פורומים
| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 12/11/2018 | דרום - מפרץ אילת | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 19:00 | דמוי דג קטן - tackle house tuned k-ten 12-18 | *אחר - דג שאינו ברשימה | 1 | 3.2 |
הדו"ח:
עבר קצת זמן מאז הדו"ח האחרון, שילוב של חוסר בזמן עם תקופה קצת משעממת בלי תפיסות מיוחדות...
חודש נובמבר אצלנו כל שנה הוא בסימן הברקודות הגדולות, בעצם תחילת התקררות המים והכניסה של דגי הפיתיון ובמיוחד הבורי, גורמים לברקודות הענקיות להתקרב לחוף, במקומות מסוימים עד עומק כמעט אפס. ובאמת, מתחילת החודש חוויתי כמה תקיפות אגרסיביות מאוד ללא נעילה, ויש עוד חברים שכבר שלפו בהמות של 5+. בעונה הזו יש לי כבר שיטות מסודרות, מקומות קבועים, ואני מגיע כדי לעבוד בשיטות המוכחות בלי להתפזר.
יום לפני היציאה שלי שי תפס ברקודה יפה, וכשהוא שומע שאני מתכוון להגיע הוא מודיע שהוא מצטרף. אני מגיע סביב 5 בערב, סט כבד עד 90 גרם, עולה על סרבל, קושר גם וואייר שלא כהרגלי, בגלל דג מטרה מוגדר עם רקורד של חיתוכים על כל מידות הלידר (שנה שעברה עליתי ל-80 ליברה פלורו, עדיין לא עמד מול השיניים שלהן), מרכיב ונכנס לעבוד, מחפש אותן עם טופווטרים גדולים כמו שאני אוהב...
שי מגיע, ומספר לי שהוא קבע עם עוד כמה חברים שיגיעו... אני אישית לא אוהב פרלמנטים בדיג, מעדיף לעבוד לבד ובשקט, אז אני לוקח את הפינה הקיצונית שלי, נכנס למים עוד כ-20 מטר, ועובד עם עצמי... הברקודות לא משתפות פעולה, אני מחליף דמויים ומחליף שיטות, ואין תגובה, כנראה שהן לא פה. יש לי עוד קלף מחכה בשרוול- דארטר קטן וממזרי של טאקל האוס, כולו 18 גרם, דגם חדש שיצא לשוק היפני לפני כמה חודשים וכבר הגיע אלי לבדיקה, וסימנתי אותו בתור פוטנציאל מעניין...
מחליף לדארטר, וזורק למים היותר עמוקים, מין מפרצון קטן מצד ימין, סורק את השטח בעבודה איטית עם טוויצ'ים קטנים, זריקה, ועוד זריקה, ועוד זריקה, ופתאום ברקס! אני מגיב אינסטינקטיבית בהוקסט בריא ואז מתחילה ריצה, איטית ונחושה. אני נותן עוד הוקסט ליתר ביטחון ומתחיל לעבוד מול הדג, אבל הברקודה הזו מרגישה מוזרה... כשאני מסובב את הראש של הדג אלי הוא רץ לכיוון שלי כמה מטרים, אני מצמצם את החוט כדי לשמור על מתח, ותוך כדי הולך אחורה כדי לעלות לקרקע יבשה ולבצע החפה נוחה של הדג. כשהדג קרוב, הוא מתחיל לקפוץ מחוץ למים עם סאלטות, מתגלה דג גדול ויפה, ברקודה? ברמונדי!! אני מסיים לצמצם את המרחק בינינו, וגורר אותו במהירות למים רדודים עד להנפה שטוחה לקרקע יבשה- ברמונדי ראשון שלי!
הדג היה נעול ממש ממש טוב, המשולשת של אונר ננעצה בפינת הפה, כל 3 החודים בקרס נעוצים עמוק וחזק, ואפילו עם פלאייר היה די קשה להוציא אותה ממנו. החברים מתקבצים, לא מעט התרגשות עם דג די חריג שלא נתפס הרבה פה, ובטח לא בגדלים האלה. זו הזדמנות טובה לפתוח את הבירה שחיכתה לי בתיק...
אחרי הבירה, הצילומים ואריזה של הדג אני חוזר קצת לדוג, אבל אין עוד תנועה למעט הלהקות של הבורי והסרדינים, ואחרי חצי שעה אני מחליט להגיד תודה לים, להתקפל וללכת הביתה עם מה שנפל בחלקי...
