פורומים
| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 2/3/2018 | דרום - אשדוד | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 10 - 20 מטר | דיג מסירה - טרולינג |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| קצת אחרי ה | - MAYA | פלמידה | 8 | בערך 10kg |
הדו"ח:
אז אחרי שסיימתי את הלימודים והתחלתי התמחות כבר הפנמתי שהרבה ים כבר לא יצא לי לראות העונה. בטוח לא יהיו יציאות כמו עונה קודמת. לא יודע איך הולך אצל רוב החבר'ה כאן אבל העונה הזאת אצלי יבשההה כל כך. לפעמים יוצא לי אפילו לחשוב על יציאות לסנפנים בלבד
מחליט לעשות הפוגה ולטוס עם החברה לטיול בתאילנד. אחרי כמעט 3 שבועות נוחות בארץ ומבטיח לעצמי שבסופש הקרוב אני לא יוצא עם הקיאק כדי להשלים פערים עם המשפחה והחברים.
בחזרה לאחור: בערך חודשיים לפני היציאה הזאת אני יוצר קשר עם אלון מהפורום שמחפש פרטנר ליציאה כי לשותף שלו לא התאפשר לצאת. מקשקשים קצת וקובעים במרינה.
עולים לסירה, אלון מכין לנו קפה חם ויאללה לדרך! אלא שכבר ביציאה מהמרינה מתעוררת תקלה במנוע בסירה. אחרי התלבטות קצרה הוחלט לשוט בכל זאת לנקודה קרובה, לעגון בה ולהוריד פתיונות, ועם האור לתקן את התקלה כדי לא לשרוף יום דיג.
תוכניות לחוד ומציאות לחוד – את הבעיה אפשר לפתור רק בחוף. בלית ברירה חוזרים למרינה ועוד לפני שאנחנו נפרדים אלון מבטיח לי יציאת חוויה מתקנת.
יומיים אחרי הנחיתה מתאילנד הנייד מצלצל. עוד לפני שעונה רואה שזה אלון בצד השני וכבר מתחיל לדמיין את היציאה הקרובה (אם יש משהו שהבנתי בתחביב הזה זה שאסור בחיים להבטיח לא לצאת). "מה קורה? מה נשמע? איך הים? חוויה מתקנת? יום שישי? טרולינג? אני בפנים!"
מגיע ב5 בבוקר אל אלון ובשעה 5:30 בערך אנחנו כבר במים, מתדלקים ויאללה לדרך.
אחרי שבקיאק בחיים לא תפסתי משהו בגרירה עם הדמויים של הביוקר (רפאלה, יוזורי וחבריהם) מחליט הפעם ללכת על מאיה.
פורסים 4 חכות ומכוונים את הווייז לעמק הפלמידות.
אחרי שיט לא ארוך חכה אחת ננעלת! איזה טירוף!! נעילה ראשונה שלי בטרולינג!!! לא מספיק להרים את החכה וכבר החכה השניה גם נעולה!!!!
אלון מוריד מהירות ושנינו שולפים את שתי הפלמידות הראשונות להיום.
ממשיכים לגרור תוך בהייה בחכות. לא חולף הרבה זמן ועוד נעילה מגיעה! תופס את החכה ומוציא את הפלמידה בלי שום התנגדות. מקפיץ את הפלמידה לסירה, משחרר את הדמוי ודבר ראשון שאני עושה זה לשלוח את הדמוי חזרה למים תוך כדי שאני סופר כמה חוט לשחרר.
תוך כדי אלון אומר לי תוך כדי שהוא מצביע לכיוון הדמויים שנגררים "תראה יש שם קפיצות במים!" איך שאני סוגר את הקשת בוםםם נעילה!! מה שנקרא פלמידה בהאכלת יד
משחרר את הדמוי, משלח אותו חזרה לככב, ותוך כדי שאני מתיישב אני אומר לאלון "חסר עוד דג אחד לארוחה משפחת.... הופהה!!" עוד אחד נעול ועולה לסיפון.
במשך זמן קצר היינו על הלהקה וסך הכל שלפנו 8 חתיכות חמודות.
אני רוצה לנצל אני המקום בשביל להודות לאלון על היציאה ועל זה שיצא לי להכיר איש זהב.
אלון, בהחלט חוויה מתקנת (סמי pidu;ילי)
לא מצליח ליישר את התמונה אבל נראה לי שתסתדרו
