מומי ידידי,
נהנתי מאד לקרוא את המאמר שלך
אני חייב להודות שלמרות שאני מתעניין בתחום (גם אם לא פעיל בו
) גיליתי מספר דברים שהיו חדשים לי
לגבי כשרות האראס יש דיונים רבים ויש שטוענים שהוא כשר ויש שטוענים שאינו כשר.
הקונצנזוס הרבני מבין את הבעיתיות ולכן ההנחיה הרווחת היא "עשה לך רב".
מי שחשוב לו לקבל תשובה,סביר להניח שירצה תשובה ממקור מוסמך ולכן התשובה צריכה לבוא מרב שמוכר לו ושפסיקתו תהיה מקובלת עליו.
אם התשובה היתה בגדר שחור או לבן,לא היתה בעיה אבל יש המון אפור בתחום...
קשקשים מיקרוסקופיים (כמו של צלופחים למשל) אינם נחשבים בעיני רבים (ורבנים) כ"קשקשת" בעיקר מכיוון שהם אינם נראים לעין וקשקשים שנושרים (תופעה מוכרת,גם אם לא רלוונטית למקרה דנן) כמו אצל מקרלים גם הם בגדר "אפור" אבל הרוב נוטים להכשיר אותם...
מינים מסוימים של דגים כמו דג החרב בתחילת דרכם (עד אורך של כ-20 ס"מ) הינם בעלי קשקשים דבוקים שאינם חופפים אבל בשלב מסוים הקשקשים האלו נושרים . מה שגדל מתחת כבר אינו מוגדר כקשקשים רגילים ודומה יותר למצב הבעייתי הבא שהוא קשקשים שאינם מתנתקים מהעור כמו אצל הנצרנים שאינם כשרים...
מדע הדגים (איכטיולוגיה) מכיר ב-5 סוגים של קשקשים:
1. קשקשים לפטוידים (Leptoid) אלו קשקשים שבנויים כרעפים . בסוג הזה ישנם שני סוגי קשקש שונים בצורתם .
ציקלוידים (Cycloid) וקטנוידים (Ctenoid) שהם הקשקשים הנפוצים ואלו שקיימים בדגים הכשרים.
2. פלקוידים (Placoid) שהם הקשקשים האופייניים לדגי הסחוס כגון כרישים.
3. קוסמוידים (Cosmoid) שקיימים במינים בודדים של דגי ריאה פריהיסטוריים.
4. גנוידים (Ganoid) הקשקשים האלו הם ורסיה משודרגת של הסוג הקודם והם קיימים בדגים כמו החדקן ודג האליגטור למשל.
5. אלסמוידים (Elasmoid) אלו קשקשים עדינים ביותר שקיימים במינים מעטים. ביניהם הסיליקנת' (לטימריה) וכול דגי הריאה של העולם החדש.
כול הדגים הכשרים בעלי קשקשים מהסוג הראשון והשאר שהינם בעלי קשקשים מהסוגים שבסעיפים 2-5 ואלו שאין להם קשקשים בכלל,אינם כשרים.
ובחזרה לענין,
נאמר בספר ויקרא פרק י"א פסוק ט' : "אֶת-זֶה, תֹּאכְלוּ, מִכֹּל, אֲשֶׁר בַּמָּיִם: כֹּל אֲשֶׁר-לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים--אֹתָם תֹּאכֵלוּ. "
גם סנפיר וגם קשקשת (בלשון רבים לקשקשים).
לימים ובהעדר דוגמאות למקרים יוצאי דופן,מיהרו חכמים (המשנה,מסכת נידה) להסיק מסקנות וקבעו ש"כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת." או במילים אחרות,יש מצב שלדג יהיו סנפירים אבל לא יהיו לו קשקשים אבל אין מצב שדג עם קשקשים יהיה בלי סנפירים...
ואני אומר,נחפזתם.
הים גדול ויש בו דברים שעוד לא ראינו עדיין והמשפט "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ, ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ" (תהלים ק"ד 24) מזכיר לנו את זה כול פעם מחדש...
מכאן אנו מגיעים לסיפור העתיק על הסקנקור.
ה"סקנקור" הוא שמו הערבי (צפון אפריקאי) של החומט הרפואי (Scincus scincus ובעבר Scincus officinalis שהוא "חומט הרוקחים") .
החומט הוא זוחל ממשפחת החומטיים (לטאה ...)
בצרפתית הוא מוכר כ"Poisson de sable" שבערית פירוש השם הוא "דג החולות".
http://fr.wikipedia.org/wiki/Poisson_de_sableבקישור הבא :
http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/Assia67-68/Assia67-68.05.asp אפשר לקרוא בהרחבה על המקרה וישנו סיפור נוסף שלפיו הובא לאותו ר' יעקב חאגיו סיפור אודות אותו דג חולות שיש לו סגולות מרפה והוא נשאל אם הוא כשר.
בהיעדר דוגמה של אותו דג,ביקש הרב שיביאו לו חתיכה עם העור מאותו הדג.
כשהביאו לו את החתיכה עם העור,ראה הרב את הקשקשים וקבע על סמך "כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת" שהוא כשר...
לקח קצת זמן והתברר לו שהוא טעה אבל קשה להודות בטעויות כנראה ...
בכול אופן,
נושא הכשרות תמיד עולה ומלבה את היצרות.
אני בדעה של "עשה לך רב" ושאם זו הדרך שאתה הולך בה, תשתדל ללכת לפי המקורות , התנ"ך...
שיהיה לכולנו שבת שלום,
ודגים לרוב
פורומים
- שומר לי את המקום מייד אחרי תגובתך 
התשובה שלך ארוכה יותר מהמאמר.
