.הרבה אנשים פשוט בוחרים גיג והולכים לים להשתמש בו.הצורות של הגיגים ממויינות לקטגוריות ספיציפיות ועושות אותם אידיאליות לשימוש במצבים שונים גיגים מאוזנים חזיתית:
לסוגי הגיגים האלו יש יותר משקל מקובץ קדימה איפה "שהעיניים"
.לגיגים האלו יש יכולת זריקה טובה מאוד ,אפילו ברוח חזקה
ובזמן ובמשך התעופה שלו הראש נוטה קדימה ועף כמו קליע .שהגיג פוגע במים,לגיג הזה באופן יחסי שקיעה מהירה אבל בגלל הגירוי שהוא מקבל מהחוט הוא נוטה לעבוד מצויין ומבצע מאוד טוב הבזקים ותמרונים בזמן ההקפצות .יותר פשוט,כשאנחנו עוצרים ונותנים לו לשקוע הוא שוקע מהר לתחתית ,אבל כשמתחילים בהקפצה ,הראש הכבד עולה למעלה ובדיוק בגלל הסיבה שהוא כבד כשאנחנו מקפיצים עם הקפצות עם משיכות ארוכות ,הגיג נדחף וזז כלפינו במשך כל הקפצה.הכוונה היא שגיגים עם משקל בחזית הם המאסטרים בתמרונים ותנועות מצויינות במשך ההקפצות "חיוביות".הקפצה "חיובית" זה הזמן שאנחנו מקפיצים ,ולא הזמן ,המת" שנמצא בין הקפצה להקפצה שאנחנו עושים .
סוגי הגיגים האלו טובים לשימוש במים לא עמוקים מידיי מקומות עם עומק בינוני וזרמים בינוניים או בלי והשימוש בהם קל מאוד ,במיוחד שיש להם מבנה רזה וגם הם יכולים להישאר בעומק שאנחנו רוצים להתמקד בלי לדרוש מאיתנו יותר מידיי,אבל כמו שנאמר במקומות לא כל כך עמוקים ,ככל שהזרמים מתחזקים,יהיה קשה להחזיק אותם עמוק במים.
וכמו שצויין לפני הגיגים האלו מקבלים את מירב התקיפות שמקפיצים ובמשך הזמן המת" של הנפילה .
אפשר להשתמש בהם בהקפצות קצרות ומהירות בהקפצה עם משיכות ארוכות
גיגים עם משקל כובד אמצעי:
לסוגי הגיגים האלו יש יותר משקל מקובץ באמצע הגוף.בדרך כלל זה הגיג הפופולארי והאפקטיבי שמעודף על רוב הדייגים.אבל זה בגלל שהגיג מקבל תקיפות במשך הזמן "המת"ועוד שהוא נופל.
הנכון הוא בגלל הפעולה המצויינת בזמן הנפילה ,הגיגים האלו הם מאוד "חברותיים לשימוש" ועושים את רוב העבודה בעצמם.במשך הזמן "המת",הם נוטים לקפוא לחצי שנייה ובמשך נפילה רצופה הם מבצעים פעולות של גלגול.
ותמרון חזק משנה כיוון ,כמו עלה שנופל מעץ.אבל מה שהופך אותם ליותר אפקטיביים יכול גם לעשות אותם לבלתי מתאימים למצבים שונים.לדוגמא האקשן המדהים של "הגלישה",הזאת ההופכת ליותר ויותר חזקה ככל שמעמיקים איתה ,בגלל הגירוי שהחוט מקבל שמושך צד אחד של הגיג(מכיוון שיותר חוט נכנס במים ושהעומק גדל)ושובר את הפעולה של הגיג.
גיגים עם משקל כובד אמצעי יש להם מוניטין רע בזריקה
,במיוחד בתנאי רוח.הרוח פוגעת והורסת את זריקת "החץ"ומפתלת אותו בכוח והוא נופל קרוב.אחרון אבל לא פחות גיגים עם משקל כובד אמצעי לא אידיאליים למים עמוקים בגלל סיבות פשוטות ושונות .למעט שהם יורדים לעומק לאט מאוד,הם מושפעים מהפעולה,מהירות שקיעה,בעמדת זריקה ,בידיי זרמים חזקים ולדוגמא אם אנחנו נזרוק לפנינו אנחנו נחזיר את הגיג איליינו ובסיום אם נרים ונוציא אותו מהמים הוא יצא או מצד ימין או שמאל שלנו.לומר שגיגים עם כובד משקל אמצעי נשארים מאוד אפקטיביים ובחירה מצויינת לחסרי ניסיון בשור גיגינג ובחירה מצויינת לגוף אמצע המים.נוכל להשתמש בהם בהקפצות ארוכות והקפצות קצרות מהירות.
גיגים עם משקל אחורי:
לגיגים אלו יש יותר משקל "בזנב",כמו שציפינו אלו המאסטרים של התעופה,גומעים מרחקים שאף סוג אחר של גיג לא מגיע,אפילו במשך רוח ממושכת.הם גם שוקעים מהר וגם משתלטים בתוך זרמים חזקים (תלוי במשקל).
כמו שמצפה מישהו גם יכול להשאיר אותם ולהעמיק איתם יותר בגוף המים.והסתירה בגיגים הללו יש להם שקיעה מאוד אנכית והתנהגות שלהם שהם "זזים" בתנועות קטנות.בגלל זה הרבה דייגים נמנעים להשתמש בהם ,וזה נכון כי את רוב התקיפות הגיג מקבל רק בזמן ההקפצה בדרך כלל גיגים עם משקל אחורי מפעילים יותר התנגדות על החכה שלנו בזמן הקפצה ומהסיבה העיקרית הזאת הרבה דייגים מתרחקים מהגיג הזה

מצד שני גיגים עם משקל אחורי מאוד אפקטיביים במצבים שצויינו למעלה ולפעמים הם הדרך היחידה לטרגט טורפים שנמצאים עמוק בתחתית
.העבודה עם הגיג טובה יותר בהקפצות קצרות ומהירות כמו שהוזכר כאן ויש כמה גיגים עם יצר "בין כלאיי".
לגיגים האלו יש חלק חיצוני שנראה משולב שהמשקל מקובץ לא בחלק האחורי יותר ולא גם במרכז,וזה עושה אותם "לבני כלאיים" עם משקל ממורכז ואחורי לגיג עם יכולת זריקה טובה יותר.
פורומים











