דייג פלגי: דייג ב-Long Line מהווה סכנה גדולה לצבי הים. כמות הצבים שנתפשים הינה גדולה בהרבה מהדיווחים על ידי הדייגים. עם ההתקדמות בשיטות הדייג כך גדלה תמותת הצבים. בארה"ב בין השנים 2991-9891 דווח על 8121 צבים מתים.
פעילויות דייג חופי: דייג חופי כמו: רשתות זימים, רשתות לכרישים ודגי מים פתוחים, דייג סול בקיץ, רשתות חציצה ועוד הם היום הגורם השני בגודלו לתמותת צבי ים. בכדי להציל את אוכלוסיית צבי הים יש להפחית את צורות הדייג ולחשוב על דרכים שיצמצמו את הפגיעות בצבים. כל זה קשה להשגה בעקבות חוסר הידע שלנו לגבי נדידת הצבים. מעקב שוטף על ידי משדרי לווין ותוכניות לימודיות שונות יעזרו לנו בעתיד לקבוע את מסלולי הנדידה ובהתאם להימנע מדייג באזורים אלו.
צייד צבים: תרומה נוספת להידרדרות באוכלוסית הצבים היא החשיבות המסחרית של הביצים בעיקר במדינות מתפתחות ודייג של צבים בעונות הרבייה כאשר הם מזדווגים באזור מקובץ יחסית ועולות לחוף להטיל. בתרבויות רבות הביצים נאכלות לא רק בשל הערך התזונתי שלהן אלא גם בשל האמונה שהן מעוררות את היצר המיני. צבים ירוקים ניצודים בשל בשרם הסחוסי, השריון ולעיתים אף לפחלוץ. העצמות משמשות למוצרי בית, אומנות ודקורטיבית, תכשיטים ודישון
==============================
שימו לב -
יש רשימת מפורטת של גורמים שפוגעים בצבי הים -
דיג ספורטיבי עם חכות בכלל לא נכלל בתור גורם שמביא לתמותת צבי ים!
פורומים
