סוף סוף מישהו חד עין ששואל את השאלות הנכונות 

הציוד הוא די פשוט. חכה טובה (התכופפו מגוון חכות).

רולר חזק עם לא מעט חוט איכותי (אני עובד עם 80 LB).

שוק לידר 80LB-130LB יעשה את העבודה עם הרבה שקט נפשי.

(למרות שהזמנתי לאחרונה 200LB).

משקולת של 400 גרם בערך שתדע להוריד את הפתיון למטה

ולא תתרגש יתר על המידה מהדריפט החזק לפעמים.

בניה של 3-4 מטר ובסופה קרס סירקל בודד.

קשר ראפלה לקרס (קרס שקשורה עם לולאה ומאפשרת לקרס להיית חופשיה יותר).

כן. הקשר הזה נותן אפקט טוב יותר בהחלט.

הפתיון לרוב הוא סנפן אבל כל דג בריא יעשה את העבודה.

מכניס את הקרס דרך הפה של הדג ויוצא במכסה הזימים בחלק הקשה.

מוריד 2/3 בדרך כלל.

זאת אומרת , אם אני ב 60 מטר אז מוריד ל 40.

אם ב 40 אז ל 25 וכך הלאה.

תותח אתה!
לגבי וויסות העומק-איך אתה שולט בזה? אם אתה פשוט משחרר חוט כפי שאתה רוצה,והחוט לא מגיע לקרקעית,משמע באיזשהו שלב הוא מגיע למצב שהוא ממש "מתחת לרגליים" שלך לא?
אני יודע שכשהפתיון על הקרקעית, יש סיכוי גדול יותר להדפק עם האבונפחות יימח שמם. האם זאת אחת הסיבות לשיטת עבודתך? או שפשוט יש יותר תקיפות של טורפים מעט מעל הקרקעית?

ויסות העומק הוא נורא פשוט..
מוריד עד הקרקעית ומגלגל חזרה מעלה כמה שבא לי.
כל אחד צריך לדעת כמה שווה כל סיבוב של ידית הרולר שלו.
אם הוא לא יודע אז הוא בודק קרוב אליו לסירה.
רואים כמה גלגולים זה מטר ואז יודעים
כמה גלגולים צריך לגלגל בכדי למקם את הפתיון בעומק הרצוי.

מקווה שהצלחתי להסביר זאת.